הקעקוע הראשון של ג'סטין ביבר היה ציפור קטנה שאותה צרב על הירך. זה קעקוע משפחתי, שעובר כמסורת אצל הגברים במשפחתו של הכוכב. אבל הקעקוע השני סימן שינוי כיוון: מתחת לבית השחי, באותיות עבריות, טבע ביבר את שמו של ישו, ומאז הפך אט אט לפרוספקט מהלך של הנצרות. קעקוע של המשיח הנוצרי על הרגל, קעקוע של צלב ענק על החזה, קעקוע של המילים "בן האלוהים" על הבטן. אפילו ליד העפעף קיעקע הזמר צלב קטן. וככל שגופו התכסה בעוד ועוד קעקועים, כך ביבר התקרב עוד ועוד לנצרות. לנצרות מסוג אחר, חדש, שיודעת איך להיכנס לסלבס מתחת לעור.
ביבר הוא לא היחיד. נשות משפחת קרדשיאן, סלינה גומז, ג'ניפר גרנר, היילי בולדווין ופטריק שוורצנגר (הבן של) הם רק חלק מהשמות שמגיעים באופן קבוע לכנסייה. בכל ראשון נאספים דוגמנים, ספורטאים ואנשי אופנה בהיכל הקדוש, בדרך כלל בניו יורק או לוס אנג'לס, ומעלים לרשתות החברתיות רשמים מהביקור שלהם כאילו מדובר באירוע השקה. התיעוד חשוב. אם הם לא עושים את זה בעצמם, פפראצי באזור כבר ידאג לצלם ולהעלות. אם במקרה גם הוא פספס, אפשר לסמוך על אחד הכמרים שיעלה סלפי עם אחד הכוכבים לאינסטגרם או לסנאפצ'ט.
הכנסייה מכירה את כללי המשחק. היא דואגת למאבטחים שמגוננים על הסלבס מפפראצי ומסתם מטרידים, מושיבה אותם בשורות ראשונות עם ליווי צמוד של כומר. השורה התחתונה: בכנסייה אתה מוזמן להתקרב לאלוהים, לביבר שנמצא תחת טבעת מאבטחים - קצת פחות. המתפללים החדשים אימצו קוד אופנה לא רשמי שכולל נעלי התעמלות גבוהות לבנים, נעלי עקב לבנות, מכנסיים קצרים או שמלות מיני. אין כאן חליפות ועניבות, הכיסוי הכי שכיח כאן הוא קעקועים ושיער ארוך. גם מבחינת מותגים יש קוד ברור: בגדי מעצבים כמו איב סן לורן או גוצ'י שבתוכם משלבים פריט אחד מחנות זולה. הביקורים מייצרים אייטמים שסוקרים את האאוטפיט של קים, קנדל, וקורטני כשהן מגיעות לכנסייה. במקרה של קורטני דווח גם על החבר החדש שאותו השיקה בביקור בכנסייה בלוס אנג'לס, ובראיון סיפרה שהיא הולכת פעם בשבוע ונותנת לכך עדיפות בחייה.
חוץ מצילומים הסלבס זוכים ליהנות בכל ראשון מהופעה של אחת הלהקות של הכנסייה או מדרשה הומוריסטית. הגישה היא לא להרצות אלא להצחיק, לספר ולנסות להגיע לכולם. הדרשות מוגשות בצורה לעיסה מאוד, והן נראות יותר כמו הרצאה ב-TED. הרבה בדיחות על סמים, אלכוהול, קעקועים, סיפורים על חייהם של הכמרים. שאלות מי רווק בקהל ומי נשוי. יש גם המלצה שהרווקים יישבו זה ליד זה באופן קבוע, שימצאו פנים מוכרות בקהל, אולי גם ייצא מזה סיפור אהבה. אחר כך ממשיכה הדרשה עם פרשנות חדשה ונוחה לברית החדשה. נניח, כשישו אומר שכל הדרכים מובילות אליו, הוא בעצם מבהיר שכל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה. הכומר מספר על טיסות שלו, ספא, חופשות, אינסטגרם והופעות. אה כן, וצריך לאהוב את ישו ולהאמין בו. מה זה בדיוק אומר? לא ברור. לקהל המשולהב זה לא משנה. הוא מרים ידיים כשצריך, מצלם כשרוצה, צוחק ובעיקר מעריץ את הכומר שעומד על הבמה בסקיני ג'ינס.
