"אמרתי לעצמי שלמות ולהתאבד אני תמיד יכולה"

שיר מורנו היא מהמחבקות. מהטיפוסים האלה שכשאתה עוד מתלבט אם להושיט יד או להסתפק במנוד ראש, היא כבר עסוקה בלהגיש לך את הלחי השנייה. ואם זה לא מספיק, בזמן שאתה תוהה בקול רם איזו שתייה קלה להזמין, היא מודיעה למלצר שהיא רוצה את עוגת הגבינה הכי טעימה שיש לו – כי זה מה שבא לה לאכול עכשיו – ושיביא שני מזלגות. בחורה שמזמינה עוגה! בראיון! "הייתי אפילו מזמינה המבורגר אם רק היה כאן", היא אומרת, כאילו מתעלמת במכוון מחוקי המשחק. היא צעירה, היא עוד תלמד.

מורנו, 23, התחילה את דרכה בתעשייה כשדגמנה מעט בנערותה, לא משהו לכתוב עליו הביתה. כיום היא אחת מכוכבות הילדים הגדולות ביותר, שמשחקת בשתי סדרות להיט בשתי פלטפורמות שונות. תפקיד הפריצה שלה היה ב"החממה" (יס ניקלודיאון), שהעונה השנייה שלה נמצאת לקראת סיום, שם היא משחקת את סופי החכמה, הרגישה והפגיעה. ב"מועדון החנונים" (הוט זום) היא משחקת את תות, מלכת הכיתה הביצ'ית. שני התפקידים האלה העניקו לה מעמד זהב אצל הילדים שלכם, ברמה כזו שמפגשי המעריצים מביאים לערפול חושים בלתי נשלט, צרחות שבר ומאבטחים חסונים שנדרשים להדוף את ההמון המתנפל והבוכה. אפילו עבור מורנו – כאמור, אחת שמחבקת – זה לפעמים נהיה קצת צפוף.

"ביום ראשון השבוע היה מפגש מעריצים עם 100 ילדים", היא מתארת, "זה אולי נשמע בקטנה, אבל אלה אירועים מאוד קשים שמצריכים המון אנרגיות. כשאתה מגיע לשם המוח שלך כבר גמור מהיום שעברת ואת חייבת להעיר את עצמך. זה מאוד קשה. מוכרחים להראות שאתה בעניין ולתת לכולם את תשומת הלב".

מטבע הדברים, נפגשנו בבית קפה צדדי ושקט, בשעת ערב, כדי למזער עד כמה שאפשר את הסיכון שיהיו ילדים וילדות, נערים ונערות, צווחים וצווחות בסביבה. "תשמע, זה קשה", היא אומרת כשאני שואל איך זה להסתובב במקומות קצת יותר הומי אדם. "אני יודעת שאם המשפחה שלי רוצה ללכת לארוחת צהרים בשבת באיזו מסעדה בקניון למשל, אז יהיה עניין. אנחנו אמנם לא בהוליווד ולא יסגרו בשבילי את המסעדה, אבל אתה אוכל ופתאום שם לב שמסתכלים עליך או שאמא עם הילד מנסה לעשות לי פפראצי".

כשהיית ילדה הערצת מישהו בכזה אופן?
"פחות. נורא אהבתי את יעל בר זוהר כשהיא הייתה בערוץ הילדים ובפסטיגלים, אבל בחיים לא ביקשתי חתימה, ובטח לא ביקשתי להצטלם עם מישהו. זה לא באופי שלי".

"טלי מיישרת אותי"

היא ילדה טובה עכו. לא שותה, לא מעשנת, בטח שלא נוגעת בסמים. "אני גם לא אצטלם בעירום או אחשוף שד. אם תחפש לא תמצא תמונה שלי בביקיני. אני מודעת לזה שמה אני אעשה הוא מודל לחיקוי ושיש לי השפעה. אנחנו חיים במדינה דתית ויש אנשים שייפגעו נורא".

