דבר לא הכין את זהר להט (28) לרגע בו היא קיבלה דרישת תשלום אסטרונומית מחברת "מי אביבים" על סך 32,246 שקלים בתוספת איום לעיקול חשבון הבנק. העילה לחיוב: תשלום על נזילה בבניין שהתרחשה בדירה אחרת שהתגוררה בה לפני שבע שנים.
"בשנת 2010 גרתי בדירה עם שותף במרכז תל אביב", מספרת להט, "החל מחודש יולי של אותה השנה התחלנו לקבל חשבונות מים אסטרונומיים של אלפי שקלים ואחרי בדיקה של מומחה התגלתה נזילה בברז בחצר הבניין".
בניסיונות להבין למה החשבונות מיועדים אליה הגיעה ל"מי אביבים" אשר ישבו אז בבניין עיריית תל אביב. "הם סירבו להסביר לי בצורה הגיונית מדוע שאני, שוכרת בדירת שותפים בבניין, אקבל את חשבונות המים של נזילה בבניין שלא קשורה אליי, הוסבר לי באופן לא הגיוני שהחוב עליי", היא אומרת.
להט ניסתה ליצור קשר עם מי אביבים מספר פעמים במהלך השנים האחרונות ולהבין מה ניתן לעשות בנוגע למחלוקת בעניינה. בינתיים החוב גרר ריביות בשיעורים גבוהים עד שהגיע לגובה בלתי נתפס כיום.
"ההסבר שקיבלתי לאורך השנים מנציגת השירות הוא: 'הדירה נחשבה כמאושרת קריאת המונה לפי השטח של הבית'. אין לי מושג מה זה אומר ושהתעקשתי לקבל הסבר בשפה נורמלית הם נפנפו אותי", היא נזכרת.
"אמרתי לאותה הנציגה שאני לא מבינה מה זה אומר וזה עדיין לא פותר את התעלומה באופן הגיוני משום שאני לא בעלת הדירה וכי בבניין גרו דיירים נוספים ואפילו לא הייתי וועד הבית. היא אמרה, כמובן, שכדאי שאזדרז לשלם ולסגור את החוב כי חבל על כל דקה שהחוב צובר ריבית".
פנינו למי אביבים בבקשה להבין מדוע שבע שנים אחרי הנזילה "נזכרים" במי אביבים לבקש תשלום ומדוע חוב על נזילה בבניין צריך להיות באחראיות שוכרת ולא באחראיות ועד הבינין או בעל הדירה וזכינו בהסבר הבא: "מדובר בדירה ללא מד מים (האחריות להתקנת מד מים היא של בעלי הדירות). הלקוחה קיבלה חיוב גבוה מאחר ובתקופה בה התגוררה בנכס אירעה נזילה מתמשכת בצנרת המים המשותפת, ובנוסף על פי הכללים שהיו בתוקף באותה תקופה, הצריכה המשותפת של כל הבניין, לרבות בשל נזילה, חלה על חסרי המד בלבד.
בעקבות בדיקת המקרה, החלטנו להחיל רטרואקטיבית את כללי המים החדשים לפיהם מתבצעת חלוקה שווה של הפרשי מדידה בין כל דיירי הבניין ולחייבה לפי חלקה היחסי בצריכה זו. החוב של הלקוחה תוקן ל-4,372 שקלים ובאפשרותה לפרוס את התשלום".
אתם משלמים על הטכנאי
התקשינו להבין אם החובה להתקנת מד מים חלה על בעלי הדירות, מדוע שהשוכרת תשלם ובטח לא אחרי שבע שנים. במי אביבים טענו כי זה היה החוק אז לפני שנת 2012 אז חלה רפורמה בתחום המים ושונה אופן דיווח נתוני אספקה וצריכת המים והפנו אותנו לרשות המים.
ברשות המים טענו כי אין ביכולתם לעזור כי מדובר במקרה בודד ולא בתופעה וכי המקרה חל שנתיים לפני החלת התקנות. אלא שאז החלו לצוץ ברשת כל מיני טענות דומות להפליא למקרה של להט אודות גבייה המונית של חובות ישנים לצד תלונות על הפרשי צריכה שמי אביבים נוהגת לגבות מלקוחותיה ללא כל הסבר או יכולת אמיתית לערער על כך.
כך קרה לידידה פריס שחי בשותפות בדירה בתל אביב. לאחר כמה תקופות חיוב בהם החיובים שיקפו צריכה של שני שותפים, פתאום החשבון קפץ ללא שום סיבה ל-700 שקלים.
