יום אחד, לפני כשבועיים, שמחה גואטה שברה רגל על הבמה. זה קרה ממש באמצע הצגת החנוכה "תיבת נח", שבה גואטה מגלמת את דמותה של גברת היפו. "אחד השחקנים נכנס בי עם התיבה שאנחנו מרכיבים. לא נשמתי, לקח איזה חמש דקות עד שהמערכה הראשונה נגמרה ויכולתי לרדת מהבמה ופשוט לצרוח מכאבים", היא משחזרת. "הרגל ישר התנפחה כמו בלון, וזו הצגה ראשונה מתוך שלוש באותו היום, ואין מחליפה בשלוף, אז המשכתי להופיע עם כאבי תופת ברגל".

למרות הכאבים, גואטה חזרה לבמה גם למחרת, וגם ביום שלאחריו. "שמתי את הסיפור הזה בטוסיק של המוח, ואמרתי לעצמי, 'תכף אני אטפל בזה, עוד שבועיים ייגמר חנוכה, יש לי חמש הצגות ביום, לשם אני צריכה לנתב את האנרגיה שלי'. זה קרה כבר לפי עשרה ימים והמשכתי כל הזמן הזה, אבל אתמול כבר לא יכולתי לדרוך על הרגל, קמתי בבוקר ולא יכולתי לזוז, הגוף קרס. זו הייתה הפעם הראשונה שלא הגעתי להצגות".

אבל הכאב הפיזי הוא לא מה שמציק לגואטה. "זה תפקיד המשחק הראשון שלי. רציתי שהכל יהיה מהודק וטוב. התפקיד שלי הוא תפקיד די מרכזי, הוא 80% מההצגה הזאת, ויש לי משימה, לשמח את הילדים. הביאו לי מחליפה, אבל לדמות שלי קוראים שמחה, הדמות היא ממש אני, זו דמות אופי, אז זה לא אותו הדבר".

הצגת ילדים נשמעת כמו משהו מאוד חמוד ופשוט. קיבלת חתיכת טירונות.
"כשאת חותמת על פרויקט כזה את לא מתארת לעצמך כמה הוא יהיה מאתגר. לעשות מופעי חנוכה מצריך איפוק, כוח מנטלי, פיזי, נפשי. זה אחד הדברים הכי מאתגרים שעשיתי, ועשיתי את 'הישרדות'".

שמחה גואטה (צילום: ערן לוי)
מעיל: de apartment|צילום: ערן לוי

היית מסכימה להיכנס להיפופוטם?

בימים אלה מתאוששת גואטה (34) מהפציעה בביתה. בזמן שאנחנו משוחחות היא מקבלת הודעה מחבריה להצגה, הדורשים בשלומה ומתעניינים מתי תשוב אליהם. "יש בהצגה קאסט מבורך, ועבורי זה היה חלון הצצה מדהים לעולם הזה. זו זכות מאוד גדולה להופיע ליד טוביה צפיר האגדי, שהוא אוניברסיטה למשחק ואני מרגישה חברה שלו. כואב לי קצת הגרון אז הוא מביא לי סוכרייה כזאת שפותחת את הקול, להכל יש לו עזרה, אין, הוא סבא טוביה, פשוט ככה. ויש את נדב אבקסיס, שאני מכירה מקודם אבל פתאום את מגלה עוד נפח של בן אדם סופר-מקצועי שמדייק אותי, ואת רינת גבאי, שהיא מלאכית וכזו אישה טובה, ושיינה, שיש לנו חיבור מדויק מהרגע הראשון".

אז מתי את חוזרת אליהם?
"עכשיו אני לא יכולה לחזור, אני צריכה לשכב לפחות שבועיים עם הרגל למעלה. אני מקווה שאני אצליח לסיים איתם את ההפקה הזאת".

