"הסיבה העיקרית שבגללה הלכתי לתוכנית הייתה הרצון לשינוי, רציתי לשפר את הביטחון העצמי שלי", מספרת ארנוביץ, "באמת הייתי אחת שלא מדברת הרבה, הייתי מאוד סגורה. רק בבית, עם המשפחה, הייתי פתוחה יותר, ולכן ביליתי את רוב הזמן בבית. זה הפריע לי, ולכן המטרות העיקריות שלי היו לשפר את הביטחון העצמי ולרכוש חברים".
בינתיים, זמן קצר לפני גמר התוכנית שיתקיים ביום חמישי הקרוב, נראה שלא רק שארנוביץ הצליחה להשיג את המטרות שלה, היא גם הצליחה להפוך לאחת מהפייבוריטיות. לא שהיא מחכה לגמר כדי לקצור את הפירות. "אפשר להגיד שכבר עכשיו השתנו לי החיים, גם מבחינת המראה החיצוני וגם מבחינת הבילויים", היא מספרת. "אני יוצאת יותר מהבית, הולכת למסיבות, לאירועים. זה משהו שלא היה לי אף פעם. אני נהנית מהבילוי עצמו ולאו דווקא מהפרסום - למרות שגם זה נחמד. אני חושבת שכשהתוכנית תסתיים אני אמשיך עם זה. עכשיו יש לי עם מי לצאת וככה אני יכולה לרכוש עוד ביטחון".
"פחדתי בעיקר מהצורה שבה הבנות והבנים בתוכנית יתייחסו אליי: פחדתי שיצחקו עלי, שלא אתחבר. אבל כנראה שהרצון שלי לשינוי היה כל כך גדול, שהוא נתן לי את האומץ ללכת לשם למרות הכל. אני שמחה, כי כל המשתתפים היו מקסימים אלי. מאוד נקשרנו ועד היום אני בקשר איתם".
מתי הבנת שאת רוצה להיות בטלוויזיה?
"גם כשהייתי קטנה, אולי בגלל שאהבתי לרקוד ולשיר בבית, כל הזמן חלמתי להיות על המסך, אבל לא היה לי את הביטחון לזה. אבל אחרי שראיתי את העונה הקודמת של 'היפה והחנון', ראיתי שהבנים די דומים לי באופי, שאני חנונית כמוהם. זה מה שעשה לי את זה. ראיתי איך הם משתנים, איך הביטחון שלהם עולה".
את הרצון שלה להשתתף בתוכנית חשפה ארנוביץ המופנמת בפני הוריה רק אחרי שהשתתפה באודישן הראשון. "ההורים מאוד פחדו מכל הפרסום והרייטינג, הם פחדו שלא אצליח ושאודח מהר", היא מספרת. "הם בעיקר חששו שיצחקו עליי שם ושאני לא אסתדר עם אף אחד. אבל עכשיו הם הכי מאושרים וגאים בי, זה משמח אותם כשהם רואים את השינוי שעברתי. הם רואים שירלי אחרת, שירלי מאושרת".
ארנוביץ, בת 27, נולדה בתל אביב. בגיל 8 עברה עם המשפחה (אבא, אמא והאחים הקטנים יונתן, בן 23 ואופיר, בן 19) להתגורר ביישוב בית אריה. המשפחה נמצאת ביחסים קרובים, אך לדבריה, היא שונה מאוד מאחיה. "מגיל צעיר אהבתי יותר להיות בבית ולא הלכתי למסיבות, כי לא היו לי חברים. אני חושבת שאולי אם הייתי יותר כמו האחים שלי, שיוצאים ומבלים ויש להם חברים, אז הכל היה נראה אחרת. יכול להיות שאם הייתי כמוהם הייתי מוציאה רישיון יותר מוקדם, ולא מגיעה למצב שאני רק היום עושה רשיון, אבל האופי שלי פשוט שונה".
איך שינתה אותך התוכנית?
"אני חושבת שאחרי המייקאובר הביטחון שלי עלה, אף פעם לא עשיתי מייקאובר וזה נתן לי מודעות להמשיך את זה בחיים. היום אני קמה בבוקר, מתארגנת לקראת יציאה עם איפור קל, משקיעה יותר בלבוש, יודעת מה ללבוש, אלה דברים שלא היו לי קודם".
לדברי ארנוביץ, העלייה בביטחון באה לידי ביטוי בעיקר ביכולתה לתקשר עם אנשים בחופשיות רבה יותר מבעבר. "לפעמים אפילו אני יוזמת שיחות", היא מגלה, "זה משהו שאף פעם לא היה לי. אבל מה שאני הכי אוהבת, וזה גם הדבר שהמשפחה שלי הכי רוצה, זה שיהיו לי חבר'ה, אז עכשיו גם לי יש חבר'ה, החברים מהתוכנית".
