במאי ותסריטאי- יוסף סידר (“בופור").
שחקנים- שלמה בראבא, ליאור אשכנזי.
על מה הסרט?
אב ובן,חוקרי תלמוד מאסכולות שונות, מתחרים על הערכה ויוקרה בעולם האקדמי.
על מה באמת הסרט?
כנראה שאין אמת במשפט- "בכל -אדם מתקנא, חוץ מבנו ותלמידו”.
הדבר הכי טוב בסרט
תסריט. אם כך קבעו שופטי פסטיבל קאן, מי אני שאערער על כך? ואכן, מדובר בתסריט מבריק, מורכב, מרובד, אינטליגנטי, עם רעיון בסיסי לא פחות מגאוני. רק חבל שיש תחושה שחסרות בו כמה סצנות, חלקן משמעותיות מאוד.
הדבר הכי גרוע בסרט
זה הסרט בו ליאור אשכנזי נראה הכי פחות סקסי עד היום. מזל שזה לא פוגע ביכולות המשחק שלו. אפשר להבין שחוקר תלמוד לא צריך להיות אטרקטיבי במיוחד, אבל גם הזקן העבות הלבן, גם מראהו בלי חולצה ובעיקר העדר כל סקס-אפיל התנגשו בפראות עם הציפיות שלנו מדמותו המוכרת.
הסצנה שתלכו איתה הביתה
הסצנה המרכזית והקומית ביותר המתרחשת בוועדת פרס ישראל הגריאטרית והמגוחכת, בחדר הקטן מדי להכיל את כל אנשיה והאגואים שלהם. מבריק.
הסצנה שתצטערו שאתם הולכים איתה הביתה
הסיקוונס המעט תמוה בו נגנבים לאשכנזי בגדיו במקלחת, ובעיקר הרגע בו המצלמה בוחרת להתמקד בישבנו הערום של איש זקן במיוחד.
סקס
או יותר נכון- העדרו. הגיבורים האינטלקטואלים כאן מעדיפים לישון על ספות הרחק מנשותיהן, ואם הם כבר איתן במיטה הם בוחרים להתעסק במילים ופרשנויות במקום במעשים.
אלימות
אקדמית. מי ידע כמה יצרים ותככים מסתתרים בוועדת פרס ישראל? מסתבר שעד דם יכולים להגיע שם הויכוחים.
סטיילינג
דוס-שיק. אשכנזי אולי מרופט עד מאוד בתפקיד הנוכחי, אך בראבא עוקף אותו ברמת האפרוריות. אנשי הסטיילינג הצליחו להפוך אותו לזקן, עייף וממורמר כל כך, המתהדר בשיער מבולגן, והתוצאה מזכירה בעיקר את הפרופסור המשוגע מ”בחזרה לעתיד”.
פסקול
עוצמתי מדי, דומיננטי מדי, דרמתי מדי. עשה חשק לעיתים להחליש אותו או לפחות לשים אוזניות כמו שהגיבור האוטיסט נוהג לעשות כדי לברוח מהעולם.
מה למדנו מהסרט?
העולם האקדמי הוא מסואב/מושחת/מגוחך לא פחות משאר העולמות אותם הוא מנתח.
המשפט הראשון שתגידו כשתצאו מהסרט
איזו הפתעה, ממש לא חשבתי שזו תהיה הסצנה האחרונה.
המשפט הראשון שיגיד סטודנט לקולנוע כשהוא יוצא מהסרט
אחרי "ההסדר”, "מדורת השבט" ו"בופור”- ממשיך סידר לחקור במיומנות את האתוס הגברי-ציוני-דתי-לאומי ויחסי אבות ובנים בחברה הישראלית הפוסט-ציונית. רק חבל שהמאבק הפמיניסטי דילג עליו, ודמויות הנשים אצלו הן לא יותר מקישוט לא מטופל ומעובד.
המשפט הראשון שאמא שלי תגיד
היה שווה לחכות לבראבא 20 שנה עד שיחזור לקולנוע, אבל למה הוא כל כך כעוס כל הסרט? מחכה לנאום שלו באוסקר הישראלי.
מה ראה הבמאי לפני הצילומים?
סרטי "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה”.
שורה תחתונה
"הערת שוליים" הוא עוד סרט משובח מבית מדרשו של סידר. שהיה יכול להיות הרבה יותר מרק משובח אם היה מצליח להביא לידי מיצוי מלא את שלל הרעיונות, ההתפתחויות העלילתיות והדמויות המאכלסות אותו. שני הגיבורים נותרים שטוחים מעט, בעיקר דמותו של בראבא שהופכת לכמעט בלתי נסבלת אפילו כשהיא מתגלה בשיא חולשתה. הנשים ברקע הן בלתי נראות ומערכות היחסים ביניהן לגיבורים נותרות מסומנות בלבד ולא מתפתחות מעבר לכך. חוץ מהתסריט המוערך, מקוריותו של הסרט מתגלה בשימוש המעניין בשפה הקולנועית, בעריכה המורכבת, בצילום, בחירת הלוקיישנים והקומפוזיציות המדויקות ובמשחק המוצלח של כל משתתפיו.
זמן מסך
107 דקות.