בעלי מלאכה
במאי ותסריטאי- אנדרו סטנטון (“צעצוע של סיפור 1-3”).
תסריטאי-מרק אנדרוז, מייקל שייבון (סופר, “נערי פלא") מבוסס על ספריו של אדגר רייז בורוז (“טרזן").
שחקנים- טיילור קיטש (“אורות ליל שישי”), לין קולינס (“וולברין").

על מה הסרט?
ג'ון קרטר משוגר מהמערב הפרוע לכוכב מאדים כדי ליישב סכסוך עתיק יומין בין התושבים, ובדרך מתאהב בנסיכת הכוכב.

על מה באמת הסרט?
יש דברים ששווה וצריך להילחם עליהם. שמעתם את זה יפיי נפש?

הדבר הכי טוב בסרט
דמויות האנימציה הממוחשבת ובראשן הפסאודו-כלב. כוכב מאדים מאוכלס בחייזרים שונים ומשונים, הגיבורה הנשית מבניהם (בדיבובה של סמנת'ה מורטון), היא אחת הדמויות המעניינות בסרט, וחיית המחמד המתלווה אליה היא מההברקות הקומיות שלו.

הדבר הכי גרוע בסרט
כוכביו האנושיים, לעומת זאת, הם חסרי כריזמה לחלוטין.

הסצנה שתלכו איתה הביתה
ג'ון קרטר מגיע למאדים ומגלה שאובדן כוח הכבידה בכוכב עובד לטובתו.

אין תמונה
תלת מימד מיותר

הסצנה שתצטערו שאתם הולכים איתה הביתה
כל דיאלוג בין ג'ון קרטר לנסיכת מאדים הלוחמנית. שייבון, ממך ציפינו ליותר.

סקס
כוכבי הפלסטיק החיוורים של הסרט לא מצליחים כמובן גם לייצר איזושהי כימיה אמינה, וסיפור האהבה שלהם מהיר, קלישאתי וחסר ניצוץ.

אלימות
חייזרית וגדולת מימדים. הסרט מוכיח שוב שמה שיכול לאחד בין אויבים הוא רק אויב חיצוני אחר.

סטיילינג
אדמומי, בהתאם לצבעו של הכוכב.

מה למדנו מהסרט?
את מה שהוליווד מלמדת אותנו יותר מדי פעמים- שאפשר לזרוק 250 מליון דולר על סרט מיותר לחלוטין.

המשפט הראשון שתגידו כשתצאו מהסרט
למה נותנים לאנשים מעל גיל 16 להיכנס לסרט?

המשפט הראשון שיגיד סטודנט לקולנוע כשהוא יוצא מהסרט
בתור בי-מובי המבוסס על ספרי "פאלפ-פיקשין" מבמאי שזה לו מעבר ראשון מסרטי אנימציה כמו "וול-אי" ו"למצוא את נמו", ללייב-אקשן, מדובר בבלוקבסטר מוצלח לחלוטין שרק במקרה לא יוצא כסרט קיץ.

טריילר ג'ון קרטר (תמונת AVI: mako)
לא למבוגרים|תמונת AVI: mako

המשפט הראשון שאימא שלי תגיד
אני לא קהל היעד של הסרט, אבל את החורים בעלילה הזאת אפילו אני רואה למרחקים.

מה ראה הבמאי לפני הצילומים?
"סטארגייט", "ברברלה", "פלאש גורדון"- ושאר סרטים האוחזים באותה עלילה פחות או יותר.
"הפלישה למערב”- קאובויז נגד חייזרים ניסיון ראשון.

שורה תחתונה
סרט הרפתקאות מדע-בדיוני לילדים, בסגנון עדות "מלחמת הכוכבים", שלרוב המבוגרים שיצפו בו יגרום לפהק, במקרה הטוב, ולכאב ראש עצבני במקרה הרע. העלילה מבולגנת, התלת מימד מיותר והליהוק מזעזע. מה שמציל את הסרט מייאוש מוחלט הם תחושת האפוסיות הגדולה מהחיים, האנימציה הממוחשבת המוצלחת והעובדה שהוא לוקח את עצמו בקלילות ויש בו כמה רגעים מצחיקים במיוחד, שאינם תמיד אופייניים לז'אנר.

זמן מסך
132 דקות.