היו הרבה צקצוקים על הליהוק שלך, התרעמו על זה שאת לא שחקנית, אבל את הפגנת מקצועיות ומוסר עבודה של שחקנים.
"בניתי קריירה בזכות המון כישרון ולמרות המון צקצוקים. מתחילת הקריירה שלי היה מה להגיד עליי, 'בת של חבר כנסת מש"ס', 'איך יכול להיות שהיא דוגמנית', 'היא גרושה', 'מה אבא שלה אומר על זה?'. כל כך הרבה טייטלים ומשבצות. אני תמיד אומרת שאני כל כך גדולה פיזית כדי שלא תצטרכו להכניס אותי למשבצת".

לגואטה באמת יש הרבה טייטלים: היא דגמנה, שידרה ברדיו, הגישה בטלוויזיה, השתתפה ב"הישרדות", בריאליטי "להיות זמרת" וב"גולסטאריות", ולאחרונה ניצחה יחד עם אביה, איש התקשורת וחבר הכנסת מטעם ש"ס לשעבר, יגאל גואטה, ב"המטבח המנצח VIP" (קשת 12). "זו מי שאני. את לא יכולה להיות רק פליטת ריאליטי ולעשות את כל הדברים האלה. אני אשת תקשורת. אזכיר לכולם שלא התחלתי בריאליטי, התחלתי בתור דוגמנית, בלי טייטלים נוספים. עבדתי מאוד קשה בימי צילום, וכמו שדוגמנית רזה לובשת 30 לוקים ועומדת על עקבים, גם אני הייתי לובשת 30 לוקים ועומדת על עקבים. דוגמנית זו דוגמנית, זו אותה העבודה. וכן, עשיתי ריאליטי, זה משהו שתורם לך קודם כל כלכלית, לא צריך להתבייש בזה. ריאליטי זה כסף טוב".

היא בכלל לא הייתה אמורה להשתתף ב"תיבת נח". הדוגמנית שחר חיון, שהייתה אמורה לגלם את קוקו האנטילופה, פרשה מהקאסט ברגע האחרון בגלל אילוצי לו"ז, וגואטה לוהקה במקומה, אלא שלתפקיד אחר – היפופוטמית. השינוי הזה לא עבר חלק אצל הגולשים. "אמרו, 'איך יכול להיות שאת מחליפה את שחר?'. אני לא מבינה מה הבעיה. מה הבעיה להחליף אישה יפה באישה יפה? להחליף אישה מוכשרת באישה מוכשרת? באמת ובתמים, עם יד על הלב, אני לא רואה הבדל. אם יש סדרה, ומחפשים ללהק שחקנית לתפקיד של אישה שגבר יתאהב בה, אני חושבת שאני יכולה לגלם את הדמות הזאת בדיוק כמו שרותם סלע מגלמת את הדמות הזאת".

את חושבת שמתישהו השינוי הזה באמת יקרה?
"אני בטוחה שכן. מיה לנדסמן, למשל, שהיא בחורה מהממת – כמה שניסו להתעסק בזה שהיא לא מספיק יפה ואיך הבגד לא יושב עליה והדעות הפוליטיות שלה, זה לא משנה. היא מוכשרת, תסתכלו על זה".

שמחה גואטה (צילום: ערן לוי)
שמלה: רתמה | נעליים: אלדו|צילום: ערן לוי

חיון גילמה אנטילופה. מה חשבת כשהציעו לך לשחק היפופוטמית?
"שאלו אותי בהתחלה אם אני רוצה להיות אנטילופה. אמרתי, 'אני יש לי אופי של אנטילופה? תביא לי חיה!'. הבמאי שאל, 'היית מסכימה להיכנס להיפופוטם?'. אמרתי, 'כן, ואני גם רוצה שיקראו לה שמחה'. אני בחרתי לעשות את התפקיד הזה, ובסוף יש פה מסר מאוד חשוב. אני בוחרת להראות את הקיים, והקיים הוא שאני אישה שמנה, זו עובדה, וזה שאני מגלמת גברת היפופוטמית זו עובדה – ואני לא צריכה להתנצל על העבודה ועל הפרנסה שלי. החלק היפה הוא כשילד ניגש אליי בסוף ההצגה ואומר לי, 'אני אוהב אותך'. ילדים קטנים מבינים שיש פה מקום לכולם".

