התרעומת בתקשורת כלפי מנהלי תדיראן, כמוה כפופוליזם זול ולא יותר מכך. ההחלטה להעביר את הייצור של מפעל 'תדיראן' לסין מנעה צפי עתידי ברור לפשיטת רגל. המעבר לייצור בסין וסגירת המפעל בעפולה הוא הכרח המציאות וכל טענה אחרת למנהליה אינה יותר מאי קריאת המפה הכלכלית הגלובלית והשינויים שחלים בשוק המזגנים בארץ.
זו חדשה ישנה כי בשנים האחרונות הולכת 'תדיראן' ומאבדת את יתרונה היחסי בשוק המזגנים המקומי. עד לפני כפחות מעשור התמקד 50% מנתח המכירות בשוק המקומי של החברה במזגני הרצפה ובמזגנים המיני מרכזיים. מזגנים אלו כבר אינם אטרקטיביים והציבור קונה אותם פחות, כתוצאה משינויים בהרגלי הצריכה. כולנו מעדיפים מזגן פרטי בחדר ולא מיזוג מרכזי שכופה על כל בני הבית טמפרטורה אחידה. שינויים אלה הורידו את נתח המכירות של החברה לפחות מ-10% כיום, מה שביטל לחלוטין את יתרונה היחסי של החברה בשוק המקומי.
כיום, כאשר כרעי התרנגולת האחרונים שבהם נאחזה החברה - מזגני המיני מרכזי ומזגני הרצפה, פחות אטרקטיביים בשוק, אין עוד שום הסבר כלכלי הגיוני להישארותה בארץ. בנוסף, לאחר ששוק המזגנים נהנה מהחלטתו של בנימין נתניהו להוריד את מכסי המגן לייבוא, הוזלו בצורה משמעותית המחירים. כיום אלה נמוכים מאוד ומייצרים רווחים מזעריים למשווקים, כאשר ניתן לייבא ובעלויות נמוכות מאוד ליצרנים. נוסיף לכך את המעגל העולמי המתפתח והעלייה המשמעותית ברמת המחייה בארצות המזרח ובראשן הודו, סין, טייוואן, מלזיה ואינדונזיה, שסובלות מאקלים חם. במדינות הללו נרשמה בשנים האחרונות עלייה קיצונית בכמות המזגנים הנמכרים ב"מחירי רצפה". ניתן להבין כי כל אלטרנטיבה אחרת כמוה כהתאבדות כלכלית חסרת כל הגיון.
יש לציין כי כבר לפני שנים החלה 'תדיראן' במגמה המתבקשת, כשהחלה לייבא את מזגני העילית מסין בהבנה שכך תוזיל משמעותית את עלויות הייצור בשוק המקומי. דוגמאות לחברות שלא השכילו לסגור את קווי הייצור בארץ בזמן ולהבין את המגמה הגלובלית המתהווה יש למכביר: חברת 'אמקור' למשל, שלא השכילה להעביר בזמן את פסי הייצור למזרח ונפחה את נשמתה. אם נלך עוד קצת אחורה, חברת 'שביט לתנורים התעקשה להמשיך ולייצר בארץ ונמכרה "על המשכן".
אין עוררין כי החלטתה של הנהלת 'תדיראן' להעביר את פס הייצור של מפעל עפולה לסין מנעה פשיטת רגל עתידית של המפעל. כל מי שמפנה את החיצים למנהלי החברה טומן את ראשו בחול ולא רואה את המציאות כמות שהיא. מי שצריך לתמוך באותם עובדים הוא שירות התעסוקה, על ידי הפניית העובדים לענפי השירותים האחרים. נכון שבמפעל ישנם פועלים בני 50 פלוס, שיתקשו מאוד למצוא עבודה חלופית, אך אותם עובדים חייבים להבין כי בסופו של יום לא ניתן היה לדחות את הקץ.
הכותב הוא אבי שחר, הבעלים של 'סיגמא מודלים כלכליים' ומבריא חברות, אשר כיהן בעבר כמנהל ב'תדיראן'.