כבר כמה שבועות שהקניונים והחנויות סגורים, הילדים מטפסים על הקירות והחול הקינטי אוזל כמו אלכוג'ל וביצים. אבל בתוך המצב ההזוי הזה מסתמנת מגמה צרכנית מעניינת שהולכת ותופסת תאוצה: עסקים קטנים וגדולים, שעד כה נמנעו מנוכחות ברשת, נאלצים לפתוח ערוץ מכירה ישיר ללקוחות. ממשתלות ברמת הגולן ועד חברות משקאות קלים בינלאומיות – כולם מקימים פלטפורמות אי-קומרס ומבטיחים משלוח עד הבית.
קבוצות הפייסבוק הייעודיות לצרכני הרשת מגלות בימים אלה קהלים ומוכרים חדשים, כשאת המשלוחים מאליאקספרס ואמזון החליפו עסקים מקומיים. "אני, שמאוד אוהבת לקנות באסוס, ממליצה כרגע לתמוך בעסקים המקומיים", אומרת רעות לונברג, מנהלת קבוצת הפייסבוק "רעות תקני לי" לצרכנות נבונה ברשת. "יש תחושה כרגע שמאוד רוצים לחבק עסקים קטנים, גם הציבור וגם גופים כמו פייסבוק או גוגל שדוחפים לשם. יתרון נוסף הוא הרווח מול הפסד בהתחשב בנסיבות. רשת גדולה שכרגע מתמודדת עם סגירה של עשרות סניפים ופיטורי עובדים, הרבה יותר קשה לקום מזה".
"עסק קטן יכול להגיב יותר מהר לשינויים. לפטר, להעסיק, לשנות עיצוב באתר, להחליף חברת שילוח, הכל מהר ובלי הרבה לוגיסטיקה", מוסיף יניב פורת, מייסד אתר וקבוצת הפייסבוק AliBuy. "בימים שהעסקים הגדולים בעומס גדול קשה לתת שירות אישי ללקוח ופה יש הרבה הזדמנויות לעסקים הקטנים".
אבל לא רק העסקים הקטנים ממהרים לפלטפורמות הדיגיטליות. "בנושא האונליין, מדינת ישראל קפצה בחודשיים האחרונים עשור קדימה", מצהיר בני בוחניק, מייסד קבוצת "כזה אני רוצה!". "כולם הבינו שעכשיו חייבים להיות שם ואין פה זמן למשחקים. אנחנו רואים גם שינויים דרמטיים שקורים ברקע - גופים שנמנעו עד כה מלהיכנס לעולם האי-קומרס אלא עבדו דרך משווקים או קמעונאים, נכנסים לעבודה ישירות מול הצרכן. אנחנו רואים את זה עם קוקה קולה, שסטוביץ ואחרים - הם מבינים שהרשתות לא יענישו אותם עכשיו, זה גם מייצר הזדמנות, וכשרשתות מזון קורסות בגלל הזמנות, חברות כמו שטראוס, יוניליבר וכו' מבינות שהן צריכות להגיע לצרכן באופן ישיר".
כל עסק יכול לעשות את המעבר לאונליין?
"בוודאי, חייבים לעשות את זה. זה יכול להתחיל בצורה הכי בסיסית שיש, עמוד בפייסבוק עם הפרטים של העסק עם תפריט או סל המוצרים, תמונות, קטלוג בסיסי. אלה כלים מאוד פשוטים שכל אחד יכול לפתוח בעצמו בהשקעה של שעות ספורות. לפתוח עמוד בוויקס זה לא כזה מורכב, ואפשר להקים עמוד יפיפה ביום עבודה. כן חשוב לתת כמה שיותר פרטים - ככל שיש ללקוח יותר מידע על המוצר או על זמני האספקה, החסם הפסיכולוגי שלו יורד".
פורת מסייג: "לא הייתי אומר מעבר, כי בחלק מהתחומים עדין החנות הפיזית חשובה, אבל נוכחות באונליין היא בגדר חובה היום לכל עסק". גם לונברג מצננת את ההתלהבות: "חשוב להגיד שכל עסק יכול לעשות מעבר אבל לא כל עסק חייב אונליין. צריך לייצר שיתופי פעולה מניבים - אין טעם להקים אתר ולהתפלל לנס. זה צריך להגיע עם יכולת לייצר טראפיק. הייתי ממליצה גם לעסק לבדוק שהוא אכן יכול לעמוד בזה - בתנועה גדולה יותר, במתן שירות מקצועי ונעים, בשילוח איכותי. זה לא מתאים לכל אחד".
