שי מיקה יפרח תהיה בת 31 ביום ראשון, ואת יום ההולדת הזה היא תציין הפעם בנסיבות מיוחדות, כשהיא בעיצומו של היריון ראשון. "זו תקופה מיוחדת מאוד. כמו לפני החתונה, שזו תקופה קסומה, גם בתקופה של ההיריון יש משהו קסום", היא אומרת, ובאותה הנשימה מגלה שיש גם מי שמצליח לפגוע בקסם הזה. "השיח עליי ברשת מאוד אגרסיבי ולא נעים. ניסיתי לשמור על הדבר הזה כמה שיותר אינטימי וטהור כדי לא ללכלך אותו, אבל בסוף קיבלתי תגובות גם על ההיריון. האמנתי שבגלל שזה היריון כולם יפרגנו וישדרו אהבה, אבל הופתעתי לרעה".
אילו תגובות את מקבלת?
"שלא תדעי. אנשים אומרים דברים מזעזעים".
מה למשל? אילו דברים מזעזעים אפשר כבר להגיד על היריון?
"שימותו לי הילד או הילדה".
לא מאמינה לך. את עונה לאנשים כאלה?
"לא. אני מתפללת לקדוש ברוך הוא שישלח להם בריאות בחזרה. אלה אנשים אמיתיים, זה עצוב לי".
העוינות של חלק מהקהל כלפיה לא חדשה לשי מיקה. "כל מי שפגש אותי אפילו לחצי שנייה בחייו אוהב אותי ברמות", היא אומרת, "אבל חצי מהעם שונא אותי בדם. אני בטוחה שיש הרבה אנשים שמתים לראות אותי מתה".
למה את לא מפסיקה לקרוא תגובות?
"אי אפשר. אולי אם את גל גדות את יכולה להפסיק לקרוא תגובות. כולנו צרכנים של אהבה, הרי מה זה להיות מפורסם? מה שמחיה את האנשים בתעשייה הזו אלה לא הקמפיינים, זו תשומת הלב".
יש תגובות שאת לוקחת ללב במיוחד?
"מפריע לי שאומרים שאני רוצחת. בחיים לא פגעתי בזבוב. הגיע הזמן שכולם יידעו שאני הילדה הכי טובה בעולם, שלא עשיתי שום דבר רע. נראה לי שהגיע הזמן להפסיק לסתום את הפה".
לא הסתרתי שום דבר
היא התפרסמה כשנכנסה ב-2015 לבית "האח הגדול" בעונה השביעית של התוכנית, ובסיומה זכתה במקום הראשון. מהר מאוד גילו הצופים ששי מיקה, שגדלה בקצרין, הייתה חברתה של תאיר ראדה ז"ל. היא העידה במשפט הרצח הראשון וגם במשפט החוזר שהביא לזיכויו של רומן זדורוב, ובתקשורת סוקר שוב ושוב היחס העוין שזכתה לו מאילנה ראדה, שפקפקה בעדות שלה ואף קראה לה "שקרנית". זו הפעם הראשונה שבה מתייחסת שי מיקה בהרחבה לתפקיד שהיא משחקת, בעל כורחה, בפרשת הרצח שמטלטלת עד היום את המדינה. "אני בדרך כלל לא מדברת על זה בראיונות, כי במשך שנים לא רציתי לרכוב על הסיפור של תאיר", היא אומרת. "כשלא הייתי מדברת אמרו שאני רוכבת על זה, וכשהייתי מעלה על זה פסיק גם אז היו אומרים שאני רוכבת על זה. אומרים, 'היא מסתירה, למה היא שתקה'. לא הסתרתי שום דבר, רציתי לכבד. הרבה מאוד שנים באמת שתקתי, מתוך כבוד והערכה למשפחה, וזה נהיה כמו טלפון שבור".
מה הכוונה?
"מילדה שכל החיים ריחמו עליה כי הייתי חברה של תאיר וחשבו שאני מסכנה כי חברה שלי מתה, פתאום נהייתי מפורסמת, נהייתי רוצחת. מה זה קשור? אנשים שלא מכירים אותי פשוט רצחו לי את הנשמה. די, נמאס לי מזה. אני כבר לא מוכנה לשתוק יותר. אני יודעת מי אני ואני שלמה עם עצמי. אני אוכיח לכולם".
איך תוכיחי?
