"יופיה מחסיר פעימה": דניאלה פיק, תיכון רוטנברג מחזור כ"ב, 2001, רמת השרון
רגע לפני שהאחיות פיק הפכו לחלק אינטגרלי מהתרבות הישראלית, היתה דניאלה פיק תלמידת תיכון מן המניין. "כשתראו את אותה בחורה שיופיה גורם לכם להחסיר פעימה, תודיעו לי", נכתב בספר מחזור, "כשתראו את זו שמבטה מהפנט וכובש אתכם, תודיעו לי. כשתכירו את הבחורה שבנגיעה אחת גורמת ללבכם להלום, תודיעו לי". וזה ממשיך וממשיך.
"העיקר שביד יהיה לו כדור": ליאור שליין , עירוני ד', מחזור נ, 1996, תל אביב
הרבה לפני משחק מכור, הלייט-נייט היומי ומרב מיכאלי, היה ליאור שליין מבריזן סדרתי מהתיכון הצפון תל אביב בו למד, אך למרות זאת הוא כמובן הצליח "להוציא תשיעיות ועשיריות". קריירה טלוויזיונית לא עמדה עדיין על הפרק, אלא דווקא אחת מתחום הספורט – טניסאי או כדורסלן אבל התספורת הפרחונית הראתה את ניצוצותיה הייחודיים כבר אז.
"אמן כושל": אריק ברמן, תיכון עמית עמל, מחזור י"ז, 1997, ראשל"צ
יש פעמים בהם ספר המזור מנבא את עתידו של האדם ויש פעמים שממש לא. המקרה של אריק ברמן שייך לקבוצה השנייה: "אריק שלנו הוא אומן כושל. פרנסה משירים הוא לא יקבל", נכתב בספר. הסוף ידוע.
"סרוגייט לעתיד": נגה שחר, בית חינוך עמק החולה המשותף, מחזור מ"ד, 2001 עמק החולה
קשה להאמין אבל הבחורה הכי לוהטת בתל אביב הגיעה לעיר החטאים מעמק החולה, אי שם בגליל העליון, מרחק יריקה מנסראללה. גם פה, כבר בספר המחזור ראו את העתיד וחזו לה כי תהפוך ל"מטפלת זוגית, סרוגייט, שחקנית בהצגה "מונולוגים מהוואגינה". בין כישוריה המרכזיים - יחסים חמים עם האויב. בקיצור, מי שרוצה לעקוב אחרי מקורותיה של שפנפנת הפלייבוי הראשונה בישראל, יכול להבין מהספר מחזור שתמימותה אבדה לה עוד בהרי הגליל.
"מתאימה צבעים": גלית לוי, עירוני י"ד, מחזור ט"ו, 1989, נתניה
מנתניה של שנות ה-80' לתל אביב של שנות ה-2000 . גלית לוי התעסקה עם בדים הרבה לפני שמותגה כ"גלית לוי". "מתאימה צבעים מסוודר עד שרוך", כתבו על מעצבת האופנה לוי בספר המחזור. בין לבין "באולם ההתעמלות הפגינה ביצועים".
