נתחיל בהישרדות מהסוג הכי ישראלי: בזמן כתיבת שורות אלה נמצאים עידן חביב, גיא גיאור, נתן בשבקין ואולי גם אחרים בשירות צבאי בשל המערכה בדרום. אני רוצה לנצל שורות אלה כדי להתפלל לשלומם של השורדים, לשלומם של כל חיילי ישראל ובעיקר לשלומו של השורד האמיתי, גלעד שליט.
כשר אבל מסריח
העלבון והלעג שנסרין זכתה לו בשל מוצאה האישי, קבעו שיא שלילי שלא הייתי עד לו באף עונה של הישרדות, והיו מיותרים בכל קנה מידה אפשרי. אמירותיו המעליבות של נתן ("דווקא הייתי במסעדה ערבית והיה שם אורז טעים", "אני רגיל שערבים זורקים עליי אבנים") מוכיחות שדבריו של גל במועצת השבט ("נסרין סובלת בגלל מנטליות שונה") היו נכונים, רק שלא המנטליות של נסרין היא זו שהייתה בעייתית. עם זאת, חשוב להבין שהדחתה של נסרין הייתה בלתי נמנעת בשל חולשתה הפיזית והחברתית, ללא כל קשר למוצאה. אלמלא זכייתו של נתן בחסינות האישית, ייתכן שאף הייתה נותרת באי עוד מספר ימים.
מה שכן, אל תמהרו כל כך לשכוח את המודחים הראשונים. השבוע נשאלה אירית בראיון אם היא רכשה חברים חדשים בתוכנית ובחרה להסגיר רמז בתשובתה: "זה סוד, תחכו לסוף התוכנית ותגלו". אצלי זה העלה חשד שההפקה הישראלית החליטה לחקות אלמנט נוסף מ"הישרדות" ארה"ב, כזה שעורר בעבר את זעם הקהל האמריקני: "שבט המודחים". מדובר בשבט שמורכב מהמודחים הראשונים של משחק, שיחזור ויצוץ רגע לפני האיחוד ויתחרה על הזכות להחזיר אדם אחד או יותר חזרה למשחק. נחיה ונראה.
יש ניצחון בלי אש
כבר שמונה שנים שהכלל ב"הישרדות" נותר פשוט וברור: את אבן האש מחלקים לשבט הראשון שזוכה בחסינות - ולמחרת גם לשבט שהפסיד וביקר במועצת השבט. כך אף היה בעונה הראשונה בישראל. אבל בעונה השנייה נוצר מצב אבסורדי ולא שוויוני, שבו שבט בארו שניצח פעמיים בחסינות נותר קר ומורעב ואילו שבט קניבה זכה באש רק מפני שהפסיד. חוסר השוויון אף החריף במשימת הפרס האחרונה (שנלקחה היישר מעונות 13 ו-16 של האמריקאים, אגב), כשקניבה התחרו על ציוד דיג יוקרתי ואילו שבט בארו נותרו להילחם על אבן האש.
אבל למרות פערי הכוחות, שבט בארו עשה את הבלתי ייאמן (בעזרתו האדיבה של מאיר עבדול ג'אבר), ניצח שוב במשימת החסינות, ובעזרתם של מירית, יואב, משקפי ראייה וראש גפרור - האש נדלקה (יחד עם יואב) ומלאה את קיבותיהם הריקות של חברי השבט.
איך נפלו "גיבורים"?
אחרי שהתחיל את המשחק במפגן אסטרטגי מרשים, חוטא גל בביטחון עצמי מופרז ובשחצנות. במקום לשתוק לאחר הדחתה של אירית, הוא מבדר את עצמו בכך שעוקץ את איתי מול אנסטסיה ואפרת ("תגיד, איך הייתה מועצת השבט אתמול? מתי הופתעת, בפתק השלישי?"), ולחלוטין לא קולט את אופיו האמיתי והלא תמים של איתי, שמנמיך פרופיל בשלב זה של המשחק. גל גם טועה כשהוא מסביר לנתן ולגיא איך עבד עליהם, מה שגורם להם להתעורר ולרצות בהדחתו (דרך אגב, שמתם לב שהרגל שלו הייתה חבושה בזמן שדיבר איתם?). גל סובל מבעיה מוכרת של גברים: הוא מבצע את זממו ורץ לספר לחבר'ה.
והוא לא היחיד: גם אפרת חוטאת בשחצנות והתלהבות יתר. כל ניסיונותיה לשקר אולי נראים אסטרטגיים על המסך, אך בפועל כלל אינם עובדים הלכה למעשה. היא כל כך מתאמצת לגרום לנתן, גיא ואיתי להאמין שהיא לא הצביעה נגד אירית ("אני כמעט בכיתי, ראית שהיו לי דמעות בעיניים?"), שהיא משיגה בדיוק את ההפך: נתן וגיא נגעלים ממנה, וגיא אף עובד עליה בהצלחה כשישן איתה בחיבוק מזויף.
אופיר, לעומתה, עושה צעד נבון כשהוא משקר לחבריו שקיבל את אותו הרמז כמו יואב לגבי פסל החסינות. מעניין אם הוא לקח בחשבון שייתכן שגם יואב היה יכול לשקר. למזלו, הוא דיבר אמת.
ובפרס הצגת השנה זוכה מאיר, שגייס את כל השיטות המוכרות של ערסים לקבל גימלים מהרופא הצבאי. ולמי שלא הבין מה באמת הלך שם: מאיר פשוט עשה הצגה שהוא מפרפר בתקווה לקבל צ'ופרים מההפקה ועצבן בכך את חברי השבט (פרט למיכל).
אז מה צופים הכוכבים?
קניבה כבר איבדו שני מתמודדים (אירית ונסרין) ובזכות מחלקת הספויילרים של ערוץ 10, ידוע לנו שגם גל עומד להיפצע. מה שאומר שכדי למנוע מקניבה להתרסק לגורמים, להפקה לא תהיה ברירה והיא תבצע ערבוב בין השבטים על מנת לאזן כוחות. ואם אתם סקפטיים, אני מציע לכם להסתכל שוב על הפרומו לעונה השנייה, כשבסופו מאיר חבוש בבאפ של בארו מאחל לנטע-לי (במקור מקניבה): "תהני". ויש לי הרגשה שלא מדובר בפגישה על אי הגלות.