השנים האחרונות מצביעות שאנחנו נמצאים במאני טיים של הדת. בניגוד לתחזיות הדתות לא נעלמו מהעולם, גם לא דעכו. להיפך. הן נולדו מחדש. סקר שערך מכון גאלופ בקרב מיליון איש בין 2005 ל-2015 ב-163 מדינות גילה כי 81 אחוזים מהאוכלוסייה מצהירים כי הם משתייכים לדת ממוסדת. 74 אחוזים אמרו כי הדת היא מרכיב חשוב בחיי היומיום שלהם. מחצית מהנשאלים סיפרו כי הם פקדו מקום תפילה בשבוע האחרון. מכון המחקר האמריקאי פיו (Pew) פירסם בשנה שעברה כי עד 2050 מספר המוסלמים צפוי לזנק ב-73% - בעוד אוכלוסיית העולם תגדל ב-35 אחוז בלבד. מספר הנוצרים, לפי המחקר, יגדל ב-35%, כלומר בשיעור זהה לקצב גידול האוכלוסין. כל זה משתלב היטב באווירת מלחמת הדתות שדאגו להצית ארגונים כמו דאעש. ומישהו זוכר שעד לפני שנה אף אחד לא גילגל על הלשון את המילה המוזרה הדתה, שעכשיו נדמה שתמיד הייתה כאן? אז הנה, עכשיו ההדתה הגיעה עד הוליווד. רק ששם זה נראה קצת אחרת.
יותר גדולים מישו
זו לא רק הכנסייה שמגייסת את הוליווד לשורותיה (ועוד נגיע לזה), אלה גם האולפנים ההוליוודיים שמגייסים את הכמרים לצרכיהם. לפני פחות משנה עלה לאקרנים "מאחורי המספרים", סרט שמציג את תקופת המרוץ לחלל של האמריקאים מנקודת מבט של שלוש נשים שחורות שעבדו בנאס"א ונאבקו להתקדם בעבודתן על רקע הגזענות והסקסיזם. האולפנים חיפשו דרך שבה יוכלו לסחוף קהלים חדשים, ותרו אחר כומר שיתווך את התכנים למאמיניו. באמצעות חברת יח"צ שעובדת בין השאר עם כנסיות, הצליחה חברת פוקס שהפיצה את הסרט למצוא את רודריק בלין, כומר שיעזור לה למכור אותו לקהל מאמין כסיפור על נשים שיש להן אמונה בעצמן. בלין, אדם כריזמטי בעל קול עבה, חובב שתייה חריפה ומאכלי ים שמוערך מאוד בקהילה הדתית, משמש כצינור חשוב לעשרות כמרים אחרים. בדרשה שנשא מול יותר מאלף אנשי דת, הוא הילל את מעלותיו של הסרט אחרי שהראה להם טריילר ופתח בדיון תיאולוגי כיצד אפשר להשתמש בסצנות כדי להפיח רוח של השראה בפני מאמינים חדשים. מה שעזר לכומר להפוך להיות תומך נלהב בסרט היה כנראה הביקור על סט הסרט באטלנטה, אליו הוטס במיוחד על חשבון האולפן. הוא ישן במלון על חשבונם, התפלל עם קווין קוסטנר ובירך על הצדפות במסעדה היוקרתית שבה אכל.