אם היכולת החדשה לדבר אינה מספיקה, ארנוביץ פיתחה את הביטחון העצמי שלה לרמה שמאפשרת לה להתמודד אפילו עם אנשי המכירות של המשביר לצרכן. "אני עומדת היום יותר על שלי, מה שלא היה קורה בעבר. לדוגמא, אני יכולה להיכנס היום לחנות, וגם אם אנשים מנסים לשנע אותי לעשות כרטיס מועדון או משהו ואני לא רוצה, אז אני אומרת לא. פעם ישר הייתי אומרת כן, פעם לא יכולתי להגיד את המילה 'לא'".
"אני בקשר עם כמה בנים, מדברת בטלפון עם כמה בחורים שהתחילו איתי. כנראה בגלל שמספר הטלפון של ההורים שלי בספר טלפונים לא חסוי, הם מצאו אותו, התקשרו דרך בזק ודיברתי איתם. לקחתי את הטלפונים שלהם ועכשיו אנחנו מדברים".
לכל אלה נוסף בונוס המפדבקים החיוביים בכללם. "אני מרגישה פשוט כל הזמן את האהבה, גם כשאני הולכת ברחוב אנשים ניגשים אליי ומחמיאים לי", מתוודה ארנוביץ. "פתאום בחורים מתקשרים אלי. אבל אם אני הולכת לאירועים ויש מצלמות לא כל כך ניגשים להתחיל. גם ברחוב לא יצא לי שתחילו איתי, אבל אני חושבת שגם אני מעדיפה שידברו איתי קודם בטלפון, יש לי יותר ביטחון ככה. לפני התוכנית, אפילו בטלפון לא היה לי ביטחון, רק מול מסך המחשב, בצ'אטים ובאינטרנט".
אך על אף גל תשומת הלב, אהבה הייתה לה רק אחת. "הייתה לי אהבה ראשונה והוא גם הגיע להשתתף במשימה שעשו לנו בתוכנית. זו הייתה אהבה נכזבת, הייתי בת 12 או 13 והתאהבתי במלך הכיתה, אבל הוא היחיד", היא מוסיפה.
לא התאהבת מאז?
"יש עוד בחור שאני לא יודעת אם התאהבתי בו, אבל חיבבתי אותו. לפני שהתוכנית התחילה דיברנו בפייסבוק, אני גם יודעת מי הוא ואיך הוא נראה: הוא בגילי וגר ברחובות. הקשר נוצר כי שנינו אהבנו את אותה המוזיקה. הוא עובד כמלחין והשמיע לי את המוזיקה שלו והתלהבתי, משם המשכנו לדבר".
את הפוטנציאל הצליחה לקטוע התוכנית. בינתיים. "את הפייסבוק סגרתי לפני התוכנית, אז לא הייתה לו דרך ליצור איתי קשר. אני מחכה לפתוח את הפייסבוק שוב אחרי התוכנית, ואז אצור איתו קשר ונראה מה יקרה".
התוכנית חוללה שינוי גם ביחסיה עם שני הגברים האחרים בחייה - אחיה הקטנים. "אני ביחסים טובים איתם. לאחי הקטן אני אפילו קשורה יותר, כי גידלתי אותו יחד עם אימא שלי מאז שהוא נולד".
האויב הגדול - חוסר הביטחון - עובר בתורשה, מספרת ארנוביץ. אמה הייתה חסרת ביטחון וביישנית בעצמה, עד שהכירה את בעלה. "זה גם האופי שלי", מתוודה ארנוביץ. "אהבתי יותר ללמוד מאשר לצאת למסיבות וזה התפתח עד כדי כך שבסופו שלא דבר לא יכלתי להשתלב. היו לי שתי חברות טובות מבית הספר, אבל לא כל כך שמרתי איתן על קשר ואחרי הצבא נפרדו דרכנו. לא היו לי לפני התוכנית חברים. אבל עכשיו כשיש לי את החברים מהתוכנית יש לי חשק לצאת ולבלות".
לפני ההשתתפות בתוכנית היית יושבת בבית בימי שישי?
"כן, כמעט שלא הייתי הולכת למסיבות, רק אם היו מזמינים אותי לימי הולדת, אבל זה היה קורה רק לפעמים. אני קצת מצטערת שלא שמרתי על קשרים ויצאתי, החיים שלי היו יכולים להיראות היום אחרת. אולי אפילו לא הייתי צריכה ללכת לתוכנית לשינוי".
