"אני רוצה להעביר מסר לכל בנות ישראל- אין דבר יותר יפה מטבעי". תודו שזה לא הדבר הראשון שציפיתם לשמוע ממי שרק לפני מספר חודשים הוסיפה305CC לאזור החזה ומאז לא פספסה אף הזדמנות להצטלם בבגדי ים קטנטנים.
תסבירי לי למה יותר יפה טבעי אם רק לפני חודש הגדלת את החזה.
"לא הלכתי לניתוח בלב שלם".
עשית אותו בלי רצונך?
"שכנעו אותי להגדיל. חברות שלי שיש להן סיליקון אמרו לי שזה יהיה יפה, אז חשבתי שאולי שווה לעשות, אבל אף פעם לא הייתי שלמה עם זה".
והיום את מצטערת על זה?
"כן, הייתי מאוד רוצה להוציא את השתלים אבל אני לא יודעת אם אני אהיה מסוגלת לעמוד בעוד ניתוח וסבל ההחלמה. אם זה לא היה כרוך שוב בניתוח, בטוח הייתי מוציאה את השתלים".
המצב הלא פשוט בו נמצאת דלית, שכזכור לוהקה לריאליטי ההוא על תקן היפה וכיום לא ממש שלמה עם גופה, נובע גם בגלל התגובות ברחוב שלא כל כך עשו עמה חסד. "קראו לי בובת ברבי ובובת פלסטיק", היא מספרת, "המון פעמים מבקרים אותי בלי להכיר אותי בכלל. לקרוא לי בובת סיליקון שלא אכפת לה מכלום חוץ מפן ואיפור, זה מעליב. יש לי לב וכולי רגשות לפעמים".
זה מפתיע אותך ששופטים אותך בגלל המראה? הרי בזכותו הגעת ל"היפה והחנון" ובטח לא עוזר כל עניין הניתוח והתלבושת הלא כל כך צנועה שלך.
"כל מה שיש לי להגיד זה תפסיקו לשפוט אדם לפי המראה. אני מתאפרת בדיוק כמו כל בת אחרת, ממש עדין, זה שזה נראה אחרת אצלי זה כי יש לי פנים עם תווים יותר חדים, אבל הכל עדין אצלי. אני קוראת ולוקחת ללב. אף פעם לא באמת חלמתי לעשות ניתוח להגדלת חזה. עשיתי את זה בגלל כל מיני סיבות שכיום אני לא יכולה לדבר עליהן עד שתעלה התוכנית 'חלומות מפלסטיק', שם אני אשתתף. אבל להגיד שאני מאושרת מזה היום? אז ממש לא. אני לא מאמינה בניתוחים פלסטיים ואני גם לא אוהבת את זה".
רגע. עשית ניתוח בגלל תכנית טלוויזיה?
"בואי נגיד שזה הניתוח פלסטי הראשון והאחרון שאני עושה".
אז למה הלכת לתוכנית שהקונספט שלה הוא ניתוחים פלסטיים?
"תאמיני לי שאני לא יודעת. בחיים לא עברתי ניתוח עם הרדמה כללית בכל הגוף ומאוד סבלתי, כאב לי וחודש שלם לקח לי להחלים מזה. ואל תשכחי, זה לא שלא היה לי חזה קודם, היה לי חזה והייתי מרוצה ממנו. לא הרגשתי שחסר לי משהו. מעבר לזה, אני גם לא אוהבת לחשוף את החזה. אני לא אלך עם חולצות פתוחות, אז יש לי מקום גדול של חרטה".
זה מרגיש כאילו את קצת מיתממת. זאת לא תוכנית הריאליטי הראשונה שלך, אי אפשר להגיד שלא ידעת לאן זה מוביל.
"לא חשבתי על זה. עד שאת לא נכנסת לזה את לא באמת יודעת כלום ולא יודעת אך יתנהגו אליך. הקושי זה עם הטוקבקים. אני קוראת טוקבקים וכל מי שרושם שם שזה לא יפה ושהיה לי יפה יותר טבעי, זה נוגע לי ללב, כי אני מסכימה עם זה".
טוב, כבר אמרנו שלא היית עושה את זה שוב.
"כן הייתי עושה כי אני כן מרוצה מזה שילדים מעריצים אותי. אבל כשגדולים מתייחסים אליי אחרת, כמו אל בובת ברבי, זה מבאס. לפעמים את מרגישה שרוצים אותך בשביל פרסום או בשביל להשיג דרכך דברים בחיים".
איך מקבלים בעפולה, עיר הולדתך, את דלית המפורסמת?