בלין הוא רק דוגמה קטנה להארה הדתית שמציפה את הוליווד מאז הבחירות לנשיאות. בשנה שעברה נמכרו רק 1.32 מיליארד כרטיסים, צניחה משמעותית לעומת 1.42 מיליארד ב-2009. בבתי הקולנוע, באולפנים ובחברות הפקה והשיווק הבינו שהם למעשה מנותקים ממאגר עצום של אמריקאים. בארצות הברית יש מעל ל-90 מיליון אוונגליסטים שמטבעם מצביעים לרפובליקנים, אבל אף תומך של דונלד טראמפ לא יבוא לסרט שמקדם ליאונרדו דיקפריו או מריל סטריפ שתמכו במובהק בקלינטון. הם כן עשויים לבוא אם הכומר שלהם ימליץ להם על כך.
בתקופה האחרונה התפתחה תעשייה של ממש סביב שילוב הקולנוע והדת. אנשי שיווק של האולפנים כותבים רשימת נושאים לדרשות, מספקים קטעים מהסרט לצפייה ואפילו מטיסים שחקנים, מעצבי תלבושות ומפיקים לקבוצות דיון בכנסייה. חברות מחקר עוקבת אחרי מדגם של 800 אנשים המורכבים מאוונגליסטים מסורתיים, קתוליים, יהודיים, מורמונים המכונים "קהל רוחני אבל לא בהכרח דתי". זהו כלי שנועד לעזור לאולפנים להבין אם מאמצי הפרסום משפיעים על קהל היעד לפני שחרור הסרט. יוזמה נוספת ודי קיצונית מורכבת מאלף כמרים שיוזמנו לצפות בסרטים לא גמורים באינטרנט, כדי להציע משוב שעשוי לסייע ליוצרים לעצב ולשווק אותם.
הכמרים החדשים: היפסטרים עם גוף מהמכון ומסר מאלוהים
אמונה וחיפוש רוחני, בשם כזה או אחר, היו תמיד חלק מהוליווד. במשך שנים שלטה הקבלה כתורה הטרנדית בעיר הסרטים. מדונה, אשטון קוצ'ר, דמי מור ואפילו אשתו לשעבר של טראמפ, מרלה מייפלס, ענדו את החוט האדום ונשבעו אמונים לרב ברג העומד בראש התנועה. ברג, סוכן ביטוח לשעבר, החל לתת שיעורים במשרד הקטן שלו וקיווה להצליח להיות מרכז פופולרי. אבל רק כשמדונה הגיעה לשיעור שלו לאחר ששמעה על קבלה במקרה, קיבלה התנועה תנופה אמיתית והפכה לדבר אופנתי.
ברג ידע לתרגם את העניין כלכלית. את החוטים האדומים מכר ב-26 דולרים, בקבוקי מים קדושים בארבעה דולרים. חוץ מתרומות שקיבל עבור המרכז, הוא הצליח לעשות עסק גם מריפוי מחלות וגבה עשרות אלפי דולרים בתמורה לעותק של ספר הזוהר וכמה מילים שזרק באוויר לחולים. אבל הדרישות הכספיות שלו מהחברים, שהפכו למוגזמות, החלו לעורר ביקורת ובחינה מחדש של המאמינים. ברג ואנשיו דרשו מהם כמעט את כל משכורותיהם. המהלומה הרצינית מכל הייתה למרבה האירוניה קשורה למדונה. בעיתון ניוזוויק נחשף כי הזמרת גייסה 18 מיליון כדי להקים בית ספר באפריקה, אבל רוב הכסף בוזבז במרכז קבלה בלוס אנג'לס. ברג ואנשיו נתפסו כשרלטנים.
גם הסיינטולוגיה, שהגיעה לשיאה בהוליווד במקביל לקבלה, הייתה בתחילתה תורה מפתה לסלבס, עד שהחלה לספוג ביקורות קשות על היחס למאמינים ומשפחותיהם. טום קרוז וג'ון טרבולטה הם עדיין פרזנטורים, אבל הילתה של הסיינטולוגיה הועמה. לתוך הוואקום הרוחני הזה נכנסה - או חזרה בפליק פלאק - הנצרות האוונגליסטית. הפעם היא לא מעונבת, לא צנועה במיוחד, אלא אופנתית ומכילה את כולם. קצת כמו פסיכולוג נחמד שמשלמים לו ביציאה.
