דפנה שחר , מזל טוב
שחר. 40 זה החיים החדשים

דפנה שחר קובעת את מקום המפגש לראיון בדיוק לפי הסטריאוטיפ: ברביבה וסיליה ברמת השרון, בית הקפה האהוב על אצולת הג'יפים הישראלית. היא מגיחה בשמלת סאטן ירוק פסטל, בלונד גוונים מושלם ופנים מיליון יורו. היא זוהרת, מעושרת ונותנת הדגמה חיה לסלוגן "40 זה ה-30 החדש". בתחילת השבוע היא קיבצה את כל חבריה בבר שפרינצק התל אביבי שבבעלותה לציון החלפת הקידומת. אירוע טראומטי עבור הרבה נשים, אבל לא אצלה. "גיל 40 הוא כמו רמדאן, צריך לחגוג 40 יום", היא מודיעה.

הקהל בחגיגות הרמדאן היה אקלקטי: פליטי ריאליטי לצד עסקני נדל"ן, קולגות מ"מעושרות" וכמובן הבעל הטרי, חבר הכנסת מטעם קדימה יובל צלנר. "היה מהמם", היא מתמוגגת, "בלילה בעלי הביא לי שרשרת יהלומים ובבוקר חיכה לי החתיך הזה, אייפון 5, לצד 41 בלוני הליום ענקיים".

רומנטי.
"הוא לא רומנטיקן בדרך כלל, זה היה מפתיע. הלכנו לאכול ארוחת בוקר, הוא פינה לי את כל היום ואני הייתי צריכה ללכת לפגישה. לא נעים. אחר כך הלכנו למסאז' זוגי".

ולא היו מחשבות על הגיל?
"אני לא אגיד מזדקנים, אנחנו מתבגרים. יום ההולדת הזה בא עם המון שינויים והתחלות חדשות. סיימתי תפקיד כסמנכ"לית פיתוח עסקי בחברת נדל"ן ויצאתי לדרך עצמאית. אני מנחה בערוץ 10 את 'סודות הנדל"ן' ביחד עם גיא בושינסקי. אני גם מטפלת בשיווק של מִנהלת הליגה בכדורסל ונכנסתי לקבוצת רכישה בפרויקט בשכונת המשתלה בתל אביב, וזה הבייבי החדש שלי". 

דפנה ויובל מתחתנים (צילום: ששון קדם)
ביום החתונה עם יובל צלנר. הילדים אהבו אותו|צילום: ששון קדם

לראות את השמינית הריקה

"אילו הייתי עושה דברים אחרת, אולי היו לי חיים יותר קלים", אומרת שחר ובוחרת לצטט שיר של רוברט פרוסט, "דרך לא הלכתי בה", כדי להמחיש. "למדתי את השיר הזה בכיתה ו'", היא מסבירה, "כשיש כוס שהיא שבע שמיניות מלאה, אני אראה את השמינית הריקה. בכל צעד שלי אני חושבת מה היה קורה אילו הייתי בוחרת בדרך אחרת, מה הפסדתי בדרך שלא הלכתי בה. זה קטע דפוק כזה, חרא אופי. תמיד מחשבה על מה פספסתי".

שחר מעידה על עצמה שהיא הולכת בדרך שפחות הלכו בה. היא אם לשני ילדים קטנים משני אבות שונים. בן, 10, נולד כשהייתה בת 30 ועדיין הייתה נשואה לבעלה הראשון עופר סדן. כשהיה בן שנה וחצי נפרדו השניים, ושנה וחצי אחר כך נולדה ליה, 7, מזוגיות סבוכה עם הכדורסלן עודד קטש. השניים נפרדו כשליה הייתה בת חצי שנה. "היו לי הרבה משברים כאם חד-הורית", אומרת שחר, "כל סוף הוא משבר, גם אם זו בחירה שלך לקום וללכת. היו לי מערכות יחסים שהתנפצו, הרגשתי שהעולם שלי נחרב. היו רגעים שהתאכזבתי מהעבודה ולא עזבתי כי יש לי ילדים לפרנס. ואת מרגישה חנוקה. אבל כל אלה חישלו אותי. היכולת שלי להיכנס שוב למערכת יחסים ולא לפחד לנסות עוד פעם היא חלק מזה. למרות שצלקות נשארות".

