עולם הבידור נפרד מדודו טופז, ששם הבוקר קץ לחייו בתאו שבבית המעצר ברמלה. יש מי שמזילים דמעה ויש כאלה שלא שוכחים את מעשיו האחרונים, שבסופו של דבר הביאו להתאבדותו.
"אני בהלם, הלם מוחלט", אומרת ציפי שביט, חברה קרובה וותיקה של טופז, "זה צער שאני אפילו לא יכולה להסביר לך כמה. אני לא אוכל להסביר לך כמה אני זוכרת דודו אחר. אני זוכרת דודו ברוך כישרונות, באמת מוכשר כמו שד, שעשה את את התוכניות המלבבות האלו, שבאמת פיצח קוד, שהבין את הפטנט, שאהב את האנשים האלו, שעשה המון מעשים טובים כמעט כל שבוע, שחיבר אנשים שלא דיברו אחד עם השני עשר שנים, אמא מאוקרניה שלא ראתה את בנה החייל שש שנים, ילדה חולה באנורקסיה שהוא מציע לה להיות דוגמנית ובלבד שתעלה במשקל, דודו אחר. אינני יודעת מתי כל זה התחלף, אינני יודעת מתי כל זה לקח אותו למקום הכל כך כל כך אכזרי הזה של השנה האחרונה ואני זוכרת דודו אחר ואני חושבת שכך צריך לזכור אותו, לא את השנה הזאת אלא את כל השנים עם הפעילות הזאת באמת עם הראשון בבידור, שהפיק לעצמו חיים יוצאים מהכלל ומוות אכזרי".
תיארת לעצמך שזה מה שיקרה?
"אני ידעתי שהעצב והצער והסבל שלו הוא בלתי ניתן לחיות עימו בהכלה, זה היה בלתי אפשרי המקום הזה, העיתונות הזאת, התמונות עם הרגליים ועם האזיקים, הפגישות עם הילדים, זה לא רק דודו, אי אפשר לעמוד בכמות כזאת של כאב והשפלה, ודאי וודאי לא אדם שגדל כסוג של מלך ונסיך ומשיח ומה לא".
העיתונאי רביב דרוקר מיהר לפרסם בבלוג שלו פוסט בנושא אחריות התקשורת. "התקשורת הייתה ממש רחמנית איתו", הוא כותב בין היתר, "דודו טופז התאבד מכיוון שלא הצליח לחיות עם המציאות של חייו. לא יודע אם זה תקין פוליטית להגיד את זה, אבל טוב שהתאבד. עשה טוב לעצמו ועשה טוב לנו. המשך הסאגה היה מכאיב מדי ומרגיז מדי. לא דחוף לנו לשמוע את הטיעונים להקלה בעונשו, את עדי האופי ובטח לא עוד כתבות על שיגרת חייו בכלא. ששירות בתי הסוהר יבדוק את השלומיאליות שאיפשרה לטופז להתאבד. אני שמח שהם שלומיאליים. עכשיו אילן שושן רק צריך להזדרז עם הסרט שלו".
"זה עצוב שאדם שולח יד בנפשו, אין לי מילים", אומרת מרגלית צנעני, "אתה עומד חסר אונים. הוא חיסל את עצמו חיסול ממוקד, אמר תמות נפשי עם פלשתים, אני אגמור את הפארסה הזאת, נואו מור הטלנובלה הזאת, גמר את זה. אני רוצה לומר לך שאני מלאת השתאות כי מי אדם שעושה את כל מה שיוחס לו בסוף שולח יד בנפשו. היו דברים מעולם, היו סיפורים כאלה הוא סגר את המערכה הוריד את המסך השאיר את האנשים פעורי פה, איזו סאגה, איזה סיפור, איזו טרגדיה האנשים שפוצחו להם העצמות, הילדים שלו, כולם בסערת רגשות. המעשים שלו גם היו בווליום מדהים, הכל אצלו היה אדיר, הוא הרוויח כסף אדיר, היו לו חיים שכל ברנש היה רוצה. זה לא עוזר לו עכשיו".
"אני המום", אמר ננסי ברנדס, חברו הטוב של טופז, לחדשות 2, "לפני חודש אמרתי לכל האנשים 'אתם מתנהגים בצורה שלא משאירה לו ברירה, למרות שהוא עשה דברים איומים'. אני רוצה שהדברים יהיו ברורים – הוא עשה דברים נוראיים זה בלתי מתקבל על הדעת מה שהוא עשה. אני מכיר את דודו ולא האמנתי שהוא יכול להיות כל כך אלים. אבל המסר של כולנו הוא שאין לו לאן לחזור ואני מכיר אותו, הוא בנאדם שאם מעבירים לו את המסר הזה הוא ישים קץ לחייו.
