במקביל לחיזורים שזכתה לקבל דאז ממשה דץ, אורנה כהן שירתה בלהקת מפח"ש עם אלי יצפאן ורמי קלינשטיין. מצה"ל היא השתחררה בשנת 85.
"אני זוכרת את הטירונות שלי כמשהו נעים", מספרת אורנה, "אבל אני לא דוגמא כי בפניי עמדה האופציה להיות מד"סית, כי הייתי בנבחרת ישראל בכדורעף. בסוף התקבלתי ללהקה צבאית ורציתי לשיר. הצבא גילה לי עולם והכרתי מלא אנשים, מקומות ובעיקר רכשתי ניסיון על הבמה. שם חידדתי את העניין הזה שאני רוצה להיות זמרת".
הרומן של סער שיינפיין וצה"ל התחיל בשנת 1990, במהלך שירותו יצא לקורס קצינים ואחריו שירת כקצין קשר של החטיבה המרחבית של ג'נין.
"בשנת 94' עמדתי להשתחרר אחרי שנתיים בג'נין, שהייתה אז עיר מאד עוינת", מגלה סער. "היינו עוברים עם ג'יפים ממוגנים וחלונות סגורים והיינו חוטפים אבנים ומטענים. ממש לפני השחרור שלי חתמו על הסכמי אוסלו ופתאום, אני זוכר אותנו עוברים באותם כפרים וזורקים עלינו פרחים ואורז. התחושה בלב הייתה כאילו החלום מתגשם, אין מלחמות יותר. האהבה שספגנו מאותם אנשים שרצו להרוג אותנו יום קודם, זה אין לתאר. אני לא מרגיש שהשתחררתי מהצבא אי פעם. כל שנה אני עושה מילואים וזה ממלא אותי. זה כמו להתגייס כל פעם מחדש ולתרום למדינה, בייחוד אם זה פעילות מבצעית או מלחמה".
עוד לפני שנועה תשבי הייתה פרזנטורית של ml וכוכבת ברמה בינלאומית, היא עלתה כל בוקר על מדי הזית בדרכה ללהקת חיל החינוך לצידו של גורי אלפי.
"הצבא היה עבורי מאוד קשה ולא אהבתי את זה", נזכרת תשבי, "אבל במבט לאחור אני מבינה היום שלמדתי המון ושזה שינה אותי כבן אדם. אני מאוד שמחה שעברתי את החוויה הזו".
נינט טייב פרצה לחיינו בזמן שירותה הצבאי כשהגיעה לאודישנים של "כוכב נולד" על מדי צה"ל. טייב שירתה כמש"קית תחזוקה בחיל הנדסה במחנה נתן שבבאר-שבע. בזמן שירותה היא הופיעה בטקסים רבים והשיא נרשם כבחיל ההנדסה בחרו בה, הרבה לפני צביקה הדר, לשיר עבורם את המנון חיל ההנדסה הקרבית. עד היום ההמנון בקולה מנוגן בטקסי החיל.
"אם הייתי יכולה היום לבחור שוב איפה לשרת בצבא, אז הייתי הולכת לבסיס סגור כדי ממש לחוות את הצבא ולמצות את החוויה", מודה נינט.
אלירז שדה שירת בין השנים 2001 ל-2004 כלוחם ביחידה 202 של הצנחנים. "לאורך כל השירות הייתה לי חברה", הוא מספר. "מצד אחד זה עוזר שיש מישהי שמחכה בבית אבל מצד שני זה גם תמיד מוסיף לדאגות. גם לחוצים לצאת הביתה ועד שיוצאים הביתה יש לחץ עם מי להיות, עם החברים, המשפחה, החברה. תמיד מתבאסים ממשהו".
"הרגע הכי קשה בשירות היה בשמירה באחד המגדלים בבסיס. היה שם קר והגשם טפטף. אתה שומר שם עם עוד בן אדם, רק שניכם במשך חמישה ימים, זה כמו האח הגדול בקטן, רק ששם לא היו הדברים הכייפים. כשחושך, אז זה חושך מצרים כי אין תאורה מסביב וכשיש אור, אתה ער כי אין לך ברירה פשוט. את האוכל היו זורקים לנו למדרגות והיינו אוכלים בתורות וחוזרים לשמור. בסוף השמירה הזאת, אתה קצת פחות מחבב את השותף שלך לשמירה. מצד שני, פעם שלחו אותנו לאבטחת ישובים באיזה חור ושלחו אותי עם הבחור שהכי שנאתי והוא הכי שנא אותי לשמור לבד במשך שבועיים. בסוף יצאנו מהשמירה הזאת החברים הכי טובים".
גם שרון חזיז וגם יואב צפיר העבירו את שירותם הצבאי בלהקת הנח"ל, כשלצידם גם דנה ברגר, מומי לוי ורוית יוספי".