ובכל זאת, אם תעברי לעולם המבוגרים יגיעו גם הצעות כאלה. מדגדג לך להגיע לשם?
"כן. מאוד מעניין אותי לעשות תאטרון וקולנוע. איילת זורר זו מישהי שאני מאוד רוצה להיות כמוה, להגיע לרמה ולאיכויות האלה. אבל אני לא ממהרת. עדיף לי להתפתח לאט מאשר לחשוב כל הזמן על הדבר הבא ועל איך אני הולכת לפרוץ. לא הייתי ילדה של חלומות ואף פעם לא חשבתי כל כך רחוק. הייתה לי שאיפה להיות בעולם הילדים, אבל לא האמנתי שזה באמת יקרה". 

דווקא גדלת עם אחות שהוכיחה שכן אפשר לעשות את זה, לפרוץ בגדול.
"גם אחותי לא חלמה להיות בתקשורת. אני חושבת שהיא ואני מצליחות כי באנו ממקום נקי ולא כי רצינו להיות מפורסמות. להיות מפורסם זה לא מקצוע. כל פעם כשהתקבלתי למשהו אמרתי לעצמי שזה זמני ושאסור להישאב לזה".

האחות המדוברת היא טלי מורנו, מגישת חדשות ערוץ 10 ורעייתו של איל קיציס. לשתיים אחות נוספת, איילה, שעובדת במשרד פרסום. את הדיבורים על פרוטקציה שיר מכירה מגיל מוקדם. "כשהייתי ילדה קטנה יותר, בעכו, כל עבודת דוגמנות בשקל וחצי שעשיתי, הילדים אמרו שזה בגלל אחותי", היא אומרת. "היום זה פחות, אבל עדיין יש אנשים שבטוחים שאם לא הייתי קשורה אליה אולי לא הייתי מגיעה לאן שהגעתי. אני מבינה את זה שיש ערך מוסף בכך שאני קשורה לאחותי, וממש לא מנסה להתגונן. זו המשפחה שלי, וזו לא משפחת פשע שאני צריכה להתבייש בה. אלה האנשים שהכי קרובים אליי ואני מאוד אוהבת אותם וגאה בהם ובדרך שלהם. אם מקשרים אותי למשהו – טוב שזה יהיה לדברים איכותיים. בכל מקרה, שיגידו מה שרוצים, הרי בסופו של דבר גיורא חמיצר (יוצר "החממה", ז.י) לא לקח אותי לארבעה חודשי צילומים קשים רק כי הוא הבטיח לאיל. ואם כן – זו בעיה שלו, שיתמודד".

מה העצה הכי טובה שקיבלת מטלי לגבי הקריירה?
"לא למהר. להירגע. היא כל הזמן אומרת לי לנצל אותה ואת הטיפים שלה, כי לה לא היה אף אחד שיעזור בגילאים האלה. איל הוא נורא חופשי, כל הזמן אומר לי לעשות מה שאני מרגישה לנכון ולהגיע להחלטות לבד, אבל אני מרגישה שטלי נורא מיישרת אותי. היא לא מייפה את המציאות ונותנת את האמת בפנים. היו פעמים שהתייעצתי איתה לפני שקיבלתי החלטה והיא אמרה לי שזה לא בשבילי. היא מאוד מלמדת אותי".

ההחלטות שלקחה מורנו הצעירה הובילו אותה ללו"ז עמוס לעייפה. מהבוקר עד אחר הצהריים היא נמצאת בחזרות למופע "החממה לייב" שיתקיים ב-7 באפריל בהיכל נוקיה, במקביל היא מצטלמת לסדרה החדשה "משפחה טובה" של איתן פוקס, ובין לבין היא מנסה לשלב לימודי מדעי ההתנהגות באוניברסיטה הפתוחה. פשוט זה לא. "בגלל המופע הלכו לי הלימודים", היא אומרת. "תחשוב שעל הסמסטר השני כבר שילמתי והתחלתי ללכת, ועכשיו אין זמן. וגם ככה כולי דיסלקטית אז קשה לי".

