השחקן יוסף שילוח הלך הבוקר לעולמו בגיל 69 לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. שילוח היה אחד מהשחקנים הבולטים של הקולנוע הישראלי וזכור בעיקר מתפקידיו בסרטים "אלכס חולה אהבה", "חגיגה בסנוקר", "ספיחס" ו"משפחת צנעני".
"אני ממש בספק אם יהיה סרט המשך ל'חגיגה בסנוקר'", אמר בראיון ל-mako לפני כשלושה חודשים, "נראה לי שעדיף שכך. הציפיות יהיו בלתי אפשריות למימוש עבור חבורת זקנים שכמונו".
"היה לי את הכבוד לעבוד עם שחקן אדיר בכל קנה מידה, זו אבידה גדולה והעשייה שלו תישאר איתנו לנצח", אומר טוביה צפיר ששיחק איתו ב"חגיגה בסנוקר" וב"נישואין נוסח תל אביב". "יוסי היה קומיקאי שקשה לתאר, הוא מיתוס עם הדמות של הפרסי שהפך לקלט ואולי לדמות הכי אהובה בכל הזמנים".
"אני הייתי מעריץ שלו, הוא מודל לחיקוי, גם שעבדתי איתו וגם שראיתי אותו מהצד. בנוסף ליכולות הקומיות שלו הוא גם היה שחקן דרמטי נפלא שידע לעשות כל תפקיד. כמובן שלא נשכח ליוסי גם את הפעילות החברתיות אליהם הוא רתם אותי לא פעם".
"אני זוכר שצילמנו את סצנת הארוחה המפורסמת בבית הרב ב'חגיגה בסנוקר', אלו היו שלושה ימי צילום שלעולם לא אשכח. ההומור של יהודה, זאביק וכמובן יוסף זה היה שילוב של צחוקים וחגיגה שתמיד אזכור".
השחקנית ניצה שאול, ששיתפה פעולה עם שילוח ב"חגיגה בסנוקר", "השוטר אזולאי" ו"כץ וקרסו", אמרה בצער: " איבדנו אדם מדהים ומיוחד. הוא היה שחקן נפלא עם המון עומק ועוצמה וכמובן יכולות קומיות בלתי נדלית, מושלם פשוט. היה ביוסף המון עדינות ואלגנטיות שלא רואים במחזותינו. הוא היה איש עם עקרונות אבל עם המון קלילות וחן. בתור שחקנית צעירה הוא תמיד נהג לעזור לי ללא התנשאות וממקום אדיב וכיף. חבל שהוא היה צריך ללכת מאיתנו ככה, זו אבידה גדולה".
"איבדתי שחקן ענק וחבר קרוב", אומר צחי נוי, "את יוסי הכרתי לראשונה על הסט של 'ספיחס' והוא ישר הדהים אותי במקצוענות שלו ובגישה החיובית שלו לתחום ולחיים. הוא מיתוס שיישאר לנצח. רבים זוכרים אותו משחק את דמות הפרסי ואני כמו כל עם ישראל הייתי בטוח שהוא פרסי עד שיום אחד שהייתי אצלו בבית שאלתי אותו והוא אמר לי שהוא בכלל מכורדיסטאן. למרות שהוא קיבל בעיקר את התפקידים האלו הוא היה שחקן שהיה יכול לשחק בכל תפקיד. הוא יחסר לי נורא וחבל לי שהוא הלך מאיתנו בטרם עת".
נירו לוי, ששיחק איתו ב"ימים של אהבה" ו"כיכר החלומות": "כמה עצוב לי לשמוע את הבשורה הקשה הזאת. יוסף היה שחקן גדול אבל הייתה לו אישיות עוד יותר גדולה. אהבתי אותו מאוד והזדמנות לעבוד לצידו הייתה חוויה שלא אשכח כל החיים. דורות שלמים גדלו עליו והתחנכו על הדמויות שהוא שיחק וזה יום עצוב לכולנו. לא נשכח אותו".
שרת התרבות והספורט, לימור לבנת, הביעה היום צער רב על מותו של שילוח ומסרה תנחומים לבני משפחתו.
מאיגוד אמני ישראל נמסר: "איגוד אמני ישראל מרכין היום ראש עם מותו של יוסף שילוח ז"ל. שילוח, שחקן מוכשר ואדם אהוב וצנוע, היה חבר באיגוד אמני ישראל (אמ"י) מיום הקמתו ואף היה חבר בוועד המנהל במשך מספר שנים. שילוח כבש עם השנים את המסכים, הבמות ואת לבבות כולנו הן כשחקן בסרטי קולנוע והן בתיאטרון, ואנו בטוחים כי לולא מחלתו היה ממשיך לפרוח ולתרום לתרבות הישראלית כפי שעשה במשך עשרות שנים. אנו באמ"י נזכור אותו ונוקיר אותו תמיד".
מסלבדור עד פארוק
שילוח עלה לארץ בשנת 1950 מכורדיסטן בגיל תשע. סרטו הראשון היה "משפחת שמחון" ב-1964, לאחר שסיים במחזור הראשון של בית הספר למשחק "בית צבי". תפקידיו הבולטים ביותר היו כסמל שמש בסרטים "ספיחס" ו"סבבה" וכפארוק ב"אלכס חולה אהבה".
כמו כן, כיכב בסרטים "הבית ברחוב שלוש", "השוטר אזולאי", "אני אוהב אותך רוזה", "לילסדה" ו"ימים של אהבה" ודובב את דמותו של אריק בתוכנית הילדים "רחוב סומסום".
בחודש יולי האחרון זכה בפרס על מפעל חיים בפסטיבל ירושלים שם אמר בין השאר: "בשבילי כשחקן פארוק זו דמות מיתולוגית. זה היה הומאז' לצ'רלי צ'פלין אבל בארץ לא מכבדים אומן בעשייה שלו. הרבה מאד מהמבקרים חושבים שאני אדם טיפש כי אני עושה דברים זולים אבל באותה מידה הם יכלו להגיד 'הוא יכול לעשות את כל הדמוניות מדרמה קיצונית לקומדיה הכי מטומטמת'".
הוא השאיר אחריו אישה ושלוש בנות. לבקשתו ולבקשת משפחתו לא תיערך הלוויה או שבעה.