מבט שני

דירתם התל-אביבית של ניר והגר מעוצבת בטעם. את הבית ממלאים הסטייל שלה – נעים ובוגר – והתחביבים שלו: בחדר העבודה ניצבת מערכת תופים, ואת המדפים מקשטים כלי קרמיקה מעשה ידיו. ניר חוזר מהמאפייה עם תוספות לארוחת הבוקר שהם הכינו עבורי, ועם הפתעה קטנה עבורה, מקרון. הגר פותחת את השקית בהתלהבות, מנשקת את ניר ומודה לו.

זו סגירת מעגל עבור צופי "חתונה ממבט ראשון" בקשת 12, שלא יכולים לשכוח את הסצנה ההיא שבה ניר עשה הפתעה להגר וקנה לה מאפין שוקולד, אך היא סירבה לקבל אותו. "צריך ללמוד לתת למישהו שיכול לקבל ולא לתת כי אתה צריך לתת", היא מסבירה. "אני חיפשתי מישהי שיכולה לקבל", הוא עונה, והיא חותמת: "עכשיו אני לא רק מקבלת, אני מבקשת".

תקציר אירועי הפרקים הקודמים: הגר משה (42) וניר פור (43) הכירו בעונה השלישית של התוכנית. הם ספגו ביקורות רבות כשנראה שניר מחזר ומחזר ואילו הגר רק הודפת אותו; אלא שלבסוף, מכל הזוגות שהשתתפו ב"חתונמי", דווקא הם הוכיחו שהמומחים הצליחו במשימה. השניים הפכו לזוג היחיד שנפגש שוב מתחת לחופה, והפעם לא כדי להתחייב לתהליך בתוכנית טלוויזיה, אלא כדי להישבע אמונים זה לזו בחיים האמיתיים. "אם מישהו היה אומר לי לפני שנתיים שהחתונה שלנו תשודר בפרק הפתיחה של העונה החמישית בתור הזוג שהצליח, בחיים לא הייתי מאמינה", אומרת הגר. "שאפו עלינו, איזה מדהים שהגענו לרגע הזה".

עברתם עונה לא קלה, מה גרם לכם להכניס מצלמות לאירוע הפרטי שלכם?
הגר: "באמת התלבטנו ארוכות אם להכניס שוב מצלמות לחיים שלנו ולזוגיות, ואני ממש שמחה שעשינו את זה, זו הייתה סגירת מעגל".

ניר: "היה מרגש לראות את זה".

הגר: "אני התרגשתי בקטע קיצוני. אלו היו בסך הכל 10 דקות, מה זה לעומת עונה שלמה שבה היינו מרוחים על המסך. אבל היה משהו מיוחד בקטע בפרק הזה, בסימבוליות, בזה שהוא סיכם את כל המסע שלנו".

במה החתונה הזאת שונה מהחתונה שבתוכנית?
ניר: "בחתונה בתוכנית אתה הולך אל הלא נודע, אתה בטירוף, אתה כל הזמן חושב מי הבן אדם שישדכו לך, ואתה גם חושש מלהגיד משהו מטומטם מול המצלמות. בחתונה הזאת עשיתי משהו בשבילי, משהו בשבילנו, זה אחרת לגמרי".

הגר: "בתוכנית זה מפגש בין שני אנשים, והוא פשוט מתרחש כשאת בשמלה לבנה. זו לא חתונה, את לא עושה בחירה. כל המהות של חתונה אמיתית היא הבחירה שעשית, שאת מרגישה שלמה איתה ב-100% ואת יודעת שכל מה שעברת בחיים הוביל אותך לרגע הזה".

כמה חיכית להצעת הנישואים הזו?
הגר: "לא הייתה חשובה לי החתונה כמו שרציתי את הטבעת על האצבע, בעיקר בשביל לדעת שזה סגור. אנחנו לא צעירים, אנחנו מעל 40, יותר משנה וחצי ביחד, כאילו, מה קורה?".

ובכל זאת, הכרתם בתוכנית שמעצם ההשתתפות בה ברור שאתם מוכנים לשלב הבא.
ניר: "נכון, ואני חיכיתי וחיכיתי והיא לא הציעה, אז אמרתי 'טוב נו, אני אעשה את זה'".

הגר: "בחתונה של רוני (לוי, חברתם לתוכנית – א"ו), הוא לקח אותי הצידה. וואי, אני ממש מתרגשת", הגר עוצרת, מתחילה לדמוע ופונה לניר. "חיבקת אותי נורא חזק ואמרת, 'אני ואת זה לתמיד'. באותו רגע הבנתי שזה מתבשל, ושבוע אחר כך הוא הציע".