אם את נמצאת בתקופה כל כך עמוסה בקריירה, למה להעמיס לימודים אקדמאים?
"קודם כל כי במקצוע של המשחק אין ביטחון ויציבות, וזה משהו שבאופי שלי מאוד קשה לי איתו. אני מאוד חוששת מהלא נודע. יש משהו בבחירה של ללכת ללימודים שמגדיר אותי כסטודנטית, ואם נגיד יהיו כמה חודשים שאני לא אעבוד בטירוף, אני יודעת שתהיה לי את הבריחה לאוניברסיטה. אני חושבת על זה שאם עוד 3-4 שנים אני לא אהיה רלוונטית יהיה לי מקצוע ביד כגיבוי, למרות שגם בעבודה סוציאלית לא תמיד קל להתפרנס".

"כשאתה מגיע לקצה אתה נכנס לפרופורציות"

כשזה מגיע לכסף, מורנו מרצינה. ניכר שלמרות הגיל הצעיר היא מודעת למצב הכלכלי ומחשבת כל צעד בקפידה. בשנה שעברה, היא מספרת, כשהיו כמה חודשים פחות מוצלחים בקריירה, לא היססה לרגע וחזרה למלצר.

"תדע לך שכשהייתי מלצרית וברמנית באירועים הרווחתי יותר ממה שאני מרוויחה היום", היא אומרת. "אני לא רוצה אף פעם להיות במצב שבו קשה לי להסתדר, שאני לא יכולה להרשות לעצמי דברים כי אין לי כסף. בכלל, בפרנסה אין לי אגו. אוקיי, ילדים מכירים אותי ואני מפורסמת, אבל אם בסופו של דבר אני לא מכניסה כסף הביתה רק מהעבודה בטלוויזיה – אני ממש לא מתכוונת להיכנס למינוס. יש בזה משהו קשה כי יש לי חברות שמדגמנות ועושות 20 אלף יורו בחודש, ואני מתחשבנת על בתי קפה ומסעדות".

אז למה שלא תלכי לדגמן?
"זה גם פחות מעניין אותי וגם אני לא חושבת שאני מתאימה לזה. אני לא דוגמנית מסלול ואני לא במידות דקיקות. גם קמפיינים בארץ זה לא כמו שזה נשמע. אני לא איזו גלית גוטמן שיכולה לדרוש 500 אלף שקל לעונה. ברור שאם יציעו לי משהו שנוח לי איתו ומתאים לי אז אני אלך על זה, אבל צריך לחשוב לטווח הרחוק. לפני חודש התקשרו ואמרו לי שיש מעצבת שנורא רוצה שאני אעשה לה קמפיין לחצי שנה ב-20 אלף שקל. על הנייר זה נשמע אחלה סכום, אבל תוריד מזה עמלת סוכן, מס הכנסה, ביטוח לאומי, נשאר לי מזה 6,000 שקל, ועם זה אני הופכת להיות פרצוף של מותג שאני יותר אתרום לו מאשר הוא לי. אם הייתי רק רוצה להיות מכונת כסף אז הייתי הולכת להיות מיכל הקטנה ועושה בוכטות. זו לא הגישה שלי".

ההתנהלות הכלכלית המאוד בוגרת ואחראית הזו של מורנו, שמממנת את עצמה מגיל 17, נובעת ככל הנראה מהילדות הלא פשוטה שעברה, כאשר העסק המשפחתי פשט את הרגל. "כשהייתי בת 9 בערך להורים שלי הייתה חנות מצליחה לחומרי בניין", היא נזכרת, "ואז הקימו את הום סנטר ואייס בעיר וכל החנויות הקטנות נפלו. המצב רק הלך והתדרדר, ובאותה תקופה אצלנו יש אחות בכיתה י"ב שכולם נוסעים לפולין והיא לא יכולה, אחות שמתגייסת לצבא ואין שקל לתת לה, ואחות בבית. חיינו תקופה מאוד ארוכה בצמצום. אכלנו לחם, חומוס ומטבוחה שלושה חודשים, אבל לא הרגשנו מסכנות.

