במאי- רון הווארד (“פרוסט-ניקסון", “נפלאות התבונה").
תסריט-אלן לוב ("אהבה בהחלפה", "וול סטריט 2").
שחקנים- וינונה ריידר, ווינס ווהן (“הצד שלו, הצד שלה”), קווין ג'ימס (“מלך השכונה”), ג'ניפר קונלי (“רקוויאם לחלום”).
על מה הסרט?
ווינס ווהן נכנס לדילמה קשה כשהוא מגלה שוינונה ריידר בוגדת בבעלה, החבר הטוב שלו והשותף שלו לעסקים.
על מה באמת הסרט?
שיר הלל למונוגמיה.
הדבר הכי טוב בסרט
הפעם באמת היה קשה למצוא. כנראה שנסתפק ביופיה הבלתי מעורער של ג'ניפר קונלי.
הדבר הכי גרוע בסרט
כאן המשימה כבר קלה בהרבה, כי מדובר בסרט שהוא בלגן אחד גדול, ממש שיעור ב"איך לא לעשות סרטים". שילוב הז'אנרים- קומדיה שחורה, סלפסטיק, ברומנס ודרמה מרגשת לא ממש מצליח להתחבר כאן, ומשאיר את הצופה תמה, מבולבל, מתוסכל ובעיקר אדיש.
הסצנה שתלכו איתה הביתה
ווהן וג'יימס מבצעים ריקוד משותף במועדון. חבל ששאר הסרט לא חינני כמו הריקוד הזה, שגם נקטע באיבו.
הסצנה שתצטערו שאתם הולכים איתה הביתה
בין שאר ההתנהגויות המטופשות והלא הגיוניות שמוטל על ווהן לבצע, המעצבנת מכולן היא מנהגו לדבר לעצמו או לאלוהים ברחוב.
סקס
לא סקסי בעליל. אולי זה בגלל הכימיה הלא קיימת בכלל בין אף אחד מהזוגות בסרט. אפילו סצנת הסקס-הצצה של וינונה ריידר שזוכה להשתעשע עם צ'נינג טאטום (“סטפ-אפ") הצעיר ממנה בתשע שנים, לא מצליחה להתרומם לשום מקום.
אלימות
אינפנטילית. ווהן נלחם עם המאהב בסצנת סלפסטיק מטופשת להפליא שהופכת דג חף מפשע לז"ל, ומאוחר יותר חוטף כמה בוקסים מהבעל המקורנן, כי כנראה שרק ככה גברים יודעים לפתור קונפליקטים.
סטיילינג
בלתי נראה. בדיוק כמו שהרוורד הצליח לכבות את הניצוץ הקומי-קינקי של ווהן, כך גם מחלקת הסטייל הצליחה להעלים את הסקס-אפיל הדובי שלו לגמרי.
מה למדנו מהסרט?
את מה שכל עיתון נשים כבר טען קודם בהידרשו לסוגיה הסבוכה- כנות היא הפוליסה הטובה ביותר. אל תנסו את זה בבית.
המשפט הראשון שתגידו כשתצאו מהסרט
מי יחזיר לי את השעה וחצי האבודות האלה?
המשפט הראשון שיגיד סטודנט לקולנוע כשהוא יוצא מהסרט
הקומדיה הראשונה של הרוורד מאז שנת 2000 מוכיחה שהוא עדיין חלוד לגמרי וכדאי שיחזור להתמקד בדרמות מיינסטרים שמרניות ומוסרניות כמו שהוא יודע ואוהב.
המשפט הראשון שאמא שלי תגיד
איזה סרט נהדר! גם אני מאמינה שמערכת יחסים בריאה וטובה מושתת על כנות לאורך כל הדרך. חוץ מכמה שקרים לבנים פה ושם.
מה ראה הבמאי לפני הצילומים?
"קוגר-טאון”- כדי לעצב את דמותה של ריידר בדרך המכוערת והסטריאוטיפית ביותר.
שורה תחתונה
מה כבר אפשר לצפות מסרט שאפילו הטריילר שלו היה משעמם? סרט מבולגן ששום דבר לא עובד בו, שתסריטו מחורר, שמהלכיו תמוהים, שאינו עקבי ואחיד, המשרטט בגסות ובחוסר אמינות את מערכות היחסים המתוארות בו, שלא מצליח לזפזפ כראוי בין הטונים השונים שלו ובעיקר לא הולך עד הסוף עם נתוני הפתיחה שלו, וניצני הקומדיה השחורה הולכים לאיבוד בידיים הרועדות והשמרניות של הבמאי.
זמן מסך
110 דקות.