אל תהיו נודניקים, בסדר? כלומר, יואב שוורד ממש לא הולך ללקק עכשיו את שרון איילון, מצטערת, לא יקרה. שרון היא היום אישה נשואה ואם לשלושה, אז אל תבקשו ממנה אפילו לשחזר את השער ההוא ממגזין "רייטינג", זה שבו נראה יואב מלקק את אוזנה אחרי שבחרה בו מבין 15 גברים ב"קחי אותי שרון" המיתולוגית.
כשאני מניחה על השולחן את הגיליון המדובר, הם תופסים את הראש: "תכתבי שהתגובה שלנו הייתה 'אוי ואבוי'", מבקש יואב. "אוי ואבוי לי", אומרת גם שרון, "אבל תראו איך אני רזה פה?"
ובכן, היא רזה גם היום, והוא הורס גם היום, ובעצם שניהם לא השתנו בכלל חוץ מזה שעכשיו הם לא מסכימים לדגמן למצלמה אפילו חיבוק או נשיקה על הלחי. רק יושבים זה לצד זה, משיקים גביעי יין וחיוך ענק ולגמרי אותנטי. מתברר שהצמד הראשון של הריאליטי שומר על קשר טוב עד היום, כאילו מעולם לא טיפח זוגיות בת חצי שנה שהסעירה את כל המדינה.
אתם לא נורמליים, לשמור על קשר עם האקס? איך אפשר?
יואב: "האמת היא שאני לא שומר על קשר עם אף אקסית חוץ משרון".
שרון: לי אין בעיה עם זה, לשני אקסים שלי אפילו שידכתי חברות שלי. אני מאוד מכילה".
יואב: "ישר אחרי הקשר אי אפשר להיות בקשר כי תמיד יש חוסר נעימות או צד אחד פגוע. אבל עובר זמן, והנה, עובדה שאפשר".
אולי זה אפשרי רק במקרה שלא הייתה אהבה אמיתית, ואז נפרדים בטוב בלי יותר מדי מטען רגשי?
יואב: "עזבי אותך מתיאוריות, את כותבת טור עכשיו? אני יכול להגיד לך שהייתה בינינו חברות שלא הייתה לי עם הרבה אקסיות שלי אחרי שרון. היינו חברים מאוד טובים, ושום דבר לא פגע בחברות הזאת".
שרון: "זה לא שהוא משחק עם הילדים שלי על השטיח בבית, אבל הוא מפרגן לי, בא לאירועים שאני מארגנת, שומרים על קשר".
יואב: "ותמיד כשאנחנו נפגשים, בשנייה אנחנו חוזרים להיות החברים הכי טובים".
"הרווק? רק בשביל מיליון דולר"
ואולי הריחוק הפיזי ביניהם לא כזה מפתיע; בכל זאת עבר עשור מאז כיכבו שניהם ב"קחי אותי שרון". חגיגות 20 שנה לערוץ השני הן סיבה מספיק טובה להיזכר בתכנית הריאליטי המצליחה הראשונה בישראל, שהגישה לצופים טלנובלה מהחיים: רווקה יפהפייה שמחפשת על המסך את אהבת חייה, כשבסופו של דבר היא בוחרת בגבר אחד מבין 15 מתמודדים ואף זוכה בפרס נחשק: שבוע זוגי בטוסקנה פלוס דירה למשך שנה. 
"קחי אותי" הייתה המרעננת הרשמית של הקיץ בתקופה שבה עדיין קראו לריאליטי "ריל טי.וי", אז מה הפלא שעד היום, למרות המרחק מאור הזרקורים, שניהם עדיין סלבס?
באמת רציתי לשאול אתכם לגבי המושג "15 דקות תהילה": זה באמת 15 דקות או שלפעמים זה יכול להיות גם שעה? במה זה תלוי?
שרון: "בדיוק הסתובבתי השבוע עם חברה ואמרתי לה – איזה מוזר זה שאני מקבלת המון תגובות. בזמן האחרון אני מרגישה כאילו זה שודר אתמול, אומרים לי איך רזיתי ואיזה יפה אני..."