היא חושפת צלקת משמעותית ולגמרי לא מטאפורית במרפק, זכר לתאונת אופנוע שבה הייתה מעורבת יחד עם סדן ב-1997. "לפני שהגעתי לגיל 40 זה נשמע לי עניין מאוד גדול, מפחיד, אמצע החיים למי שאלוהים מחליט לצ'פר ב-80 שנה. אבל גיל זה רק מספר, יכול להיות בן 40 שבאופי שלו ובמהות הוא בן 80, ויכול להיות מישהו בן 50 שהוא במהות בן 25".

ואיפה את על הסקאלה הזאת?  
"מבחינת מה שהשגתי בחיים, אני חושבת שאני בגילי, אולי קצת יותר; באופי שלי ובאהבה שלי לצאת ולבלות אני בת 26. כשליה קוראת לי אימא, אז אני אומרת לה 'למה את צועקת ככה ברחוב? זה לא יפה, את יודעת שאני אחותך'. אז היא עונה 'אימא נו די', ואני אומרת לה 'סיכמנו שאני אחותך, תקבלי אחר כך גלידה'. אז היא מסכימה ואומרת 'טוב אחותי'. אני לא אימא מורתית, אבל אני כן שמה גבולות בבית. הרבה פעמים אני אומרת להם 'אני האימא ואני מחליטה', ובפנים אני צוחקת".

דפנה שחר במרפסת ביתה
במרפסת הבית. אמביציה בלתי נגמרת

היא קמה מדי יום בשבע, מלבישה את הילדים, מכינה סנדביצ'ים ולוקחת אותם לבית הספר. ארבע פעמים בשבוע היא בחדר כושר, ובימי המשמרת שלה לוקחת את ליה מבית הספר, כי בן כבר מגיע לבד. "אני משאירה לו במקרר ארוחת צהריים, והיום טיגנתי שניצלים", היא מספרת. "אחר הצהריים בן הולך לצופים ואני מנצלת את הזמן לפגישות. בערב אני מכינה ארוחה לילדים, מקלחות ולישון. אחרי זה מיילים, תיאום פגישות למחר, טלפונים שלא הספקתי. כשיובל מגיע אנחנו אוכלים ארוחת ערב, בדרך כלל בעשר וחצי בלילה. אנחנו יוצאים פעמיים בשבוע ביחד, ולעיתים רחוקות גם יוצאים לבד, אבל לא משהו קבוע. יש ימים קבועים שהילדים לא איתי, אני לא צריכה גם יום קבוע שאני בלי בעלי".

כעורכת דין, את עשית את הסכמי חלוקת המשמורת עם האבות?
"עם עודד כן, עם עופר הייינו אצל עורכי דין, אבל הכל נעשה ברוח טובה. כשיש ילדים זה סוג של חתונה קתולית. לא יעזור כלום, אלה האבות של הילדים שלי, וצריך לשים את הילדים במקום הראשון. ברגע שיש מערכת יחסים טובה בין ההורים זה כיף לילדים. גם ככה הסיטואציה הזאת לא אופטימלית".

אבל נפרדתם כשהם היו ממש קטנים, זה לא יותר קל?
"זה יותר נוח כי זה מה שהם מכירים, אבל כל אחד לוקח את זה קשה. לבת שלי היה מאוד קשה, החלום הרטוב שלה הוא שנחזור להיות ביחד. אצל הבן שלי פחות. ועדיין זה כנראה החלום הרטוב של כל ילד שההורים שלו יהיו יחד. זה האופטימום, ואני לא יכולה למכור להם משהו אחר. אני ממש לא חיה את החלום".