לאילו עסקים יש יותר סיכוי להצליח כרגע אונליין?
"עסקים שמציעים פתרונות הקשורים לתקופה מרוויחים יותר", אומר פורת. "בגלל שאין חדרי כושר כעת, רואים זינוק אדיר ברכישות לציוד כושר וספורט, או משחקים כיוון שהילדים בבית, ציוד מחשב כי הרבה עובדים מהבית ועוד. עסקים שפחות מרוויחים יהיו בענפים לא נחוצים ולא הכרחיים, למשל ביגוד, כשאנשים רוב הזמן בבית יש הרבה פחות צורך בבגדים חדשים".
הצפת הרשת בעסקים מקומיים שמתחרים על הקהל מביאה איתה תופעות חדשות. כך, למשל, אפשר לראות יותר ויותר קבוצות פייסבוק שמסייעות לעסקים כחול-לבן, ופוסטים אישיים של בתי עסק המספרים על הקשיים הנוכחיים. לונברג, שניצלה לאחרונה את חשבון האינסטגרם הפופולארי שלה כדי לקדם משתלות ללא רווח, מודה שפוסטים כאלה – או קידום אג'נדה – הולכים ונמאסים על הצרכן. "אני באופן אישי עייפה מזה, מרגיש לי כרגע שהמצוקה היא של כולנו. כואב לי על חקלאי כפי שכואב לי על בעל אולם אירועים ועל חנות פרחים מקומית. אני לא מחפשת את אלו שדוחפים אג׳נדה - אני יודעת לחפש אותה בעצמי".
איך אנחנו, הצרכנים, מרוויחים מהתחרות בשוק האונליין?
"כולם נלחמים על הצרכנים, אנחנו נהנים מחירים טובים, תחרות אמיתית והנוחות בהגעה עד הבית", היא אומרת. בוחניק מסכים: "האתרים הישראלים מתחרים עד זוב דם, ואני חושב שמרחץ הדמים האמיתי יגיע עוד מעט. עברו כבר שבועיים של סגר חנויות. יבואנים ישראלים הביאו סחורות לקראת פסח ונתקעו ללא רצפת מכירה. ערוץ המכירה היחיד שלהם הוא אונליין, וזה עדיין לא מכפר על החוסר בחנויות.
"לכן אנחנו מתחילים לראות יותר לחץ במחירים, במיוחד במוצרים שדורשים רצפת מכירה - למשל מקררים, שאנשים אוהבים לראות בעיניים - כי יבואנים רוצים לממש את הסחורה שיושבת להם במחסנים. מצד שני צריך לזכור שאותם יבואנים נתקלים עכשיו בבעיות של אספקה מחדש בגלל סגירת המפעלים, לכן יכול להיות שאם אני אחכה יותר מדי עכשיו, אני אמצא את עצמי בלי כלום עוד חודש".
איזה מוצרים כדאי לנו להמשיך ולהזמין, ואילו הזמנות יכולות לחכות?
"אל תהפכו את הבית למחסן", מתריעה לונברג. "לא כדאי לקנות דברים שאת לא צריכה בגלל שהם בהנחה טובה. כדאי לעקוב אחרי מוצרים שאת מחפשת כי כן יש יותר גמישות במחירים, אבל אין שום דבר שהוא בהגדרה חובה. אנחנו בבית עכשיו, כדאי שיהיה לנו נעים בו - ולכן אני הייתי מתרכזת ברכישות שיהפכו את השהות שלנו לטובה יותר עבורנו".
הצרכנים הישראלים יחזרו להזמין מחו"ל?
"הישראלים מתים שחו"ל ייפתח. אין לי ספק שיחזרו לקנות ובגדול", קובע בוחניק. "צרכנים עושים פחות את השיקול האסטרטגי הלאומי. כמובן שאם יש יצרן ישראלי מול תוצר בחו"ל והמחיר הוא תחרותי והוגן - לעולם יבחרו ביצרן ישראלי. העניין הוא שאין יותר מדי יצרנים ישראלים. הקניה מחו"ל היא לא רק בגלל המחיר, אלא גם בגלל המבחר והמגוון שלא קיים פה בארץ. הצרכנים רוצים לבחור בעצמם מתוך אינסוף האפשרויות".