לילה קשה עבר על כוחותינו. מספר שעות אחרי שמיקי לוין עזבה את בית האח הגדול, ג'ולי צ'ן, הארז טל-אסי עזר של ארה"ב (רק בלי הבדיחות), הכריזה על הזוכה בעונה העשירית של "האח הגדול" של אחותינו הגדולה, ארה"ב. אני לא רוצה לשחרר כאן ספויילרים, אבל הזוכה הוא אחד המשתתפים הגדולים והאדירים בתולדות המשחק.
שיר לצפון (תל אביב)
ובחזרה לארץ - האח הגדול והקהל בבית העניקו אמש למתמודדים מתנה גדולה, ולא, אני לא מדבר על מסיבת שנות ה-70 שנמשכה לתוך הלילה (רק בלי הסמים), אלא על מתנה שהמתמודדים עדיין לא מודעים לקיומה. בעוד מספר ימים הם יתעוררו מהתרדמת המוחית שלהם, ייזכרו שיוסי ניצל כבר שלוש פעמים מהדחה ושעינב ניצלה ממנה פעמיים, ואולי יבינו סוף סוף למי באמת יש פה סיכוי לנצח.
באופן אירוני, מי שנעשה איתו צדק אתמול היה דווקא בוריס. למי שכבר הספיק לשכוח, היה למיקי סיכוי לא רע לזכות בתואר המודחת הראשונה של המשחק, אבל דווקא בזכות אותה טעות מפורסמת זכינו לקבל ממנה עוד כמה פירורי אסטרטגיה מרשימים שגרמו לי ליהנות מכל רגע שלה במשחק.
אחרי שהאח הגדול נתן לה סטירה מצלצלת כשהפריע לה לחבק את הדובי ובישר לה שגם היא הייתה אמורה להיות מועמדת להדחה, מיקי הפשילה שרוולים והתחילה לסמן מטרות. תוך שבוע היא מחקה שלוש הצבעות נגדה (אשר, איתי ושפרה), יזמה ברית עם עינב וג'ני-רנין, כיוונה את הקולות שלהן במדויק נגד נעמה - וכל זאת בלי להפר את החוק של האח הגדול שאוסר לדבר על הדחות. אבל מיקי עשתה שתי טעויות: אחת מול הקהל בבית והשנייה מול שאר המתמודדים.
הטעות הראשונה והמשמעותית התרחשה עוד לפני שנעלי העקב שלה הספיקו לעשות בבית אפילו צעד אחד; בכרטיס הביקור שצילמה לפני התכנית, מיקי לא המציאה לקהל סיפור מזויף על אמא צעירה שנאבקת בשביל הבת שלה ורוצה להוכיח לה ולכולם שיש בה יותר מרק בלונדינית (סיפור שאני, למשל, הייתי ממציא), אלא בחרה להציג את עצמה כך: בת 31 עם גוף של בת 13 (מעניין כמה פדופילים הצביעו בשבילה אתמול?), חולת כסף, חברה של טוראית בוסקילה, ואם כל זה לא הספיק לכם עדיין בשביל להתאהב בה, אז היא קינחה ב"שייזהרו ממני" מתנשא. מישהו שכח לספר לה שלרושם הראשוני יש משקל רב.
התדמית שלה רוסקה סופית במשחק "הכר את חברך לבית", שבו התפארה בפני ערן בבגידות ובחוסר הסבלנות שלה לאנשים. העיקר שתוכל לשבת השבוע עם בוסקילה בבית קפה (אם זו תצא שבת) ותתגאה בכך שהיא לא השתנתה בשביל אף אחד.
הטעות השנייה של מיקי הייתה שהיא כל כך נסחפה לתוך המשחק האסטרטגי, ששכחה שלפעמים צריך לקחת צעד אחורה. הבית הוא מקום קטן וסגור והשמועה על מאמציה לסלק את נעמה פרשה כנפיים ונתקעה בקיר של המטבח. מיקי ספגה ארבעה קולות בסך הכל (צבר, שי, קרן ונעמה) ואלמלא הצבעתה של נעמה (שזו הייתה הפעם הראשונה שהיא הצביעה כנגד מיקי) היא כלל לא הייתה מועמדת להדחה.
המפה האסטרטגית
אחרי שבועיים של צעקות, הצבעות, סרטן ריאות פוטנציאלי ונשיקה אחת, ניתן כבר לבצע מיפוי ראשוני של המבנה האסטרטגי הנרקם בתוך הבית. המתמודדים הקיימים נחלקים לשלוש קבוצות מרכזיות: המקובלים, החריגים והערכיים, כשבין הקבוצות מחברות חוליות קישור. עדיין לא מדובר בבריתות חזקות, אלא יותר בהסכמי הבנות בין חברי כל קבוצה.