"אני סומכת על הקדוש ברוך הוא. אני יודעת שהוא איתי, ואני יודעת שכל מי שדיבר אליי לא יפה יצטער על זה. בעזרת השם הכל מלמעלה, ובנשמה שלי אני יודעת שיום יבוא ויהיה נס גדול לכל עם ישראל ומי שעשה את זה יבוא ויגיד שהוא עשה את זה, ויהיה סוף טוב לסיפור הזה, אני בטוחה. יש לי חלום, שכל האנשים שדיברו עליי דברים רעים יבינו מה היה קורה אם זו לא הייתי אני, שאני כזו חזקה. אני הייתי מתאבדת המון פעמים, אנשים הרגו אותי המון פעמים. כשאתה בן אדם טוב ואף אחד לא מבין את זה, בא לך למות".
הרגע שבו אני והקדוש ברוך הוא נהיינו אחד
כבר בתור ילדה חלמה להיות שחקנית. "היה לי ברור שאני אהיה מפורסמת. יש ילדות שיש להן את זה, קוראים לזה הילה, לא יודעת". כשהייתה בת 23 עברה מהגולן לתל אביב, ניסתה את מזלה בדוגמנות, עשתה אודישנים לתוכניות ריאליטי והתחילה לעבוד במשרד יח"צ. "הכרתי את המפורסמים וראיתי כמה מרוויחים מהשקות, ואז אבא שלי נפטר. חזרתי לקצרין, לגור עם אמא שלי, וביום האחרון של השלושים הסתכלתי למעלה לשמיים ואמרתי, 'ריבונו של עולם, איך אני חוזרת לחיים המגניבים שיצרתי בתל אביב, ליח"צ, להשקות, וגם מצליחה לפרנס את אמא שלי?'. למחרת נגמרו השלושים, וקיבלתי שיחת טלפון מ'האח הגדול'".
שי מיקה ניגשה למבחנים, וכעבור חודש הייתה בתוך הבית. "פשוט הלכתי עם הלב, רק רציתי לעזור לאמא שלי. באותה העונה הודיעו שהמנצח יקבל בית. אמרתי, 'רגע, גם התקשרו אליי בדיוק כשהשלושים נגמרו וגם הפרס הוא בית, בדיוק כשאין לאמא שלי איפה לגור. זה סימן מלמעלה, זה שלי'".
כלומר ידעת שאת עומדת לזכות?
"רגע לפני שהכריזו על הזוכה אמרתי, 'או שהכל היה בדמיון שלך, וזה בסדר, עשית הכל בשביל לעזור למשפחה שלך, או שעכשיו את זוכה'. מאז השתנו חיי. זה היה רגע שבו אני והקדוש ברוך הוא נהיינו אחד מבחינתי, הבנתי שיש העולם הבא, שאבא שלי בשמיים ושהכל זה השגחה עליונה. הבנתי שיש מי שקובע הכל בעולם הזה, ושאני רק צריכה להיות נאמנה לעצמי, ישרה, והכל יסתדר לבד".
והכל באמת הסתדר?
"שמו לי הרבה רגליים בתעשייה כי הייתי טובה מדי, אבל קיבלתי את זה באהבה. האופי שלי מעצבן, אני יודעת שאני ילדה מעצבנת. אני יותר מדי אופטימית. גם כשהייתי בריאליטי לא בכיתי, דיברתי בחיוך על אבא שלי שנפטר חודש לפני זה. ככה אני מתמודדת עם החיים, ולאנשים קשה עם זה, לא הגיוני להם שאני כל הזמן מחייכת. אבל הנה, אני לא שמחה כל הזמן. כשהגעתי לגיל 30 זהו, נגמרה לי השמחה בשביל כולם. הרגשתי חנוקה. לא הייתה לי יותר שמחה לתת לאף אחד".
יש תקופות שאף אחד לא מזהה אותך ברחוב
אחרי הזכייה הגדולה הופיעה שי מיקה בשני תפקידי משחק בטלוויזיה, השתתפה במחזמר "סינדרלה" עם רינת גבאי וגם הגיחה פה ושם בתוכניות ריאליטי נוספות. לפני כשנה וחצי סוקרה החתונה שלה לבן זוגה, מאור וייצמן, אבל בשנה האחרונה נעדרה מעיני המצלמות. לפני מספר חודשים, כשהופיעה לפתע באירוע יח"צני ונשאלה לאן נעלמה, סיפרה שהתמודדה עם דיכאון. "הייתי מאוד עצובה וכעסתי", היא מספרת היום, "המשפט של זדורוב חזר, ושוב היה את כל הדבר הזה מסביב. הרגשתי שאני טובה מדי לעולם הזה, הרגשתי שיש חוסר צדק, דיסוננס בין מי שאני לבין מי שחושבים שאני, וכבר לא היה לי חשק להיות בתעשייה הזו".