ההייפ הנוכחי שייך לכנסיית הילסונג. הילסונג נוסדה באוסטרליה בשנת 1983 על ידי הכומר בריאן יוסטון ואשתו בובי. מהר מאוד היא הפכה לכנסייה הגדולה ביותר ביבשת. לפני שבע שנים נפתחה שלוחה שלה בארצות הברית וגם היא צמחה במהירות בעיקר הודות לסלבס שמקפידים לפקוד אותה וליחצן אותה בנאמנות. היום כנסיית הילסונג היא תמנון של ממש עם 80 כנסיות ב-17 מדינות ברחבי העולם - מדרום אפריקה, דרך יפן ועד אנגליה - שאותן פוקדים 100 אלף איש מדי שבוע.
מה סוד הקסם של הילסונג? לכנסייה יש מחלקה מוזיקלית מפותחת, עם לייבל משלה, ושירים שמבוצעים בכל העולם. היא מוכרת היום גם בזכות הלהקות שלה שנוסעות למסע הופעות בכל העולם והוציאו עשרות אלבומים לאורך השנים. יש לה אפילו מחלקה לילדים - מתפללים שמגיעים לדרשת ערב ללא סידור הולם לקטנטנים, מוזמנים להשאיר אותם באולם סמוך, שם ישירו שירי דת מותאמים לגילם הזעיר. אבל הדבר המרכזי שהפך את הילסונג לתופעה יוצאת דופן בארצות הברית הוא השילוש הקדוש: קרל לנץ, ריץ' ווילקרסון וצ'אד ויץ', שלישיית כמרים שמובילה את התנועה הנוצרית בניו יורק ובלוס אנג'לס.
שלושת הכמרים האלה נראים כמו היפסטרים עם גוף שרירי מהמכון ועם מסר מעודכן מאלוהים. הם רוקסטארים אמיתיים, נוטפי כריזמה, שמתפללים עם מכנס צמוד וחולצות שחורות מבוטיק אופנה. הם מרכיבים משקפי וינטאג', מקועקעים, עונדים שרשראות וטבעות, נועלים אדידס או נייקי. לכל אחד מהם יש אלפי עוקבים באינסטגרם, בטוויטר ובסנאפצ'ט, הם מתראיינים אצל אופרה ווינפרי ובתוכניות בוקר, ואפשר למצוא עליהם כתבות פרופיל בעיתונים הגדולים בארצות הברית. הם מככבים בתוכניות ריאליטי, כותבים ספרים, וגרים בבתים מפוארים. את הצלחתם הם חייבים במידה רבה ואולי מוחלטת לסלבס. כל תמונה שהם מעלים איתם זוכה לאלפי לייקים שמתורגמים לחברים חדשים בכנסייה ולהעצמת המותג הפרטי שלהם ככמרים.
ביבר בכה לי שהוא חייב להכיר את ישו
הכומר הדומיננטי מבין השלושה הוא קרל לנץ. בן 33, נשוי ואב לשניים, שמתגורר בבית מול אגם בברוקלין. הוא החבר הכי טוב של ביבר בן ה-23 ויש שטוענים שהוא משמש כדמות אב בשבילו. אתרי בידור קבעו שלנץ הוא הסיבה שבגללה החליט ביבר לפני כחודשיים, קצת אחרי שהופיע בישראל, לבטל את המשך סיבוב ההופעות שלו, והשאיר 14 מדינות מלאות בנערות שבורות לב. לפי הטענות לנץ שכנע את ביבר להקדיש את השנתיים הקרובות לכנסייה ולוותר לחלוטין על מוזיקה. ביבר ולנץ, מצידם, הכחישו וטענו כי ביבר בסך הכל רוצה לנוח קצת אחרי סיבוב אינטנסיבי.