"מאוד אהבתי את השירות הצבאי", אומרת חזיז, "זה נתן לי ניסיון גדול בהופעות כי הופענו כל יום, לפחות פעם ביום במשך השנתיים בהן שירתתי. היינו עושים הכל בעצמנו, תפאורה, סאונד, תאורה. אני מאוד נהניתי מהשירות מכיוון שדובר בשילוב של להיות על במה, שזה המקום שאני הכי נהנית בו, ובמקביל לצרף את זה לתרומה לחיילים שמשרתים במוצבים רחוקים ולעשות להם שמח על הלב. זה היה מאוד כיף ונתן לי סיפוק גדול".
עוד הרבה לפני שזכה ב"המירוץ למיליון" ודיגמן לחברת רנואר, שי כהנא היה לוחם בסיירת גולני לאחר שהתגייס לצה"ל בנובמבר 1994. כהנא שירת במחנה שרגא, שם ממוקמת היחידה, אבל בפועל היה מרבית השירות בשטח.
"הצבא היה עבורי חוויה מכוננת ומבגרת", אומר כהנא, "תקופה מאתגרת שגרמה לי להפנים כמה חשוב לכל אחד לשרת בצבא ולתרום הכי הרבה שאפשר, כי יש לנו רק מדינה אחת".
תתפלאו, אבל ליטל שוורץ דווקא לא עשתה צחוק מעבודה בזמן הצבא, ושירתה ביחידה להכוונה חיילים משוחררים בחיפה.
"הצבא נתן לי המון, כי היה לי שרות קרוב לבית. בשתיים בצהריים כבר הייתי בבית, אוכלת ארוחת צהריים, ואז יכולתי לשלב לימודי משחק אחר הצהריים. בנוסף, בבסיס שלי גם היו מלא חיילים חתיכים, אז אני הייתי עסוקה בעיקר בלהכיר את החברים שלי שם. אבל רגע ברצינות, אני חושבת שלשרת בצבא זה דבר הכרחי מאוד, אני לא פוסלת את אלו שלא רוצים ללכת ומפחדים מקרבי, אבל אפשר לעשות דברים אחרים. זה חשוב, זה רק שנתיים מהחיים, זה לא נורא, תאילנד או הודו יחכו".
גם בצבא הוא חיפש אהבה: גיא גיאור התגייס בנובמבר 98' לחיל התותחנים, שם היה מפקד סיור של יחידה מובחרת. עד היום הוא עושה מילואים באותה היחידה, וכחלק מהמילואים אף השתתף במבצע עופרת יצוקה. זה, אגב, היה בדיוק בזמן שכיכב ב"הישרדות".
"עד היום השירות הוא מאוד אינטנסיבי", מספר גיאור, "אני עושה מילואים עם אותם חברים והפכנו לקבוצה של חברים מאוד קרובים מאז הצבא.הפיקוד על חיילים וההכשרה שלהם בגיל 20 זו אחריות מאוד גדולה וזה משהו שיוצא לחוות רק בצבא. כמה שאתה נותן אתה גם מקבל ואני חווה את זה עד היום גם במילואים".
שדרית הספורט מירי נבו ממש לא היתה עיתונאית בעברה. נבו העבירה את שירותה הצבאי כזמרת בלהקת פיקוד צפון בין השנים 1985 ל-1987. "היה אחלה שירות צבאי, הוא בעצם היווה את תחילת הקריירה המקצועית שלי".
השורד הכמעט ראשון, דן מנו שירת בסיירת אגוז, ובמילואים עבר לשרת כסמל מחלקה בגדוד 13 בגולני ומפקד מחלקה באלכסנדרוני (חטיבת חי"ר). אחרי מלחמת לבנון השנייה ו-7 שנים בתפקיד מפקד מחלקה, ראש אכ"א אישר להעניק למנו דרגת סגן ללא קורס קצינים. חברים מספרים שרוב השירות הצבאי מנו היה בלבנון, שם אף איבד שני חברים בהיתקלות.
"הקצין שלי בטירונות היה רועי קליין ז"ל", מספר מנו, "הוא היה מפקד שלי בחצי שנה הראשונה של המסלול באגוז ואני נותן לו הרבה קרדיט על עיצוב האישיות שלי - דבקות במשימה וערכים של חברות. הוא נהרג במלחמת לבנון השנייה כשקפץ על רימון להציל את החיילים שלו. לא הייתי מופתע בכלל כששמעתי שהוא עשה את זה, הוא היה מפקד מדהים".
השורד השלישי שלנו, שי אראל, התגייס בשנת 1996, בשנתיים הראשונות היה ביחידת אבטחת ישובים ברמת הגולן ובשנה האחרונה שירת כטבח בבסיס תובלה בטירת הכרמל. "במדינה כמו שלנו, שמוקפת אויבים, החובה שלנו כאזרחים היא לתת את 3 השנים האלו כדי להגן על המדינה", אומר שי. "חוץ מזה, גם היום בשירות המילואים אני מאבטח יישובים, עושה כל שנה מילואים קרביים ואני מחויב לזה. אף פעם לא התעסקתי באם אני אוהב את זה או לא, אלא עשיתי כי צריך".
והנה עוד חייל ששרד את צה"ל: טל אנגלנדר שירת בשייטת 13 בבסיס חיל הים בצפון הארץ בין השנים 1997 ל-2002.
