אנשי שוק ההון מחפשים תמיד "אינדיקטורים מובילים" - סמן כזה שיהווה מצפן ויצביע בברור על הכיוון אליו השוק עומד ללכת.
לפני המשבר הנוכחי היה "המגזר השלישי" - עולם העמותות והגופים ללא מטרות רווח אינדיקאטור כזה. כבר כמה חודשים שמנהלי עמותות לא ישנים בלילה בשקט מחשש לגורל הכנסותיהם ותקציביהם.
זה התחיל מכך שמרבית ההכנסות של גופים אלו הן דולריות, בעוד שכמעט כל הוצאותיהם שקליות, אבל גם כשנראה היה שהדולר מתייצב הם לא נשמו לרווחה. המגזר השלישי בארץ נשען כמעט כולו על יהדות ארה"ב: עובדים, מנהלים, ומשקיעים בחברות הענק שבימים אלה נמחקו.
גם אם הפגיעה בכלכלת ישראל תהיה מתונה בלבד בעקבות הדרמות מעבר לים (כן, סליחה, אבל אני כרגיל אופטימית) הפגיעה במגזר השלישי עשויה להיות קשה וכואבת.
באופן אירוני, בהתבוננות עלינו, נראה ש"התרומה" המשמעותית ביותר של קריסת מעוז הקפיטליזם המודרני - בתי ההשקעות בוול-סטריט, תהיה הרחבת הפערים הסוציו אקונומיים במדינת ישראל.
מותגים נעלמים
הרבה מותגים היו ואינם. מי זוכר את מחשבי דיגיטל, ומחשבי קומפאק? מי זוכר את גלידת ויטמן, ומי את אופנת אתא? אלא שנדיר הוא שקבוצת מותגים כה משמעותית נמחקת כמעט בין לילה:
בר סטרנס (Bear Sterns) נוסד ב-1923 כבית מסחר למניות על-ידי ג'וזף בר, והרולד מאייר, הוא צלח את המשבר הכלכלי הגדול של המשק האמריקאי ב-1929 וצמח וגדל להיות בית השקעות גלובלי המתמחה בבנקאות השקעות עד למכירתו במרץ 2008 לג'י פי מורגן. הוא היה הבנק השישי בגודלו בוול סטריט, עם הון בהיקף 70 מיליארד דולר ונכסים בהיקף 350 מיליארד דולר, בסוף 2006.
ליהמן ברדרס (Lehman Brothers) נוסד ב-1850 כספק של שירותי בנקאות על-ידי שלושה אחים שהיגרו ממחוזר בוואריה בגרמניה, לארה"ב. השבוע, כשהחוב הבנקאי שלו מוערך ב-613 מיליארד דולר, הוא פשט את הרגל, במהלך המסתמן כפשיטת הרגל הגדולה בהיסטוריה האמריקאית עד כה. הוא היה הבנק החמישי בגודלו בוול סטריט עד השבוע.
מריל לינץ' (Merrill Lynch) נוסד ב-1915 על-ידי צ'ארלס מריל ואדמונד לינץ' כחברת השקעות. בסוף השבוע הוא נמכר לבנק המסחרי, בנק אוף אמריקה, תמורת 40 מיליארד דולר, שהם 60% פחות משווי השוק שהיה לו שנה קודם, ו- 70% יותר משווי השוק שלו ביום שנמכר. מריל לינץ' היה הבנק השישי בגודלו בוול-סטריט.
מי ייקח את המושכות
הדרמה שמתחוללת לנגד עינינו היא גדולה, לא רק בגלל המשמעותיות הכספיות שלה, אלא משום שבמידה רבה שלושת הבנקים הללו עיצבו את השווקים הפיננסים המודרניים כפי שאנחנו מכירים אותם היום, והיעלמם משאיר סימן שאלה גדול לגבי נותני הטון בעתיד.
התסריט האפוקליפטי מצייר תמונה שבה הסינים (ואולי הערבים) משתלטים על העולם.
הגופים הפיננסים שנפגעו הכי פחות ממשבר הנדל"ן האמריקאי הם אלו שהיו רחוקים מזירת ההתרחשות - הבנקים וגופי ההשקעה במדינות מתפתחות. הם היו רחוקים מבועת הנדל"ן שתפחה והלכה והזרימה לשוק מזומן מפוקפק שאת פרי ביאושיו אנחנו אוכלים היום.
המדינות המתפתחות נהנו מצמיחה מהירה שאפשרה להם לצבור הון עתק, ומעלייה במחיר הנפט שאפשרה להשיג תשואה משמעותית על ההון, מבלי להיזדקק למכשירים הפיננסים שהורידו את הבנקים האמריקאים ביגון שאולה.