ניר: "ידעתי כל הזמן איך אני רוצה לעשות את זה: לקחתי אותה לצוק במושב שגדלתי בו. כל הדרך הייתה סלעים וקפיצות, והיא הייתה עם בחילות, אבל בסוף הגענו, הצעתי, וזה היה הכי מדהים בעולם".

הייתה מחשבה אם בכלל לעשות חתונה? בכל זאת, כבר סימנתם את ה"וי" הזה.
הגר: "בהתחלה רציתי לוותר על זה, אבל בדיעבד אני שמחה שעשינו את זה".

ניר: "לי זה חשוב, אני מאוד מאמין בטקס הזה, להצהיר מול כולם שאנחנו הולכים לעשות משהו יותר גדול משנינו".

הגר: "יש משהו מחייב במעמד הזה. להגיד מול כולם ומולו: 'אני בוחרת בך'".

ניר: "מה שקרה בהצעת הנישואים חזר גם בחתונה. דברים יכולים להיות מטורפים, אבל אלו החיים. בסוף נהנים".

מה זאת אומרת, מה קרה בחתונה?
"כל מה שיכול היה להתפקשש – התפקשש. הצלם חטף קורונה. האבא החורג של הרב נפטר לילה לפני כן, בשבירת הכוס לא נכנסה מוזיקה, אנשים נתקעו בפקקים מטורפים ולא הגיעו לחופה".

הגר: "אני רציתי חופה מצומצמת, וגם מה הטעם להתחתן בים אם לא מנצלים את השקיעה. אז קבענו את החופה לשעה מוקדמת וככה רק מי שחשוב לו יוכל להגיע. בסוף כמעט אף אחד לא הספיק, היו ממש מעט אנשים".

ניר: "ואז התחיל גשם".

הגר: "בהתחלה היו טיפות בקטנה, אבל השמלה שלי התמלאה מים וזה נהיה כבד. הלכתי להחליף שמלה וכמובן גם עם זה הסתבכנו".

ניר: "הייתי צריך להחזיק את הרחבה. 40 דקות קיפצתי שם עד שהיא חזרה".

הגר: "יצאתי וקלטתי את הגשם, אני לא אשכח את התמונה הזאת בחיים: אנשים שמו צלחות מעל הראש, לא היה איפה להסתתר. רציתי למות, מבחינתי היה אפשר לסגור את הסיפור, מיציתי. אחר כך מנהל המקום קרא לכולם לרחבה, ואז שחררנו, התחיל האירוע. הבנתי שאין לנו שליטה על זה, זה לא בידיים שלנו, אין שום דבר שאני יכולה לעשות. מה שנקרא, 'את מתכננת תוכניות ואלוהים צוחק'. וברגע ששחררנו, זה היה הערב הכי כיפי בחיים שלי בפער. אבל ההתחלה הייתה התגשמות כל הסיוטים".

ניר: "זה היה כזה סימבולי".

אנחנו עובדים על זה

היום, חצי שנה לאחר מכן, המדען והרופאה שהכרנו בתוכנית נמצאים במקומות קצת אחרים. בשנה האחרונה עשה ניר הסבה מקצועית ועבר לסטארט-אפ שעוסק בבינה מלאכותית, והגר עברה לתעשיית התרופות. "החלטתי להניח את המרדף אחרי ההתמחות בצד", היא אומרת, "כרגע להקים משפחה נמצא בראש סדר העדיפויות שלי".

זו חתיכת החלטה.
"מאוד מבאס שבתור אישה את צריכה לעשות את הבחירות האלו, שגבר לא צריך לעשות. גבר לא יוותר על התמחות כדי להיות הורה, אבל אישה בגיל 42 צריכה לשים את ההתמחות בצד. כל הרופאים אמרו לי: 'שלא תעזי להתחיל התמחות בתחילת ההיריון'. מלא מתמחות עוברות הפלות מוקדמות. מתמחה אחת התחילה לדמם במהלך המשמרת, התקשרה לבכיר שלה שיבוא להחליף אותה, והוא אמר לה 'עזבי, כבר הפלת. תרדי למיון נשים בבוקר'. היא באמת ירדה רק בבוקר וגילתה שלעובר אין דופק. אלו דברים שקורים, ונשים משלמות מחיר מאוד יקר. אם הייתי בת 25, כנראה הייתי לוקחת את הריזיקה. אבל בגיל 42 אי אפשר".

