זה יכול לקרות לכל אחד. אתם חושבים לשפץ חדר ביית או אפילו לבצע שיפוץ כללי, הזמנתם בעל מקצוע, סיכמתם על מחיר, על פרטי השיפוץ ואפילו שילמתם מקדמה (או את כל הסכום מראש) ואז הוא נעלם.
במקרה הטוב הוא יעלם לפני שיתחיל את העבודה. במקרה הרע תרדפו אחריו אחרי שכבר שבר כמה קירות.
זה היה המקרה של בני הזוג צבר שהחליטו בתחילת ינואר השנה להתקין פרקט בשני חדרים בביתם כפתרון ללילות החורף הקרים. לביצוע העבודה הוזמן אמיר בן יהודה מחברת א.ב פרקטים, שעבד בעבר עם בני הזוג.
בן יהודה הגיע למדוד את החדרים, הם סיכמו על מחיר וקבעו שההתקנה תעשה עוד באותו שבוע. בעקבות ההיכרות המוקדמת הסכימו בני הזוג לשלם 1,500 שקלים מראש. בן יהודה לא נתן קבלה, אלא הזמנת עבודה.
כאשר בן יהודה לא תיאם התקנה במשך מספר ימים, החלו בני הזוג צבר להתקשר אליו. כאן החלה מרדף: בן יהודה הבטיח שיגיע מספר פעמים, אך לא הופיע. כשתפסו אותו בני הזוג בטלפון טען פעם אחת שאמו בבית חולים, ובפעם אחרת שאחיו הגדול של המתקין נפטר וגם כי הוא עשה תאונה וכל פניו מלאים בתפרים, ובגלל זה אינו יכול לדבר. הוא אף שלח הוכחות מצולמות שיוכיחו את טענתו.
עברו מספר חודשים, ובני הזוג היו עדיין ללא פרקט. כשאיימו על בן יהודה שיפנו לבית המשפט כדי לקבל את כספם בחזרה, שמעו לדבריהם בני הזוג את התשובה: "בית משפט ייקח לך חודשים. לכי לבית משפט יותר טוב בשבילי. ארוויח זמן". בהזדמנות אחרת איים על בני הזוג שיתלונן עליהם במשטרה בגין הטרדה.
בשיחה שקיימנו עם בן יהודה הוא אישר את עיקרי הדברים ואת הסיבות בהן נבצר ממנו להגיע לבני הזוג לבצע את ההתקנה וביקש להסדיר עוד באותו יום את התשלום. מאז חלף שבוע אך נכון למועד פרסום הכתבה, תשלום ההחזר לא הוסדר.
לשכנע להימנע מהליך משפטי
המקרה של בני הזוג צבר מייצג ציבור רחב יותר של אנשים שמתקשים להתמודד עם בעלי מקצוע. פנינו לארגון "אמון הציבור" וביקשנו להבין מהם למה צריך לשים לב לפני שאנחנו חותמים על חוזה מול שיפוצניק ומה עושים במקרה והעבודה לא בוצעה, אבל הכסף כבר ירד מהחשבון.
"המקרה המתואר רצוף בהפרות חוק, גם של דיני הגנת הצרכן וגם של דיני החוזים הכלליים: קבלת תשלום ללא מסירת קבלה, אי אספקת השירות / המוצר במועדים שהוסכם עליהם וסירוב להשיב את הכסף לאחר שברור כי השירות לא יסופק בזמן", אומרת עפרה לוי, עו"ד – יועצת משפטית ומשנה למנכ"ל אמון הציבור.
"מי שכבר נקלע לבעיה מהסוג המתואר בדרך כלל נותר באמת רק עם פניה לבית המשפט לצורך השבת הכסף שנגזל ממנו. במקרה כזה יתנהל התיק בבית משפט לתביעות קטנות, ולכן אין כל צורך במעורבות של עורך דין".
בארגון ממליצים לעבור קודם כל דרך מוקדים המטפלים בתלונות צרכניות. "באמון הציבור יש צוות של עובדים ומתנדבים שיכולים לפנות אל בעל העסק ולנסות לשכנע אותו להימנע מהליך משפטי ולפתור את הבעיה מחוץ לבית המשפט", אומרת לוי. "לפעמים מעורבות של צד שלישי בסיפור כזה מובילה לתוצאות טובות גם במקרים מורכבים".
לוי מסבירה שההנחה של מתקין הפרקטים כי פניה לבית המשפט תועיל לו מוטעית. "קודם כל - פסיקות של בית המשפט הן מידע פומבי (שהיום גם נגיש בגוגל לכל דורש) ושנית - זה מקרה קלאסי שבו יש מקום לבקש מבית המשפט גם פסיקה של ריבית והצמדה על הסכום ששולם וגם פיצויים 'עונשיים' כך שזה לחלוטין יכול לעלות לו יותר כסף אם זה יגיע לבית המשפט".
מה צריך לבדוק לפני שחותמים על הסכם עבודה?
הימנעו ככל האפשר מתשלום מראש: אם בעל המקצוע מתעקש על תשלום מקדמה, דאגו שהיא תהווה חלק קטן מסך התשלום.
סקר שוק: בררו מה הם המחירים המקובלים בשוק, פנו לקבלני שיפוץ אחרים לקבלת הצעות מחיר. זכרו כי באופן טבעי בתקופות החגים המחירים יהיו גבוהים יותר.
התמקחו על המחיר: אל תסתפקו בהצעת מחיר אחת, כדאי לבדוק מספר הצעות לצורך השוואה.
ערכו הסכם בכתב: דאגו להעלות את כל פרטי העבודה על הכתב, בהסכם שיכלול מחיר העבודה, לוחות הזמנים, איכות וסוג החומרים בהם יעשה שימוש ומחיריהם וכו'. בדקו מי מבצע את העבודה וכמה עובדים. ניתן למצוא כאן חוזה לדוגמה.
אחריות: בעל המקצוע נושא באחריות על טיב עבודתו: חשוב לקבל בסיום העבודה תעודת אחריות ו/או קבלה המהוות הוכחה לעסקה.
קבלו המלצות: חברים, בני משפחה, שכנים – כדאי לראות עבודות שביצע השיפוצניק ולקבל התרשמות ממליצים שראו את עבודתו בשטח.
חפשו ברשת אחר ביקורות על העסק: חיפוש כללי ב"גוגל" יכול ללמד הרבה – האם יש הליכים משפטיים נגד העסק? האם פורסמו עליו כתבות שליליות בערוצי התקשורת השונים?
בנוגע לאתרים ה"מתמחים" בבעלי מקצוע – אפשר להיעזר גם בחוות דעת המפורסמות שם אך להתייחס אליהן בזהירות ולוודא שהן אותנטיות ולא ממומנות על ידי האתר או בעל המקצוע עצמו.