"חויבנו בתקופה אחת על סכום של בערך חשבון שנתי", מספר פריס, "הציעו שנזמין טכנאי לבדוק את המד על חשבוננו, אלא אם כן הוא נמצא לא תקין, מה שלא סביר כי זה היה יחסית שעון חדש ונציג של מי אביבים אמר שהוא הוחלף ב-2015. שלחתי להם המון מכתבים אבל לא היה עם מי לדבר. הם התעקשו שנזמין טכנאי בעלות של 120 שקלים. מכיוון שידענו שאין שום בעיה התבאסנו לשלם בנוסף ל 700 השקלים סכום נוסף".
מי אביבים לא הסכימו להגשת ערעור עד שלא יבוא טכנאי מטעמם לבדוק האם יש נזילה אלא שבדרך נס וללא כל הסבר לאחר מכן ירדו החשבונות בחזרה לסכומים הגיוניים יותר. כשפריס התעמת עם הנציג וטען שעצם זה שהסכומים חזרו לקדמותם מעידה כי החיוב היה שגוי נענה כי "לפעמים זה מסתדר מעצמו".
"רוצים שתוותר"
פריס לא היחיד. בקבוצת פייסבוק שנקראת :"מי אביבים - מחדל הפרשי מדידה" מדווחים תושבים רבים על הפרשי מדידה של תושבים רבים אשר זוכים ממי אביבים להסברים שנעים בין "חיובים על תקופות" לבין הלהיט התורן "צריכה משותפת רבה".
"בבניין שלנו אין אפשרות לצריכה משותפת", מספרת נעמה לנדאו, תושבת תל אביב וממקימי הקבוצה, "בוקר אחד אנחנו מגלים חיובי מים אסטרונומיים ודרישות תשלום מוגזמות. כאשר פנינו למי אביבים לפשר החיוב נאמר לנו שיש לנו נזילה בבניין וכי החיוב הוא חיוב שמתחלק בין הדיירים עקב חוב משותף. כאשר הסברנו להם שאין בבניין אפשרות לצרוך מים בצורה משותפת הם התעקשו לשלוח טכנאי, על חשבוננו כמובן כדי להוכיח לנו שהחיובים מוצדקים.
"הטכנאי, לאחר שנוכח לדעת כי אין לבניין צינור מים או גינה משותפת וכי לא קיימת נזילה הסביר כי החיוב לוודאי נובע משימוש של מישהו בברז כיבוי האש שיש בניין והציע לקחת את מד המים למעבדה של התאגיד.
"כאן הרגשנו שכבר משהו מסריח. גם כי מד המים ייבדק על ידי אותו תאגיד שגובה מאתנו כספים וגם כי כאשר פתחנו את הארון בו מונח צינור כיבוי האש התגלתה שכבת אבק בגודל של כמה סנטימטרים לפחות המעידות שלא השתמשו בו זמן רב".
דיירי הבניין שבו מתגוררת לנדאו לא ויתרו והצליחו להשיג הבטחה להחזרי תשלום. "החזרי תשלום שלא ראינו עד היום ובנוסף ממשיכים לחייב אותנו על צריכה משותפת. אומנם לא בסכומים גדולים אבל למה שנשלם על משהו שלא קיים?", היא תוהה.
"מי אביבים היא חברת המים של העיר תל אביב-יפו, והיא פועלת תחת בעלות מלאה של עיריית תל אביב-יפו במטרה לשפר וליעל את תשתיות המים והביוב של העיר ולספק לתושביה שירותי מים וביוב איכותיים" נכתב באתר התאגיד.
החברה, על פי האתר מעניקה שירות ללמעלה מ- 465 אלף תושבים, מבצעת מעל ל-100 אלף קריאות שירות בשנה, ועונה על למעלה מ- 200 אלף פניות בשנה.
תושבים אחרים איתם דיברנו מעידים על חיובים בסכומים לא גדולים באמתלות שונות. לדבריהם הם מקבלים דרישות תשלום על סך "חיובי עבר שלא נגבו". לאחר מספר שיחות תלונה "נעתרים" בחברה לדרישותיהם ומסכימים לפנים משורת הדין, להוריד להם ריביות ושישלמו "רק" חלק מהסכום ולא את כולו. רבים לא מצליחים לקבל הסבר מניח את הדעת לחיוב המקורי.
"כאשר יצאנו מהדירה במרץ בשנה שעברה סגרנו את כל החובות שלנו מול 'מי אביבים' וקיבלנו אישור שאנחנו לא חייבים להם למעשה דבר", מספרת אפרת בשרי (30), "לכן הופעתי לקבל מהם החודש, יותר משנה לאחר שעזבנו את הדירה דרישת תשלום על סך 470 שקלים בגין חובות עבר שלא נגבו".