זו לא הייתה הפעם היחידה ששמו של לנץ נכרך בהשפעה על מהלכי חייהם של סלבס. שבוע בלבד לפני הביטול של ביבר הודיע כוכב ה- NBAקירי אירווינג על רצונו לסיים את החוזה שלו עם הקבוצה שלו, קליבלנד קאבלירס (שם שיחק לצדו של לברון ג'יימס) ועבר לבוסטון סלטיקס בעקבות השיחות שערך עם לנץ. בתגובה לכך טענו בכנסייה שלנץ בסך הכל הקשיב לדאגותיו של אירווינג.
לנץ נולד בווירג'יניה לאב שהיה מנחה בערוץ הקניות האמריקאי. בעידוד הוריו הצטרף לכנסייה בילדותו, שם גילה את אלוהים. כשהתבגר למד משפטים, אבל החליט לעזוב לטובת לימודי דת במכללה בלוס אנג'לס. במקביל עבד כאיש מכירות בגוצ'י. אחרי שסיים את לימודיו טס לאוסטרליה כדי להרצות במכללת הילסונג המקומית, שם הכיר את אשתו. את כישורי השיווק שלו הביא איתו לתפקיד החדש, וכשחזר עם אשתו לניו יורק והתחיל להפיץ יחד איתה את הנצרות בסביבתם הטבעית: הופעות רוק וחיי הלילה. לדבריו, כיום מושכת הכנסייה הניו יורקית יותר מ-8,000 מתפללים חדשים כל שבוע.
את ביבר פגש כשהגיע להופעה שלו ב-2008. כומר אחר שהיה חבר משותף של השניים הכיר ביניהם, ומאז הם הפכו כמעט בלתי נפרדים. ביבר נוהג להגיע לדרשות ערב, להופעות רוק של להקות הכנסייה ואפילו מתלווה ללנץ בסיבוב כנסיות בעולם. על הדרך הם עושים יחד שופינג, קופצים לשחיה קלה ומבלים במועדונים.
לנץ סיפר למגזין GQ על לילה אחד שהעבירו השניים בניו יורק לפני כמה שנים, בו ביבר היה במצוקה כל כך גדולה שטען שהוא לא יוכל לעבור את הלילה בלי הטבלה. לנץ תיאר כיצד הזמר פרץ בבכי, כרע על ברכיו ואמר: "אני רוצה להכיר את ישו". השניים נסעו למלון במנהטן בו שוכרת כנסיית הילסונג בריכה להטבלות, אבל כשהגיעו גילו מאות אנשים ששמעו שביבר צפוי להגיע. לנץ ניסה למצוא מקום חלופי אבל כמעט כל מקום היה מלא בקהל סקרנים. לבסוף הוא התקשר לשחקן NBA שהזמין אותם להשתמש באמבטיה שלו, וכך ביבר הוטבל ונולד מחדש. אבל לא רק הוא. זה כנראה הרגע שלנץ הפך בעצמו ובאופן סופי מכומר ברנז'אי לסלב.
לנץ הוא הקול החדש של הנצרות. נצרות שעברה סטיילינג ונמצא שהאיפור שמכסה אותה הרבה יותר מעניין מהתוכן. כשנשאל בראיון לניו יורק פוסט מה דעתו על עמדת הכנסייה בנושאי הפלות ונישואי הומוסקסואלים, הוא ענה שלא חשב שהם הולכים לדבר על דעות. כששאלו שוב הוא זרק שהעמדה של הכנסייה היא שהחיים הם קדושים לחלוטין ויש תקווה לכל אחד. לא ממש ברור למה התכוון. את מרבית זמן הראיון תפסו שאלות על איך מכנה אותו ביבר, מי מהם יותר טוב בכדורסל, ובמה הוא יותר מוצלח מהזמר הצעיר ("משחקי וידאו"). הסלבס הם הישו החדש.