גם הפרסום תרם למשבר שלך?
"כן, לפרסום יש מחיר נפשי כבד. הרגשתי שאני צריכה רגע להיזכר בעצמי, ברמה של מראה חיצוני אפילו, מה אני אוהבת ללבוש, איך אני אוהבת את השיער, בלי סטייליסטים, אופנות וטרנדים. כשהתחלתי את המסע הזה הייתי בת 23, ביום בהיר אחד זכיתי פתאום בריאליטי – אבל איבדתי את כל מי שהייתי. זה בריא מאוד לגבש זהות. אז התרחקתי מאור הזרקורים, אבל עכשיו סוף-סוף אני מרגישה שטוב לי. אם אני אחזור זה יהיה הכי אני בעולם, בלי לפחד".
איך נראו הימים שלך בתקופה הזו?
"הייתי כל הזמן במיטה, בברוגז אפילו עם אמא שלי ועם מאור. הם הבינו שמשהו עובר עליי. קשה לי להתבכיין על זה כי כל המפורסמים עוברים את זה מתישהו, חצי מהם על ציפרלקס או בדיכאון. ההצלחה בתעשייה הזו היא רגעית, יש תקופות שאת בפיק ויש תקופות שאף אחד לא מזהה אותך ברחוב, צריך להתרגל לרכבת ההרים הזאת".
איך החלטת לשתף במה שעובר עלייך?
"בהתחלה היה לי קשה לשתף, התחבאתי בבית שלושה חודשים עד שהבנתי מה קורה. הציעו לי הרבה כסף בשביל לדבר על זה בתקשורת, ולא הסכמתי. בפעם הראשונה שיצאתי הייתי על הפנים. שאלו אותי בריאיון איך אני מרגישה, ואני תמיד אומרת את האמת, אני לא יודעת לשחק אותה. כולם אצלי אותו הדבר, ביבי, כתב, מנקה, נמלה, אז כששאלו אותי, סיפרתי. הפסדתי מלא כסף שהציעו לי, אבל אני מבסוטית".
את מצטערת לפעמים שהתפרסמת?
"הרבה פעמים אני מצטערת, אבל אני עוזרת לאמא שלי והיא חיה חיים טובים. במקום להיות בדיכאון אחרי שאבא שלי נפטר, נתתי למשפחה שלי שמחה גדולה, אושר ואמונה. כולנו חיים היום במרכז הארץ, חיים שלא יכולנו להרשות לעצמנו אחרת".
מאור היה מעדיף שלא תהיי מפורסמת?
"הוא נהנה מזה, כי אנחנו עושים שיתופי פעולה עם מסעדות ומלונות ויש הרבה הטבות. רוב הבנות המפורסמות מאפשרות לבעלים שלהן חיי זוהר, אבל בקטע הנפשי מאור נבהל ממה שקרה לי. אני חושבת שאם הוא היה יכול לשאת אותי כלכלית, הוא היה אומר, 'מאמי שלי, עזבי, בואי נתעסק במשפחה וילדים, עליי'".
היית רוצה בזה?
"אם הייתה לי האפשרות, כן. אם הייתי זוכה בלוטו הייתי מפסיקה להיות מפורסמת. כשהייתי קטנה לא רציתי להיות עקרת בית, רציתי להיות קרייריסטית. היום, כשאני מתאהבת בתחושה הזאת בבטן, אני חושבת שאימהות זו המתנה הכי יפה בעולם והלוואי שאוכל לעשות רק את זה".
אז הפרסום מבחינתך כיום הוא בעיקר פרנסה?
"כן. הגשמתי את רוב החלומות שהיו לי כילדה. אני מאוד אוהבת משחק, פעם בשנה יש לי אודישן, אני טובה בזה וצריכה את האדם שיאמין בי, אבל חוץ מזה, זה נטו בקטע כלכלי אצלי. בתעשייה יש את הבנות המסודרות, אלה עם האוטו שלמדו בבינתחומי והאינסטגרם זה הכיף שלהן, והאמת היא שהייתי רוצה להיות כמוהן, כיף להן. ויש את הבנות שבאו לשרוד, שצריכות לעשות את זה בשביל הכסף. אלה דווקא פחות אוהבות את השיתופים באינסטגרם, אבל זה העולם, ומי שרוצה להיות חלק ממנו צריכה לעבוד קשה".