"הכרתי אותו בשנים הראשונות שעליתי ארצה", הוסיף ברנדס, "אני חייב לו הרבה בקידום הקריירה שלי. דודו היה חבר שלי ועזר לי ובבוקר העצוב הזה אני לא יכול לשכוח את מה שהוא עשה עבורי. הוא היה חבר מתי שהייתי צריך אותו. זה סוג של אינפנטיליות (מה שהוא עשה), זה כמו ילד שלקחו לו את הצעצועים והוא לא ידע מה לעשות בלי הצעצוע הזה, הרייטינג. אבל ברגע שעצרו אותו עם 24 צלמים הבנתי שעושים לו סוג של לינץ' תקשורתי והוא לא יעמוד בזה. אמרתי בכל התחנות 'אל תתנו לו הרגשה שהוא מת מהלך'. ובאמת בגלל זה הוא התאבד כי הוהא הרגיש שאין לו לאן לחזור חוץ מהילדים שלו, המסכנים האלה".
"אני מצטער על מותו, אהבנו את דודו", אמר בין היתר איש יחסי הציבור רני רהב, "אהבנו אותו עד הרגע שהתחיל לפעול כפושע סדרתי. אני קורא לכל חבריי שמאשימים את התקשורת: התקשורת פעלה באופן מדהים ובאופן בו צריך לפעול במדינה דמוקרטית". רהב הוסיף כי לפחות ילדיו לא יאלצו להתמודד עם משפט ארוך ומתיש.
"גם אחרי הסיום הטרגי", אומר גדי סוקניק, "אני עדיין סבור שבמדינה שבה החוק ואכיפתו הן החוליות החלשות. הפרשה הזאת הייתה עוד הוכחה שלעיתים קרובות לאשם יש לא פחות סנגורים ותומכים מאשר לקורבנות. התקשורת לא צריכה לעשות שום חשבון נפש אלא רק אלה שמקבלים במה כדי לתקוף אותה. כל הפרשה הזאת הייתה טראגית מתחילתה ועד סופה, אבל אני משתדל לא להשתתף במרחץ דמעות התנין שעכשיו רק מתחיל להתנהל".
"זה סיפור עצוב ביותר" אומר הבדרן שלום אסייג, "כואב לראות בן אדם שהיה בשיא והגיע לכזה מצב. הוא הביא את עצמו למצב שהוא לא יוכל לעמוד בזה יותר. עבדתי איתו בכל מיני דברים, בכל מיני פרויקטים, זה סיפור הזוי ועצוב. לא הייתי בהלם כששמעתי שהוא התאבד כי הוא כבר ניסה פעם אחת והיה ברור ונראה שהוא לא יוכל לעמוד במצב שהוא הגיע אליו. אי אפשר לחפש אשמים בסיפור הזה".
"קמתי בבוקר וראיתי מלא אסמסים" מספר הבדרן נאור ציון, "נכנסתי לאינטרנט וקראתי, זה מאוד עצוב. אני בטוח שכל אחד שהיה מגיע לסיטואציה כזאת - זו הייתה אופציה שעוברת בראש, שאין טעם לחיות. צריך להבין שהאיש הזה עיצב את כל התרבות הטלוויזיונית של ישראל מאז המהפכה התקשורתית של ערוץ 2. את ההזדמנות הראשונה שלי קיבלתי אצלו, עוד כשהייתה לו תוכנית משותפת עם רבקה מיכאלי בערוץ הראשון. האמת שכוחו עדיין היה במותניו, ואם הוא היה יודע להתאים את עצמו לדבר הבא מבחינה טלוויזיונית, הוא היה יכול לעשות דברים חריגים. חוץ מזה שהיה לו את השקט הכלכלי כדי לעשות הפסקה, הוא היה אחד האנשים המסודרים בשוק הבידור. כשאתה רואה מישהו כזה שהיה לו הכל גומר ככה, זה דבר מאוד עצוב".
"הייתי עכשיו באימון בספורטק" מספר ציון, "רצתי וראיתי צוערים שעשו יום ספורט וכולם אמרו שהוא היה כמו אבא שלהם. בשביל הרבה אנשים הוא היה סוג של אבא, זה בן אדם שגידל דורות שלמים. במשך כל שנות ה- 90 הוא היה המנחה ששלט ללא עוררין, ג'וני קרסון המקומי, וזה מה שבסופו של דבר אנשים זוכרים לו, לא את המעידה ואת המעשה המאוד חמור".
דודו טופז התאבד - סיקור מיוחד ב-mako:
ציפי שביט שבורה וכואבת את התאבדותו של חברה הקרוב טופז. ראיון עצוב
טופז תיסרט לעצמו פרק סיום מפתיע ומזעזע אבל כל כך צפוי. יובל נתן נפרד