"זה אחד הדברים שאני הכי לא אוהבת, גדלתי שם והייתי שם עמך ועכשיו מתייחסים אליי כאילו אני עם כתר של זהב על הראש. יאללה, תזכרו אותי בתור דלית שגדלה אתכם. היום אנשים שגדלתי איתם באים ומבקשים להצטלם איתי ואת מרגישה שהפרסום עשה את שלו. אני לא השתנתי, נשארתי אותה דלית, רק היחס אליי השתנה. ואני רוצה שיתייחסו אליי אותו הדבר".
"אבא שלי לא הסתכל לי בעיניים כשדיברנו על הניתוח"
לצד התדמית הצבעונית והפרובוקטיבית שלה, זריהן, שגדלה כדתיה בבית עם הורים מסורתים מאוד ועשתה שירות לאומי בבית החולים בעיר הולדתה, מדגישה שהמוטו שלה בחיים מגיל קטן הוא "בת ישראל, יופייך נמדד בצניעותך". לא ממש תואם את מה שקורה בחייה בשנה האחרונה בה עזבה את עפולה להתגורר לבד בתל אביב, הפסיקה לשמור שבת וכבר לא בדיוק לובשת בגדים צנועים.
"בקטע הזה אבא שלי נורא קשה איתי", היא מודה, "הוא החבר הכי טוב שלי ומפריע לו מאוד שאני שמה מכנס קצר. לפני שעשיתי את הניתוח דיברתי איתו, היה לו מאוד מאוד קשה לדבר איתי על זה ולהסתכל לי בעיניים. חשובה לי דעתו של אבא שלי ועשיתי את הניתוח רק אחרי כמה שיחות איתו, כשהוא הבין והצליח להסתכל לי בעיניים. אני לא ויתרתי כי הייתה חשובה לי ההסכמה שלו. אם הוא היה אומר לי לא, לא הייתי עושה את זה, אבא שלי רוצה את הטוב בשבילי וקשה לו עם זה".
את הניתוח הוא קיבל, ומה עם התמונות בביקיני, הבגדים הקצרים?
"ברוך השם אבא שלי לא רואה דברים כאלה, הוא לא מהגולשים באינטרנט, הוא לא מבין במחשב אז הוא לא נחשף לדברים האלה עד היום. אני הילדה הקטנה שלו שהפכה להיות אישה מול העיניים שלו, אז הוא העיר לי כמה פעמים אבל רק כשאני עומדת מולו וזה מול העיניים שלי הוא מעיר לי. אם הוא רק שומע או רואה מרחוק יש לו את הבושה לבוא ולדבר איתי על זה".
ואיך אימא שלך עם כל זה?
"אימא שלי, כפרה עליה, שמה בעצמה טייץ, גופיה ונעלי עקב אז אין לה הרבה מה להגיד לי. היא תעיר רק אם השמלה קצרה מדי או חשופה מדי".
למה בעצם עזבת את הבית של אבא ואימא בגיל כל כך צעיר?
"בגלל אודישנים של 'היפה והחנון'. כמעט כל יומיים הייתי בתל אביב, אז בהתחלה גרתי אצל דודה שלי במרכז ואז כבר שכרתי דירה. הכול קיצוני אצלי בחיים. זה או שאני הולכת על כל הקופה ואני דתייה עד הסוף או שלא, כי אי אפשר להתלבש ככה ולשמור שבת. בווילה הכול התפקשש לי. צילמו בשבת והייתי חייבת להשתתף בזה. בהתחלה הרגשתי רע עם זה אבל עכשיו אני מתחילה לקבל את זה. היום אני במקום אחר ומאוד קשה לי לשמור, כי נחשפתי להרבה דברים אחרים. אני גרה לבד, כל היום אני עם חברות, יש גם צילומים ואירועים בשבת ויש המון דברים שגורמים לי לא לשמור, אבל אני בעד לחזור".
זאת לא תהייה משימה פשוטה עכשיו לחזור בשאלה.
אני מתלבשת אמנם פרובוקטיבי אבל שמלות קצרות וכאלה, לא חזה חשוף. היום, אחרי הניתוח, זה בעיקר מבאס שמסתכלים עליי בגלל החזה, אבל אני לא הולכת ברחוב עם מחשופים, אני מנסה כמה שיותר להסתיר ולהיות צנועה. אני אסביר לך את זה ככה, פעם לפני שיצאתי מהבית הייתי מסתכלת במראה ואוהבת את מה שאני רואה, היום אני פשוט משלימה עם מה שאני רואה".
יש מי שהשווה אותך לאורית פוקס הבאה.
"את זה לא שמעתי, אוי ואבוי. תשמעי, אני לא מכירה את הבנאדם מבחינת אישיות ואני לא רוצה לשפוט מבחינת מראה כי אני לא רוצה שיעשו את זה לי. אבל אני כן יודעת שאנחנו מאוד שונות, היא עברה מלא ניתוחים ומדברת על זה, מספרת שהיא מכורה לזה ואני בעד טבעי".
היית מצטלמת לפלייבוי כמו נטלי דדון ונלה גולדברג?
