במאי ותסריטאי- גור ורבינסקי (“שודדי הקאריביים").
תסריט-ג'ול לוגן ("הטייס", "סוויני טוד").
מדבבים- ג'וני דפ, איסלה פישר (“ווידויה של שופוהוליק").
מדבב כוכב אורח- קלינט איסטווד.
על מה הסרט?
הזיקית רנגו מגיע למערב הפרוע, הופך לשריף ועוזר לחשוף שחיתות ציבורית.
על מה באמת הסרט?
לעולם אל תאמין באלו ששולטים בך.
הדבר הכי טוב בסרט
האנימציה. מרהיבה, מקורית ומלאת דמיון- מהמרחבים העצומים של המערב הפרוע ועד עיצוב הדמויות הביזאריות והטריפיות.
הדבר הכי גרוע בסרט
העלילה. די ברורה מהרגע הראשון, לא ממש מרגשת ולא תמיד מצחיקה.
הסצנה שתלכו איתה הביתה
מתקפת הרעים ההמונית בסגנון "מלחמת הכוכבים" במדבר.
הסצנה שתצטערו שאתם הולכים איתה הביתה
כל הסצנות עם הנחש, המעוצב בצורה אימתנית ולא פרופורציונאלית למדי. עוד מ"אנקונדה" יש לי בעיה עם נחשים.
הזווית הישראלית
בדיוק כמו העיירה במדבר, גם ישראל מתייבשת.
סקס
מתח מיני פושר בין רנגו התמהוני ללטאה הכעורה בעלת בעיית הקיפאון. רמז לפריג'ידיות?
אלימות
מערבונית למהדרין. לכולם יש נשק והם לא מפחדים להשתמש בו. האויבים הגדולים הם נץ אימתני, נחש ענק וצב מסואב.
סטיילינג
פרוע. אם אתם מצפים לדמויות החביבות של "דיסני" צפויה לכם הפתעה. כנראה שהסרט ממש לא מיועד לילדים, כי הדמויות כאן, המושפעות בעיקר מאייקונים בולטים של המערבונים הקלאסיים, הן אפלות וכעורות, לא קלות לעיכול ברגעים הראשונים, ולא טורחות להתחנף או להתחבב על ידי הקהל.
פסקול
מודע לעצמו. מושפע כמובן ממערבונים קלאסיים דרך מערבוני ספגטי ועד מלחמת הכוכבים ואודיסיאה בחלל. על חשבון המודעות הקומית, את כל הסרט מלווים 4 ינשופים מקסיקניים בשירה ונגינה כאילו היו לא פחות ממקהלה יוונית במחזה טרגי.
מה למדנו מהסרט?
את השיעור שלמד רנגו- אי אפשר לברוח מהגורל שלך.
המשפט הראשון שתגידו כשתצאו מהסרט
איזה כיף שג'וני דפ חזר לדבב?
המשפט הראשון שיגיד סטודנט לקולנוע כשהוא יוצא מהסרט
הוליווד כנראה ממש מתגעגעת למערבונים, אחרי "אומץ אמיתי", שסצנות מסוימות בסרט ממש נראו כאילו הועתקו זו מזו, מגיע "רנגו" שעושה מהז'אנר חביתה פוסט-מודרנית שג'ון ויין לא היה מדמיין שאפשרית מעולם. הופעת האורח של איסטווד היא תו הכשר שגדול קצת על הסרט הזה.
המשפט הראשון שאמא שלי תגיד
אני עדיין חושבת שסרטים מצוירים זה רק לילדים.
מה ראה הבמאי לפני הצילומים?
מערבונים- נו מה?
"פחד ותיעוב בלאס ווגאס”- כדי לקרוץ לדמותו ההיסטרית של דפ, אם בעיצוב דמותו של רנגו ואם בציטוט מתוך הסרט.
"צ'יינה טאון”- בגלל שדמות הרע שם השפיעה על עיצוב דמותו של הרע כאן.
שורה תחתונה
פרודיה קומית מערבונית חכמה ומקורית. האנימציה מלאת דמיון, הדמויות מקוריות וג'וני דפ, גם אם רק בקולו, פשוט נהדר- אך למרות הזאת הסרט לא מצליח לענות על כל הציפיות הגבוהות שיצר והתחושה הסופית היא שמשהו בסיסי מאוד חסר בבניית העלילה, מה שמונע מההתרגשות הסופית המיוחלת להגיע.
זמן מסך
107 דקות.