לפני שאני מתחילה לחפור על כמה קשה למצוא דירה טובה בתל אביב, אני חייבת לדבר על הפרק הקודם שבטח ראיתם. זה מסוג הפרקים שאחרי שאני מסיימת לצפות בהם אני שואלת את עצמי 'איך אנשים יסתכלו עליי עכשיו ברחוב?'.
זה הזוי לצפות בזה וזה יהיה יותר הזוי לראות את זה בעוד כמה שנים. זה אולי ישמע קצת אבסורדי, אבל ממש לא אופייני לי לחשוף ככה את חיי. אני מוציאה את כל החיים שלי החוצה בזמן שאני בנאדם הכי אובססיבי וקנאי לפרטיות שלו.
אני מרגישה בתקופה האחרונה שדברים מתחילים יותר להסתדר. אחת המשימות הכי חשובות שלי הייתה מציאת דירה בתל אביב אחרי תקופה ארוכה מאוד שחיפשתי פינה משל עצמי.
זה היה קשה. קשה מאוד. בכל תקופת החיפוש או שראיתי דירות מתפרקות, או דירות באיזה 9,000 שקלים. הכרתי לעומק את כל אתרי חיפוש הדירות ועשיתי לייק לכל קבוצת דיור אפשרית בפייסבוק אבל לא הצלחתי למצוא כלום בזמן שכל החיים שלי היו מפוזרים ברחבי גוש דן. זה היה קשה להתעורר כל יום במקום אחר. בכיתי, צרחתי שנמאס לי מהחיים האלה, אבל זהו, יש סוף טוב.
בשעה טובה מצאנו דירה ליד דיזינגוף סנטר בתל אביב אליה עברנו באחד הימים האחרונים לפנות בוקר. את הרגע בו אני, דור ושקית מלאה בירקות עולים בתוך מעלית קטנטנה לתוך הפינה השקטה החדשה שלנו, אני ככל הנראה לא אשכח כל חיי. רק חבל שלא שמתי לב שאין לי מזגן בחדר, אבל מזל שיש מאווררים בעולם.
עכשיו אפשר להתפנות בראש שקט לתת גז בקריירה. הייתי רוצה שדברים יזוזו יותר נכון, ואנחנו עובדים על זה בריצות מפגישה לפגישה והרבה מאוד קפה של אינטרסים. אני צריכה להתמקד כי בא לי לעשות המון דברים ואני לא יודעת איך להתחיל אותם. אני רעבה, בא לי לאכול את העולם וזה כיף שבפעם הראשונה בחיים שלי אני בזוגיות עם מישהו שגם בא לו לטרוף את העולם.
הריצה הזאת ביחד מדהימה. זאת תחושה של כוח מטורף, הרגשה שאנחנו יכולים לעשות הכול. אנחנו אמנם לא יודעים כל כך איך ויודעים שזה יהיה קשה, אבל מה שבטוח שביחד זה הרבה יותר קל ועוצמתי. ממש בא לי שנשאיר איזו חותמת בעולם ואנחנו נשאיר, זה בטוח.
mako בידור בפייסבוק, בטוויטר, באינסטגרם ובגוגל +
