מאז יום שלישי שעבר התפרסמו בתקשורת שש הודעות שונות הקוראות לציבור לא לצרוך מוצרי מזון ששווקו לחנויות. האם מדובר בגל חסר תקדים של תקלות בפסי הייצור במפעלים - או בלחץ בקרב חברות המזון שגורם להן למהר לעדכן את הציבור, כהפקת לקחים ממשבר הקורנפלקס של יוניליוור?

לפני כשבועיים הודיעה יוניליוור על חשש לחיידקי סלמונלה בדגני הבוקר שלה מסוג קורנפלקס אלופים וקוקומן. ביום שלישי פירסמה סופר פארם הודעה לציבור לא לצרוך גרנולה מהמותג הפרטי שלה, עקב הימצאות עש המזון. ואולם השיא נרשם ביום חמישי האחרון, עם שלוש הודעות ריקול (החזרה יזומה) בגין זיהומים שנמצאו במוצרים.

בבוקר יום חמישי נודע כי נמצאו חיידקי סלמונלה בטחינה הנסיך, סלטי שמיר וכל המותגים הפרטיים ששמיר מייצרת לרשתות השיווק, ובהן שופרסל. לאחר מכן נודע על זיהום בחלב נאקות של חברת חלב בראשית, שהוביל לכאורה לאשפוזם של שני ילדים.

עוד ב-mako כסף:

בשעות אחר הצהריים הודיעה חברת מילוטל על הסרה מהמדפים של חלק ממוצרי הצ'יפס הקפוא שלה, לאחר שנתגלה בה ממצא חיובי של חיידק הליסטריה - לאחר שחלק מהמוצרים כבר שווקו לחנויות. ביום שישי החמירה מילוטל את ההודעה ומסרה כי כל סוגי הצ'יפס הקפוא יוסרו מהמדפים בעקבות בדיקות נוספות שערכה.

בענף המזון מודים שלא מדובר רק בצירוף מקרים מפתיע, אלא בחשש מפני השלכות פרשת יוניליוור שהוביל את החברות לנקוט משנה זהירות ולנהוג בשקיפות.

הזעם הציבורי שספגה יוניליוור נבע בעיקר מכך שהחברה הסתירה את הזיהום במוצרים - לאחר שנשאלה עליו מפורשות. לאחר שהחברה הודתה בקיומו של זיהום היא המשיכה לטעון כי מוצרים מזוהמים לא הגיעו לחנויות - דבר שהתברר כלא־נכון לאחר שצרכנים דיווחו כי רכשו מוצרים מהסדרה המזוהמת. כתוצאה מכך, מכירות כל דגני הבוקר של החברה ירדו בשיעור של 20%-50%.

"השבועיים האחרונים (מאז התפוצצה פרשיית יוניליוור) גרמו לחברות המזון לבדוק שוב את מערכות בקרת האיכות אצלן, כי אף אחת לא רוצה להיות החברה הבאה שיתפסו. כולם מפחדים ובודקים עכשיו יותר ביסודיות מה קורה אצלם במפעל - חומרי גלם שקיבלו מיצרן אחר או מוצרים ששווקו לחנויות. אף אחד לא רוצה להיות מחר בכותרות כמי שלא הודיע על זיהום", אומר בכיר ביצרנית מזון.

אילוסטרציה (צילום: חדשות 2)
גל חסר תקדים של תקלות או לחץ בחברות המזון?|צילום: חדשות 2

במסיבת עיתונאים שהתקיימה ביום חמישי הודיע משרד הבריאות כי לא נרשמה עלייה במקרי הסלמונלה בשנה האחרונה - אך אין בכך כדי להשקיט את החשש הציבורי: במקרים רבים, קופות החולים ובתי החולים לא מבצעים בדיקות דם בחולים עם תסמיני חום, הקאות ושלשולים - דבר שאינו מאפשר לקבוע איזה חיידק גרם לתסמינים.