לצד כל הקדמה הטכנולוגית, בסוף השעון הביולוגי עדיין מכתיב לנו את החיים.
הגר: "אני הגעתי ל'חתונמי' אחרי שכבר הקפאתי ביציות והתחלתי תהליך של בחירת תורם זרע. ואז ניר נכנס לחיים שלי, אז שמתי את זה בצד. כשדברים התחילו להסתדר ביני לבינו, לא הבנתי מה יש לנו לחכות. הגיל כל הזמן רדף אותי, הייתי כבר בת 41, אז אמרתי 'אוקיי, בוא נתחיל להתקדם'".

ניר: "ואז עשינו סקס בפעם הראשונה".

הגר מחייכת לניר, שמנסה להקליל את הנושא, וממשיכה. "אחרי שהתוכנית הסתיימה, היינו צריכים להתגבר על מה שראינו על המסך. זו הייתה תקופה לא פשוטה. בשלב מסוים אמרתי לניר: 'איתך או בלעדיך, אני הולכת להביא ילד'".

קשוח.
"אין מה לעשות, השעון מתקתק. כמה שאת מקפיאה ביציות ושמה לך איזה גרנטי בצד, עד שאין לך ילד את לא יודעת מה יהיה עם זה. ניר אמר לי שזה מוקדם מדי וצריך לתת למערכת היחסים להיבנות, והוא צדק".

אבל זה לא שהשעון הפסיק לתקתק. מה עשיתם בעניין הזה?
"עשינו שימור פוריות והקפאנו עוברים, משהו שממש הערכתי שהוא עשה איתי".

ניר: "הרגשתי שהקשר עוד לא שם, אבל ידעתי שזה יקרה בשלב מסוים וראיתי משפחה איתה, אז הבנתי ששימור פוריות זה רעיון טוב שיקנה לנו זמן לבנות את הקשר כמו שצריך. ידעתי שהעתיד שלי איתה".

אני מניחה שעכשיו כל עם ישראל הסקרן נכנס לך לרחם.
הגר: "הלכתי לריאליטי על איך בונים זוגיות, לא לריאליטי על איך נכנסים להיריון. לזה לא הסכמתי. אני באמת מעריכה את הרצון הטוב של כולם, אבל יש סיבה שאנשים שומרים על זה מתחת לרדאר. אנחנו עובדים על זה, מן הסתם, אבל כרגע זה רגיש ועדין מדי, ואני לא במקום שנוח לי לשתף. אני כן אגיד שזו דרך שכוללת בתוכה אכזבות וכישלונות".

איך מתמודדים עם זה?
הגר: "ביני לבין עצמי, תמיד חשבתי שיהיה לי קל להיכנס להיריון, שלא תהיה לי בעיה, שעברתי כזה מסע מטורף עד שהגעתי לרגע שהכרתי את הבן אדם שלי. גם תוך כדי התהליך היה לי מאוד לא פשוט, אז ציפיתי שבזה כאילו החיים יפצו אותי, כי צריך איזונים, לא יכול להיות שהכל יהיה קשה כל הזמן. בסוף גילינו שזה לא כזה פשוט להיכנס להיריון. כל חודש יש ציפייה שהנה, זה הולך לקרות, ואז מגיעה האכזבה כשאת מגלה שלא. את מרגישה שאת מאוכזבת מהגוף שלך".

ניר: "אבל אנחנו שומרים על אופטימיות. נגיד, ביקשתי מהגר שתדמיין איך היא עם הילד, שתתאר לי איך הוא נראה, את החוויה שתהיה לה. ואני מתאר לה גם איך אני מתופף איתו ואיך אני לוקח אותו לגן שעשועים".

מחשבה בוראת מציאות, זה מקסים.
הגר: "אין לי ספק שזה יקרה, ושיהיו לנו ילדים. אנחנו עוד לא הזוג הזה עם הקשיים. אנחנו נשואים רק חצי שנה, ואנחנו רק בתחילת הדרך".

לתת צ'אנס זה הדבר הכי חשוב

ניר והגר הם בין הרווקים הבוגרים יותר שהגיעו לתוכנית. זה אולי מסביר את הקשיים שחוו במהלך העונה, אבל גם שופך אור על הסיום השמח שלהם יחד. "הייתה לי בת זוג אמריקאית ונפרדנו. עברתי לדירה משלי, חייתי בארה"ב במקום מדהים, הייתי בפוזיציה מטורפת בעבודה", נזכר ניר. "ובאיזה סופ"ש פתאום אמרתי לעצמי, 'מה לעזאזל אתה עושה פה, למה אתה לא בארץ, עם בת זוג ישראלית, מקים משפחה'. אז החלטתי לחזור".

