זה כנראה היה השבוע השמח ביותר בחייו הצבעונים של גילי מוסינזון. הוא גם חגג יום הולדת 35, גם התחתן עם בחירת ליבו נירית אהרוני, ולקינוח, טס לירח דבש בעיר שלמד להכיר מצוין בחודשים האחרונים – אילת. מספיק סיבות טובות לכך שהחיוך המפורסם לא יורד לו מהפנים. "החתונה הייתה מדהימה. ערב מרגש ומיוחד", הוא משחזר בהתלהבות, יממה אחרי ששבר את הכוס בפעם השנייה בחייו, "אנחנו בדיוק נמצאים עכשיו במשרד הפנים בשביל להמיר את נירית למוסינזונית. זאת תקופה מאושרת בחיים שלי ואין מישהי שאני מאושר לבלות איתה את שארית חיי יותר מנירית".
את אשתו החדשה, שמבוגרת ממנו בחמש שנים, הכיר בסך הכול לפני חודש וחצי - מספיק זמן במונחים של מוסינזון כדי לכרוע ברך ולשלוף טבעת. "זה נכון, הכרתי את נירית לפני חודש וחצי", הוא מודה, "בהתחלה ניהלנו סוג של רומן מקוון, שוחחנו פה ושם באינטרנט, כי שם בעצם נוצר הקשר הראשון בינינו. היה לנו דייט ראשון מופלא ומאז הדייט הזה שנינו במין אופוריה של אהבה יוצאת דופן. זה פרק ב' בחיים עבור שנינו".
מה אתה יכול לספר לנו על אשתך החדשה?
"היא אמנית רב תחומית בת 40 , יש לה שני ילדים בני 20 מנישואיה הראשונים. פגעתי בול באישה מדהימה ואני מאושר. גם הכרתי את ההורים שלה, שקיבלו אותי באהבה רבה, ולמעשה הרווחתי משפחה. הם אנשים נדירים".
אתה יכול להבין את מי שמפקפק בנישואים אחרי חודש וחצי?
"בוודאי. יש המון המון ציניות וגבות שמורמות ואני יכול להבין את זה. אבל בוא אני אספר לך סיפור. הייתה לי שכנה בבניין שלא מזמן התגרשה, והיא יצאה עם בעלה שלוש שנים לפני החתונה. מה מוסר ההשכל? שאין באמת חוקיות בדברים האלו. אני מבין את הספקנות של כולם, אבל אני לא חייב לקבל את מה שהם אומרים. אין פה אמת אחת. אמא שלי התחתנה עם אבא שלי כאשר היה בניהם פער של שלושים שנה בגילאים, ובשנות ה-70 זה היה הרבה יותר מופרע ממה שאני עושה עכשיו, והעובדה היא שזכיתי לראות הורים אוהבים עם סימביוזה והמון אהבה בבית. לאף אחד אין פטנט על אהבה".
ועדיין, למה לא לחכות עוד קצת בשביל להכיר את בת הזוג עוד יותר?
"כי מה יש פה לחכות. ברגע שיודעים שזה זה - אז אין טעם להמתין. עם הגרושה שלי מור היינו סופר מאוהבים ורצנו לעשות קעקועי אהבה ביחד ועדיין התגרשנו אחרי שני ילדים מדהימים. אין פה נוסחה בדוקה לכלום והכל יכול לקרות. גם אז זה היה אימפולסיבי כי אם רואה משהו טוב אז אני נאחז בו".
עובדה שבסוף כן התגרשתם.
"נכון, אבל רק אחרי חמש שנים של זוגיות נפלאה ושני ילדים מדהימים. אנחנו בקשר מאוד טוב ועובדה שהיא הייתה בחתונה שלי והכי פרגנה".
אתה ונירית חושבים על הרחבת המשפחה?
"חושבים על זה, ברור, אבל לאט לאט. הילדים בני 4 ואני רוצה שיגיעו ליסודי קודם".
"אני נמשך לנשים יצריות ויוצרות"
לא פשוט לפענח את גילי מוסינזון. "הבן של הסופר והמחזאי האגדי יגאל מוסינזון", "כדורסלן מוכשר ופרובלמטי", "מוזיקאי מחונן" ו"כוכבן ריאליטי" – הן רק חלק מההגדרות של מי שהיה שמח למתג את עצמו כדניס רודמן הישראלי. התערובת כללה, עד היום, קצת כדורסל, הרבה שערוריות, כמה קעקועים והמון בחורות.
