פח בלה לה לנד: הגמר הקטן
"יאללה בואו נגמור עם החלטורה הזאת", הכריז דודו אהרון בתחילת גמר "חי בלה לה לנד", שהדבר היחידי הטוב שאפשר להגיד עליו זה שהוא היה קצר יחסית לאירועי הנצח שאנחנו רגילים אליהם. ואכן, חלטורה. לקחת עונה שלמה - שמעבר לזה שהיא הייתה מעולה ומצחיקה ומלאה בלב ונשמה – בעיקר ברור שהיא הייתה מאוד מושקעת, ולסיים אותה בגמר צ'יפי ומביך של שקל וחצי, כולל פדיחות הסאונד והלוק הכללי של ערב פנויים פנויות ביקב בראשון? לא חבל?
*ובכל זאת: מה שבטוח זה שעם כל החיבה לדה לוקו - ג'ולייטה היא התגלית האמיתית של התכנית, שאתי לוי עשתה את העונה הזאת ושמישהו חייב לתת לישראל בונדק וגילי מסמי איזה לייט נייט.
עצרת המחאה: אלו שלא היו שם
שלום חנוך. שלום לא בא, שלום גם לא התקשר. לפי השמועות, מדובר במאבק אגו אייל גולן על מי מהם ינעל את העצרת. איף. לדיור בר השגה אולי עוד נגיע, אבל קמצוץ של גדלות נפש? זה כבר אבוד. אגב, אייל היה אחלה, אבל קצת מצחיק לראות מישהו שר "יש לי רק חלום לקנות לך יהלום" עם שני מיליון קראט תקועים לו באוזניים.
יעקב אילון. הקונספירציות רוחשות. מדוע יעקב אילון לא היה באף אחד משידורי המחאה? האם מדובר בסכסוך פנים ערוצי? אולי הוא ממתנגדי המחאה ולכן אינו מעוניין לסקר אותה? או שאולי יעקב אילון הוא איציק שמולי בתחפושת, ולכן הם לא יכולים להיות באותו פריים? כאדם פרטי, זה לא ממש משנה. כעיתונאי, מגיש חדשות והפנים של ערוץ 10, דווקא כן.
הרשת הסלולרית. סימן להפגנה מוצלחת: הרשת באזור קורסת. פאקינג 2011, ועדיין בכל פעם שבה יותר ממאה אנשים נמצאים באותו מקום, אין קליטה סלולרית. לא נורא, גם ככה הסיבה היחידה שאנשים מנסים להתחבר, זה כדי לבדוק כמה אנשים יש בהפגנה שהם נמצאים בה באותו הרגע ממש.
*ובינתיים, בערב המחווה למרגול: כשאריאל זילבר בצד שלך, כנראה שהמצב לא משהו.
אנחנו VS. טורקיה: אפשר להכריע בסמסים, או שרון פייר מחליט?
חרם על טורקיה. כן, שמענו. הרי אם טורקיה פותחת כאן חנות רהיטים, תוך חמש דקות יש תור של מאה מטר מחוץ למתחם ובפנים הולכים מכות על הדום כעור. כן, כזה שנמוך מספיק אפילו בשביל שדני איילון יהיה מרוצה.
אבל האמת שעדיף להשלים כי אחרי הכל – רב הדמיון על השוני. טורקיה, ישראל, מה הדיפרנס? שתי מדינות של ערבים שהצליחו איכשהו להשתחל לאירוויזיון. אז הנה מחוות פיוס: אנחנו נחזיר לרשותם את אמן הפופ הטורקי אביהו שבת ואת זמר הדמעות הטורקי אבי ביטר, והם יעניקו לנו את משקלם ברחת לוקום. ווין ווין.
ככה זה כשיש שניים: עתי ואיגי דו ראשי
ויצים: כמה קטנים וביוש
*עושה רושם שהארפר סבן, הבקהאמית החדשה בשכונה, צורכת יותר קלוריות מאמה. (לא שזאת חכמה גדולה). נקווה שלא יכניסו אותה בגיל שנה למשטר חסה נסיכותי, מסכנונת.
*אמש באיקאה: הקטלוג החדש כל כך עבה, שלמעשה אפשר להשתמש בו כהדום רגליים קטן. שוודיה משיבה מלחמה?
*מדי פעם יוצא לי לראות "מאסטר שף", ואני מוכרחה להודות שאני מחבבת את כל עניין הכשרות (או יותר נכון אי הכשרות) שעובר שם (ובכלל, בתכניות בישול) כל כך חלק. נכון, אין חזיר ושרימפסים לפנים, אבל מתחת לרדאר נותנים איזה גוש חמאה בסינטה, ניצוץ מרענן של ליברליות.
*החופש הגדול תם. כוחותינו יכולים לשוב בשלום לדיזנגוף סנטר.