יואב: "יואו איך רזית, שרון, איזה יפה את".
שרון: "ומתייעצים איתי, שואלים אותי".
יואב: "גם אני, לשמחתי או לצערי, מקבל עדיין תגובות ברחוב".
שרון: "אבל זה לא גורם לי לגעגוע, סימן קריאה! בתכנית עצמה היה כיף, אבל אחר כך הייתה תקופה קשה".
מה למשל היה קשה?
יואב (פונה לשרון): "אוי, סיפרתי לך שפגשתי את ליאורה?"
שרון: "מה? ביקשה סליחה?"
יואב: "היא חצי התנצלה".
על מה אתם מדברים, הלו?
שרון: "הנה משהו קשה שעברנו: את יודעת מה זה כשמפרסמים את הטלפון שלך במדור רכילות?"
יואב: "ליאורה פרסמה בזמנו בסופשבוע של מעריב תמונה ענקית שלי עם הטלפון שלי, וליד זה כתוב: 'נא לצלצל'".
מה הקטע?
"כי ניתקתי לה את הטלפון בפנים".
שרון: "אז היא נקמה. זה היה מטורף".
יואב: "זה היה המעשה העיתונאי הכי שפל. ובטוסקנה, כשהיינו במלון והגיע צלם של מעריב באמצע הלילה? אבל הרגע הכי כואב שאני זוכר היה בבוקר אחרי שנפרדנו, כשהגעתי לבקר ילדים חולים באסף הרופא. ידעתי שיהיו שם עיתונאים ויחצנים, אבל איך שפתחתי את הדלת של האוטו קיבלתי פלאש ישר לפנים, וזה היה פלאש כואב מאוד. גם הייתי עצוב, גם לא מוכן לפלאשים ככה. לא מתגעגע לזה".
היית הולך היום על תכנית כמו 'הרווק'?
"לא הייתי הולך על כלום. הציעו לי, לא רוצה".
דווקא תפור עליך. קלאסי.
"קלאסי בשבילי זה בית בטוסקנה לחודש בשנה, סירה קטנה במרינה בהרצליה ודירה בתל אביב. אם יציעו לי מיליון דולר אני אלך על זה".
"גדי פחד מזוגיות"
אנחנו נפגשים במסעדת fish בראשון לציון ששוורד הוא הבעלים שלה ורוב הזמן מכרכר סביבנו, מקפיד שנאכל ונשתה ונשמין. רק לפנק, לפנק, לפנק. "לחברים אני אוהב לבשל פה בעצמי", הוא אומר, "אני מאוד אוהב לארח". מרגישים.
שוורד, 36, רווק, גר בתל אביב, נולד וגדל בראשון לציון. הוא הקטן מבין שלושה אחים; משפחתו דתית, כיפה סרוגה. בעברו היה דוגמן, היום הוא מסעדן ועורך דין בתחום הנדל"ן. בימים אלה הוא עובד על מיזם חדש בשם "משפט אחר", "שבסופו ניתן הרבה עבודה לעורכי דין ותמורה טובה ללקוחות שלא רוצים להישחט כלכלית", כדבריו.
שרון איילון, 40, מתגוררת ברמת השרון, נשואה לאיש העסקים ארז אלוביץ' ואם לשלושה; קארין בת השבע וחצי, דניאל בת הארבע וחצי, ודן בן השנה וחצי. היא עוסקת ביזמות חברתית, מנהלת פרויקטים למען עמותות ומעבירה הרצאות בנושא "מריאליטי למציאות".
"קחי אותי שרון" השתייכה לסוג הריאליטי שלא מחפש כישרונות, אלא מגיש לצופים בעיקר תחרות פוטוגנית עטופה בנייר צלופן מרשרש. בזמנו הצופים עקבו באדיקות אחרי התל אביבית עם הגומות שמתלבטת בין יואב שוורד לגדי אינפלד – שני הפיינליסטים שהגיעו לגמר. אלא שעכשיו, ממרחק הזמן, זה נשמע קצת פחות רומנטי; "בחרתי ביואב כי תמיד היה את מי לזרוק קודם", היא מהרהרת.