בשרי פרסמה פוסט בפייסבוק בו היא תהתה לפשר החיוב ושאלה אם לעוד אנשים זה קרה. "קיבלתי עשרות פניות בפרטי מאנשים שסיפרו בדיוק אותו דבר. חיובים לא מוסברים ואטימות מוחלטת".
אחת הפונות הייתה אסיף שרתוק שגרה לפני שנתיים בדירה ביפו. "במשך כל התקופה שגרתי שם שילמתי בין 60-70 שקלים לחשבונית ופתאום זה קפץ בצורה אגרסיבית. תחילה ל-330 שקלים ולאחר מכן ל-673 שקלים", היא מספרת, "ניסיתי לשאול את מי אביבים לפשר העניין, הפנו אותי אל ועד הבית לבדוק נזילה. לא הייתה שום נזילה - השכנים שילמו כרגיל ולא הייתה גם נזילה ספציפית מהבית שלנו, הבאנו אינסטלטור לבדוק ולאחר שאישר שאין נזילה פנינו שוב אל מי אביבים והיא טענה שהיא לא יכולה לעזור לי. הדבר המעניין ביותר שאחרי המקרה עברנו דירה והדיירים החדשים המשיכו לשלם כרגיל בערך אותם סכומים שאנחנו שילמנו".
המשותף לכל המקרים הללו הוא שללקוחות הפונים אין את המשאבים הדרושים להיאבק על צדקתם ולכן הם נאלצים לשלם פעם אחר פעם את דרישות התשלום, לעיתים ללא כל הצדקה, כאשר בתאגיד מאיימים כל הזמן שהריביות גדלות ככל שעובר הזמן ואף שולחים מכתבים המאיימים לעקל את חשבונות הבנק.
איציק הלל, ממקימי משרד הסיוע קהילתי בתל אביב ועורך עיתון "פלורנעיתון" בשכונת פלורנטין, רגיל כבר לטפל במקרים הקשורים ב"מי אביבים". "פונים אלי תושבים מהשכונה שלא יכולים לדבר בשם עצמם כי הם זקנים או לא מבינים עברית ואני נלחם את מלחמתם", הוא מספר.
הלל מעיד כי גם הוא נתקל בעשרות מקרים של חיובים שעל פניו לא היו מוצדקים וכאשר הוא מנסה לקבל תשובות על סיבת החיובים הוא נתקל באטימות מצד המערכת.
"יש תחושה שכאילו הם רוצים שתוותר. הם מעבירים אותך מנציג לנציג, מנתקים את השיחה, מבטיחים שיחזרו ולא חוזרים וכאשר הם כבר חוזרים הם מצלצלים ומנתקים ושולחים הודעה שהם ניסו להשיג אותך ללא הצלחה", הוא אומר.
ממי אביבים נמסר בתגובה:
גביית חיובים בגין חשבונות מים שלא שולמו נעשית בצורה מתחשבת והוגנת ורק לאחר שללקוח נמסרו מספר רב של הודעות והתראות. בעת עזיבת נכס, ניתנת ללקוח אפשרות לסגור את החשבון במעמד החלפת המחזיקים בנכס. לקוח שבוחר שלא לעשות זאת, כמו כל לקוח אחר הצובר חוב, מקבל מהחברה חשבון סופי לכתובתו הרשומה במשרד הפנים.
מי אביבים פועלת בכל מקרה לגופו מתוך כוונה להקל ולסייע ללקוחות אשר יתברר כי אכן לא היו מודעים לחוב עד כדי ביטול מוחלט של ריביות, ומזמינה את המעוניינים בכך לפנות למוקד השירות של החברה.
מעבדות בדיקת מדי המים אינן מטעמנו אלא מורשות על ידי מכון התקנים ורשות המים. כללי רשות המים קובעים כי בדיקת מד מים תיעשה על חשבון הצרכן, אלא אם התגלתה תקלה במד. במקרה תקלה במד, תישא מי אביבים בעלות הבדיקה.
שוב לדעת כי בעיר וותיקה כמו תל אביב-יפו, קיימים מאות בניינים ישנים בהם אין מדי מים משויכים לכל הדירות ולצערנו מי אביבים אינה יכולה לכפות על בעלי הנכסים להתקין מד מים.
במקרים בהם אין לכל הדיירים מד מים משוייך לדירתם, מחושבים חשבונות המים על פי נוסחה שקבעה רשות המים. אנו מודעים לחוסר הצדק שנגרם כאשר אין מדי מים לכל דירה ולכן אנו פועלים מול רשות המים לנסות לתקן את כללי החיוב במצבים אלו. כמו כן, אנו מעודדים תושבים להתקין מד מים, אך שוב, אין לנו כל אפשרות חוקית לכפות זאת עליהם.
