פלורי אלקסלסי התאהבה בפעם האחרונה לפני 15 שנה. בזמן שעבר מאז "לא היה שום דבר רציני", רק געגוע גדול שאחז בה ולא הרפה. "אני טיפוס שחי את העבר, עשיתי למינציה לכל מכתבי האהבה שקיבלתי מהמחזרים שלי", היא אומרת השבוע. "חברות אמרו לי שזה לא טוב, שצריך לשחרר, ועכשיו אולי זה באמת יקרה בעקבות האח הגדול. אם עברתי משהו בבית, זה שהלב שלי נפתח, במיוחד בכל מה שקשור ליחסים שבינו לבינה. גילי למשל אמר לי שהוא חושב שאני אישה אידיאלית, עם כל הטמפרמנט שלי".
היא יושבת מולי שבוע אחרי שהחליטה לעזוב את הבית בנווה אילן: יפה, קטנה, חייכנית, נראית צעירה מ-38 שנותיה. זו לא פלורי אחרת ממה שהכרתם בטלוויזיה - היא עדיין מעלה טונים, ממעטת להקשיב, בטוחה בצדקתה – אבל משהו בכנות הישירה שלה נראה פתאום הרבה פחות מאיים והרבה יותר מעורר חיבה. פלורי יודעת שמשהו קרה לה שם בפנים, ונראה שכרגע המטרה שלה היא לנסות להפיק ממנו לקחים משמעותיים, למרות שכולם מצפים שבעיקר תלכלך על אור.
"אני לא יודעת אם היה לי סיכוי לנצח כי גיליתי בתכנית הזו שאני אולי אינטליגנטית אבל בטוח לא אסטרטגית, וזה מה שעמד בעוכריי – ועדיין, הייתי עושה את זה שוב", היא אומרת. "הרבה גברים פונים עכשיו להורים שלי, וגם כל מיני אקסים כותבים לי בוואטסאפ 'אני מת עליך, כפרה עליך, תגידי עכשיו ואנחנו מתחתנים'. קיבלתי כמה הצעות לדייטים בפייסבוק, אני עונה, אני נחמדה, למרות שאני לא אצא עם מישהו שאני לא מכירה".
את מתחילה עם גברים?
"מה פתאום. בחיים לא. אני יכולה להסתכל על מישהו, לפלרטט, אבל אז לקחת אחורה פנה וללכת הביתה. חברות שלי מתעצבנות עלי, אבל זה הכבוד שלי, המרוקאי. אולי הוא באמת מזיק, אבל ככה גידלו אותנו".
אז איך את מכירה בחורים?
"עד היום הכרתי בדרך כלל דרך לקוחות במשרדים. לא הייתי באתרי היכרויות, לא יצאתי למועדונים. אני פחדנית, בית שאן זה חממה וכולם מכירים את כולם ויודעים עם מי אתה מתחתן ומי המשפחה שלו. בעיר הגדולה אני מסתכלת על הכל בזכוכית מגדלת, מרביצה חקירות. שתביני, הכרתי גברים דה בסט, אחד יותר טוב מהשני, אבל תמיד רציתי קצת יותר, הם לא אתגרו אותי. אני מחפשת היום מישהו שיאהב אותי ויקבל אותי, וידע גם לאזן אותי כשצריך. אולי עכשיו זה יקרה".
"אם דודו או אור יזכו, זו תהיה רשלנות של המדינה"
פלורי אלקסלסי יצאה מבית "האח הגדול" בשבוע שעבר בלי חבר אחד לרפואה. היא רצתה שיחזיקו אותה, שישכנעו אותה, שיגידו לה כמה אוהבים אותה וזקוקים לה - שפת הגוף שלה ומילותיה הביעו את זה בכל דרך אפשרית - אבל שותפיה לבית לא סיפקו את הסחורה. ברגע האמת, אחרי 56 ימים של בישולים, סכסוכים, מעברים בין מחנות והרבה צעקות ואיומים - היא כבר לא יכלה להתחרט, עשתה את דרכה החוצה, ומביתה שברמלה צפתה בפרקים בהם נראה כי איש לא מתגעגע. "אין בבית האח הגדול אף אחד שראוי לנצח. פלורי הייתה צריכה לזכות", היא אומרת. "חבל שאין להם אומץ לעשות מהפך ולהחזיר אותי, שאזכה. בסדר, אני אשב ואקרא תהילים בגמר, שלא יזכה האדם הלא נכון".
