זה התחיל כשחנכו את המגדל המרובע בפרויקט מרכז השלום, מכרז הקרקע הגדול ביותר של עיריית תל אביב. הציבור התרגל במהרה להסבת שמו של הפרויקט, ממרכז השלום ל"מגדלי עזריאלי", המנציחים את שמו של היזם. בזמן שחלף מאז ההקמה, הפך הפרויקט לאחד המפורסמים במדינה.
נשכחה העובדה שחזיתותיו של מרכז השלום אינן אלה שתכנן אדריכל הפרויקט, אלי עטיה. עזריאלי זכה במכרז של העירייה בזכות התכנון של עטיה, ואחרי שפיטר את עטיה התנהלה מלחמה מרה על זכויות היוצרים. עזריאלי הכניס לנעליו של עטיה את אברהם יסקי, אחר כך בחשו עוד אדריכלים בקדרה, ובסופו של דבר חלקים גדולים בפרויקט, ובעיקר החזיתות, שונים מאלה שזכו במכרז.
אם אין מי שיכול לייחס לעצמו ביושר את זכויות היוצרים על חזיתות המגדלים, נראה שאיש אינו יכול להתנגד גם לתוספות קטנות הפוגמות בחזית - וזו שייכת כבר למרחב הציבורי. וכך, בקצה העליון של חזיתות המגדל המרובע, לכיוון מזרח ודרום הנצפים היטב בעיני הנהגים בנתיבי איילון, הופיע באותיות ענקיות שמו של המלון שהוקם שם: קראון פלזה סיטי סנטר. לפני כמה שבועות קינא המגדל המשולש בחברו המרובע, ובפינה הגבוהה שלו מככב חבר חדש: הלוגו הכחול של בזק.
בקבוצת עזריאלי ובבזק אומרים שהזכות להציב את הלוגו נובעת מחוזה ההתקשרות בין הצדדים, לפני כ-15 שנים. לעזריאלי יש גם פינה חמה בלב לבזק, שהייתה השוכרת הראשונה והמשמעותית בתחילת הדרך.
אם מותר להציג בחזיתו של מבנה אייקוני לוגו מסחרי, למה ייגרע חלקם של שוכרים נכבדים אחרים בבניינים? למשל קונצרן אי.די.בי. ניסינו לדמיין איך ייראו המגדלים אם שאר הדיירים יתקנאו בלוגואים המפארים את בזק ואת המלון.
רק שלא יקחו את הרעיון שלי ברצינות.