סלינה גומז בת ה-25, האקסית המיתולוגית של ביבר ונסיכת פופ בזכות עצמה, גילתה את הדת מחדש בשנים האחרונות בעקבות בעיות בריאות שנגרמו לה ממחלת הזאבת. היא אושפזה, עברה כימותרפיה וביטלה סיבובי הופעות. ביבר הכיר לגומז את לנץ, שלקח אותה תחת חסותו. בראיונות סיפרה שמעגל החברים הקרוב שלה מורכב בעיקר מבאדיז מהכנסייה ולא מברנז'ה הוליוודית. ב-2016, אחרי שיחות וייעוץ של לנץ, החליטה לכתוב שיר דתי שאותו הוסיפה לאלבום האחרון שלה. השיר "אף אחד" מתייחס למאבקיה ולתקווה שמצאה בזכות אהבת האל. גומז אף הגדילה לעשות, וביצעה אותו בהפתעה בכנסייה בלוס אנג'לס. היא עלתה לבמה, מול קהל גדול שצווח בהתרגשות וצילם אותה בסמארטפונים לכל אורך ההופעה.
ביבר לא הסתפק בגומז והכיר את אלוהים גם לאקסית נוספת שלו, היילי בולדווין, ולחברו הטוב פטריק שוורצנגר. הדיווח על הגעתם לכנסייה נעשה בדרך כלל באתרי רכילות. על בולדווין למשל נכתב כי היא הגיעה לכנסייה עם ביבר ולנץ באותו זמן שגומז הייתה בה (אבל לא פגשו אותה למרבה המזל ולמניעת המבוכה). על שוורצנגר נכתב שהגיע לכנסייה עם ביבר ונראה כשהוא מנסה לנחם את הזמר שהיה בדיכאון והחזיק ספרי קודש. הם התחבקו ואחר כך קנו מיץ טבעי באחת החנויות הסמוכות.
גם לכומר של הקרדשיאניות יש ריאליטי
הכומר הבולט השני של הילסונג הוא ריץ' ווילקרסון בן ה-31, שזכה סופית להכרה ככוכב אחרי שנבחר להיות זה שיחתן את קניה ווסט וקים קרדשיאן. מאז הוא הספיק להקים כנסייה בלוס אנג'לס, ולצלם תוכנית ריאליטי (Rich In Faith) שבה הוא עובר טיפולים קוסמטיים, קופץ לים עם אשתו הבלונדינית, ומחזיק לה את היד כשהיא מספרת לג'וליאנה רנסיק מערוץ E! על הקושי שלהם להיכנס להריון. כשנשאל באחת מתוכניות הבוקר אם לדעתו כומר אמור להופיע בריאליטי, ענה ש"אפשר לאהוב או לשנוא את זה אבל זו השפה של התרבות שלנו". כשנשאל במה הוא שונה מכמרים אחרים הוא ענה שהוא אותנטי ואמיתי. צירוף שנשמע כמו סיסמה מוכנה של משתתפי ריאליטי. חוץ מזה הוא גם אחראי לשיא בצפיות לסנאפצ'ט שלו, כשצילם את ג'סטין ביבר וסלינה גומז יחד בכנסייה, אחרי אינספור פרידות וקאמבקים. לסרטון הזה שהועלה ליוטיוב והוא בסך הכל בן 0:17 שניות יש קרוב למיליון וחצי צפיות. כמובן שגם ווילקרסון מופיע שם בעצמו.
הרומן שלו עם הקרדשיאנס התחיל במקרה. ווסט הופיע ביום ראשון אחד בכנסייה שלו, ומשם צמחה חברות ששיאה הגיע עם חתונת הפאר בפירנצה. בנוסף, ווסט עיצב את הכריכה של ספרו הראשון של הכומר, וכמה מהקרדשיאנס הצטרפו אליו לחגוג את פרסומו במסיבה שנערכה במאליבו לפני שנתיים, לצד סלבס נוספים. תמונות מהאירוע הועלו ברשתות החברתיות של הסלבס וגם של הכומר עצמו, דבר שרק עזר לווילקרסון להמשיך למנף את ההכרה לה הוא זוכה בשנים האחרונות. משפחת קרדשיאן, על שלל פלגיה, ממשיכה לבקר בכנסייה בכל יום ראשון.
