מאיפה הכסף? איך הם מוציאים את הסכומים האלו? הרי לריאל אין אוליגרך רוסי או שייח' ערבי שיממן אותה. הבעלים שלה הם בסך הכל כ-100 אלף חברי מועדון שמשלמים דמי חברות סמליים מדי שנה.
אז הנה כמה נתונים שיכולים אולי להבהיר קצת את התמונה: ריאל כבר ארבע שנים רצופות עומדת בראש דירוג קבוצות הכדורגל המכניסות בעולם. על-פי הפרסומים האחרונים, בעונה החולפת היא הכניסה מעל 400 מיליון אירו; חוזה זכויות השידור עליו חתמה עם חברת מדיהפרו ב-2006 מבטיח לה 1.1 מיליארד אירו ב-7 שנים עבור משחקי הליגה הספרדית בלבד; יש לה אצטדיון ענק של 80 אלף מקומות, שמייצר לה הכנסות של יותר מ-100 מיליון אירו בעונה.
וחוץ מזה, ריאל הפכה את עצמה במהלך השנים לגן עדן למפרסמים - קבוצת הגלאקטיקוס הראשונה על שלל כוכביה היתה הבמה הטובה ביותר בעולם הספורט לקבל חשיפה למותג. אבל גם אחרי שהגלאקטיקוס ההם עזבו/פרשו, הקבוצה הבינונית ונטולת הכוכבים של עונת 2007/08 הכניסה 130 מיליון אירו מספונסרים והסכמים מסחריים. כדי להבין בכמה כסף מדובר, מספיק רק לציין כי מנצ'סטר יונייטד הגלובאלית והעשירה הצליחה להביא באותה עונה בקושי 61% מהסכום הזה.
המניע. ריאל מדריד נושמת את ברצלונה. ברצלונה נושמת את ריאל מדריד. ההשפעה של הקבוצות האלו אחת על השנייה היא עצומה. שתיהן שולטות בכדורגל הספרדי (חולקות ביניהן 50 אליפויות ב-78 עונות), שתיהן מתקיימות בייקום מקביל שבו הדבר החשוב ביותר (או היחיד שחשוב) זה להיות קבוצה גדולה יותר מהשנייה.
יש דוגמה רלוונטית לעניין הזה מהעונה הנוכחית: אחרי שנתיים של אליפות של ריאל, בארסה הכניסה את היד עמוק לכיס והשקיעה 93 מיליון אירו ברכש - הסכום הגבוה בתולדותיה. כשמסתכלים על הכדורגל שברצלונה שיחקה השנה, גם בזכות הרכש הזה, ועל שלושת התארים שבהם זכתה, מבינים מה היה הלך הרוחות השנה בסנטיאגו ברנבאו: הלם ודיכאון. עכשיו הגיע הזמן של היוצרות להתהפך.
להבנה הבסיסית בריאל שלברצלונה פשוט אסור לתת עוד עונה כזאת, הצטרף מוציא לפועל בדמותו של פלורנטינו פרז, הנשיא החדש-ישן שהיה אחראי על פרויקט הגלאקטיקוס הראשון. פרז, שהונו מוערך ב-1.8 מיליארד דולר וקשריו בעולם העסקי והפוליטי באירופה בלתי נגמרים, מתברר שוב כאיש שיודע הכי הטוב בכדור הארץ איך מחתימים שחקנים גדולים.
ההשלכות. שתי העברות הענק האלו קובעות בעצם שני דברים: המיתון והמשבר הכלכלי לא נוגעים לקבוצות-העל של אירופה; והדבר השני, זה עומד להיות הקיץ המטורף ביותר בהיסטוריה של הכדורגל בכל הקשור להוצאה על רכש. כדור השלג יגיע לכל מקום: מנצ'סטר יונייטד תהיה חייבת להתחזק בשחקנים גדולים כדי למלא את החלל שבעזיבת רונאלדו; הדבר נכון גם לגבי מילאן שאיבדה את קאקה. "אפקט הלופ" יעבוד שעות נוספות, יטלו בו חלק צ'לסי של רומן אברמוביץ' שלא יסתכנו בהישארות מאחור; למרוץ החימוש תצטרף מנצ'סטר סיטי, אצלה הכסף אפילו לא יהווה מכשול, בזכות הבעלות החדשה של חברת ההשקעות מאבו-דאבי. כל העברה נוספת תשאיר קבוצה נוספת עם הרבה כסף לבזבז ביד. אף קבוצה גדולה שאיבדה שחקן לא תשאיר את הכסף בכיס, אלא תרוץ ותוציא אותו על תחליפים יקרים.
עניין נוסף הוא המשמעות שיש לשתי ההעברות האחרונות של ריאל על הליגה הספרדית. אחרי כמה שנים שבהן איבדה הליגה הזאת את היוקרה המקצועית שלה לטובת הפרמיירליג, הדברים יקבלו תפנית. עם קבוצת הענק שנוצרת במדריד וקבוצת הענק שכבר קיימת בברצלונה, הליגה הספרדית תוכל להשיב מעט מהכבוד האבוד. לקבוצות האחרות שם אין מה לפנטז על תואר, אבל זה בין כה וכה המצב בספרד ב-9 מתוך 10 עונות ממוצעות.
בארסה וריאל ייפגשו ביניהן פעמיים בעונה הקרובה. עם כל הכבוד למשחקי הצ'מפיונס ליג, המונדיאל המתקרב וכל יתר הריגושים שצפויים לנו בעונה הזאת, הרי שזאת צפויה להיות בעיקר שנת "הסופר-קלאסיקו". סופר-סופר-קלאסיקו.