התמזגות כפויה
כרגע הקונים והמשתלטים הם גופי השקעה אמריקנים, וזאת בזכות תנאי המימון הנוחים שהבנק המרכזי מאפשר להם. זו קונסולידציה כפויה שאף אחד עוד לא התחיל לחשוב על השלכותיה. ההתמודדות האמיתית איתה צפויה כנראה רק בעוד כמה שנים.
אותו רגולטור שדוחף ומממן כיום גופים אמריקנים יציבים יחסית, כדי שירכשו את הגופים שכשלו, עשוי בהחלט לחייב אותם למכור את אותם עסקים ביום שבו יסבור שנהיו גדולים או חזקים מידי.
אל תספידו את המכשירים המורכבים
בתסריט האפוקליפטי, משבר האשראי מעמיק וכתוצאה מכך השקעות ממונפות, איגוח ומכשירים דומים שהניבו למערכת הבנקאות האמריקנית את רווחיה האדירים בשנים אלה, נמחקים מהלקסיקון הפיננסי או לפחות משורת ההכנסות של בנקי השקעות.
בשל הכדאיות הכלכלית של מכשירים אלו והפיתוי התמידי של עסקאות ממונפות, קשה להאמין שתתקיים מציאות שבה לא ניתן יהיה למצוא מלווה בריבית ריאלית לעסקאות ממונפות, או שלא ניתן יהיה למצוא בנקאי השקעות שיסכים לארוז מכשיר פיננסי משוכלל מחר בבוקר.
נחמד יהיה אם הסיכון במכשירים אלו יתומחר במחירים קצת יותר ריאליים מבעבר, למרות הריבית הנמוכה בארה"ב, שככל הנראה עוד תרד.
מפולת מחירים
התסריט האופטימי מצייר תמונה שבה עסקים כרגיל: חברה אחת יורדת מהמפה וחברה אחרת תופסת את מקומה. בר סטרנס מת? יחי המלך החדש JPMorgan Chase. גם זה לא ממש תסריט ריאלי, כשמביאים בחשבון את נפח הפעילות של הגופים שהיו ואינם, מספר העובדים שיפלטו מהמערכת, היקף ההשקעות שנמחקו, ואולי מטריד מכל כרגע - היקף הנכסים שימומשו.
דמיינו לנגד עיניכם אפקט דומינו של תמחור נכסים:
1) תג מחיר נקבע במכירה כפויה של נכס פיננסי סינטטי או אפילו מוחשי כמו בניין.
2) תג המחיר החדש גורר את הצמדת תג מחיר דומה לנכסים דומים, גם אם אינם עומדים למכירה.
3) כללי IFRS מחייבים הצגת שווי נוכחי של סל הנכסים של פירמה ולכן חברות המחזיקות בנכסים פיננסים דומים לאלה שנמכרו בכפיה, יציגו את נכסיהם על-פי שווי העסקה האחרונה
4) גל נוסף ומשמעותי של מחיקות שהן אמנם וירטואליות, אבל המשמעות שלהן במרוכז עשויה להיות דרמטית ומשמעותית.
מיזוג ובליעה אינם פתרון
יש מאמינים שהקונסולידציה, לפחות בטווח הקצר והקריטי, עשויה לדחות את מימוש הנכסים או לפרוס אותו כך שלא רק שלא יגרור את המערכת לסופת הפסדים חדשה, אלא אף יניב רווחים.
התגשמות תסריט זה מתבררת כבעייתית, כשמים לב שהוא נוגע גם לגופים מסוגו של ליהמן ברדרס, שאין להם קונה. גופים אלה יאלצו להכריז כמותו על פשיטת רגל שתביא למימוש כפוי של נכסיהם הרבים.
המלצות השקעה לסיום
לצערנו (או לשמחתנו) אין לנו שום יכולת לחזות מה יקרה מחר. ההסתברות להתממשות נבואות קיצוניות, אופטימיות ופסימיות כאחת, נמוכה מאוד וזאת אני כותבת, למרות שאין באמתחתי תסריט ביניים ריאלי.
ברור לכל משקיע שהמועד הכי גרוע למכור הוא כשהשוק מתמוטט, ובכל זאת אף אחד לא יכול להבטיח שהירידות יפסקו.
ברור לכל משקיע שהמועד הכי טוב לקנות הוא כשכולם מוכרים, ובכל זאת אף אחד לא יכול להבטיח מתי השוק יחזור לעלות.