דווקא נראה שכן.
"אני מנסה למקסם את המצב בנסיבות הקיימות, אבל זה לא החלום ואני כל הזמן מנסה לפצות על זה. משהו בתוכי יודע שמנעתי מהם לחיות עם שני ההורים שלהם תחת קורת גג אחת, אז אני משתדלת למלא את הבקשות שלהם. למשל, הבן שלי רוצה עכשיו אייפון 5 וזה לא נורמלי לדעתי. אין מצב, אני לא אקנה לו אייפון 5 כפיצוי. יש לו אייפון 3 וזה בסדר. בכלל, זה נורא בעייתי שלכולם יש אייפון כבר בכיתה ב'".

הם מדברים על זה שלכל אחד יש אבא אחר?
"לפעמים, בקטע של צחוק, של 'איזה אבא, אבא שלי?' כשעוד לא הייתי נשואה והם אמרו שהם רוצים עוד אחים, אמרתי 'יום אחד יהיו לכם', אז ליה הייתה אומרת 'זה יהיה מאבא שלי', ובן היה אומר 'לא! זה יהיה מאבא שלי'. זה היה מין קוריוז כזה. ואני הייתי עונה 'זה לא יהיה מאבא שלך ולא מאבא שלך, זה יהיה מבעל שיהיה לי יום אחד, שגם אתם תחליטו שאתם אוהבים אותו, ואז נחשוב על עוד ילדים והוא יהיה אבא של הילדים האלה'".

חתונה יובל ודפנה (צילום: ששון קדם)
חברה טובה של המצלמה. מחוץ לפריים: שניצלים, מקלחת ולישון|צילום: ששון קדם

"אסור לי להיכשל יותר"

ואז הוא הגיע, בהיכרות יזומה אך מוסווית היטב על ידי מיטל, בתה של ח"כ רוחמה אברהם בלילא, חברה משותפת של השניים. "יצאתי עם מיטל ביום שישי לשפרינצק, והיא אמרה לי שיש לה ידיד שנמצא עם חברים שלו במקום אחר. היה משעמם אז הלכנו לפגוש אותם". צלנר, 34, עורך דין במקצועו וכיום ח"כ מטעם קדימה, התאהב מיד בשחר ובמשפחתה: "ברור שהיו לי חששות. הוא רווק צעיר, ואני עם הילדים, פתאום מפילה עליו משפחה. הבת שלי יודעת לצרוח ולסמן טריטוריה, ומי שאין לו ילדים יכול להיבהל. אחרי שלושה חודשים בן וליה הכירו את יובל, ומבחינתי זה מה שקבע: לא משנה איזה אהבה גדולה הייתה לי, אם אותו בן אדם לא היה מסתדר עם הילדים שלי, הוא לא היה בחיים שלי. הם במקום הראשון".

איך הודעת להם שאתם מתחתנים?
"יום אחד ישבתי במחשב, יובל שיחק בסלון עם ליה, ופתאום היא באה אלי ואמרה 'אימא את רוצה להתחתן?' אמרתי לה שכן, מתישהו. אז היא רצה ליובל, משכה אותו ביד אלי ואמרה 'נו, הנה, תציע לה', הוא שאל ואמרתי כן, והיא אמרה 'יופי, אתם מתחתנים! תתקשרי לספר לסבתא!'. בן כל הזמן שאל 'מתי יהיה לי עוד אח?', הם רצו שנתחתן".

כבר עובדים על עוד אח?
"אנחנו נורא רוצים את הילד הבא, וגיל 40 זה אומר גם שעון ביולוגי מתקתק. יובל רוצה עוד שלושה ילדים, אבל אמרתי לו 'נתחיל מאחד בריא ואחר כך נמשיך'. אם ייצאו תאומים זה הכי טוב מבחינתי, זה שניים במחיר אחד".

