במאי ותסריטאי - אורן פלי.
שחקנים - קייטי פת'רסטון, מיקה סלואט.
על מה הסרט?
זוג צעיר מתעד את ימיו ולילותיו בבית רדוף שדים.
על מה באמת הסרט?
כשאשתך מתחילה לראות שדים - זה הזמן לעזוב את הבית ולא להישאר ולצלם את זה.
הדבר הכי טוב בסרט
אווירת האינדיפנדנט. הסרט הוא לא סרט אימה קלאסי לא בתוכנו ולא בצורתו. הסרט מצולם רוב הזמן בידי השחקנים, האירועים יומיומיים והתחושה היא של "הום-וידאו", מה שמגביר את הפחד כשהוא מגיע.
הדבר הכי גרוע בסרט
שהפחד ממעט להגיע. הסרט מינימליסטי מידי, לא מספיק קורה בו, והכי גרוע זה שהוא לא מספיק מפחיד.
הסצנה שתלכו איתה הביתה
כנראה עם סצנת הסיום הבאמת מפחידה, ששונתה לבסוף בעצתו של סטיבן שפילברג, אבל היא לא שווה את כל הציפייה אליה.
מבלי להיכנס לספויילרים- הסוף של אותה סצנה מיותר, וכתובית הסיום שמותירה מקום לסרט המשך כבר מיותרת לגמרי.
הזווית הישראלית
הבמאי והתסריטאי, הישראלי לשעבר, אורן פלי, כמובן. הפך ללחמניה הלוהטת של הוליווד אחרי שצילם את הסרט ב-15 אלף דולר בביתו עם שניים מחבריו, וגרף כבר מעל 100 מליון דולרים, מה שהופך אותו לבמאי של הסרט הרווחי ביותר בהיסטוריית הקולנוע.
סקס
אוף-קאמרה. הזוג מעדיף לסגור את המצלמה בזמן הפעילות הטבעית שלהם. חבל, אולי זה היה מכניס קצת עניין לדקות המשעממות הרבות של הסרט. גם הדמיון של הגיבורה למוניקה לווינסקי היה יכול לספק השראה בתחום.
אלימות
פסיכולוגית. לא מתרחש שום מעשה אלים עד סוף הסרט, אך למרות זאת בקטעים המפחידים אתה מצליח לקפוץ במקומך. כמו שהוכיח היצ'קוק כבר מזמן- מה שלא רואים תמיד מפחיד יותר.
סטיילינג
של מסיבת פיג'מות. בגלל שבלילה יותר מפחיד, רוב הסרט מסתובבים בני הזוג בפיג'מות ותחתוני בוקסר. בורינג.
פסקול
אימתי למדי, מבלי להשתמש במוסיקה אלא ברעשים, לחישות, זמזומים, טריקת דלתות, גרגורים, נשימות וצרחות.
את ההבדל בין שדים ורוחות. רוחות היו פעם אנשים, ושדים הם סתם כוחות הרשע.
המשפט הראשון שתגידו כשתצאו מהסרט
אובר-רייטד. לעולם לא אאמין יותר למערכת יחסי ציבור משומנת.
המשפט הראשון שיגיד סטודנט לקולנוע כשהוא יוצא מהסרט
כמו רוב סרטי האימה, עצמאיים או הוליוודיים, גם סרט זה נופל בסופו של דבר לבור המיזוגיניות. למה במאי אימה כל כך מפחדים מנשים, מחויבות וזוגיות?
המשפט הראשון שאמא שלי תגיד
רגע, מדובר בסיפור אמיתי?
"פרוייקט המכשפה מבלייר"- כדי ללמוד איך עושים סרט אימה עצמאי לא ממש מפחיד במעט אמצעים וסומכים על יחסי הציבור שיעשו את השאר.
"מגרש השדים", "קארי"- ושאר סרטי אימה עם גרסתם ל"הדיבוק".
שורה תחתונה
מהומה רבה על לא מהומה. תרגיל מבריק ביח"צנות. אם אתם מצפים להיראות ולהרגיש מפוחדים ומבועתים כמו בטריילר של הסרט, לא מובטח שזה יקרה. סצנות הסיום בהן מתגברת האימה לא מחפות על רובו של הסרט בו בעיקר בוהים במסך בשעמום ומציצים בשעון כדי לברר עוד כמה זמן נשאר.
זמן מסך
86 דקות.