אאוץ'!
יואב: "כן, הייתי הרע במיעוטו".
שרון: "הוא היה הרע במיעוטו. אבל הוא גם תמיד היה שם בשבילי. זה היה עניין אנרגטי, כאילו, המבט, מן חיבה אחרת. היה בינינו חיבור מההתחלה".
יואב: "זה יישמע מיסטי סלאש פלצני, אבל לשרון ולי היה מהתחלה קשר שלא ניתן להסביר. כימיה ואנטי כימיה ביחד".
שרון: "כבר בתכנית הראשונה אמרתי שהוא מעצבן. בשלב הסופי, אחרי שהיו לי 24 שעות עם כל אחד, אמרתי – 'די, אין לי סבלנות אליו, הוא נורא רוצה ומקסים אבל הוא מעצבן אותי'".
אז למה דווקא הוא ולא גדי?
"אין, לא הגיע לו שאבחר בו. עשיתי לו טובה גדולה שלא בחרתי אותו. הוא לא רצה, היה בפרנויה טוטאלית".
רגע, אז בחרת ביואב כי הוא רצה יותר?
"לא הגיע לגדי שאבחר בו".
יואב: "תקשיבי, גדי פחד מזוגיות".
שרון: "פחד מוות, עד היום הוא לבד".
יואב: "גדי בחור מדהים ומוכשר אבל הוא פחד מקשר".
ואתה לא?
"אני מפחד מבורא עולם, חוץ מזה אני לא מפחד מכלום, מה יש לי לפחד?"
"נפרדנו כי אנחנו שונים מאוד"
ל"קחי אותי שרון", בכל אופן, שניהם לא הגיעו במטרה למצוא אהבה: שוורד הדוגמן נשלח לאודישן מטעם הסוכנות שייצגה אותו; "ואני פשוט רציתי לעבור דירה", אומרת שרון. "נו באמת, מאיפה התשובה הזאת?", מתעצבן יואב.
"אבל זה ככה", היא מסבירה לו. "עד כדי כך לא באתי בשביל האהבה, שעד שלב די מאוחר של התכנית בכלל הייתי בקשר עם מישהו. באתי לימי צילום ובינתיים הייתה לי זוגיות טרנס אטלנטית עם מישהו שחי בחו"ל, וכל עוד לא הייתי בקשר עם אף אחד מהגברים מהתכנית, הייתה לי זוגיות איתו. היינו ביחד כמה חודשים ובכלל לא חשבתי שאצא מהתכנית עם בן זוג, ממש הופתעתי שזה קרה עם יואב".
אבל חוץ מדירה, רצית גם להתפרסם.
"רציתי להיות שרון איילון, אני לא אכחיש את זה. תמיד ידעתי שאני אהיה משהו. עשר שנים קודם ביליתי שנים בבתי חולים בתקופה שאחותי הייתה חולה בסרטן, עד שהיא נפטרה. אחר כך עבדתי, עליתי על המסלול המהיר של ההייטק עם משכורת גבוהה של חמש ספרות – לפני עשר שנים זה היה נקרא לחיות טוב – ופשוט החלטתי לעשות פסק זמן. עומר גרשון פנה אליי שאבוא לתכנית, הוא אמר לי: בואי, יש פה תכנית שתעשה ממך כוכבת. צחקתי, אמרתי לו שהוא ירד מהפסים אבל הלכתי על זה, החלטתי לקחת את זה כחוויה שתמנף אותי לכיוון העסקי".
תגידו, אפשר בכלל להתאהב מול מיליוני צופים?
יואב: "אפשר להתחבר, ולבנות קשר אחרי שהתכנית מסתיימת".
הייתה ביניכם אהבה אז?
"כן".
אהבה גדולה?