"יש הרבה סיפורים שאת רובם אי אפשר לספר, ואת חלקם זר לא יבין. חוויה שעיצבה את המשך חיי הייתה אובדן החבר הראשון - סיפור נפילתו של ניר קריצ'מן ז"ל. בשייטת 13 נתקבל מידע על חוליית מחבלים בכפר עסירה א-שמליה (מצפון לשכם), שבעקבותיו הוקפצה היחידה. אחרי שעות לא מעטות של שהייה בשטח נתקלנו בחוליה וניר דרך על אחד המחבלים שהסתתר מאחורי טרסות. לאחר קרב יריות קצר שהתנהל פנים מול פנים, החוליה חוסלה. ניר נורה מטווח קצר בראשו, פונה לבית החולים שיבא בתל-השומר, אבל הפציעה האנושה הביאה למותו".
"בגלל אופי הפעילות והחוויות הקשות אותן עוברים במהלך השירות, למדתי לקחת את הכל בפרופורציות הנכונות, אני חושב שהשירות הפך אותי לבוגר, אחראי יותר, וגרם לי להבין שצריך למצות כל רגע בחיים עד תום, ותמיד תמיד לחייך".
אריק אלפר שירת בחיל המודיעין: "זו היתה אחת התקופות היפות בחיי ובסיומה קיבלתי את אות החייל המצטיין ואף חתמתי קבע. הרבה חברים שלי מהבסיס נשארו חברים טובים שלי עד היום. אני הכי זוכר את טקסי הזובור המשונים שהיינו עורכים לרגל קבלת דרגה. הם בדרך כלל כללו מוצרי חלב, התפלשות בבוץ ועירום חלקי, לא בהכרח בסדר הזה. בתמונה אני נאלץ לערוך לעצמי טקס שכזה".
בספטמבר 2000 התגייסה השורדת לשעבר מעיין פורטר לקורס מכיות בבה"ד 12. לאחר חמישה חודשים בתפקיד, יצאה לקורס קצינות פיקודי ומיד אחריו שירתה כמפקדת מחלקת בנים בבסיס זיקים.
"הצבא גיבש מאוד את אישיותי, תפקידי הפיקוד והמנהיגות תרמו רבות לזיקה החזקה שלי לצבא. אני אוהבת מאוד את המולדת שלנו ואני מגדירה את עצמי כפטריוטית ולכן כיום, כשאני בת 28, אני משרתת במילואים כקצינת מבצעים בגדוד מודיעין. שירותי הצבאי היה עבורי החווייה המשמעותית ביותר בחיים".
כשהגיע זמנה של מאיה בוסקילה להתגייס לצבא, בגיל 18, היא השתחררה לאחר שהצהירה כי היא דתייה. יותר מעשור אחרי, ובעקבות טענות בלתי פוסקות כנגד אומנים שלא שירתו בצבא, החליטה בוסקילה להשלים פערים וב-13 באפריל 2008, ממרומי גיל השלושים שלה, גויסה לשירות מקוצר, במהלכו עלתה כל בוקר על מדי הזית ושירתה בענף התרבות בחיל החינוך. ב-15 בינואר 2009 היא כבר השתחררה.
כשמשה פרץ קיבל את הצו הראשון שלו, הוא ויתר מראש על הבקשה להתקבל לשרת בלהקה צבאית וכך גויס לבסיס חימוש בצפון הארץ. אלא שאז הופיע בטקס יום הזיכרון לחללי צה"ל עם "שיר למעלות" וקצינת החינוך ששמעה אותו שר, הגישה אותו לאודישן ללהקה צבאית וכך החל פרץ לשרת כסולן ראשי בלהקת פיקוד צפון.
ההופעה שהיוותה תפנית מקצועית בקריירה שלו הייתה הופעה בה להקת פיקוד צפון שימשה כלהקת חימום של אייל גולן. בעקבותיה, המתופף של גולן, אמנון זנדני, החליט להפוך למנהל האישי של פרץ וכך החלו השניים את דרכם המשותפת.
"בימי הזיכרון והעצמאות היינו מופיעים ברחבי הארץ ובמשך יומיים עוברים בין הבסיסים ומופיעים כ-20 פעמים מבוקר ועד לילה", מספר פרץ. "זה היה מאוד מעייף וקשה ועם זאת מאוד נהנינו מהחוויה".
ולסיום - כולם יודעים שגדי סוקניק שירת בקומנדו הימי, אבל לא סגורים בדיוק על איפה. ובכן - שייטת 13, מחזור 70'. סוקניק השתחרר בשנת 1975: "אם הייתי יכול לאמוד את הקושי מלכתחילה, לא הייתי נכנס לזה, אבל אין בעולם חוויה יותר מעצבת מזו. אותם המדים שאני לובש שם, אני נכנס אליהם גם היום. לאחרונה נכנסתי למדים האלו כאילו שאני באותו הגיל, וזה סיפור של 38 שנים. זה סט ששמור אצלי עד היום".
כל העדכונים הכי חמים מהארץ ומהעולם ישירות לנייד
שלחו את המילה מבזק למספר 5000 ותתחילו להתעדכן