אף אחד לא מתעסק איתי

בחברה שעדיין מקדשת אידאל יופי צר ומקטלגת רזון כחיובי ושומן כשלילי ומכוער, גואטה מצליחה לשמר ביטחון וקבלה עצמית למרות ההבניות החברתיות הביקורתיות. "אני בת 34 ואני יכולה להגיד על עצמי שהתחתנתי, התגרשתי, הייתי רזה, הייתי שמנה, הייתי דתייה, היום אני בן אדם מאמין. מה אומרים עליי כל הטייטלים האלה? הם לא אומרים שום דבר, אני אותה שמחה. אני יכולה להיות 50 ק"ג ואני יכולה להיות 150 ק"ג, ואני אותה אישה. אם תיקחי את המתכון הזה של להיות שמחה, ותשימי אותו בתבנית של אינגליש קייק או בתבנית עגולה, הטעם של העוגה יהיה אותו הדבר. זה לא משנה באיזו תבנית אני".

הגישה שלך בריאה ולא מובנת מאליה.
"אני לא איזו גיבורה או פורצת דרך. את יושבת פה ומדברת עם אישה שחיה את חייה כמו שהיא רוצה לחיות אותם. אני רוצה להיות מי שאני, ואני שמחה וזה מספיק טוב לי. את לא תראי אותי יושבת ומזיזה את הבגד ונעה באי-נוחות, אני מספיק נינוחה בתוך הגודל שלי ובתוך האישה שאני כדי לדבר על זה בצורה הכי פשוטה".

החברה נוטה שלא להאמין לנשים שמנות שבאמת נוח להן עם עצמן.
"אנשים יבואו ויגידו, 'את מעודדת השמנה'. אני לא מעודדת השמנה ולא הרזיה, שכל אחת תעשה מה שטוב לה. אני שמחה, אני מביאה את החיים שלי ואת עצמי, ומי ששואבת מזה כוח, אהלן וסהלן. מעולם לא הרמתי דגל של 'אני שמנה, כל השמנות תקשיבו לי'. בסוף המספרים האלה נותנים לנו מדד, אני כן יודעת ללכת לבדיקות כלליות ואני נשקלת כדי להבין מה קורה איתי, אני עדיין מתאמנת, אני לא איזו בטטת כורסה, וכשאני ארצה להיכנס להריון אני ארצה לרדת במשקל כדי שיהיה לי יותר קל. אם מחר בבוקר יבוא לי לרדת 50 ק"ג אני לא חייבת לאף אחד דין וחשבון".

אז אצלך, ברשימת ההחלטות לשנה החדשה, לא מופיע הסעיף שעובר עם רוב האנשים משנה לשנה, "לרדת במשקל", כאילו שזה מה שיהפוך אותם למאושרים?
"יש בנות שאומרות, 'אם תהיה לי זוגיות, אז אני אהיה הכי שמחה', 'אם יהיה לי כסף, אני אהיה הכי שמחה'. הן לא מבינות שבשביל שזה יקרה, צריך קודם כל שיהיה לך את עצמך. את לא חייבת זוגיות כדי להיות שמחה ואת לא חייבת להיות אמא בגיל צעיר כדי להיות שמחה. יש כל כך הרבה תכתיבים חברתיים שגורמים לנו להרגיש שאנחנו באיחור: 'המחזור שלי מאחר, אולי הקפאת ביציות?', 'השיער שלי מלבין, הפנים שלי מתקמטות, כן בוטוקס, לא בוטוקס?'. וואו, רגע, עצרו. המתכון הכי טוב זה להיות אתה".