המקובלים: ערן,שי, קרן ונעמה
המקובלים בנויים מצוות מרכזי ונספחת. המשולש המרכזי הוא ערן-שי-קרן; ערן ושי נאמנים זה לזה, ומכיוון שהם מתפארים בעבר של פותחי רגליים סדרתיים, היה זה אך טבעי שהם יצרפו אליהם את קרן, החתיכה התל אביבית. קרן, למרות ההורמונים המשתוללים שלה - כלל לא נאיבית, והיה מעניין לצפות בה בימים האחרונים משתפת פעולה עם חיזוריה של מיקי, אבל מצביעה נגדה בפעם השלישית בלי למצמץ.
הנספחת נעמה זכתה בפרס חשוב אתמול: כרטיס צהוב. היא נאלצה להיכנס עם מיקי ראש בראש כדי להשמיד את האיום המרכזי על קיומה בבית וכתוצאה מכך חטפה אש כבדה מחברי הקבוצות האחרות. נעמה חייבת עכשיו להנמיך פרופיל ולהשאיר את המורה שבה מחוץ לבית. אם היא תצליח בכך, היא עשויה ליצור בעוד חודש ברית נשית מתחת לאף של שי וערן ולהשתלט על הקבוצה.
הערכיים: רנין, ג'ני, שפרה וצבר
ג'ני-רנין: לרנין חשוב שאנשים יתנהגו באופן ההולם את השקפת עולמה, אבל הגמל שלה מסרב לראות את דבשתו. כשרנין לבדה היא בוכה לאח הגדול שהיא רוצה הביתה, אבל כשהיא נכנסת אליו עם ג'ני היא מספרת שדווקא טוב לה.
שפרה מחפשת את הטוב באנשים ומזכירה לי את שחר מ"הישרדות". מהסיבה הזאת שלושתן מתחברות לצבר שמשדר ערכיות, אבל בפועל שונה מהן. צבר מודע לכך שצופים בו מהבית ולכן מתאמץ לשמור על תדמית נקייה. בקטע מרגש שלא שודר אתמול, צבר נפתח וסיפר שהוא מאוד רוצה לראות את אח שלו ברגע שייצא מהבית, ואז עצר כי הגרון שלו נחנק. למשחקים האלה יש כוח שלא ניתן להסביר במילים. הלחץ הפסיכולוגי של המשחק מעלה מן האוב תחושות מודחקות ולצבר יש את הכוח לשמור על קור רוח ואת השכל להשתלט על המשחק.
החריגים: עינב ויוסי
יש שחקנים שמפנימים את הכלל "ברומא, התנהג כרומאי", ויש כאלה שעושים על האש בתוך הוותיקן. יוסי ועינב הקימו מוצב אשקלוני בלב המעוז הצפון תל אביבי ופועלים כיחידה אחת עצבנית (עינב) ושנונה (יוסי), כך שמי שמתעסק עם האחד חוטף מהאחר. יוסי הוא שחקן חכם מאוד, בניגוד למה שרבים חושבים. אם עד עכשיו הוא בנה בעיקר על אהדת הקהל, הוא היה מספיק נבון כדי להבין ש"כמה פעמים אפשר לשים אותי בגריל? גם בשר ישימו אותו, בסוף הוא יישרף", ולכן מתמקד בשטויות מצחיקות שלא מחייבות אותו להסתכסך עם אנשים. למשל, דיבור למיקרופון ("חת חת, שומע"), פוזות למצלמה ("מצ'עמם לי, שומע?") ויכולת זיכרון פנומנלית של תאריכי יום הולדת (ומזל טוב לדן מנו לרגל יום הולדתו ה-30 שחל היום).
חוליות קישור: איתי, אשר, ונסה וליאון
מדובר בשחקנים מסוכנים בשל חוסר היציבות שלהם; הם מסוגלים לדלג ממחנה למחנה מתוך פחד או בגלל מצבי רוח. מי שישתלט עליהם - יגיע לגמר.
איתי עשוי להצביע עם המקובלים ועם הערכיים, עדיין לא ברור; אשר הולך עם מי שמשדר כוח באותו רגע, ויכול להצטרף לחריגים או למקובלים; ונסה היא קריזיונרית שמונעת על ידי אמוציות ויציבה כמו חגורת נפץ. הדבר היחיד שיציב אצלה זה הרצון להוציא את יוסי ועינב מהמשחק; לאון הוא המתמודד הכי רבגוני - מחובר לכולם ומסוגל להצביע נגד כולם. למשל, הוא מאוד מחובר לעינב, אבל זה לא מנע ממנו להצביע נגד אבא שלה. בעל פוטנציאל חיבור גבוה יותר לערכיים מאשר למקובלים שלועגים לו, ולכן יגיע לגמר.
השאלה המרכזית היא מי יזכה בשבוע הבא בקול של קרן, שעד כה הצביעה כבר שלוש פעמים ברציפות נגד מיקי?