וגם השמנה כפולה.
"בן נולד 4.400, שזה משקל של תאומים. בהריונות הקודמים עליתי 17 קילו ועדיין היו קוראים לי שרוך עם קשר ואומרים 'איזה יופי, זה הריון של רק בטן'. האמת היא ש-17 קילו זה לא רק בטן, אבל אני גבוהה ככה שהמשקל התפזר טוב. גם חזרתי לגזרה די מהר. עשרה ימים אחרי הלידה עם ליה חזרתי למשקל שלי. נשכבתי על המיטה והצלחתי למעוך את עצמי לתוך הג'ינס, למרות שהרגשתי שאני נחנקת".

דפנה שחר חוגגת, מעושרות (צילום: ראובן שניידר )
חוגגת עם המעושרת אתי דודאי. הוצגה כשטחית?|צילום: ראובן שניידר

לפני שלושה חודשים עמדת מתחת לחופה בפעם השנייה, ונשבעת אמונים לכל החיים. מתכוונים לזה גם בפעם השנייה?
"אני לא יודעת מה זה לכל החיים. לא רוצה לצאת בהצהרות. אני מאמינה באהבה. אנשים שחושבים על זה יותר מדי בסוף נשארים רווקים. זאת אחת המחשבות הכי מלחיצות בעולם. אני מאמינה בלטפח את הכאן ועכשיו. אסור לעשות משהו לא טוב לנפש שלך, גם אם אנשים ירימו גבה. לחיות במערכת יחסים לא טובה זה נורא. צריך לעבוד על זה, צריך המון השקעה וחברות ואמון, ולתמוך אחד בשני, וגם פשרות. יובל הוא הפרטנר לזה. ברור שאני מפחדת, אבל אם הייתי נותנת לפחד לנהל אותי, סביר להניח שלא הייתי מתחתנת שוב".

זה עדיין מפחיד?
"הרבה יותר. בגלל שאצלי מדובר כבר בסיבוב שלישי, זה מאוד מפחיד אם חס וחלילה משהו לא יסתדר ואני אמצא את עצמי עוד פעם מגדלת ילד לבד, ויהיו לי שלושה ילדים משלושה אבות שונים. אני מרגישה שאסור לי להיכשל יותר".

"ניקול לא עשתה שום כסף בעשר אצבעות שלה"

שחר אמנם לוהקה ל"מעושרות", אבל הונה הפרטי צריך עוד לגדול לפני שתוכלו להכליל אותה באלפיון העליון. בינתיים היא בדרך הנכונה. בנעוריה עבדה כדוגמנית ורכשה לעצמה מכונית כבר בגיל 17: "זה היה אוסטין מטרו, קראתי לו סטיבי על שם סטיב אוסטין, וחצי שנה אחר כך קניתי גם אופנוע טייפון". בגיל 19, בעודה חיילת, התחילה לשחק בשוק ההון, ואת הנכס הראשון שלה, דירת חדר בתל אביב, קנתה כבר בגיל 24, כשאת מרבית הסכום שילמה מחיסכון והיתר בהלוואה נוחה לעובדי מדינה (באותם ימים עבדה כחוקרת ברשות להגבלים עסקיים). דירת החדר ההיא נמכרה ברווח אחרי זמן קצר, ובגיל 28 רכשה עם בן זוגה דאז בית מפנק בשיכון דן בתל אביב, שנמכר אחרי הגירושים. עם החלק שלה היא קנתה בית עם בריכה בשכונת המשתלה שבו היא מתגוררת כיום, וגם בית בפרויקט "בלו" היוקרתי שיוקם בגלילות.

היא בעלת שני תארים, במשפטים ובמנהל עסקים, ויש לה ניסיון בכלכלה, שיווק, נדל"ן ואפילו ככתבת צרכנות בחדשות 10 לתקופה קצרה. עכשיו היא רוצה להיכנס לדירקטוריונים של חברות גדולות במשק. "אין לי את הגן הזה שמאפשר לאנשים לשבת על התחת", היא אומרת, "זה עניין של מוטיבציה ואומץ. זה משהו שהתפתח אצלי כבר בגיל 13. הייתי רואה את אבא שלי עובד עם סבא שלי במשרד פרסום גדול בחיפה, ומעבר לכביש אימא שלי וסבתא שלי ניהלו חנות צמר. ראיתי את כולם עובדים מאוד קשה ובונים בשתי ידיים בית בדניה, ומשם האמביציה".