על אף שהקריירה שלו מתרחשת על הפרקט, מוסינזון הצטיין עד היום בלמשוך תשומת לב דווקא באמצעות מה שקורה מחוץ לו: טורי רכילות, סכסוכים ורומנים סוערים בביצה המקומית. מקטרגיו נוהגים לקטלג אותו כ"שרוט". אוהדיו טוענים שהוא רומנטיקן. מוסינזון עצמו מודה שהוא קפריזי, חם מזג ומאמין באהבה.
על עובדה אחת אין עוררין: מוסינזון תמיד היה פופולארי אצל בנות המין היפה. בעברו היה כאמור נשוי למור פורת, והשניים מגדלים תאומים בני ארבע, עידו יהודה מוסינזון ואדם יגאל מוסינזון ("עידו הוא הבכור כי הוא עשה טריק בקיסרי"). אבל הרזומה הרומנטי שלו כולל גם מערכת יחסים מתוקשרת עם מארינה מקסימיליאן בלומין, שמועות על רומן עם מאיה בוסקילה ואפילו אירוסים שהתרחשו השנה אך נגנזו רגע לפני החתונה עם התסריטאית ליאל גרשקוביץ'.
"נכון, הייתי מאורס כבר פעם אחת השנה לליאל אבל זה לא באמת אומר שום דבר", הוא מסביר את השינויים הקיצוניים שחווה, "מאז שהתגרשתי מאוד רציתי זוגיות. הכרתי את ליאל, הייתה לנו התאהבות מטורפת של קיץ ותוך חודשיים שלפתי טבעת. הרגשתי שזה הולך להיות פרק ב' בחיי, אבל לא הסתדר בסוף ונפרדנו ברוח טובה".
פזיזות באהבה זה משהו שעובר בגנים?
"יש מצב. אני הכי פזיז באהבה ואני אמוציונלי והכי מאמין באהבה ובזוגיות. אין לי שום בעיה להיסחף באהבה. עובדה שיצאו לי מזה שני ילדים. אני פשוט בן אדם קצת מתוקשר ולכן זה נראה כאילו אני עושה דברים לא הגיוניים. אם דוד כהן מהרצליה היה יוצא עם שתי נשים בשנה, אף אחד לא היה יודע עליו. בסופו של דבר, התגרשתי רק פעם אחת".
אתה יכול להבין למה הצטיירת כפלייבוי.
"ברור שכן. ובאמת הייתי כזה במשך תקופה. עכשיו נירית מספקת את כל צרכי. היא נותנת לי מעוף והשראה. כשאני מתאהב, אני גבר של אישה אחת ותמיד הייתי כזה. בסופו של עניין אני גבר של מערכות יחסים ארוכות, איש של בית".
למה זה לא הסתדר עם ממ"ב?
"גם עם מרינה הייתה לי התאהבות של קיץ ואנחנו עדיין בקשר מצוין. הייתה לנו מערכת יחסים מופלאה, היא הייתה הבחורה הראשונה אחרי הגירושים שלי והיא הראתה לי שהעולם הוא לא כזה נורא. היא נתנה לי המון אוויר ועטפה אותי באהבה. בסופו של דבר התפצלו דרכינו אבל נפרדנו עם הרבה אהבה והערכה הדדית. לא דיברתי איתה מאז הגירושים שלה, אבל זה בטח משהו שאני אעשה בקרוב. היא תמיד תהיה חברה לחיים".
ועם מאיה בוסקילה?
"ומאיה ואני בסך הכל יצאנו לדייט אחד. הכרנו בפייסבוק והלכנו לשתות איזה בירה. ניסו להדביק לנו סיפור אהבה אבל לא היה סיפור אהבה. אפשר גם לשתות בירה ביחד מבלי שזה יהפוך לרומן מסעיר. מאיה היא מגה סלב ואני מיני סלב אז היה נוח להדביק סיפור. זה נכון שאני נמשך לנשים יצריות ולנשים יוצרות, אבל הגעתי לשיא עם נירית. תמו חיפושי".