שמחה גואטה (צילום: ערן לוי)
חולצה: רתמה | מכנסיים: אוסף פרטי|צילום: ערן לוי

הקבלה העצמית בהחלט חשובה, אבל יש גם עניין של חוסר קבלה חברתית. את חווה שמנופוביה?
"החברה הישראלית היא מאוד שמנופובית לעומת האמריקאית. אני לא חווה את המבטים ברחוב, כי אף אחד לא מתעסק איתי. אני חווה את ההודעות של נשים, שכותבות לי: 'איך את תמיד יוצאת עם הגברים הכי חתיכים', 'איך את לא מתביישת בגוף שלך'. לפני שבוע טסתי לאילת להופעות חנוכה, ישבנו במטוס כל השחקנים, והכל היה בסדר – אם צריך לבקש הארכה לחגורה, מבקשים הארכה. אם תטוסי ממיאמי לניו יורק הם מספיק חכמים כדי לעשות מראש חגורה גדולה יותר".

בארה"ב, כמובן, יהיו גם בגדים זמינים ברשתות לכל המידות.
"בדיוק בגלל זה נשים מעדיפות להיכנס לאונליין כשהן שכובות על המיטה ולהזמין את ה-XXXXL שלהן בלי שאיזו מוכרת תגיד להן שאין במידה שלהן, בלי להרגיש חריגות ובלי להתמודד עם הכאב הזה. נשים שמנות רוצות להתלבש בדיוק כמו שנשים רזות רוצות להתלבש. מביאים דוגמנית שמנה ואומרים שהגדילו את המידות, אבל בפועל הן נשארו עד מידה 42. נשים תמיד שואלות אותי, 'איך את תמיד לבושה בסטייל, איפה את מוצאת בגדים?'. בסוף זה איך שאת מרגישה. אני מרגישה כוסית בהוויה שלי. זו מילה מגעילה, אבל כוסית זו הרגשה".

חיים שהם לא שלי

וגואטה לא רק מדברת, אלא גם עושה. בשנה האחרונה חברה למותג רייבן (raven), והשיקה בשיתוף פעולה איתו ליין בגדי ספורט ובגדי ים. "בחרתי בהם בגלל שהם היחידים שהסכימו לייצג כזה מגוון של מידות, וכשאני מגיעה ליום צילום אני לא אומרת לעצמי לפני זה, 'את צריכה לאכול שבוע רק חסות'. לא. אני כן אומרת לעצמי, 'השבוע, בשביל שהכול יישב כמו שצריך, את יכולה להפחית בפחמימה'. סקופ: נשים שמנות יכולות להיות שמנות ולאכול בריא".

למה את מתכוונת?
"יש נטייה לחשוב שאישה שמנה דופקת כל היום המבורגרים, אבל גם שמחה הגדולה הזאת לא אוכלת עד אין-סוף. אני חושבת שלכולם יש הפרעת אכילה, כולל לי, אם אוכל מנהל אותך ואת חושבת מה תאכלי עכשיו או מה תכיני לצהריים. אם אכלתי עכשיו את העוגייה הענקית הזאת, אני יודעת שבצהריים אני אאזן ואוכל סלט קינואה".

את חושבת שיבוא יום וינהלו איתך ריאיון מבלי להתעסק בנראות החיצונית שלך?
"לנצח ידברו איתי על משקל, כי אם ארזה אז 'איך ולמה רזית', ואם אשמין אז 'מה קרה'. אין לי בעיה, אני חושבת שחשוב לדבר על זה. למשקל אין משקל בעיניי".

