צפוף בוואטסאפ של סנדרה רינגלר, צפוף מאוד. אנחנו יושבות לראיון, ופעם בכמה דקות צליל הודעה מוכר מסמן לה להציץ בסמארטפון, כי עוד חברה קרובה מחפשת אותה. זו יכולה להיות הודעה חדשה מהבסטי בר רפאלי; מארנה אלוביץ', כלתו של שאול אלוביץ', בעלי בזק; מהתסריטאית נעה רוטמן, נכדתו של יצחק רבין – ואולי זו בכלל תובנה שנונה שעלתה ב"המשפיעות": קבוצת הוואטסאפ המסקרנת שבה כולן חברות, מקרה קלאסי שבו השלם בלונדיני מסך חלקיו.
"שמעתי שאנשים אומרים שיש ועדת קבלה לקבוצה שלנו", היא אומרת בהתייחס לקבוצה בה חברות גם דנה מגן רוטמן, נירית קאירי ועדית בן אברהם. "מה, אנחנו יושבות ומחליטות מי נכנסת ומי לא? נראה לך? זה לא שאנחנו עושות אודישנים לפרסומת, אנחנו חברות אמת. מי שלא חברת אמת שלנו לא תהיה שם. אנחנו יכולות ליהנות בחברת עוד נשים אבל מרגישות הכי נוח בקבוצה שלנו. נראה לי הגיוני, לא?".
רינגלר (44) משחררת חיוך נוצץ ומעבירה יד בשיערה. מי שאינו בקיא בביצת הסלבריטאות הישראלית אולי יישאר הלום למול חיי החברה העמוסים שלה: מי בדיוק שייך לאיזה מעגל חברתי, בין אילו קצוות היא מגשרת ואיך זה שכולם בסוף מתייצבים כמו חיילים במסיבת יום ההולדת של בעלה, השף שגב משה – אבל עבור סנדרה זה ממש קל. יותר מעשור של חיוכים לפפראצי, חיבוקים ומסיבות קוקטייל הפכו אותה מומחית בכל הקשור לחגיגות פוטוגניות – ועכשיו, עם עמוד אינסטגרם פעיל, קהלים חדשים יכולים סופסוף להשתתף מרחוק במסיבת הפיג'מות הגדולה שהיא חייה.
"החברות הנשית הזו, זה הקוואליטי טיים שלנו, הרי להיות בנות זה הדובדבן של החיים", היא מכריזה וחושפת שיניים בוהקות. "מאז ומתמיד הייתי בחורה של בנות. הנה, עכשיו קיבלתי הזמנה למסיבת יום הולדת של חברה שלי, אז מה, אני לא אלך? ברור שאני אלך ואהנה. את חושבת שיש לי כוח ללכת עכשו לעשות פן? ברור שלא, אבל אני אמצא זמן ואני אעשה. תראי, זה לא שיש לי מאתיים חברות. אבל יש לי הרבה".
ובר רפאלי אחת.
"שמעתי כבר כל מה שאומרים על בר ועלי - מה הקשר ביניהן, היא מבוגרת ממנה, מה יש לה לחפש איתה. אבל לא אכפת לי. גם אם זה נראה כמו חברות בלונדינית, זו חברות אמיתית".
חברות בלונדינית יש לך גם עם שרה נתניהו, היא הלקוחה הכי מפורסמת שלך.
"נכון, אבל איתה זה רק אני והיא", היא צוהלת, "אין לנו קבוצת וואטסאפ עם עוד אנשים".
"מדברת עם גברת נתניהו על הילדים, על הבעלים, על חוסן העם היהודי"
מיכל צפיר למדה זאת קודם: להיות אישה ישראלית מפורסמת, מעל גיל 40, שמשווקת אושר כתוכנית פעולה - זה עסק מורכב. לא משנה כמה הצלחה מקצועית תקצרי, מישהו תמיד יטען שהחיוך שלך מזויף או משוגע, בא על חשבון אחרים במקרה הטוב, או מאיין כל הישג נשי ב-100 השנים האחרונות במקרה הרע. האם עכשיו תורה של רינגלר לספוג את האש? עם עליית "המהפך 2016" בכיכובה בערוץ 2 (שישי ב-18:30), אותה היא מגישה לצד יעל בר זוהר, נדמה שמלכת הברנז'ה הפכה למטרה לגיטימית שמייצגת בעיניי רבים פלסטיקיות מוקפדת ומחויכת מדי. היא עצמה מנסה לקבל את הביקורת בהתעלמות מבטלת, אבל לא ממש מתאפקת.