"כיף גדול. כולנו גרים באותו בית ואנחנו חברים הכי טובים. יש לנו להקה בבית ואנחנו מנגנים מלא. גם נירית ומור הגרושה שלי נפגשו והכל טוב וזורם. לדעת עם מי להתחתן זה אחלה אבל צריך לדעת גם ממי להתגרש. זה שמור הגרושה שלי הגיעה לחתונה עם הילדים זה אומר המון על הקשר בינינו".
איך אמא שלך הגיבה כשבישרת לה שאתה מתחתן אחרי חודש וחצי של היכרות?
"האמא הפולניה שלי חשבה שאני צוחק בהתחלה, אבל עכשיו היא הכי תומכת. היו לה שבועיים של סקפטיות וכל מיני משפטים של 'מה יש פה למהר' ו'תכירו עוד קצת'. אבל המשפט ששכנע אותה בסוף היה כשאמרתי לה 'ובשנות ה-70 זה היה מקובל להתחתן עם מישהו שגדול ממך בשלושים שנה?' על זה לא הייתה לה תשובה".
"פעם הסלבים היו משה דיין ואבא שלי"
מוסינזון גדל בתל אביב ושיחק בקבוצת הנוער של "הפועל" כל הדרך לקבוצת הבוגרים. קריירת הכדורסל שלו ידעה עליות ומורדות ובמהלכה נדד בין שלל קבוצות. פרט לכדורסל, חילטר גם במוזיקה ובדוגמנות, והשתתף במספר תכניות טלוויזיה. הוא מחברי להקת "הירקון שבעים", בה הוא מנגן על קלידים ושר ראפ. בשנת 2005 הנחה את פינת המוזיקה בתוכנית "זמן תרבות" בטלוויזיה החינוכית, וב-2006 היה אחד המשתתפים בתוכנית הכישרונות של ערוץ 10, "דה שואו", שירדה מהמסכים לאחר פרקים ספורים. לפני שלוש שנים שימש לצד עופר שלח כמגיש במגזין הכדורסל "חמישיות" בערוץ הספורט. ובשנה שעברה השתתף בעונה השביעית של ריאליטי הפיזוזים "רוקדים עם כוכבים" לצד הרקדנית אנסטסיה שפירו.
העבודה האמיתית שלו היא כמאמן שתי קבוצות ילדים ב"הפועל אוסישקין תל אביב", ולאחרונה אף חזר לשחק כדורסל במדי "מכבי קריית גת" בליגה הארצית. אבל לכותרות הוא עלה השנה בזכות הריאליטי המשעשע "מה שקורה באילת VIP " שבה השתתף, לטענתו, בעיקר בשביל לשמח את מנהל הבנק שלו. "כאב גרוש אני קודם כל חייב לפרנס", הוא אומר בכנות, "לאורך השנים קיבלתי כמה הצעות להשתתף ב'אח הגדול' וב'הישרדות', אבל אין מצב שאני לא אראה את הילדים שלי כמה חודשים. לתוכנית הזאת הלכתי נטו בגלל הכסף. בל נשכח שמדובר בחודש שאני לא יכול לעבוד בשום מקום אחר".
לא פחדת לצאת נלעג?
"אני מאוד אוהב נלעגות כל עוד עושים את זה נכון. אני גם רואה את התגובות ברחוב וכמה שאנשים אהבו את התוכנית וזה עושה אותי מבסוט. ערכו אותנו ממש טוב, בפן מאוד הומוריסטי. אני באתי לתרום את הסגנון הייחודי שלי. באתי על תקן הספורטאי הרדיקלי, אבל בניגוד לזמרים או לכל מיני אחרים אין לי משהו ספציפי לקדם, שהחשיפה בתוכנית תעזור לי בו. זאת הייתה חוויה של להכיר אנשים אחרים, להיות חודש באילת וכן, גם כסף".
אתה לא יכול להכחיש אבל שיש גם רצון להישאר באור הזרקורים.
"יש, אבל בתעשיית הבידור אתה לא באמת יכול לבנות על זה. יכול להיות שפעם אחד יקראו לי להנחות את התוכנית 'חמישיות' או להופיע בריאליטי אחר אבל זה יהיה חד פעמי. יש לי שני ילדים קטנים, תעודת מאמן, אני כותב סיטקום ויש לי המון דברים על האש. ככה שאני לא שם את כל הביצים שלי בסל של תעשיית הבידור".
חשוב לך להיות סלב? שיכירו אותך?