שי חי? דודו? אור?
"את יודעת מה, אם אחד מהם, אז שיהיה שי חי. לפחות הוא עקבי, הוא כתב תסריט והוא הולך לפיו, ולא שינה את הדרך שלו. שני האחרים ממש לא ככה. אם אחד מהם יזכה, זו תהיה רשלנות של המדינה".
סיבת היציאה המוצהרת של פלורי נותרה כשהייתה: געגועים למשפחתה, ובעיקר לאחייניה, רגשות שצפו על פני השטח בריב עם ברק. לדעת רוב הדיירים, פלורי יצאה קודם כל משום שאיבדה את כוחה בבית, עם חזרתם של דודו ושי חי מההדחה פיקטיבית, כשהם טעונים על התנהגותה השמחה בזמן היעדרם. "הם חזרו מחדר המתים כועסים ולא ידעתי על מה, ריבונו של עולם, הם מאוכזבים שלא התאבלתי ולא גיג'דרתי על זה?", היא מתפרצת. "בוא נעצור, אהבתי אתכם וכיבדתי אתכם ועדיין, רציתי שכולם יצאו מהבית הזה לפני. רציתי להיות המנצחת. בכל הדחה יש איזו אנחת רווחה, את אומרת לעצמך 'פלורי, את עוד שבוע פה'. בוא לא נתייפייף".
ועדיין, עזבת זמן קצר לאחר שהם חזרו. נראה שזה היה חלק מההחלטה.
"בשלב הזה פשוט הרגשתי שאני נמצאת בבית לא אמיתי. אנשים אפילו לא רצו לנצח יותר, זה הגעיל אותי. רציתי להישאר, אבל להיות שם עם האמת והעצבים שלי והלחץ והאמוציות. מה שכואב לי היום זה לא הפרידה, אלא זה שאני מגלה כמה אהבו אותי בחוץ, וכמה כואב לאנשים שעזבתי. לא פרגנו לי בבית, כשצעקו את השם שלי בחוץ אף אחד לא אמר לי".
בבית לא אהבו אותך?
"אני חושבת שלא. רק גילי אהב אותי, הוא החבר היחיד האמיתי שלי משם. הקשרים באח הגדול לא אמיתיים - עמרי סלד ממני כל הזמן, גם אחרי שעשינו שולם, ואור, הייתי מטומטמת שנתתי לה לייעץ לי לצאת. היה ברור שאין בינינו משהו אמיתי, אז למה נתתי לה לחזק אותי לצאת?".
מה יש לך נגדה בעצם? שתיכן נשים חזקות, בגיל דומה.
"אור מתנשאת, היא לא באמת מסתכלת בגובה העיניים אלא רואה את כולם מלמעלה. היא מתחברת לאנשים שם מתוך אינטרסים ולא כי זה אמיתי. היא עצמה אמרה לי לא פעם ולא פעמיים שהיא לא מתחברת לקרקס של דודו. בעיני, אין סיכוי שהיא מתחברת לברק. לא אאמין לה שזה אמיתי, גם אם היא תחזור לבטן של אמא שלה ותצא מחדש אני לא אאמין לזה".
"אבא שלי אמר לי שאישה צריכה לשמור על הכבוד שלה, לא לקפוץ ממיטה למיטה"
היא נולדה בבית שאן, הבת הבכורה והעטופה באהבה של סוזן ובבר, בעליהם של אולם אירועים. הפסטורליה נגדעה כשהמשפחה ירדה מנכסיה - האולם נסגר, בבר נקלע לחובות ולא חזר לעבוד עד היום. סוזן פרנסה את המשפחה לבדה, מתבססת על משכורת כמבשלת. פלורי, שחלמה מילדות להיות שחקנית על במה ובטלוויזיה, לא התגייסה (מפני שלתפקידים בהם הייתה מעוניינת היה ביקוש יתר) ובמקום זאת פתחה בית מאפה, שנסגר אחרי שנה. באותה תקופה גם ביטלה חתונה, אירוע משמעותי אותו שחזרה בסרט "החתונה התבטלה" ב"יס דוקו". "אני זוכרת שהייתה לי הקלה, אמרתי לעצמי שעכשיו אוכל לעבור לתל אביב ולהתרכז בלימודי משחק".