מה הייתה אומרת שירלי של היום לשירלי של לפני עשר שנים?
"אם הייתי יכולה, הייתי פשוט נותנת לה את המודעות שיש לי היום. הייתי אומרת לה שיש לה את הפוטנציאל להשתנות ואנחנו יכולות לעשות את השינוי, אם אנחנו באמת רוצות".
בגלגול שלפני "היפה והחנון" הייתה ארנוביץ בעיצומם של לימודים לתואר הוראה באנגלית. גם במקרה הזה העניין גבר על הפחד, ובסופו של דבר ההתמודדות עם האספקט החברתי לא הרתיעה אותה. "התלבטתי הרבה אם אני מתאימה להוראה, אבל אני פשוט אוהבת את זה", היא מספרת. "יכול להיות שאהיה מורה לקבוצות קטנות, יותר אחד על אחד. אלמד אנגלית ואולי גם חינוך מיוחד. עסקתי בזה לפני כן, כשלימדתי ילדים ביישוב. לפני התוכנית חשבתי שאני לא מתאימה כי כשעמדתי מול כיתה לא הצלחתי, אבל אני חושבת שעכשיו, עם הביטחון שרכשתי, אוכל לנסות שוב. כשאסיים עם התוכנית, אחזור להשלים את התואר הראשון שלי".
בתעשייה, היא אומרת, תשקול להישאר רק בתפקיד שמאחורי הקלעים. "אני לא כל כך אוהבת לראות את עצמי על המסך, אפילו בתמונות אני מתביישת", היא מספרת. "אני זוכרת שבהתחלה, כשרק התחלתי בתוכנית, קצת פחדתי לצאת מהבית כי לא ידעתי מה יהיו התגובות. אבל החלום שלי זה לכתוב ספר", היא אומרת. "וגם ראיתי באינטרנט שיש קורס לתסריטאות, אז אמרתי לעצמי שאולי אכתוב תסריט לסרט או סדרה, זה יהיה ממש הגשמת חלום.
"כל החיים התעסקתי בזה, והיו הרבה פעמים שבהן כבר ירדתי במשקל אבל לא שמרתי על זה. גם עכשיו אני עושה דיאטה וכבר ירדתי 15 ק"ג, אבל חשוב לי להגיד שזה לא רק חשוב מבחינה אסתטית אלא גם בריאותית, כי לפעמים יש לי כולסטרול גבוה. אני רוצה להראות כמו שאני אבל משופרת. אני לא שואפת להיות דוגמנית, רק רוצה להרגיש טוב עם עצמי".
למייקל, בן הזוג שלך לתוכנית, יש חלק בזה?
"מייקל (עצור, י"ה) היה סוג של קואצ'ר, הוא באמת עזר והדריך אותי בדברים שהוא טוב בהם. אני מצידי אימנתי אותו בדברים שכליים, אבל הוא אימן אותי ולימד אותי חוכמת חיים, וזה באמת מה שייחד את הקשר שלנו. בחיים לא הלכתי לפסיכולוג או קואצ'ר, וזאת הייתה הפעם ראשונה שבה זכיתי להדרכה מסוג זה. אני חושבת שנפלתי על הקואצ'ר הכי טוב".
ואכן, לעומת הזוגות האחרים בתוכנית, נראה שארנוביץ ועצור הצליחו לפתח חברות אמיתית. "הוא ממש רצה לעזור לי ואני רציתי גם מאוד לעזור לו. הוא כמו אח גדול שלי", היא מספרת. "אנחנו עדיין בקשר, אמנם לא מדברים בטלפון כל יום, אבל פעמיים בשבוע אנחנו מדברים ומתעדכנים. הלכתי אפילו כמה פעמים להתאמן במכון הכושר שבו הוא עובד, והוא אימן אותי".
"אני לא ממש חושבת על זה, אם מייקל ואני נגיע לגמר אשמח רק שהגעתי לסוף. הנצחון יהיה כמו מתנה על סיום הדרך שעשיתי. את המטרה שלי בתוכנית אני השגתי, הנצחון יהיה רק דובדבן. גם ההורים שלי אומרים שאם אזכה בגמר אז שאקנה אוטו, לא אהבתי לבקש מהאחים שלי שיסיעו אותי, אני רוצה להיות עצמאית וזה מה שהתוכנית עוד יותר חידדה אותי".
את ומייקל תישארו בקשר?
"בטוח. גם איתו וגם עם כולם, כי אני זקוקה לזה. אם לא אהיה בקשר איתם אחר כך, אני עלולה לחזור להסתגר בבית".