"תגידי, את הבנת את הכתבה בגלריה שישי שעשו עלי? כי אני ממש לא", היא שואלת, מתייחסת לכתבת הפרופיל של שחר אטואן ב"גלריה שישי" שמבקשת לנתח את הצלחתה, ועל הדרך עוקצת את טעמה האישי ואת הקשר שלה עם אשת ראש הממשלה. "זה היה גיבוב של שטויות שלא קראתי יותר מפעם אחת. הכותרת שעשעה אותי,'שתי טיפות מי חמצן', זה מצחיק, פיפי. אבל הכתבה עצמה מלאה רוע ולא הבנתי את השורה התחתונה. טוב נו, מסתבר שלא כל העיתונאים חכמים. וגם ליסה פרץ (עורכת מוסף גלריה שישי של הארץ), הנשמה הטהורה, בטח קשורה לזה. הם שמו תמונה שמראה כאילו שאני ושרה נתניהו זו אותה אישה, והתמונה הזו הצחיקה את שתינו, אבל אני לוקחת את זה כמחמאה. אנחנו באמת דומות ושתינו ראינו את זה מיד כשהכרנו. מה אני אגיד לך? כנראה ששמחת החיים שלי לא באה לכולם טוב".
אחד הדברים המפתיעים שנכתבו שם הוא שבכלל לא היית סטייליסטית כשגוייסת ל"המהפך" הראשון, אלא בוקרית בסוכנות דוגמנות.
"זה לא נכון, פשוט לא נכון. אני עבדתי בסטיילינג כבר כמה שנים באותו זמן, זה תחום שנכנסתי אליו בתור עוזרת הפקה בטלוויזיה. נכון שהייתי גם בוקרית ב'לוק' ומוטי רייף המליץ עלי כי הוא זכר אותי משם, אבל זה לא נכון שלא היה לי ניסיון בסטיילינג".
מאיפה כל זה צף עכשיו? את מרגישה שאת על הכוונת של הברנז'ה?
"תראי, אני לא מהיום בתעשיה ויש לי בעל שכל עשרה ימים מקבל ביקורת טובה או שלילית, אנחנו לא מתרגשים מזה. אי אפשר להתעלם, אבל אני שמה את זה איפה שצריך. במדינה שלנו זה לא חדש שמעלים אותך ואז מורידים, ולכן באיזשהו מקום זה מחמיא לי, כי קל לפרגן למי שעוד לא ממש שם, ואני כנראה כבר שם. אני עדיין מרגישה פרגון מדהים ברחוב".
ובכל זאת, אם נתייחס לתוכן הביקורת: חלק גדול ממנה מתייחס לעובדה שאת חיובית חסרת תקנה, מחייכת נון סטופ, מאושרת בלי הפסקה.
"אז מה, לא לחייך יותר? אני פשוט ככה. יש כאן אולי מנגנון הדחקה או בחירה, אבל אני בוחרת את הטוב. אנחנו חיים בעולם אכזר, יש מציאות מטורפת במדינה ואין לאן לברוח, אבל צריך לשמור על שפיות. לפעמים את מרגישה לא נעים להעלות תמונה שמחה לאינסטוש ביום של פיגוע, אבל החיים הרי נמשכים. אז לא, אני לא מורידה תמונות כאלה. אני מזמנת לעצמי את הטוב ופחות נכנסת לחדרים חשוכים. בחדר שלי יש המון אור".
אני פוגשת את החדר המואר של רינגלר בבית קפה ברמת השרון, העיר בה היא מתגוררת בשנים האחרנות עם בעלה ושלושת ילדיהם - לאו בן ה-9, דניאל בן ה-6 וליבי בן ה-3. סדר יומה הגדוש בהרצאות, סטיילינג ללקוחות פרטיים וצילומים נותן את הרושם של אדם עם כיוון מקצועי ברור ומתוכנן - אבל אבל רינגלר נשבעת שמעולם לא הייתה לה תכנית, פשוט רצתה לעבוד בעולם יפה ומעוצב, ודברים התגלגלו. החיבור העז שיש אצלה בין הפרטי למקצועי ושורת החברים הבלתי נגמרת פתחו לה דלתות רבות – וכך למשל, הגיעה לעבוד עם שרה לאחר שבן הזוג שגב המליץ עליה באחת מהארוחות שבישל בבית ראש הממשלה. "ביני לבין גברת נתניהו היה קליק מיידי, אנרגטי, זה משהו שקורה", היא אומרת. "זה לא שאני נפגשת איתה כל יום לקפה, היא עסוקה וגם אני, תמיד אנחנו רוצות אבל זה לא קורה. הפגישות הן על רקע עבודה,אבל אנחנו נסחפות לשיחות".