את השילוש הזה משלים הכומר צ'אד ויץ' בן ה-38. הוא עבר מסיאטל ללוס אנג'לס כדי להקים את כנסיית "זואי". זו כנסייה עצמאית, אבל היא נחשבת לחלק ממשפחת כנסיות הילסונג. לפני שנה יצא בווידוי קורע לב על בתו ג'ורג'יה בת הארבע, שאובחנה עם מום מוחי נדיר. את פרץ הרגשות הוא בחר לשחרר בראיון סמוך ליציאת ספרו החדש. אחרי שנודע לו על מצבה של בתו הוא קעקע את האות הראשונה של שמה על ידו כדי שכל פעם שיסתכל עליה יתפלל למענה. כשסיפר את זה לחבריו הסלבס זכה לתמיכה כשביבר, גומז ובולדווין קעקעו את האות G על גופם.
החברויות האלה ממש לא נשארות רק באינסטגרם. הן מתורגמות לכסף, ולהרבה ממנו. בהוליווד קיימות סוכנויות שהבינו את הפוטנציאל הגלום בכמרים הלוהטים והן מתחרות על ליבם עם חוזים מפתים. הסוכנויות מציעות פרויקטים מבוססי דת שכוללים ספרים, תוכניות טלוויזיה והרצאות. ויץ', למשל, בדרך לשם. הוא אומנם הוציא ספר אחד, אבל הכסף הגדול מגיע מכנס "זואי" שהוא עורך כל שנה אליו מגיעים עשרות אלפי משתתפים. כל הכמרים הגדולים מתאספים יחד על במה אחת, מקושטים כל אחד בסלב לבחירתו מול המצלמות שמעבירות את שידורי הכנס בערוצי אינטרנט דתיים. מדובר במערך מסודר שכולל עשרות אלפי משתתפים. הם משלמים חמישים דולר בקניה מוקדמת, שרים עם אחת מלהקות הכנסייה, מקשיבים להרצאות של הכמרים, קונים ספרים ומוצאים שוב את ישו.
את הבשורה של כנסיית הילסונג אפשר לסכם במשפט: אל תשאל מה אתה יכול לעשות למען אלוהים, תשאל מה אלוהים יכול לעשות בשבילך. 35 שנה כמעט מאז שהוקמה, ושבע שנים מאז שהגיעה לניו יורק, מתברר שבגרסתה של הילסונג הנצרות הפכה למעין ניו אייג'. מה זאת אומרת? ישו בפנים, על כל השאר אפשר להתגמש. הכמרים המובילים שלה לא מגדירים אותה בכלל כדת. "הדת מתה", אמר לנץ באחד הראיונות. "אני לא יודע כלום על הדת. אין לה כוח. אבל מערכת יחסים עם אלוהים היא מעצמת-על". הגישה הזו עזרה להילסונג לגייס עשרות אלפי מאמינים ברחבי העולם בשבוע. מבחינת הכנסייה אתה לא חייב אפילו להאמין כדי להיות שייך, כיוון שהדרשות עוסקות בחיים הרגילים כמו נישואים או החיים בעיר. "ניו יורק היא מקום חלול לחלוטין", אמר לנץ באחת הדרשות שלו, "אז מה שיש לנו כאן הוא עמוק וזה מאוד חשוב".
לפני כחצי שנה הודיעה כנסיית הילסונג על כוונתה להקים סניף בישראל. באפריל ביקר כאן הכומר הראשי של הכנסייה, יוסטון, יחד עם קבוצת צליינים. אחרי טיול באתרים הקדושים הוא הצליח למלא את קיסריה ואפילו לא היה צריך את שלמה ארצי. להקות הכנסייה הקפיצו את הקהל וסימנו עוד וי בתהליך הכיבוש של הילסונג. הפעם השורות הראשונות היו ריקות מסלבס, אבל אולי מספיקה תפילה אחת לישו כדי שפעם הבאה נזכה לראות את ביבר פוצח בריקוד משיחי חמש דקות מאור עקיבא.