בנוסף, הנוהג של יצרניות מזון לא לדווח על זיהומים במפעל - מתוך מחשבה שהמוצרים הנגועים לא יצאו לשוק - אינו חדש.

"אנשים מתקשרים אלינו בפאניקה"

מתחילת השנה רשמה קטגוריית החומוס והסלטים המוכנים שפל עם ירידה של 10%–15% במכירות בשל התדמית הלא־בריאה שנוצרה - בין היתר בעקבות תחקירים שפורסמו בתקשורת הישראלית וכן דו"ח של ארגון הבריאות העולמי מאוקטובר 2015, שהתייחס למזון מעובד. במקביל, צרכנים רבים עברו להכנה ביתית של חומוס, טחינה וסלטים אחרים.

"תיגברנו את מערך שירות הלקוחות כי אנשים מתקשרים בפאניקה ואומרים 'יש לי סלט ואני לא יודע אם אפשר לאכול'", אומר בכיר באחת מיצרניות הסלטים המוכנים. "אנשים שומעים שמפעל טחינה הנסיך עבד פעם עם חומוס אחלה וחומוס צבר, ושסלטי שמיר מייצרים מותג פרטי לחלק מהרשתות והם כבר מבולבלים".

לדברי בכיר ביצרנית סלטים אחרת, "זה הדבר האחרון שקטגוריית החומוס והסלטים המוכנים היתה צריכה. גם ככה היו פרסומים שהטילו ספק בבריאות הקטגוריה, ועכשיו נוצר שוב שם רע שמעמיד בספק את הבריאות של הקטגוריה כולה".

"הריקול - בגלל הלחץ וההד התקשורתי"

נראה כי לחשש של החברות בענף יש בסיס: ברשתות השיווק דיווחו בסוף השבוע על ירידה במכירות של כל קטגוריית הסלטים הארוזים (כולל חומוס) בשיעור ממוצע של 20%-30% בימים חמישי ושישי. לדברי בכיר באחת מרשתות השיווק, "כל השחקנים בקטגוריה נפגעו, לא רק סלטי שמיר. מכירות המוצרים של צבר (אסם) ואחלה (שטראוס) ספגו ירידה של כ-10%, ובמכירות של שמיר היתה ירידה של כ-90%". עם זאת, לדבריו, לא חלה ירידה במכירות הטחינה הגולמית.

בענף המזון סבורים כי שרשרת ההודעות על זיהומים במוצרים אינה יוצאת דופן. "קרוב לוודאי שהאירוע של טחינה הנסיך היה חריג. עם זאת, כמות הדיווחים הנוספים שיצאו, לצד ההחלטות לריקול 'ליתר ביטחון' של מוצרים שבהם לא נמצאו חיידקים - בנוסף לצ'יפס שנמצא נגוע בליסטריה - הם תולדה של הלחץ וההד התקשורתי סביב פרשת יוניליוור", אומר רונן רגב־כביר, מנכ"ל ארגון אמון הציבור. לדבריו, "החברות מתחילות להפנים שהדבר הכי גרוע זה להסתיר. אין לי ספק שזה מה שמרתיע את החברות מטיוח - לא האכיפה של משרד הבריאות. גם אם היה לנו שבוע חריג מבחינת מספר האירועים, אפשר רק לשעבר כמה אירועים, קטנים או גדולים, עברו מתחת לרדאר שלנו במשך השנים".

בכיר בחברת מזון גדולה מסכם: "אנחנו לא באמת תחת מתקפת סלמונלה. אנשים לא מאושפזים בהמוניהם בבתי החולים - אבל יש יותר עניין ציבורי. בכל חודש מופצות עשרות הודעות ריקול, וזה אף פעם לא עניין אף אחד. עכשיו פשוט יש יותר עניין בזה".

יש לכם תלונה צרכנית? כתבו אלינו money@mako.co.il

הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker

כתבות נוספות:
המס על בעלי הדירות יכול דווקא להציל את השוכרים
תקציב הרווחה יגדל ב-1.3 מיליארד שקל