את מחשיבה את עצמך למשפיענית רשת? את מתפרנסת היום מאינסטגרם?
"אני שונאת את הקופונים האלה. ניסיתי. החלטתי להיות נאמנה לעצמי, גם אם זה אומר לעבוד פחות. אני צריכה את הפרנסה, אבל אין לי אלף בנות שקונות איתי ואני לא יכולה לתת ללקוח את מה שהוא רוצה".
פעם היית מעלה תכנים לרשת מסביב לשעון.
"פעם הטלפון היה החבר הכי טוב שלי, היום לא. היום אני רוצה להשאיר הרבה לעצמי. מדברים על אותנטיות, אבל גם באותנטיות יש זיוף. הכל בשביל למכור, אין סיפור אמיתי. אנשים צריכים להבין שבעולם הפרסום מרוויחים כסף בכל מיני דרכים, ושאם מישהי מראה לך את הצלוליט יש מצב שהיא מרוויחה מזה כסף, זה לא הופך אותה לאמיתית. היום את מעלה בעיה, מחר את מקבלת את הפתרון במתנה. אני שמחה שיש בנות שמתפרנסות מזה, אבל אני לא יכולה".
לא תעשי שיתופי פעולה מסחריים סביב הלידה?
"מציעים לי כל הזמן. הציעו לי לפרסם קרם מצוין לבטן, שאני יודעת מחברות שלי שהוא טוב. אבל אני אישית לא מאמינה בקרמים כאלה. אז יהיו לי סימני מתיחה, מה אני אעשה".
אבל את אומרת שזה קרם טוב שעוזר, ואת צריכה פרנסה, אז למה לא?
"אני לא כזו שתמרח שלוש פעמים ביום, אני לא מטפחת את עצמי, אני טום בוי. חברות שלי שמפרסמות את זה הולכות לקוסמטיקאית ומורחות שלוש פעמים קרם ביום. זה הן, אין לי בעיה, אבל זו לא אני. אם יציעו לי עכשיו קמפיין לחדר לעובר, עגלה וזה, ברור שאני אעשה את זה. איזו אישה תגיד לא לדבר כזה?".
אם לא חזרתי בתשובה עד עכשיו, זה כבר לא יקרה
את התינוק או התינוקת ("אנחנו יודעים את המין, אבל לא מגלים") תגדל שי מיקה בדירתה בגליל ים שליד הרצליה, שבה היא חיה עם בעלה, שלמשפחתו עסק לדפוס ושילוט. "הוא עובד כל יום משבע בבוקר עד שבע בערב", מספרת שי מיקה, "אני מאוד מפחדת שאני הולכת לאכול אותה ולהיות הרבה לבד. אני מקווה שהוא יידע מתי לחזור הביתה, אין לי מושג איך זה הולך להיות. אני מקווה שנוכל להחזיק זוגיות טובה. אני מאמינה שאם הוא לא יהיה כמו שצריך, אני אראה לו מה זה".
איזה בעל הוא?
"מושלם. הוא הנפש התאומה שלי. אנחנו צוחקים שמבחינתנו נהיה רק שנינו בעולם, שימי אותנו במקום בלי שירותים, זרקי אותנו בהודו, אנחנו נהנים".
כמה ילדים את רוצה?
"אם תהיה אפשרות אני אביא ארבעה, אבל מאור לא מחובר לילדים, בואו נראה אותו עם ילד אחד קודם. יום אחד נכנסנו לגלידריה והיה שם ריח של ילדים ופוקים, והוא אומר לי, 'אני לא יודע מה אני עושה'. אנחנו מתים מפחד, שנינו. אתמול ראינו סדרה והיה שם תינוק שבכה, ומאור אמר, 'ככה הוא בוכה חזק? אני לא יכול לקום בלילה ככה, תקומי את'. אמרתי, 'כבר אנחנו רבים?'. או שזה יהיה הכי טוב בעולם או שאני אלך לעבוד ותהיה לי עוזרת. אצלי כל האמצעים כשרים, אין לי אגו בדברים האלה".
סיפרת בעבר שאת מתחזקת בדת, אתם עומדים לחזור בתשובה?