גברת נתניהו? את לא קוראת לה שרה?
"לא כשיש מישהו אחר בחדר".
ועל מה אתן מדברות חוץ מבגדים?
"על הילדים, על הבעלים, על המצב. על החוסן של העם היהודי. את יודעת לכמה ניחומי אבלים היא הולכת? היא חיה את זה, זה התפקיד שלה. קשה לנחם את כל המדינה, זה לא פשוט".
גם לעבוד איתה זה לא פשוט, אם להאמין למני נפתלי, למשל.
"אני מאמינה רק למה שאני יודעת ורואה. לי יש איתה חוויה נעימה, ראיתי אותה במצבי לחץ אבל היא התמודדה איתן בחינניות מהממת. אני מניחה שכל אישה שחווה רגעים קשים יכולה לבטא את זה בדרכים שונות. גם את וגם אני, כשאנחנו בטירוף יעלה לנו הדם לראש. לגברת נתניהו יש חתיכת אופרציה, זו מדינה שלמה שמתנהלת שם בבית הזה, מצב מאוד מורכב. היינו ביחד למשל כשהתחילה מלחמת צוק איתן. בדיוק מדדנו בגדים כשהודיעו בחדשות וזה היה מדהים. האווירה הייתה מאוד טעונה, החדשות ברקע, ואנחנו מפסיקות וממשיכות ומפסיקות וממשיכות. יש לה דרך מאוד אצילית להתמודד עם דברים".
מעלים הרבה שאלות על התקציב להלבשה שלה.
"יש לנו תקציב מסויים שצריך לעמוד בו, תקציב שממנו היא קונה בגדים, ומעבר לזה היא משלמת מהכיס שלה. היא אדם צנוע, חשוב לה שהבגדים יהיו לא ראוותניים ולא יקרים, הכל תוצרת הארץ. לא הבאתי לה בגדים מכיכר המדינה, בחיים לא".
את משלמת איזה מחיר מקצועי על החיבור הזה? היא לא אישה פופולרית.
"היא אישה לא פופולרית אבל גם האישה הכי חשובה במדינה. בכל מקרה, אני לא חיה בסיסמאות אלא את החיים ואני פגשתי מישהי מקסימה ומנומסת ועדינה וחביבה ונעימה וחכמה, וזה מה שחשוב לי. גם היא אמרה שהיא מרגישה כמו אחותי. יש משהו בצבעים שלנו, במנטליות, שמאוד דומה. וכמובן היא מעריכה את בעלי מאוד ואני את בעלה".
הצבעת לו?
"אני לא מגלה. אבל הם יודעים שאני לא שמאלנית, אמא שלי פעילה מאוד בליכוד והם מכירים אותה. הם יודעים מאיזה רקע באתי. אני חושבת שראש הממשלה שלנו מדהים, מדהים. זו משימה שאלוהים ישמור, להנהיג את המדינה שלנו. התקשורת תמיד כותבת על גברת נתניהו דברים רעים, אז אם אני גורמת לה להראות טוב ולקבל מחמאות, עשיתי משהו קטן ואני שמחה".
"הייתי סוג של אישה מוכה"
רינגלר נולדה לאמא צרפתייה, עקרת בית ואבא אמריקאי, פרוון שנפטר לפני מספר שנים בגיל 98. היא מתארת ילדה צפון תל אביבית לא מאוד שונה מהאישה שיושבת מולי - חייכנית, שמחה, מאוהבת ביופי, תמיד מוקפת בחברות– אבל גם נון קונפורמיסטית, בדרכה. "הייתי קצת מרדנית: עניין אותי לגלוש, רציתי בחורים מגניבים בלי כסף. בזמן שכל הסביבה שלי הלכה בשטנץ מאוד מסויים אני חיפשתי את עצמי, עבדתי במשרד פרסום, כדיילת אויר. רק כשהבנתי מה זה סטיילינג, קלטתי שזה המקום שלי".