"לא שרון, שהיא בזוגיות היום, ולא אני נדבר עכשיו על אהבה גדולה. אנחנו נפגשים באירועים מדי פעם ולא נראה לי הגיוני לדבר על רגשות שלי או שלה. אני גם ערבי בקטעים האלה, אם הייתי רואה את שרון אחרי שלא ראיתי אותה עשר שנים והיא הייתה עם מישהו, הייתי פונה אליו, לא אליה. הייתי אומר 'נעים מאוד, יואב', לוחץ לו את היד ואומר 'הי שרון, מה שלומך'. אני ערבי בזה, ערבי בקטע טוב".
שרון: "אבל מה זה אהבה, הנסיך על הסוס הלבן? תגידי, כמה אגדות קראת?"
שאת לא תאמיני באביר על הסוס, שרון? הרי מצאת אותו בסוף.
"וואלה, אני וארז, יש לנו אהבה גדולה, שלושה ילדים, אבל המציאות יותר אינטנסיבית מסתם להגיד 'אהבה גדולה'. את רואה יותר מדי טלוויזיה, זה לא עובד ככה. יש סרט, ואחרי 90 דקות הסרט נגמר. את אוהבת את בעלך?"
"ואת קמה כל בוקר ואומרת 'יואו, איך הוא אהבת חיי ואני מאוהבת?' אני התבגרתי מהשטות הזאת. אבל חופשי אני מסתכלת על ארז ואומרת איזה כיף".
יואב: "יש 90 יום שאחריהם ההתאהבות עוברת וחלק מהתשוקה המינית עוברת. ואני בא מבית שההורים שלי נשואים מעל 40 שנה, אוהבים, טסים יחד, הולכים לקאנטרי יחד, ישנים יחד, צועדים יחד, עדיין מאוהבים".
חתיכת רף הציבו לך. אבל רגע, בואו נסגור את הפרק הזה: גרתם יחד במשך חצי שנה בדירה ששרון קיבלה, איך הסתיים הקשר שלכם בסוף? מי נפרד ממי?
יואב: "הפרידה שלנו הייתה באמת הכי הדדית שיש, זה היה באוויר כמה זמן ושנינו ידענו לאן זה הולך. שרון ואני מזרח ומערב, שונים מאוד. וככל שהזמן עבר, השוני צף".
אז היא התמסדה בינתיים, מה איתך?
"מישהי אמרה לי פעם משפט גאוני: גברים הם כמו אבוקדו – קשה, קשה, קשה, בשל לארבע דקות, רקוב. אני היום בשל לזוגיות אבל ילדים זה ממני והלאה. אני עוד צעיר".
שרון: "באמת? אני הייתי עושה עוד ילד".
יואב: "אני בחור פשוט שרוצה בחורה פשוטה. בדיוק עכשיו אני בודק עם מישהי אם יש בסיס לאהבה. זה טרי מאוד, שבועיים".
מי זאת? מישהי מהתעשייה?
"ממש לא. היא ילדה טובה".
האמת, לא מבינה איך הגעת לגיל 36 רווק. אתה חתיך, עורך דין, מבשל, רומנטי, מה קורה פה?
"לא יודע, אולי זה בגלל שאני דפוק מדי או בררן מדי".
הייתי מהמרת על הבררן.
"הבעיה היא שאני מתאהב על קטנות וגם פוסל על קטנות. אני רואה פרטים, ואז אני או נהנה מאוד או סובל מאוד. למשל, הכפית הזאת עקומה, אני לא רוצה שיחזירו אותה למטבח (לוקח כפית ישרה לגמרי, מעקם אותה ומניח בצד, א"נ). או החריץ הזה שם בחלון, הוא לא סגור טוב, רואה? אה, את לא בגובה לראות".
אמא'לה, מלחיץ להיות חברה שלך, אתה שם לב לכל דבר!
"אבל אני רואה גם את כל הדברים הטובים. אני מרגיש נגיעה, אני שומע מילה, ואני נוצר את הדברים האלה. ממש. אני גם מעריך אנשים שמעריכים".
איזו בחורה אתה מחפש, בעצם? על מה נופלות בנות אצלך?
"שאלה לא מעניינת".
שרון: "למה, נו, בוא נשמע, יואב, על מה נופלות בנות אצלך?"