ב"מעושרות" היחסים עם אימא שלך נראו, איך לומר, מורכבים.
"ממנה הכוח וההישגיות שלי, היא אישה חזקה ודעתנית והדעות שלה שונות משלי. מטבע הדברים היחסים מורכבים, אבל הם מאוד טובים. ההורים שלי מושלמים לא פחות מהילדים שלי. בתור אימא את מסתכלת על דברים קצת אחרת. הילדים תמיד מאשימים את ההורים, ואת לא רוצה שזה יחזור אלייך".

דפנה ויובל B 491
עם אימא. יחסים מורכבים

נהנית מההשתפות בסדרה?
"'מעושרות' הראתה צד מאוד ספציפי שלי. לא הראו את כל העשייה שלי ואת האמהוּת, שאני גם האישה וגם הגבר בבית. אני חושבת שהתאים להם להראות את זה ככה. חלק מהנשים שהביאו לשם הן נשים שהתבססו על גברים, וזו המהות של מעושרות – נשים שהתחתנו טוב והבעלים או בני הזוג שלהם מממנים אותן. אבל לא כולן כאלה, ואני בין אלה שלא. בעיניי, יצאתי דמות די שטוחה שכל החיים שלה מסתובבים סביב זוגיות. בסדרה הראו את ניקול כאישה נורא חזקה, שמתקתקת עניינים. במציאות אני מתקתקת הרבה יותר מניקול. בסופו של דבר, מה היא עושה? זה כסף של אחרים. היא לא עשתה בעשר אצבעות שלה שום כסף. את הכסף שלי עשיתי לבד. לא הייתי צריכה לקחת מההורים או מגבר שום דבר בדרך. וזה גם מה שנותן לי את הביטחון שאני לא צריכה להישאר במקום אחד ואני יכולה לקום וללכת אם לא טוב לי. אני לא נתמכת".

ניקול לא באה לך טוב?
"בואי נעשה סדר, אף אחת מאיתנו לא באה לה טוב. היא לא הקאפ אוף טי שלי. כשאת עובדת ולוקחת כסף שעשית בעצמך וקונה איתו שאנל, פראדה ולואי ויטון – אני מורידה את הכובע. אני לא בטוחה שאם היא הייתה יוצרת את הכסף הזה בעצמה, היא הייתה מוציאה אותו על המותגים האלה".

את לא קונה מותגים?
"אני יכולה לשלב זארה עם פראדה, אבל אני ממש לא מפוצצת במותגים, חבל לי על הכסף. לא נראה לי הגיוני לקנות בגד ב-7,000 שקל שאלבש אותו גג עשר פעמים. במקום לקנות עשרה פריטים כאלה ב-70 אלף שקל, אני מעדיפה לקחת את הכסף ולהשקיע אותו בנכס. הן אוספות בגדים, אני אוספת נכסים".

דפנה שחר
בבית בשכונת המשתלה. הכל התחיל מדירת חדר קטנה

בעלך הטרי חבר כנסת, מה שהופך אותך למפרנסת העיקרית בבית.
"לגמרי. חברי כנסת לא מרוויחים כל כך הרבה, אבל אין לי בעיה עם זה. אני מקווה שאני אכניס יותר מיובל. זה לא שהוא מרוויח כל כך מעט, אבל לא מספיק בשביל לחיות ברמת חיים גבוהה. זה יוצא 37 אלף ברוטו בערך, 22 אלף נטו. הוא איש ציבור וזה מה שמשלמים לעובדי ציבור".

מזל שיש לו אישה שיכולה להביא את הלחם הביתה.
"את הלחם הוא מביא, אני מביאה את החמאה".