בגיל 25 מצאה עצמה נכנעת לנורמות ומתחתנת איש עסקים אמיד. שנתיים אחר כך התגרשה. עד היום, מערכת היחסים ההיא נשמעת מפיה כמו הטראומה של חייה. "יצאתי מהקשר ההוא אישה מושפלת, מוכה נפשית", היא אומרת, "זה סוג של אישה מוכה, גם אם לא פיזית".
קרן מיכאלי דיברה לאחרונה על אלימות כלכלית שהיא חוותה בזוגיות עם אילן בן דב.
"אני לא בקיאה בפרטים, זה מורכב כי אני מכירה את שניהם. אבל מהמעט ששמעתי, זה דומה למה שאני חוויתי. אני יכולה להבין איך מגיעים למצב כזה: את עם גבר שיש לו אמצעים, וכולם חושבים שהכל טוב, אבל בתוך הבית יש לך את המקום שלך ואסור לך לדעת מעבר לזה. חייתי על קצבה מההורים שלי, בלי שום שותפות אמיתית, משהו מעוות לגמרי. הכל היה מופרד ומחולק ואין לי גישה וזכות לדעת אפילו, כאילו הכסף שלו זה לא ענייני. זו גם בעיה שלי שחייתי בבועה מטומטמת כזו".
שנים אחרי, יוצא לך לחשוב למה בעצם זה קרה לך?
"הייתי תמימה. מבחוץ זה נראה אידילי, נחמד וטוב, חיים טובים כאלה, אבל בפנים הכל היה אפור ורקוב. לא היה שם רגש. זה הרגיש כמו לחיות חיים של מישהו אחר, לא היית מחוברת לעצמי בכלל. עד שקמתי להציל את עצמי. הרבה נשים חושבות שהן ישנו את הגבר שאיתן, אבל אנשים לא משתנים, צריך להבין את זה. למרות שאני לא רוצה להפוך את זה לעניין של נשים וגברים - הרי יש גם נשים אלימות וקשות לגברים שלהן, בואי לא נתחסד. גברים הם לא האויב".
גם לא בפרשת ינון מגל, נאמר?
"תשמעי, אני לא מכירה אותו. כל הדיבורים עכשיו על הטרדות מיניות, אני יודעת שזה יישמע לא פמיניסטי, אבל יש בזה משהו בעייתי. הרי לפי ההגדרות של היום, אין אישה שלא חוותה הטרדה מינית".
זה די מדויק, סנדרה.
"אני לא יודעת מה לחשוב על זה. יש גברים ויש נשים, וברור שיש קוים אדומים ושאם גבר יגע בי משהו רע מאוד יקרה, אבל תחשבי שגברים לא היו מתחילים איתך? את רוצה לחיות בעולם כזה? כשהכרתי את שגב, הוא ביקש ממני טלפון, התחיל איתי. מה היה קורה היום, הוא היה מעז? אני כבר לא יודעת. בכל מקרה, תמיד עדיף לתת מחמאה או פרח. אני מסכימה שבארץ חסרים לנו ג'נטלמנים. אני מצאתי כזה, אני מקווה שהוא לא האחרון".
הג'נטלמן שמצאה בסוף, השלים לסנדרה בדיוק את הפאזל שלה. התוצאות מפולטרות היטב באינסטוש: שלושת בניהם היפים והחייכנים מוצגים שם תדירות כשהם לבושים בביגוד תואם, ואיתם שגב אחד פוטוגנני. לפעמים האישה במשפחה לא מאמינה שהצליחה להשיג את כל זה. "אחרי שהתגרשתי, ידעתי שאני אתאהב שוב, אבל לא הייתי בטוחה שאני אדע לשמר את זה. גם לא הרגשתי הכי אמהית, כמו חברות שלי שלי גפני או אפילו בר רפאלי,שהן הכי נולדו להיות אמהות. אני פשוט לא הייתי כזו".
ועשר שנים אחרי, מה למדת?