גואטה נולדה בבני ברק כחרדית, ובגיל 25 נישאה בחתונה מפוארת. שבוע לאחר מכן פירקה את החבילה. "כשהתחתנתי הכל היה לפי הספר, עשיתי תואר ראשון, ואז מתחתנים, ותכננתי להיות אמא צעירה, אבל אז את מבינה שכל מה שציירת לעצמך בראש לא קורה בפועל. רציתי להצטייר בתור הכי מוצלחת, אבל אז שאלתי את עצמי, 'אני אהיה מוכנה לשלם מחיר כזה כבד, לחיות חיים שהם לא שלי, רק לשם מה יגידו?'".

נשמעת החלטה קשה.
"אני לא רוצה להגיד לך מה זה להיות גרושה בתוך חברה דתית, כשאבא שלי עוד חבר כנסת. אבל הבנתי שמשהו לא טוב לי בנפש, שאני לא שמחה במה שיש לי, וזו סיבה מספיק טובה לא להיות שם. חוויתי כישלון, לקחתי את זה מאוד קשה. התחלתי להשמין ואנשים היו עוצרים אותי ושואלים אם אני בהיריון. לא יכולתי להכיל את זה, ושבוע אחרי הגט עליתי לטיסה לקריביים. הייתי כמה חודשים בארה"ב, עשיתי לעצמי מעין 'מסיבת גירושים'. כולם שם 900 קילו, את לא שמה לב שאת עולה במשקל, עד לרמה שעליתי 63 ק"ג בשנה. את חוזרת לארץ ואמא שלך לא כל כך מזהה אותך, אבל את אומרת, 'נהניתי, מה אכפת לי? זה לא מעניין אותי כרגע'".

איך זה יכול להיות?
"כי הצלחתי להבריא את הנפש שלי על ידי אוכל. כן, זו אכילה רגשית, אבל מה היה עדיף, שאני אשב בתוך הבית בדיכאון, או שכרגע האוכל יהיה עבורי הנחמה ואני תכף אטפל בזה? שבועיים אחרי שנחתתי מארה"ב פגשתי את מוטי רייפ באיזה אירוע. הוא ניגש ואמר לי, 'את נורא יפה, את הולכת להיות דוגמנית פלאס סייז בארץ', כשעוד לא ידעו מה זה בכלל. זה הציל אותי. מהמקום הכי נמוך של אכילה רגשית – ישר לדוגמנות".

האוכל היה בשבילך פתרון לפני עשור, אבל היום את במקום אחר מבחינה נפשית. איזה תפקיד ממלא האוכל בחייך כיום?
"אני אוכלת די מאוזן. זה הגוף שלי, ואני מתנהלת איתו בצורה טובה ונוח לי איתו. אומרים, 'אישה שמנה היא אישה חולה', אין נשים רזות חולות? אין נשים נמוכות חולות? זה לא אומר שום דבר. בסוף איך שאתה מרגיש יוצא החוצה".

שמחה גואטה (צילום: ערן לוי)
טוטאל לוק: קווין סייז|צילום: ערן לוי

השנה יהיה משהו

ואם מדברים על תכתיבים וציפיות חברתיות, גם להיות רווקה בגיל 35 עשוי להיות מאתגר. "אני אומרת תודה כל יום על זה שבחרתי בעצמי ולא להיות אמא צעירה. אני לא איכנס לפרטים, אבל יש בי ולי אהבה גדולה. מה תביני מזה, זה שלך".

אוקיי. חשבת להביא ילד לבד?
"עד לפני שנה היו לי מחשבות כאלה. אמרתי להורים שלי, 'אני לא מצליחה להתאהב, אולי אני אביא ילד לבד'. ההורים שלי אמרו שהם מקווים שאני אמצא מי שיאהב אותי, כי הורים רוצים תא משפחתי ברור. זה לא פוליטיקלי קורקט לבוא למשפחה דתית ולהגיד להם את זה".

ועכשיו?
"היום אני אומרת שהחיים מפתיעים ויש דברים טובים שנכנסים לך לחיים ויש תחושות שלפני שנה לא הבנת אותן, והיום אני אומרת שאני כן מאמינה בתא משפחתי והתפקיד הבא בחיים שלי הוא להיות אמא. אני יודעת שאני אעשה את התפקיד הזה בצורה הכי טובה שיש, אני מאחלת לעצמי להיות הורה כמו ההורים שלי. הורות זה משהו שאני ממש מייחלת לו".