יואב: "אחרי ששרון תלך אני אגיד לך".
שרון: "אולי הן נופלות על זה שהן לא שרון? סתם, סתם. צוחקת".
"אני מעריצה את ליהיא גרינר"
בעצם, אתם מזוהים עם הז'אנר הכי מושמץ היום בטלוויזיה. אולי זה לא כיף כזה גדול.
שרון: "למה מושמץ? זה ז'אנר מצליח".
יואב: "אז בכלל לא ידעו מה זה ריאליטי, לכן אנחנו לא פליטי ריאליטי אלא חלוצי ריאליטי".
היום מי שהכי מזוהה איתו זו ליהיא גרינר. מחבבים אותה?
"אין לי מושג, אני לא קורא את זה, מה איתה?"
שרון: "היא הפכה את הסלבריטאות למקצוע, וואלה, אם היא נהנית מזה אז למה לא? אם היא מרוויחה מזה, למה לא?"
ברור שהיא מרוויחה מזה, היא הולכת להשקות ומקבלת מלא דברים בחינם.
"תענוג. בסדר, היא נהנית? מאושרת? אז נהדר".
יואב: "אה, זאת ההיא שהיה לה סיפור עם הארוס שלה? אי אפשר לחיות על בארטרים אבל אני אגיד לך משהו על ליהיא גרינר: אני שמח שלא רק המפיקים סוחטים מזה כסף, אלא גם אנשים כמוני וכמוך. בגלל זה בעיניי זה טוב. כשמישהו רואה את שרון ואומר לה 'איזה יופי, אני זוכר אותך מהטלוויזיה' אבל היא לא ראתה מזה שקל, אז טוב שהיום המשתתפים יודעים לעשות מזה כסף".
שרון: "אני מעריצה של ליהיא גרינר".
היא צריכה להיות מעריצה שלך, נראה לי.
"אולי היא גם מעריצה שלי ואת לא יודעת? היא אלופה, היא בן אדם שקם בבוקר ואומר – אני צריך להתפרנס, ואני עכשיו מתפרנס מלהיות סלבריטאי. היא עושה את זה במסירות, באדיקות, היא מתייחסת לזה בשיא הרצינות, וכל עבודה מכבדת את בעליה".
יש כאלה שבזים למשתתפי ריאליטי שלא מתפרנסים מכישרון כלשהו, אלא סתם מלראות ולהיראות.
"זה כמו שמישהי מתפרנסת מתעשיית הפורנו, ואז אנשים יגידו עליה – למה היא עושה את זה? איך מישהי מתפרנסת מתעשיית המין? האם צריך לבוז לה?"
יואב: "כן. שלא תעשה פורנו".
שרון: "אז לבוז לה? למה אתה אומר את זה?"
רגע, זה נהיה מעניין: אנחנו משווים בין ריאליטי לפורנו עכשיו?
יואב: "כן, אני משווה, זה אותו דבר".
שרון: "אני לא משווה, אבל שכל אחד יעשה מה שהוא טוב בו".
במה את טובה? מה הבאת בזמנו לטלוויזיה?
"את עצמי, אמיתית, בלי משחקים".
לא התברגתם בתעשייה בעקבות התכנית.
שרון: "לא רציתי. המטרה שלי הייתה למנף את עצמי. חוץ מזה זאת הייתה תקופה מאוד קשה לטלוויזיה, בגלל זה גם המעט שניסיתי לא הלך".
יואב: "למה אחרינו לא הייתה עונה שנייה? בגלל שבדיוק היה המכרז של ערוץ 2 וריאליטי היה כמו סדין אדום. אם לא זה, מיד היו עושים עונה שנייה ופונים אלייך או אליי".
מה ההבדל הכי גדול בין הריאליטי של פעם לריאליטי של היום?
"התמימות. הגבולות. זה שפעם ההפקה לא התערבה בכלום, חוץ מהקטע ההוא עם קארין מגריזו, שהיה מבויים (מגריזו השתתפה באחד הפרקים על תקן חברתה של שרון שמנסה לפתות את גדי אינפלד, א"נ). וגם זה שפעם היה אפשר לעבוד על ההפקה, מה שאי אפשר היום".