"למדנו איך לריב. צריך לדעת מתי לגמור ריב, זה חשוב. אנחנו הנשים מנווטות את הדברם וזו חוכמה של האישה. שגב מושלם אבל הוא לא אדם קל, הוא מאוד חזק, הכי אלפא מייל ברמות. אז אני יודעת מתי להוריד את הראש מתחת לגל ומתי להתחיל שוב לדבר. אני יודעת שלא צריך להיכנס בקירות".
"גם אצלי הכל נופל ומתקמט"
הם דומים, שגב וסנדרה, צמד חיוכים בוהקים המתמזגים לכדי קונצרן רכילותי אחד שנדמה ופיצח את השיטה ליצירת עניין מתמיד בלי להיגרר לפרובוקציות. שניהם התפרסמו באותה תקופה - היא כאמור כבעלת פינה ב"המהפך", שהיתרגמה במהרה לסטטוס של אוטוריטת אופנה בתכניות כמו "מומחים עם סגנון" ו"דברים טובים". בהמשך שלחה זרועות סביב: פרזנטורית למוצרי שיער, הובלת תחום הלייפסטייל בחנויות הדיוטי פרי, ומאוחר יותר הגשת תכנית משלה, "מילון היופי". שגב, אחד מחלוצי ענף הסלבריטי-שף, עשה מסלול דומה כבעל פינות בישול, עד שהחל להגיש רצף אינסופי של תוכניות טלוויזיה משלו. מסעדת הדגל שלו בהרצליה פיתוח עדיין נחשבת לאחת היוקרתיות בארץ, כשלצידה מסעדות ברמות תמחור שונות באזור המרכז.
"כשהכרנו, הוא בא בלי שום דבר, עם אש בנשמה ומלא אמביציה, וטפו טפו בנה את עצמו", אומרת רינגלר על בן הזוג. "עכשיו יש לו חמש מסעדות, אני רואה את ההבדל ביני ובינו. הוא איש עסקים, אני לא".
למה ככה? גם את מפרנסת.
"כן, אבל לשגב יש עסק עובדים, לי אין אף אחד שעובד בשבילי חוץ מהסוכנות ורואה החשבון. אני מנהלת לעצמי את היומן. יש דברים שאני חלשה בהם, למשל כסף. אני לא מבינה בזה. אני תמיד אומרת שאם מישהו יגנוב אותי - זו עמלה על החופש שלי להתעסק במה שאני אוהבת. אני רואה מספרים וניירות ומקבלת צמרמורת".
איפה תהיה הקריירה שלך בעוד חמש שנים?
"אני באמת לא חושבת על דברים כאלה. אני רוצה לקום מחר בבוקר בריאה, זו התכנית שלי. היום אנ ב'המהפך' וזה כיף נורא, אבל אני לא אשת טלוויזיה. זה נכון שאני מרגישה פריחה עכשיו, אבל הדברים הכי גדולים קרו לי במקרה".
נשמע שאת בורחת מהתואר "אשת קריירה".
"אני מאמינה באיזון. צריך למצוא מקום להכל. כן, אני אמא עובדת ולפעמים לאו שואל אותי, למה את לא מאמהות שתמיד בבית? אז אני עונה לו - אתה רוצה לחיות בבית הזה ולקבל מתנות? זה חלק מהעניין. אני לא אמא אובססיבית על הילדים, אנ מאוד משחררת. את כל ההודעות מקבוצת הוואטסאפ של הגן כבר מזמן הפסקתי לקרוא. אבל מצד שני, יש אמהות שרק רוצות שיקחו את הילדים, לא מעוניינות לבלות איתם זמן, ואני ממש לא כזו. אני מוצאת דרך לעזוב הכל מדי יום בשלוש וחצי ולקחת את הילדים".
מה תייעצי לאמא חדשה?
"שלא תוותר על ההנאה שלה ועל הזוגיות שלה, וזה שוב הולך למראה חיצוני. אני עושה הרצאות בכל הארץ ומה שמשותף לכל הנשים זה שכולן רוצות להראות טוב. כל אחת יכולה להיראות מדהים, מדהים, מדהים. תראי אותי - אין לי נתונים של דוגמנית ומלכת יופי, אבל כל אחת יכולה להראות לפחות כמוני".