"אם לא חזרתי עד עכשיו, אחרי המשבר שהיה לי, זה כבר לא יקרה. בלב שלי אני כבר בתשובה שלמה, אבל בלי סממנים חיצוניים. אני מרגישה שאני מקבלת כל כך הרבה כוח, ליווי והשגחה מלמעלה, שאני רוצה להחזיר קצת בחזרה. לפעמים קשה לי עם זה שאני מאוד מאמינה באלוהים, אבל לובשת בגד ים. אני טובלת במקווה ושומרת נידה, וכבר שמונה חודשים שאני שומרת שבת, ובשבת אני שמה כיסוי ראש".
גם מאור שומר שבת?
"לא, מאור לא. הוא גם מתחזק לאט-לאט, הוא עושה לי הבדלה וקידוש, וזו כבר התקדמות".
לפני שנה התפרסם שריאיון שערכה איתה יעל בר זוהר, שבו קידמו השתיים הלכות שמירת נידה, היה חלק מקמפיין ממומן. הציבור כעס, אבל שי מיקה לא ממש מבינה עד היום למה. "לא האמנתי שזה יעשה כזה בלגן", היא אומרת, "אני בן אדם דתי. אם הייתי יכולה הייתי דתייה. אני מאוד אוהבת לטבול, זה מארגן את חיי האהבה. הרגשתי הכי לגיטימי לעשות את הקמפיין הזה, ואז אמרו, 'היא אמרה את זה כי שילמו לה'. אם היו יודעים שאבא שלי, זיכרונו לברכה, היה שר בבתי כנסת, ושסבא שלי היה רב – היו מבינים את החיבור".
אם מאור היה יותר בעניין, היית דתייה?
"בטח. אבל הולכים על עמק השווה".
אני תמימה מדי, ברמה של טיפשות
בשנים האחרונות הייתה מעורבת שי מיקה במספר ניסיונות עסקיים שכשלו. היום היא יודעת להגיד בלי להתבלבל: עבדו עליי. "אני יזמית מצוינת ויש לי רעיונות מעולים, אבל אני גרועה בעסקים ובבחירת שותפים. חשבתי שזה עולם טוב, חשבתי שמי שדתי הוא טוב, סמכתי על אנשים וחתמתי על חוזים נוראיים. ממש לפני הפיק של הדיכאון השקעתי חצי מיליון שקל בעסק כי סמכתי על מישהו. הוא אמר שהעסק הזה טוב ומצליח ושהוא בדק את הדברים, ולימים התברר שהכל חארטה בארטה, אף אחד לא בדק ולא כלום. שכן קרוב שהיה לנו, בחור מדהים, מלאך עלי אדומות, צדיק, גם הוא עבד עלינו. אמרתי, 'טוב, שי, עזבי'. הבנתי שאני לא יודעת להבדיל בין טוב לרע, איבדתי אמון בכולם. איך זה יכול להיות שאנשים מעניין אותם רק כסף?".
אז איך את מתנהלת עכשיו?
"אני שומרת על עצמי, אני לא חותמת יותר על חוזה בלי שמאור או אבא שלו רואים אותו. אני מרגישה שאני תמימה מדי, ברמה של טיפשות. מודה. בבקשה, תלמדו בבתי הספר על מע"מ ומס הכנסה ודברים כאלה של החיים האמיתיים, כי מי שאין לה בבית מישהו שמבין בזה – היא אבודה".
מה החלום שלך לעתיד?
"פשוט להיות מאושרת. זה לא ברור מאליו. פעם חשבתי שזה קל, שאת רק צריכה להיות שמחה בנשמה שלך, אבל אושר תלוי בכל כך הרבה דברים".
את חולמת שהשם שלך ינוקה באופן רשמי ביום מהימים?
"ברור! אין לי ספק שזה יקרה יום אחד".
מה תעשי כשזה יקרה?
"נראה לי שאני אצרח לשמיים. אני לא יודעת. אני אתפוצץ מרוב אושר. אני מתפללת ליום הזה כל החיים, ואני יודעת שהוא יבוא. הקדוש ברוך הוא לא יאכזב אותי. האופי שלי, האופטימיות הזו, זה הכל בגלל שאני יודעת שהוא לא יאכזב אותי".
צילום: רחלי פרידמן | סטיילינג: סנדרה רינגלר | שיער: סמי יחזקאל | איפור: שי מיקה | הפקה: טל פוליטי | ע. צילום: בר נצר