אבל החיים גברו על הפנטזיה. כשעברה למרכז, התפרנסה פלורי מטיפול בילדים ולאחר מכן הפכה למזכירה משפטית, המקצוע בו היא עוסקת עד היום. בין לבין, למדה בסדנת משחק של חיים בוזגלו, והופיעה בתפקידים קטנים בכמה פרויקטים שלו, ביניהם הסרט "כבוד", והסדרה "בית המשאלות". נכון לעכשיו, ויתרה על חלום המשחק. "זה מאוחר מדי בשבילי", היא אומרת. "כל השנים האלה הייתי נותנת כסף למשפחה - לאבא שלי היה קשה לקבל, אבל אמא שלי הבינה שאין ברירה. הם לא יכלו לתת לי כלום חוץ מתמיכה נפשית, ורציתי חיים של עצמאות ובית ורכב, לא לחיות מהיד לפה. כל מה שחסכתי הלך אליהם. 16 שנה לא הייתי אפילו בחו"ל".
חשבת ללמוד משפטים?
"כן, אפילו ניסיתי להירשם למכללה, אבל אין לי את האנגלית בשביל זה. הרמה שלי מתחת לכל ביקורת, הציעו לי לקחת קורס וללמוד אבל זה לא בשבילי".
לפני מספר שנים עברה מרמת גן לרמלה, כדי להיות קרובה לאחייניה, אוראל ולירוי. גם כאן, לדבריה, לא נסחפה לתקופת רווקות סוערת. "אני תמיד מחוזרת, אבל אני הולכת ישר ולא מסתכלת, לא רוצה לשמוע, לא בא לי, מסתדרת מעולה לבד", היא אומרת. "אין לי עצבים שיהיו עלי נטל ויבלגנו לי את המיטה".
בחודשים שהעבירה בבית האח, נחשפה משנתה של פלורי בכל הקשור לדינמיקה בין המינים. העצמת האישה, כפי שגילינו, נגמרת אצלה בכל מה שקשור לחופש מיני. כך, כמה ליטופים מתחת לשמיכה בין קסניה ועמרי היוו טריגר להתפרצות רועשת, במהלכה כינתה את קסניה "זולה". "מה לעשות, ככה גדלתי", היא אומרת, "אבא שלי אמר לי שאישה צריכה לשמור על הכבוד שלה, לא לקפוץ ממיטה למיטה. סקס צריך להיות משהו שקשור לאהבה ולא לצורך או לסיפוק. כשאני רואה אישה כמו קסניה, אדם יפה שהתחברתי אליו, מגיעה למצב שטיפה יין גורם לה להתרפס מול מישהו שנראה חתיך ושרמנטי - זה עשה לי לא טוב".
בעייתי כשאישה מדברת ככה על אישה אחרת.
"למה אני כאישה לא יכולה להגיד את זה? מי קבע את זה? את מתבלבלת, את יושבת עם פלורי אלקסלסי כאן, לא עם אור סיונוב. אני רוצה שוויון אמיתי בין גברים ונשים, זה לא אומר להרים לנשים גבוה בלי סיבה. מותר לאישה לרצות סקס, גם אני רוצה, אבל אני רוצה עם אהבה. לא היה לי סטוץ בחיים, עשיתי אהבה. היו לי מערכות יחסים".
אבל את תוקפת את קסניה ולא את עמרי.
"גם עמרי לא בסדר. הוא בא לתכנית כמישהו מחוזר עם המון סטוצים, וזה עולב ובושה מה שהוא עשה עם קסניה. אל תשלה אישה, יש לה רגשות כלפיך. מאוהב בה? בבית שאן אומרים, דגדגי אותי, שאני אצחק. לא מאמינה שם לשום דבר ואת תראי שאני צודקת".
את יודעת מה זה סלאט שיימינג?
"כן, אני יודעת. אני לא חושבת שזה מה שעשיתי. דווקא בגלל שיש היום שיימינג, אישה צריכה לשמור על עצמה ולא לעשות דברים כאלה מול מצלמות. אני, גם אם תביאי לי את הגבר הכי סקסי בעולם, שבעיני זה טום קרוז - לא הייתי נוגעת בו בבית האח הגדול".