התחלת תהליך של הקפאת ביציות?
"לא. אני חושבת שאם בשנה הקרובה אני לא אהיה אמא, אז אני כן אקפיא. ברור שציפיתי שבגילי יהיו לי פה כבר ילדים שיתרוצצו, וזה לא קרה, אבל קרו דברים אחרים טובים לא פחות. לכל דבר יש את המומנט שלו".

לפי החיוך והמתקת הסוד, את בזוגיות?
"לא. יש משהו באוויר שמרגיש לי שהשנה יהיה משהו. באמת. אני אומרת לך", היא מחייכת ומצחקקת. "אבל הבטחתי לעצמי שכשתהיה לי אהבה, כשיתחיל משהו, אני לא אדבר עליו עד שאני לא אהיה סגורה ב-100%. למדתי ממערכת היחסים הקודמת, שהייתה מאוד מתוקשרת, שכשטוב לי וכשאני אוהבת ומאוהבת – זה בסדר שזה לא יהיה בסטורי. זה בסדר לא להאכיל את המפלצת. אני עדיין מאמינה באהבה ממבט ראשון, וגם ממבט שני. החלום שלי הוא שיהיה לי גבר כמו אבא שלי, מישהו טוב, שאוהב את הארץ וגבר-גבר כזה, שאומר את מה שהוא חושב ולא מתנצל על מי שהוא, גבר של פעם כזה".

שמחה גואטה (צילום: ערן לוי)
שמלה: רתמה | נעליים: אלדו|צילום: ערן לוי

אני עוד אעשה להורים נחת

לפני שנה חזרה גואטה לגור בבני ברק, קרוב להוריה ולמשפחתה. "אני רואה שהם מתבגרים ופתאום אני קולטת שהם לא יחיו לנצח ואני רוצה יותר זמן איתם. אבא שלי היה לצדי לאורך כל השנים, הוא אהבת חיי, העוגן שלי, עמוד התווך שלי. אני חייבת לו ולאמא שלי את מי שאני".

בחרת בקריירה ובעיסוקים שפחות מקובלים בסביבה שבה גדלת. ביקשת לאורך השנים את ברכת דרכו?
"תמיד. אני לא עושה שום דבר בלי ברכת הדרך. הוא יכול להגיד לי, 'ברכה והצלחה, אבל אני פחות מתחבר'. תמיד יש שיח, אין דבר כזה 'לא' או 'אסור'. זה נזקף לזכותו ולזכות אמא שלי, שכיבדו והכילו אותי לאורך השנים בדיוק כמו שאני. אמא שלי הפכה להיות אמא טובה יותר בזכות התהפוכות שהעברתי אותם. אני בטוחה שההורים שלי התפרקו נפשית כשהתגרשתי. הם ראו בי מוצלחת, זו הייתה התרסקות בשבילם. הם לא מדברים על זה, אבל היום אני עושה להם נחת בדרך אחרת ואני עוד אעשה להם נחת גם במישור הזה".

איך היה לגדול כבת של איש הציבור יגאל גואטה?
"אבא שלי הוא מושא הערצתי. אם יש מישהו בראש שלי שצריך להדליק משואה זה הוא, ולא בגלל שהוא אבא שלי, אלא בגלל מה שהוא עשה בשביל המדינה. ואני באמת הייתי שמחה מאוד לראות מישהו כמו יגאל בכנסת, אבל אם תשאלי אותו, אז הוא יענה שהוא לא ירצה לחזור לעולם לפוליטיקה".