"ברור שיש לי את הפחד לא לעשות את השגיאות של ההורים שלי וללמוד מהטעויות שלהם. ככה זה כשאתה גדל בבית שבו שדופקים לך בדלת מההוצאה לפועל או אנשים שההורים לוו מהם כסף, ואתה יודע שאתה צריך ללכת להתחבא במקלחת. בוא נגיד שהשנים הראשונות של חיי היו מאוד קשות, אבל גם זה רק בדיעבד כי כשאתה ילד אתה לא מבין שמשהו לא בסדר. רק כשהתגייסתי לצבא הבנתי שזה לא ככה אצל כולם".

פשיטת הרגל לא הייתה המכה היחידה שספגה משפחת מורנו, וגם לא החזקה מכולן. לפני שש שנים, כשהייתה שיר בת 17, נפטרה אם המשפחה לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. "זה רק הדביק אותנו עוד יותר", מספרת שיר, "הרבה אנשים מתפרקים במצב כזה, אבל בגלל ששלושתנו נורא אחראיות זה גרם לנו ישר לתפקד ולדעת מה לעשות. אני הייתי הכי קרובה לאמא שלי והכי ילדה מפונקת ותלויה בהורים. אחרי שזה קרה הרגשתי שיש לי לגיטימציה להתנהג איך שבא לי – להיכנס לדיכאון וליפול לסמים, למרוד בכל בעולם כי מגיע לי פיצוי. מצד שני הבנתי שאפשר לבחור מסלול אחר: ללכת אחרי החלומות שלי, לעבור לת"א, להסתדר לבד, לעשות דברים בשביל עצמי. אמרתי לעצמי שלמות ולהתאבד אני תמיד יכולה".

רגע רגע, מה?
"זה מה שאתה אומר לעצמך במצב הזה. כשאמא שלי נפטרה כולם חשבו שאני הולכת למות. הם לא חשבו שאני אתקע לעצמי כדור בראש, אבל כן הרגישו שזה מעכשיו פרויקט חייהם לשמור עליי. הם עדיין בהלם בהלם מאיך שלקחתי את הדברים בסופו של דבר ומה עשיתי מאז. כשאתה מגיע לקצה אתה נכנס לפרופורציות, ומבחינתי הדבר הקשה ביותר כבר קרה לי. האדמה נפתחה ובלעה אותי והעבירה עליי ועל המשפחה שלי טרקטור. והנה שש שנים אחרי ואני מצליחה לחיות עם זה".

"מחפשת מישהו שיתקן לי פנצ'ר"

אביה עדיין גר בעכו, והיא משתדלת להגיע לבקר אותו כל סופשבוע. כשזה לא קורה – הוא מגיע למרכז.

כשאת נוחתת בעיר מתייחסים אלייך כמו לבחורה המפורסמת שעשתה את זה?
"אנחנו כבר משפחה כזאת. גם טלי, וכשאיל מגיע אז בכלל. פעם, אם הוא היה מגיע בג'יפ, השכנים היו ניגשים ומסתכלים על האוטו. אני מקבלת הרבה פרגון ותמיכה וחום שכשהייתי צעירה לא קיבלתי".