"זה מצחיק אותי, כי גדלתי בבית עם סלב, רק שפעם הסלבים היו משה דיין ואבא שלי. היו מצלמים אותי עם אבא בפרמיירה של 'קזבלן' וכותבים עלי ועל אבא. גדלתי על זה ולכן זה מרגיש לי טבעי מאוד. גם כשהייתי כדורסלן וספורטאי אף פעם לא התייחסו רק לכדורסל, כי תמיד היו לי עוד עיסוקים. תמיד הייתה לי להקה ופינה ב'זמן תרבות'. לא הייתי מאה אחוז כדורסלן זה תמיד היה מעורבב אצלי".
אז איך אפשר להגדיר אותך?
"ההגדרה היא שאני לא מחפש הגדרה. עוד לא החלטתי מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדול. החלום שלי זה להנחות, ליצור ולהיות איש תוכן. אני מאוד אוהב את המצלמה ותמיד ארצה לעסוק בטלוויזיה, אבל המקצוע שלי זה מאמן".
"הקהל אהב אותי"
על דבר אחד מוסינזון בוודאי יכול להצטער - קריירת הכדורסל שלו. כל פרשן יגיד לכם שמדובר בפוטנציאל עצום שלא הגיע לכדי מימוש מלא. הסיבה? מספר פציעות פיזיות, אבל בעיקר אופיו הפרובלמטי של מוסינזון, שהסתבך בלא מעט ריבים עם מאמנים ויצר לעצמו תדמית של שחקן ווכחן ומתמרד. "אני מרגיש מאוד שלם עם הקריירה שלי", הוא אומר היום, "הייתי יכול להגיע לנ.ב.א אבל הייתה לי פציעה מאוד קשה בברך בגיל 20. אני אחרי שישה ניתוחים בברכיים ומבחינה פיזית נכתשתי עוד ועוד עד שלא יכולתי להביא את מלוא הפוטנציאל שלי".
איפה נכנסת לתמונה ההתנהלות הבעייתית שלך?
"זה נכון שאני בן אדם שלא יכול לקבל מרות ולא מסתדר עם מאמנים, אבל כן השארתי חותם. הייתה לי אינטראקציה עם הקהל והקהל אהב אותי. אני טראבל מיייקר והכול נכון. יש מאמני כדרוסל שרוצים להכניס אנשים לתבניות, ותמיד סלדתי מזה. נכון שאני חושב מחוץ לקופסא ומספר בדיחה מחוץ למקום, אבל אלו דברים שאני עובד עליהם . הייתי צריך להיות שחקן טניס, אני עם עצמי וזהו. גם שהייתי שחקן בקבוצה הייתי אינדיבידואל".
ואלו שקוראים לך שרוט?
"אני אוהב אנשים שקוראים לי שרוט, אני מחבק אותם באהבה. בדרך כלל אני יושב איתם שלושים שניות והם נותנים לי בוסה בסוף. יש לי עבודה יום יומית על עצמי כמו לכולם, אבל הכי חשוב לי בעולם להיות שלם עם עצמי. זה אני, לטוב ולרע. תמיד אהבתי את הצחוקים את השונה. לא חושב בצורה המקובלת וזה בא מהבית. גדלתי בבית פלורליסטי וליברלי שנותן לך להיות מי שאתה ולחשוב איך שאתה רוצה".
איפה אתה עוד חמש שנים?
"הייתי רוצה להיות מאמן ספורט. זה הכי מרגש אותי ונותן לי אנרגיות. אימון ילדים זה כיף וזה ממש לא תחום אפור. אני כבר 20 שנה בכדורסל ולא להעביר לילדים את מה שלמדתי זה פשע. אני מרגיש שאני מגדל דור חדש של מוסינזונים. לא בקטע של אגו, אלא כי זה פשוט כיף להעביר הלאה. תמיד אוכל לאמן, גם אם אנחה בטלוויזיה ואהיה בעוד 19 תוכניות ריאליטי - זה תמיד יהיה ברקע ותמיד אעשה את זה".
תישאר באור הזרקורים?
"אתה לא יכול להיות מוסינזון ולא להיות באור הזרקורים. אני לא אומר את זה בהתרברבות, אלא כי זה מי שאני. הנחיה וריאליטי עשו לי חשק, ואם לא זה – אז אכתוב. הכלי הכי גדול שקיבלת מהבית זה הכתיבה. בלי זה, אין כלום".