אפשר להבין אותו. בכל זאת, הוא עזב אחרי שנתבקש להתנצל על השתתפותו בחתונת אחיינו הגאה, שהתקיימה שנתיים לפני שהפך לחבר כנסת.
"כשאומרים לו שהוא אמיץ על המעשה הזה, הוא תמיד אומר, 'על מה אני אמיץ? זו אחותי'. משפחה זה ערך עליון, זה לא היה בכלל שיקול. כשמבקשים מחבר כנסת בש"ס להתנצל על זה שהוא הלך לחתונה גאה כי הוא הלך מבחינתם לאירוע תועבה, אז הוא שם את המפתחות של הלשכה ואמר, 'תהיו בריאים, אני כנראה לא מתאים לפה'. אני גאה באבא שלי, כי אני מפחדת על הקיום של המדינה הזאת".

שמחה גואטה (צילום: ערן לוי)
מעיל: de apartment|צילום: ערן לוי

מה דעתך על הממשלה ה-37, שהושבעה לפני שבוע?
"הייתי רוצה לראות בממשלה את מה שהבית שלי מראה, שאפשר גם וגם, ולא לשמוע על זוג להט"בים שמתקשרים להזמין צימר ולא נותנים להם. לאן הגענו? וזה שאין נשים בממשלה זה בכלל לא נתפס. ביום שיהיו בש"ס חברות כנסת זה יעשה למפלגה הזו רק טוב".

יהיה מי שיגיד לך שזה לא מדויק, שיש ייצוג לנשים.
"לדאבוני הרב עד שיש ייצוג לנשים, גברת סטרוק בוחרת לשלשל מהפה שלה כל כך הרבה שטויות. מדברים כל הזמן על אהבת חינם אהבת חינם זה לאהוב את כולם ללא הבדלים של נטייה מינית ושל דת ושל מגדר ומגזר, והיא מראה בדיוק את הצד ההפוך. אני לא יודעת לאן המדינה הזאת הולכת. אני אוהבת את המדינה, אבל מקבלי ההחלטות לא שומרים עלינו כמו שהם צריכים לשמור, ו'עלינו' זה על כלל האזרחים באוכלוסייה. אני נאחזת בנאום של אוחנה שאמר, 'יש לי ילדים ובן זוג ואני לא אתן שהם ייפגעו', אז אני באמת מקווה שהוא יעמוד מאחורי הנאום הזה, כי כיו"ר הכנסת יש עליך תפקיד מאוד כבד, ואני מקווה שהוא יהיה הצד השפוי".

בעבר סיפרת שהצבעת לש"ס מתוך כבוד לאביך. אפשר לשאול למי הצבעת בבחירות האחרונות?
"הצבעתי ליאיר לפיד. זה לא חכם להביע את דעתך הפוליטית, אבל אני באמת חושבת שהוא יצליח לשנות ואני חושבת שהוא לא קיבל הזדמנות אמיתית. בסוף זה לא משנה, אין לזה רלוונטיות אם אני ימין או שמאל, היום כולנו במרכז, וברגע שננסה להבין אחד את השני ללא ההבדלים, נוכל לחיות פה בשלום. אחרת תהיה פה מלחמת אזרחים, ויהיה פה עצוב".

את חשבת להיכנס לפוליטיקה?
"זו השאלה המתבקשת, ואני לא יודעת אם אהיה חברת כנסת או אם ארצה לגעת בתערובת השרצים הזאת. אני אשתדל להיות בכל מקום שדעתי תישמע בו ושאוכל לעזור בו לציבור, זה לא משנה אם בכובע של גברת היפופוטמית או של חברת כנסת. תמיד כשנבחרות מלכות יופי, הן אומרות שהן רוצות 'שלום עולמי'. אבל לפני שלום עולמי צריך שיהיה שלום בינינו". 

צולם במלון בראון לייטהאוס בן יהודה 1, תל אביב *9646

צילום: ערן לוי | סטיילינג: אייל חג'בי | איפור: אסתי סוקולובסקי | שיער: איתי שי