"האמת שניגשה אליי מישהי של 'פלייבוי' ודיברה איתי על לעשות כמה עבודות אבל לא לקחתי את זה בכלל ברצינות, זה לא מדבר אליי בכלל. רק השם הזה 'פלייבוי' עושה לי רע. אין סיכוי שאני אעשה את זה".
אז יש לך גבולות.
"עירום זה הגבול שלי. לא אומנותי ולא רגיל, אני בעירום לא מצטלמת".
גם ברגעים שכבר לא יזהו אותך ברחוב ותעברי לעולם פליטות הריאליטי?
"ברוך השם לי זה עדיין לא קרה. כולם נעלמים בדרך כלל אחרי חודש-חודשיים ואני כבר מעל שנה אחרי התוכנית וטוב לי עם זה. אני מקבלת הרבה אהבה בחוץ, אני עדיין מעניינת, עדיין מזמינים אותי לאירועים. בעולם הזה את פעם למטה פעם למעלה, אין לדעת מה יוליד יום ואני מודעת לזה. אני רק יכולה להגיד שקשה לשרוד בעולם הזה. אני לא מצפה לכלום. יכול להיות שיבוא יום שאני אחזור לאנונימיות ואין לי בעיה עם זה".
יש לך כבר עבודה ליום שאחרי?
"אני לא עובדת בעבודה רגילה מעל שנה. אבל יש פרנסה ברוך השם, אני עושה קמפיינים, עובדת על תוכנית חדשה. פרנסה יש אבל כן חסר לי היום- יום, לקום בבוקר לאותה עבודה, חסרים לי החיים הרגילים. אולי אני אעשה משהו בקרוב, אחזור לעבודה שהייתה לי לפני התוכנית כמנהלת חנות בגדים. גם יש לי חלום- לפתוח עסק של חנות בגדים או קוסמטיקה משלי, משהו שידבר אליי ואני אתן את כל כולי".
"אני מאוהבת"
עבודה קבועה אין לה אבל בכל מה שקשור לזוגיות זריהן מציגה בשלושת החודשים האחרונים יציבות מרשימה עם זמר צעיר בשם מתן גלילוב (20). שמה של זריהן נקשר בעבר לשמו של זמר אחר, שיר לוי, אך הקשר הקצר לא החזיק מעמד וכיום היא במקום אחר לחלוטין.
"אני יכולה להגיד בלב שלם שהפעם אני באמת מאוהבת ונותנת את כולי", היא מספרת בהתרגשות, "אני שם בשבילו כל הזמן וכנ"ל הוא בשבילי. הכרתי את מתן דרך חבר משותף ומאז אנחנו ביחד. אנחנו אמנם עדיין לא גרים ביחד אבל שוקלים לעשות את זה בקרוב".
מה לא עבד בקשר עם שיר לוי?
"אני לא רוצה לדבר על העבר שלי. אני ושיר אף פעם לא היינו ממש זוג. מאז שיש לי חבר אני מנותקת מכל העולם, כולל משיר, בקטע טוב. אני לא מאמינה בידידים, כשיש חבר צריך להתמקד בו, כל השאר זה היי-ביי".
"כרגע אין דיבורים על חתונה אבל אי אפשר לדעת. אני לא אתחתן מאוחר כי חבל. אני חושבת שכל האושר זה משפחה וילדים ולהיות ביחד. אבל להתחתן זה בעצם כשמיצית הכול ואתה רוצה להביא ילדים. אנחנו עדיין לא שם".
אגב, מה הוא אומר על כל השינויים שעשית בשנה האחרונה?
"בואי נגיד שהוא גם מעדיף אותי טבעית".
מה החברות מהברנז'ה אומרות עליו?
"יש לי המון חברות מהתחום, אבל להגיד שאני באמת רואה אותן כחברות בקטע של לשבת ולספר להן, אז לא. זה הכל אינטרס. אני מודה שניסיתי לתת את הלב שלי לכמה בנות מהברנז'ה אבל כשאני הייתי צריכה אותן הן לא היו שם לצידי. היום כבר אין לי חברות מהתחום, יחסי עבודה נטו".
את מדברת על אביבית בר זוהר?
"ממש לא. אני ואביבית היינו חברות מאוד טובות. התרחקנו בגלל כל מיני סיבות. התרחקנו כי כל אחת בחיים שלה. מבחינתי הכול בסדר".
שאני אנחש איפה נמצא אותך בעוד 5 שנים?
"האמת שלי אין מושג איפה אני אהיה בעוד 5 שנים. אני כן יודעת שהחלום שלי זה להיות נשואה עם שלושה ילדים, חיה בפינה שלי".
יש סיכוי לחזרה בתשובה?
"את זה אני לא יכולה לדעת כי צריך המון כוח רצון, אבל הלוואי".