במטרה למצוא את האחת?
"כן. הייתי בכל אפליקציות ההיכרויות, הייתי יוצא לפעמים לשני דייטים שונים בשבוע, והיו לי גם שיברונות לב, אז נרשמתי ל'חתונה ממבט ראשון'. ועם כל הבלגן שראו בתוכנית, כל הריבים וה'שנניגנס' – זה עדיין הרבה יותר רגוע מלצאת לדייטים".

באמת אנשים לא הבינו איך אתה נשאר שם אחרי כל המריבות האלה.
"כי אנשים לא יודעים שהיכרויות זה הרבה יותר מתיש. זה כל פעם לנסות להיפתח מחדש, וככל שאתה מתבגר, קשה יותר להתחיל. בגיל הזה אנחנו כבר רגילים לתקשר בצורה מסוימת ואז פתאום מגיע בן אדם חדש וצריך ללמוד איך לתקשר איתו מאפס".

אני חושבת שזה מה שקרה לכם בתוכנית, זה משהו שלא מבינים על רווקות מאוחרת.
הגר: "את לוקחת שני אנשים זרים שכבר עברו כברת דרך מטורפת, כל אחד עם הקשיים שלו, השריטות וההרגלים שלו ומה שהוא סוחב על הגב, ואת זה צריך לחבר ביחד".

ניר: "אתמול למשל גילינו ששמיכות קיץ – אני אוהב אותן ככה, והגר שמה עליהן ציפה".

הגר: "מי לא שם ציפה על שמיכת קיץ? זה מסריח".

ניר: "גם בדברים הקטנים האלו יש הבדלים".

הגר: "עד שהכרתי את ניר, יצאתי עם גברים שהם ההפך הגמור ממנו. ונשארתי במערכות יחסים חולות הרבה זמן. כל דבר כזה פוצע אותך ומוריד את הערך העצמי שלך, ונשארת שריטה – ועליה את מנסה לבנות את מערכת היחסים הבאה".

ניר: "אני הגעתי לתוכנית נקי. שמתי את כל העבר מאחור ובאתי הכי פתוח".

הגר: "באת מלא כוונות טובות, ורמסו לך אותן אחת אחת, אבל איזה מזל שעשיתי את זה. ניר עוד לפעמים כועס על דברים מהתוכנית, ואני מבינה, אבל באותה נשימה הנה אנחנו פה היום ביחד".

ניר: "למרות".

הגר: "למרות ואולי גם בזכות. יש משהו בבלתי מושג, אולי אם הייתי נופלת לרגליך לא היית רוצה אותי".

ניר: "נו באמת, איך אפשר שלא לרצות אותך? את כזאת חמודה".

אילו טיפים הייתם נותנים לזוגות בתוכנית?
ניר: "לתת צ'אנס. זה הדבר הכי חשוב. בעיקר בהתחלה, בני אדם אף פעם לא תואמים לציפיות שלך".

הגר: "אני קיבלתי הזדמנות להסתכל על עצמי מהצד, וזה היה שיעור לחיים. אם לא תחפשי אשמים, אם תהיי מספיק כנה להתמודד עם מה שאת רואה ומספיק כנה עם עצמך כדי לדעת שככה זה באמת – את יכולה לעשות קפיצה מטורפת בהתפתחות העצמית שלך. אני לא יכולה להגיד שהתעללו בי בעריכות, ככה זה היה באמת, וזה היה קשה לצפייה. אבל אני שמחה על זה, כי זה הביא אותי למקום שאני נמצאת בו היום. וזה כמובן גם בזכות מי שמשדכים לך. יכלו לחבר אותי עם מישהו 'פלקט' וכל התהליך היה עובר לידי. יש מלא זוגות כאלה שסתם מעבירים את הזמן ביחד".

ניר: "זה משהו שאבחנתי מההתחלה. היינו בירח דבש במוסקבה והיא חוותה סיוט ואני חוויתי גן עדן, ואז קראו לנו לשיחת חירום אצל יעל. ושם הגר הוציאה הכול, ויעל הסתכלה עליי, היא לא הבינה למה אני כזה רגוע. ואז אמרתי לה שהגר הייתה עוברת את זה בקלות אם היו משדכים לה מישהו שלא מזיז לה את התחת. אבל חיברו לה מישהו שמסיר ממנה את כל ההגנות, שיכול להיכנס פנימה".