מה זאת אומרת?
"אני עשיתי שם משהו שיילך איתי לקבר. לא מגלה".
די נו, עברו עשר שנים!
"אז לפני עשר שנים יכולתי להגיד להפקה שאני הולך לשירותים, אבל בעצם הזמנתי מגש של טראפלס ודאגתי שהוא יגיע לחדר של שרון".
די! מהמם!
"זה היה כבר לקראת הסוף של התכנית: היה יום צילומים באינטרקונטיננטל ולא היה להם טראפלס במלון אז התקשרתי לדן פנורמה, אמרתי לבן אדם שם – בוא תרוויח מאה שקל, תפגוש אותי בחנייה. עליתי לקומה של שרון, ראיתי את השומר, עשיתי לו כזה – אל תגיד כלום, והעברתי לה".
"היא לא נראית לי היום כמו אקסית"
והנה עוד הבדל בין הריאליטי של פעם לזה של היום: כוכבי הז'אנר הנוכחיים הרבה יותר שרוטים ומוטרפים, בטח כשמשווים אותם למייסדים שרון ויואב – שני אנשים די נורמליים בסך הכל. האם היו שורדים ניפויים בבית האח הגדול, למשל? לא בטוח. שפויים מדי, אם תשאלו אותי.
"אני טיפוס מאוד יציב", מצהיר שוורד. "אז לא היו פסיכולוגים שמלווים אותך, ועברתי מה שעברתי כי יש לי משפחה מאוד תומכת ואני טיפוס שפוי. אני לא רוצה להגיד שאני הבן אדם הכי שפוי שהכרת, אבל אני שפוי. אני רואה דברים נכון, התכנית לא שינתה אותי, החברים שלי לא השתנו, אוהב את אותה המוזיקה, לקרוא בים, הייתי פשוט לפני ונשארתי פשוט אחרי".
אתם מרוצים מהחיים שלכם היום?
שרון: "אני מאוד מרוצה מהחיים שלי. אני עושה דברים חברתיים, אני יוזמת, אני אייקון. נורא מעניין לי, וכמובן המשפחה שלי זה הכי חשוב, את יודעת. אני אוהבת את בעלי, הוא הבחירה הנכונה עבורי, ואני מכורה לילדים שלי. לא הייתי משנה שום דבר".
יואב?
"גם אני מרוצה מהחיים. אני מאוד מעריך את החיים שלי, את הבריאות שלי, את מה שיש לי. אני משלם קצת יותר שכר דירה כי אני גר ליד הים, אני יכול לקום כל בוקר חצי שעה קודם, לרדת לראות את הים. פעם בשבוע-שבועיים לצאת עם סירה עם חברים לדוג, זה החופש שלי, זה הטוב שיש בעולם הזה. ים, שמיים, מה עוד צריך?"
אחרי ששרון ממהרת לצאת לאסוף את הילדים, הוא מפרגן: "אני מאוד שמח על המצב שלה היום, עם שלושה ילדים. וזה שיש לה בת, קארין, שהיא קראה לה על שם קרן, אחותה שנפטרה. ובמעט פעמים שראיתי את ארז באירועים, הוא אחלה. אני מאוד שמח בשבילה. היא גם לא נראית לי היום כמו אקסית".
כי עבר הרבה זמן?
"אולי".
אתה נורא נחמד וחביב פה לכולם, העובדים שלך מתים עליך, וזה מוזר לי כי משום מה חשבתי שאתה סנוב.
"את מוכיחה לי עכשיו את מה שאני תמיד אומר, שאנשים באים אליי עם דעות קדומות. בן אדם שהיה בטלוויזיה, אנשים חושבים שהם מכירים אותו. באים אליי תמיד עם מטען מסוים, תמיד מישהי שומעת מי אני מחברה שלה או מגוגל, ונדמה לה שהיא מכירה אותי. זאת בעיה כי אין שוויון: אני בא לבחורה נקי והיא באה עם דעה קדומה. אני כבר יודע לזהות מתי למישהי יש דעה קדומה עליי, אני לומד לזהות מבטים, לקרוא שפתיים. קצת לשמוע דרך הגב גם".