בחזרה בתל אביב מחכה לה גיא, תכף שנתיים, בנם של קיציס ומורנו הבכורה. "הוא האושר של החיים שלי", היא מספרת בעיניים בורקות, "אני עושה עליו בייביסיטר לפחות פעמיים בשבוע. בימי רביעי אני לוקחת אותו מהגן ונמצאת איתו עד 23:00 כי גם טלי וגם איל מצלמים. כל החיים רק חיכיתי שלטלי יהיה ילד, זה היה החלום, וכשהתבשרתי על קיומו זה היה היום הכי מרגש בעולם. זה קרה כמה ימים אחרי היומולדת שלי. נפגשתי עם טלי ואיל לארוחת צהריים והם נתנו לי ברכה. פתחתי והתחלתי לקרוא והיה כתוב שם משהו בסגנון  'המתנה שלך ליומולדת תגיע עוד כחצי שנה. אני כבר מאוד אוהב אותך...'. לא הבנתי כל כך למה הכוונה, ואז אני מוציאה עוד משהו מהמעטפה ורואה שזה אולטרסאונד. התחלתי לבכות בטירוף. אחרי מה שקרה עם אמא שלי זה היה האושר הראשון שהוא מוצדק. כי פתאום אתה יכול להגיד דברים כמו 'אני אוהב', 'אני שמח', ממקום לגיטימי".

היא גרה כבר שלוש שנים בדירה שכורה סמוך לכיכר רבין ביחד עם שותף. לפניו היה שותף אחר, מאותה חבורה קרובה, ובכלל – יש למורנו לא מעט ידידים קרובים. אחד מהם הוא דור רפאלי, אחיה של בר, שסדרת תמונות משותפות איתו ברשתות החברתיות גרמה לכולם לחשוב שהם זוג רומנטי. ההכחשות הקודמות לא ממש שכנעו, אולי הפעם: "דור הוא אחד החברים הכי טובים שלי", מסבירה מורנו, "אני לא מבינה למה זה מטריד את כולם אם אנחנו ביחד או לא. הרי אם היינו בזוגיות היינו אומרים את זה, מה יש לנו להסתיר? אני מבינה את העניין סביב זה כי אחות של ואח של זה הולך טוב".

ייראה לא רע סדר פסח עם בר וטלי ואיל.
"הלחצת אותי, בחיים לא נגיע לרגע הזה. אתה יודע מה זה איל בבית כזה? איזה בושות? הוא יעשה לי פדיחות מול כולם. זה יותר מפחיד מלהסתובב בעכו ולהתחיל עם עבריין".

גם אם לא דור רפאלי, מורנו כן מעסיקה את עצמה במחשבות על הקמת משפחה בישראל, כי "להיות שחקן זה לא מספיק. בסופו של דבר אתה רוצה להתחתן ואתה רוצה לגדל ילדים. זה הדבר הכי חשוב לי בעולם".

אשאל זאת כך יונית: אז מה את עושה בנדון?
"כרגע לגמרי כלום. עד לפני שנה חיפשתי, נורא רציתי, אבל אני מבינה שחיפשתי מהמקום הלא נכון כי לא הייתי לא שלמה עם עצמי ולא סמכתי על עצמי מספיק. היום אני יודעת שהבנאדם שיהיה איתי וילווה אותי בחיים יהיה בונוס, לא משהו שאמור לייצב אותי. כשזה יהיה נכון – זה יגיע".

לטובת קוראינו האבירים על הסוס הלבן – מה את מחפשת בגבר?
"אני רוצה מישהו שיפרגן לי אבל לא יתלהב מזה שאני מפורסמת. אני אוהבת אותם לוחמים, מישהו שיתקן לי פנצ'ר, יתלה מראות. מראה חיצוני לא כל כך משנה לי, אבל חוש הומור חשוב מאוד, ושיהיה עד גיל 30. יש לך מישהו כזה להכיר לי?".

סטיילינג: עינת רוזן | בגדים: blocco ,top shop ,H&M , urban outfitters , לוני וינטג׳, ג׳ינס קצר - Levi's ל- urban outfitters | איפור ושיער: שושי אופיר.

עוד במגזין: מי מוכן לשלם 170 מיליון שקל על דירה בתל אביב?

>> לכל כתבות המגזין