עמית סוסנה בת ה-40 שהתה במגורי הצעירים בקיבוץ כפר עזה כשהמחבלים פשטו על הקיבוץ באותו יום שבת נורא. היא הספיקה לשלוח הודעה למשפחתה שהיא מתחבאת בארון, ומאז אבדו עקבותיה. שירה, אחותה של עמית, התייצבה באולפן חדשות 12 יחד עם בן זוגה, זוכה "האח הגדול" אביחי אוחנה ועם ערן, בן הזוג לשעבר של עמית, כדי לספר על התקופה הנוראית מאז היעלמותה של עמית.
על אף הקושי הגדול, שירה התייצבה מול המצלמה וסיפרה מה עובר עליה מאז השבעה באוקטובר: "אין מילים שיכולות לתאר את הדבר הזה. אני מרגישה שאני חיה בתוך סיוט ואני לא מאמינה שזו המציאות שלי. אני לא מסוגלת לנשום. הבית של עמית נשרף כליל, אין שום זכר לעמית ואף אחד לא יודע כלום. עמית היא היחידה שעדיין נעדרת מהשכונה, שכונה שטבחו בה במשך שלושה ימים, ואין תשובות, כל מי שנעדר כבר הודיעו למשפחות שלהם שהם חטופים, ורק על עמית אין שום דבר. כבר חמישה ימים שהיא הנעדרת היחידה. איך זה יכול להיות? אני מסרבת להאמין שמשהו יקרה לאחותי, היא בן אדם כל כך חזק ומיוחד".
ערן זייתון, בן הזוג לשעבר של עמית, סיפר שקשה להבין מה זה אומר להיות בחוסר וודאות הזו במשך תקופה כל כך ארוכה: "כל פיסת מידע קטנה בשבילנו היא כמו אוויר. התחושה שלנו היא שבר באמון לא רק במערכת, לא רק בצבא ובמדינה. האמון שלנו נשבר ברמה שאנחנו כבר לא יודעים למי להאמין, ומה עושים כדי להבין מה באמת קרה לעמית?".
"מיום שבת שעמית נעלמה אנחנו בכל רגע מחפשים פיסות מידע, סיפר אביחי. "זה יוצר רכבת הרים רגשית כי לפעמים שומעים דברים מעודדים ולפעמים דברים שמורידים. אין לילה ויום בדבר הזה, כל שעה יכולה להיות שעה אחרת לגמרי. יש עצבים, יש כעס, יש כאב - ויש גם אופטימיות. אי אפשר להבין את המצב הזה. אני מלווה את שירה מהצד ואני אומר שאי וודאות זה הגהנום הכי גדול שיש".
אוחנה, שהחליט להקדיש את חשבון האינסטגרם שלו לחטופים ולנעדרים, חשף אמש (רביעי) כי "נושא זה נוגע לכולנו ולי באופן אישי, עמית אחותה של שירה בת זוגי נעדרת מיום שבת בעשר בבוקר מקיבוץ כפר עזה". כששוחחנו עמו אביחי סיפר: "אנחנו בקשר כל הזמן עם כל הגורמים ובודקים את כל הכיוונים. כרגע היא הנעדרת היחידה משכונת הדור הצעיר בכפר עזה". עוד הוסיף אביחי כי "היא הייתה לבד בבית, לא היו סימני מאבק והשכנים שגרים בצמוד אליה כרגע מוגדרים חטופים". כולנו מתפללים לחזרתה של עמית לחיק משפחתה.
בשיחה עם mako, בן זוגה לשעבר של עמית, ערן זייתון, הוסיף את הדברים הבאים: "אני לא בן אדם פוליטי, הדברים שנאמרים הם מדם ליבי. אני שומע שיש המון כעס באוכלוסייה בקרב האזרחים שרוצים נקמה ורוצים פתרון מיידי למצב הזה. אי אפשר לשכוח שילדים קטנים, נשים ואנשים מבוגרים נמצאים בעזה. אין שום אפשרות לא להחזיר אותם. הפארסה הזאת, הטרללת, המחדל המטורף שקרה בשבת, ממשיך הלאה. האחריות להחזיר את האנשים האלה הביתה מוטלת על המדינה. אם המדינה לא תחזיר אותם בריאים ושלמים - זה מחדל נוסף על המחדל הבלתי ייאמן שקרה".
"גדלתי בעוטף עזה, במושב ליד שדרות. כשעמית ואני היינו צעירים, הסתובבנו באזור המקסים הזה בתחושת ביטחון מוחלטת: בין הכלניות, בשדות, רקדנו במסיבות, נהנינו מהחיים. ב-20 השנים האחרונות המקום הזה הפך לאט לאט למקום שקשה לחיות בו: ירי צלפים על הגדרות, רקטות, תמרונים שארגוני הטרור עושים, עד שהגענו למצב שאנחנו נמצאים בו היום שאי אפשר לחיות באזור הזה כי תחושת הביטחון לא קיימת. עשרות אלפי אנשים נמצאים כרגע מחוץ לבתים שלהם, בלי ידיעה לאן הם חוזרים. קיבוצים נמחקו, קיבוצים שעמית ואני היינו הולכים לבקר בהם חברים ונהנים מהחיים. כל אביב היינו חוגגים דרום אדום, שהפך עכשיו להיות אדום מדם. האדמה הפכה לאדומה, ולא מכלניות. זה משהו שימשיך איתנו הלאה, זה לא ישתנה. צריכים להבין איך הגענו למצב שבו בני אדם לא חשים ביטחון בבית שהם חיים בו. על הממשלה מוטלת החובה למצוא פתרון לדבר הזה. מישהו שם למעלה צריך להתעשת, לקחת אחריות ולעשות מה שצריך כדי להחזיר את החטופים הביתה בריאים ושלמים ולהחזיר את תחושת הביטחון לחיות באזור הזה".