מה, בתור מפורסם שמדברים עליו?
"כן. אני מודע לזה שכשאני נכנס לחדר, יהיה זוג עיניים שיעביר למוח – 'רגע, מאיפה הוא מוכר לי? זה ההוא מהטלוויזיה'. לכן אני תמיד אעדיף מישהי שלא שמעה עליי, מישהי שתרצה באמת להכיר אותי, כמו זו שהכרתי עכשיו".
אבל זה בהכרח רע, כשמכירים אותך מראש? ומה אם בחורה חושבת עליך דברים טובים?
"ואז יש ציפיות וכשהיא פוגשת אותי היא מתאכזבת. דעות קדומות זה אף פעם לא טוב, גם אם הן טובות. תדמית נבנית בחדרי עריכה. ולכן לכל מי שנכנס לאודישן כזה או אחר, ההמלצה שלי היא לזכור שלא הוא ולא אביו ולא אמו יקבעו את גורלו – רק בחדר העריכה ייחרץ דינו, לטוב או לרע. יש חוקים למשחק הזה. אתה בוחר בעצמך אם להיכנס למשחק או לא, אבל ברגע שנכנסת – נו קונטרול".
"הייתי חלוץ כוכבי הריאליטי"
גם הוא היה שם: רודריגו גונזלס חוזר לרגעי התמימות ההם וחולם לחזור לטלוויזיה
"הייתי ממש אחרי הצבא כאשר ליהקו אותי לתוכנית. הייתי לוחם בסיירת גולני והייתי בטוח שאני בדרך להתקבל לש.ב.כ בכלל. הייתי בחופשת שחרור בתל אביב אצל חבר, ובחור אחד ראה אותי בבר ושאל אותי אם אני רוצה להשתתף בתוכנית. כמובן שאז עולם המושגים לא היה מעודכן כמו היום. לא ידעתי מה זה בכלל מלהק. הוא הסביר לי על התוכנית בגדול והסכמתי. זה נראה לי הזוי כל זה, אבל עשיתי אודישנים והתקבלתי.
"בהרבה מובנים הייתי החלוץ ופורץ הדרך הראשון בתחום הזה של כוכבי ריאליטי. זה שקיבל הזמנות חינם לכל מקום והגיע להשקות ולאירועים. נחשבתי לעוף מוזר בתרבות שלנו לפני עשור, כי אנשים לא היו רגילים לדמויות שקופצות עליהם למציאות מתוך ריאליטי. הייתי על שער של כל עיתון, וביום שהודחתי כתבו עלי בכל חור. הייתי גם הראשון שקיבל חיקוי בארץ נהדרת שזה בכלל היה מטורף.
"במבט לאחור, אני לא מצטער על כלום. בסך הכל התפרנסתי טוב וזה פתח לי המון דלתות. נראה לי שהייתי עושה את זה שוב. במציאות הריאליטי של היום בטח הייתי נבלע וספק אם מישהו היה בכלל מלהק אותי. היום התוכן של הכל הוא הרבה יותר קיצוני וסף הגירוי עלה פי אלף. אז עוד היה דגש על מי אתה ומה אתה, היום אתה בסך הכול עוד חלק מתופעה רחבה.
"אני ממש לא מתגעגע לתקופה, אבל כן הייתי רוצה לעשות משהו משמועתי בטלוויזיה. בימים אלו אני משתף פעולה עם קניבל מדיה, חברה לפרסום ושיווק באינטרנט, שיחד איתה הקמתי פלטפורמה שיווקית דיגיטלית עבור תוכניות טלוויזיה בארץ ובעולם. אני מאוד אוהב את מה שאני עושה עכשיו אבל יש לי געגוע גדול למסך. עוד ריאליטי? לא שולל, בתנאי שתגיע הצעה שתעניין אותי".
ספי קצב