לגבי המקרים שצוינו בכתבה –
זהר להט - זהר להט גרה במהלך 2009-2011 בדירה ללא מד מים. בעקבות נזילה בצנרת המשותפת של הבניין, היא חוייבה בחלק יחסי גדול יותר מזה שחוייבו הדיירים להם יש מד מים.
לאורך הזמן ומבלי שהיא שילמה חשבונות מים כלל (כולל עבור מים שצרכה), טפח החוב לכ-32 אלף שקלים, כולל ריביות ופיגורים.
ידידיה פריס - במהלך שנת 2016 נרשמה צריכה של 64 מ"ק על פני תקופה של 69 ימים. הצענו לו לבדוק האם יש נזילה ואת תקינות מד המים אך הוא סרב להתחייב לבדיקות (מי אביבים משלמת עבור הבדיקה רק במקרה ומתגלה כי המד לא תקין).
אסיף שרתוק - בעקבות תלונות של הדיירים על גידול בצריכת המים במהלך שנת 2016, הוצע להם לבדוק האם יש נזילות אך תגובתם הייתה שיחשבו על כך ולאחר מכן הודיעו שהם מעוניינים לשלם את החוב. בדצמבר 2016 נשלחו הודעות על קיום החוב לכתובתם על פי משרד הפנים.
נעמה לנדאו - במהלך שנת 2015 נרשמה עליה בצריכת המים לעומת שנה קודם לכן. בביקורת שנערכה לא נמצאו נזילות והוצע לה לבדוק את תקינות מד המים הראשי.
אפרת בשרי - במקרה הזה היו כמה חובות נפרדים. חובות לגבי מספר תקופות אכן שולמו אך נותר חוב לגבי שתי תקופות מהשנים 2015 ו-2016 ועל כן נשלחה הודעה לכתובתה בגבעתיים והודעה לכתובת נוספת בתל אביב עליה הצהירה.
לתגובה המלאה והמפורטת של תאגיד "מי אביבים"
עיריית ת"א סירבה להגיב בנפרד והפנתה אותנו לתגובת חברת "מי אביבים".
מרשות המים נמסר: "במהלך שנת 2016 נבדקו ברשות המים כמעט 5,000 פניות מצרכני תאגידים, מתוכם נמצאו 119 פניות מוצדקות, כלומר: בפחות מ- 2.4% מהתלונות נמצא כי ספק המים לא התנהל בהתאם לכללים וניתנה לתאגידים הרלוונטיים הנחיה מפורשת של רשות המים לתיקונים הנדרשים.
גביית חובות עבר: מידע על חוב מצוין בחשבונות השוטפים. ככל שלא צוין נושא החוב קיים חשש שלא תקין. יש לבדוק הנושא באופן פרטני עם קבלת המידע הרלוונטי.
הזמנת טכנאי של מי אביבים בלבד: צרכן יכול להזמין כל איש מקצוע לבדיקת הצנרת בשטח הפרטי. נשמח לבדוק פרטנית כל מקרה בו תאגיד מחייב להשתמש באיש מקצוע שלו. קביעת איש המקצוע מטעם הצרכן צריכה להילקח בחשבון. על פי הכללים, במקרה כזה יש להתחיל הליך בירור שחלקו כרוך בתשלום. במקרים מסוימים – בהתאם לגובה החריגה, על פי הכללים (סעיף 52 א), מנכ"ל התאגיד רשאי לבצע הערכת צריכה.
בימים אלו אנו מסיימים שורה של תיקונים בכללים, המבוססים על הניסיון שנצבר בשנים האחרונות, מתוך מטרה לשפר ולייעל אף יותר את השרות הניתן לצרכנים.
למשל: צפוי הכרה בצריכה הנובעת מנזילה במד ראשי – פעם בשנה (במקום פעם בשנתיים)
במד משויך (הדירתי) – פעמיים בשנה (במקום פעם בשנה). תוגדרנה 2 מדרגות תעריף – הראשונה בתעריף נזילה רגיל על כמות של עד 100 מ"ק, ושניה בתעריף נמוך משמעותית לכמויות מעבר לכך, דבר אשר יפחית משמעותית במקרי החשבונות הגבוהים במיוחד.
מתן האפשרות (בהסכמת הדיירים – כנדרש בחוק) לחברת הניהול של בית משותף להירשם כצרכן בנכס ולשאת בעלויות המים במרוכז (חלף חלוקתם בין כלל הדיירים).
במקרים בהם לא ניתן להיכנס לחצר צרכן – מוצא לאפשר לצרכן לדווח באופן מקוון את קריאת המים שלו בצירוף צילום (חלף תאום ביקור וכד').
גם אתם נתקלתם בבעיה?
כתבו אלינו money@mako.co.il