"אני לא מרגישה שוביניזם כמו שאני לא מרגישה גזענות"
הגישה השמרנית הזו מבלבלת בעיקר למול המציאות אותה חיה פלורי ביומיום - אישה חזקה, עצמאית, שחיה בלי גבר וגאה בכך. הרווקות שלה, והעובדה שעדיין אינה אמא בגיל 38, היו נושאים שהעלתה בעצמה שוב ושוב במהלך שהותה בבית האח הגדול, לפעמים בצחוק ולפעמים ברצינות. בחוץ, בעיר ילדותה, ההתמודדות עם הסטטוס הופכת מאתגרת יותר.
"המרוקאיות בבית שאן יושבת ומתלחששות עלי, אומרות 'מה עובר עליה, איך היא עוד לא התחתנה?'", היא אומרת. "הן לא מבינות אותי. אני לא צריכה את הטייטל הזה שיגדיר אותי. אני רוצה להיות אמא, אבל זה לא המהות של הכל. גם המטבח, למרות מה שעשו בזה בבית, הוא לא מה שמגדיר אותי. יש עוד דברים שאני אוהבת חוץ מלבשל. יש לי קיום עצמאי, אני לא רוצה לחיות על חשבון אף אחד, וגם אם אני אצא עם מולטי מיליונר אני אמשיך לקום ולעבוד".
לא קל לשרוד עם האג'נדה הזאת בחברה שלנו.
"לא קשה לי, אני לא מרגישה שוביניזם כמו שאני לא מרגישה גזענות. באמת לא אכפת לי מה חושבים עלי. מגיל צעיר, כשהייתי רבה עם המורה, חצי כיתה אהבה אותי וחצי שנאה אותי כי הייתי מפוצצת את השיעור. ואז הבנתי שאי אפשר שכולם יאהבו. אבל הדעות שלי לא ישתנו ואף אחד לא ישתיק אותי עד יום מותי".
היא לא ויתרה על הרצון להפוך לאם. אם יבוא הגבר המתאים – אז איתו. אם לא יגיע – בלעדיו. "יש לי חבר הומו ואנחנו אומרים שמקסימום נעשה ילד ביחד, אבל יש עוד קצת זמן ואני לא נותנת לשעון הביולוגי להחליט בשבילי. אני חושבת שזה כן יבוא בזוגיות, זה קרוב. אם פעם הייתי אומרת שהאמא של הבן זוג העתידי שלי עוד בכלל לא בהריון, היום אני חושבת שיכול להיות שהוא כבר נולד. בואי נלך לאיכילוב למחלקת יולדות, נפגוש אותו".
לפני שפלורי מתחילה עם הורות מכל סוג שהוא, היא עומדת לחזור למשרד, לכיסא המזכירה - כבר ביום ראשון הקרוב. המון עבודה ותיקים הצטברו לה. הזמנות להשקות - פחות. "אני לא חושבת שכל העולם הזה בשבילי, אבל נראה", היא אומרת, "בכל מקרה, בסביבה שלי הרגשתי סלב גם לפני כן, אז זה לא משהו שמעניין אותי. אני עם רגליים על הקרקע, וממש לא אתחיל להתדפק עכשיו על דלתות בשביל ג'ובים. אם כבר, ארצה לתרום לחברה הישראלית".
איך?
"אולי יום אחד אכנס לפוליטיקה. למה לא? הלוואי שאהיה חברת כנסת. אבל רק ברשימה עצמאית, אני לא יכולה לרוץ במפלגה קיימת. ואני לא יכולה להיות שרת החוץ כי אין לי אנגלית. זו תהיה מפלגת פלורי, המודל שלי היא מישהי כמו אורלי לוי אבוקסיס".
לא מירי רגב?
"ידעתי שתגידי את זה! טוב, אני לא מאשימה אותך, חברות שלי תמיד אומרות לי שאני מזכירה אותה. אני מתה עליה, אז אני לוקחת את זה כמחמאה".
צילום: יונתן בלום | איפור ושיער: שושי אופיר | סטיילינג: יהלי אביכזר | בגדים: שמלה תכלת: בוטיק ירין, תכשיטים: רויאלטי, שמלה ורודה: מיס גיישה, נעליים: צ'ארלס אנד קית', תיק: אלדו, בלייזר: בוטיק ירין | המפה, קנקן התה ומעמד העוגות באדיבות GOLF&CO