להאשים את סנדרה רינגלר בסגידה למראה חיצוני, יהיה כמו להאשים כוס קולה בכך שיש לה גזים. זו החבילה, וכמעט אין טעם לנסות למצוא בה בכוח את הצדדים האפלים. "אנשים לפעמים מתפלאים לראות אותי ככה בג'ינס, כמו שאני עכשיו, כי בטלוויזיה אני אהיה עם פן ושמלה, כדי לכבד את הצופים ואת הערוץ", היא אומרת. "טוב שיש צילומים כי אז אני רואה את עצמי ומבינה שצריך לעשות טיפול פנים, העור שלי נראה עייף על המסך".
מה כוללת שגרת הטיפוח שלך?
"היא ממש לא כמו שחושבים. אני עוד לא בבוטוקס אפילו, אבל לגמרי בדרך לשם, למרות שצריך להיזהר עם זה. אני ככל האימהות בסביבתי: אקח את הילד לגן בבוקר, לא עם פיג'מה אבל עם סקיני וסווטשירט ומעיל יפה בחורף ומשקפי שמש גדולים".
את מפחדת מהזקנה?
"זקנה זה לא דבר טוב, אבל צריך לקבל אותה באהבה ואפשר לעשות את זה בחן וכבוד. זה כבר קורה, הרי, גם אצלי הכל נופל ומתקמט כבר, זה לא כמו שהיה בגיל 20. כל עוד זה נראה בסדר לגיל 44 אני מרוצה".
למרות המניפסט המשוחרר, נראה שהחברות שסנדרה בחרה להקיף עצמה בהן, משלי גפני ועד בר רפאלי, הן הדבר הרחוק ביותר משגרה אפורה ויומיומית של ריצות וסידורים. האם היא חייבת להקיף את עצמה בשכפולים נוצצים כדי לא להרגיש שהיא נופלת לשחיקה האמהית המוכרת? "אוי נו, דומה פשוט מושך דומה", היא אומרת."יש המון אנשים יפים בעולם, אני לא חברה של כולם. החברות באה ממקום יותר עמוק מאיך שמישהי נראית. החברות שלי מחזקות אותי ומעניינות אותי ודומות לי. חוץ מזה, יש גם קבוצה של גברים, הם פחות מוחצנים אבל תתפלאי, הבעלים שלנו יותר מלוקקים מאיתנו. הם מרימים אחד לשני שחבל לך על הזמן, הם נסעו לקוסטה ריקה עכשיו, הם לא פראיירים".
קשה לאנשים לראות את האינסטגרםשלךבזמן שהם בקושי גומרים את החודש.
"יש עוני במדינה, אני יודעת, אבל בסופו של דבר החיים יפים. כל מי שיזמינו אותה למלדיבים תגיד תודה רבה ותסע, לא? לא גנבתי כסף, אנחנו עובדים קשה ומוצאים זמן לנוח ולנפוש. מנוחה היא הדלק שלנו. חופשה צריכה להיות בסל התרופות".
לרוב האנשים אין אפילו תקציב למסעדה של שגב.
"אני מודעת ליוקר המחיה, ובכל זאת, המסעדות שלו מלאות. ומי שלא יכול להרשות לעצמו בהרצליה, מוזמן לבוא לאכול אצלו שווארמה, הוא פתח עכשיו דוכן בשרונה".
צילום: ז'אן כהן | שיער: ז'אן כהן | סטיילינג: מיטל ברונר | ע.סטיילינג: דניאל יואש וסהר שוטלנד | איפור: חן אלקבץ לאיב סאן לורן | עיבוד תמונות: סאשה פרילוצקי (דיויז'ין) | צולם באחד הלוקיישנים שמציע אתר Splacer.co, מקומות מיוחדים למגוון אירועים | פריטים: תכשיטים: נורית חושן; סווטשירט לב אדום: היבואן גלריה 114 שואורום; ג'ינס: בוטיק מיכל ומורן בכיכר; ז'קט אדום: בוטיק מיכל ומורן בכיכר; סריג גוונים חומים: אניגמה; ג׳ינס ארוך: ליוויס; גופייה: צ׳ייסר, היבואן גלריה 114 שואורום; חצאית: עדיקה; ז׳קט ג׳ינס: עדיקה; נעליים: לבוטן לאמור; סריג זית: אניגמה; סווטשירט אפור: פקטורי 54; חצאית רשת: אניגמה ריבוק זהב: בוטיק not for sale; שמלה: אניגמה; נעלי ספורט שחורות: אדידס