ידעת שזה מה שקורה.
ניר: "כן, והיינו צריכים את זה. בדרך כלל אנחנו לא מודעים לתהליכים שאנחנו עוברים, ילד לא זוכר כמה קשה היה לו ללמוד ללכת. כל תחילת זוגיות היא כזאת, ואם את מודעת לזה שזה לוקח זמן, שזה תהליך, שזו לא קפיצה – אם את לומדת לטפס את המדרגות האלה, ההגעה למעלה מובטחת".

אז זו העצה, לדעת לראות את המדרגות?
ניר: "זה, ושהצ'קליסט צריך להיות רגשי. יצאת לדייט? אל תבדקי מה את חושבת, אלא מה את מרגישה. היה נחמד? יופי, לא צריך יותר מזה. בדייט הבא תראי אם נחמד קצת יותר".

הגר: "ולא רק לחפש מה לא בסדר, להתמקד בדברים שאת כן אוהבת בבן אדם שמולך, כי אנחנו אלופים בלראות את מה שלא טוב. ולקבל את האדם השני כמו שהוא, להבין שהוא מכלול, שיש גם צדדים כאלה וגם כאלה, ובוחרים בו גם כשהוא קראנקי וגם כשהוא לאבי דאבי. וגם לתת לו זמן להכיר אותך, להיפתח כמה שאפשר, לא בקטע מיני".

ניר: "אני באמת חושב שצריך לשים את זה בהולד".

הגר: "אין לזה חוקים. עכשיו אומרים על מעיין ובן שזה התחיל טוב מדי, אבל אין דרך אחת ליצור זוגיות".

יש זוג שהולך להתחרות בכם?
ניר: "הלוואי. בא לי לפתוח מועדון, מועדון הזוגות הנשואים של חתונמי".

הגר, העונה יש שלוש כלות שעובדות בתחום הרפואה – שתי אחיות ורופאה. יש לך הסבר?
"אני לא חושבת שזה מכוון, אבל לא פשוט לפתח זוגיות בתוך הקונסטלציה הזאת של תורנויות ומשמרות לילה. ברמה האישית אני שמחה שיש יותר חשיפה לאנשים שעובדים במערכת הבריאות, לעומס הנפשי והפיזי, לכמה שקשה לנהל חיים אישיים ככה".

אומנם התשובה יושבת כאן עם טבעת לפניי, אבל הייתם עושים את זה שוב?
הגר: "התוכנית הזאת שינתה אצלי מלא דברים. עזבי את זה שהיא הביאה לי את ניר לחיים, שזה ללא ספק הדבר הכי טוב שיצא לי ממנה, אבל אני גם סגרתי מעגל עם אבא שלי. זה היה משהו שלא רציתי לדבר עליו, בסוף דיברתי עליו וזה עזר לי, העול ירד ממני".

זה גם טיפ חשוב, שאני חושבת שאנשים לומדים דרך התוכנית לא לשמור בבטן, לתקשר את מה שעובר עליהם.
הגר: "נכון. כשאת נפתחת לפני מישהו, את מרגישה יותר קרבה אליו. אחרי שאבא שלי נעלם יכולתי לצאת עם מישהו חודשים ולא לספר לו על זה, כי זה היה מבחינתי כמו אות קלון. אבל היום אני מבינה שרק ככה את מאפשרת לבן אדם השני להכיר אותך. אז ברגע ששמתי את זה על השולחן זה ממש הקל עליי, כאילו אמרתי: 'זאת הכלה. זאת אני. זו לא אשמתי שאבא שלי ברח'". 

ובאמת נוצר ביניכם קשר?
"בעקבות התוכנית הוא שלח לי הודעה". 

ניר: "ואז התקשרנו אליו, כשהיינו ביחד".

הגר: "הוא אמר לי שלחתונה האמיתית שלי הוא יגיע. לכל ילדה יש את הפנטזיה הזאת שאבא שלה ילווה אותה לחתונה, אז השתעשעתי בפנטזיה שהוא באמת יהיה בחתונה שלנו".

השתתפה בהכנת הכתבה: יפעת הללי אברהם

צלם: שי פרנקו | סטיילינג: פיני זומר | שיער: ליאור גבריאלוב ל״סולו״ | איפור: ליאט בן שמשון במוצרי סוטיס פריז | ע׳ צלם: עוז שמש | הפקה: אור-אל רבינוביץ