צילום וריאיון: גיא עקיבא

שבוע עבר מאז הבוקר הקשה שעברה כוכבת הרשת אנג'ל ברנס כששוטרי משטרת ישראל פקדו את ביתה בהפתעה ללא הודעה מוקדמת. כזכור, ברנס, שנכנסה באותם רגעים ללחץ והיסטריה, מיהרה לתעד את האירוע בסרטון ושיתפה אותו לעיני כל בעמוד האינסטגרם שלה. מאז, היא עוררה סערה של ממש, ולצד הודעות תומכות היא גם חטפה לא מעט אש וביקורת על ההתנהלות שלה. אמש (שלישי) תפסנו אותה באירוע של חברת התכשיטים הבינלאומית TOUS שהשיקה מיתוג מחדש - ושאלנו אותה הכל כולל הכל.

התאוששת?
"כן, זה מאחוריי. בריאה, שמחה ומאושרת".

מה היה שם בדיוק?
"זה היה חיפוש שגרתי לכל אסיר משוחרר. גם שנה שעברה היה כזה. הכל בסדר. אנחנו איתם, מה שהם רוצים שיעשו, מה שהם רוצים שימצאו, אני לא נגדם. אבל יש חוקים, תפעלו לפי החוקים - ואל תעשו לנו בעיות אחרי זה שבגללן נצטרך ללכת לפסיכולוג". 

אנג'ל ברנס (צילום: לנס הפקות, יח
צילום: לנס הפקות, יח"צ

ואיך בשיא הלחץ החלטת לפתוח מצלמה, לתעד ולעלות לסטורי?
"אני אסביר. אני הייתי בלי חולצה, ובלי הודעה מוקדמת, בלי דפיקה בדלת אפילו, פשוט נכנסו אליי לחדר ונורא נבהלתי. מאז שאני בת תשע אני חווה שוטרים וחיפושים. כשאני רואה שוטר - אני נורא מפחדת. וזה לא היה שוטר אחד, זה היה הרבה יותר. האינסטינקט הראשוני שלי, כשכבר אין לי עזרה ואני לבד עם שוטרים - זה הדבר היחיד שחשבתי עליו, להוציא את הטלפון. רציתי שיעזרו לי, הם לא נותנים לי להתלבש. אומרים לי 'אני אעצור אותך', אבל למה? אני איתך, אני אעזור לך, רק תן לי רגע להתלבש, הכל טוב. אני אחרי זה לא ישנה בלילה, אני הייתי חולה מזה. אני בן אדם. גם הם בני אדם, הם עושים את העבודה שלהם, ואני לא נגדכם, הכל טוב".

הבנתי את הביקורת שהייתה על זה?
"מי שלא במקום שלי לא יידע אף פעם איך זה מרגיש. לעבור שוטרים אחרי שוטרים אחרי ביקורים לאבא שלי ושוטרים שצועקים עליך, וכל טעות שאתה עושה אתה חושש שיעצרו אותך. מבחינתי, כל שנייה אני יכולה להיות עצורה. אני רואה שוטר ברחוב, אני מתקפלת. אני מפחדת".

נשמע טראומתי לחיות ככה.
"נכון, אבל בסדר - חיים. אני יכולה להגיד לך שבגלל הטראומה שעברתי עם אבא שלי כשהוא נכנס לכלא, אני מדחיקה הכל, לטוב ולרע. ברגע שהוא השתחרר, לא כל כך זכרתי מה עברתי, אבל פתאום כשהשוטרים חזרו - הכל בא לך בבום. אני מאמינה בעזרת השם שהמוח ידחיק את זה שוב, כי אין לי כוח לזה".

את מטופלת?
"אני לא הולכת לטיפול, אבל יש לי בן זוג שמאוד תומך והמשפחה מאוד עוטפת. אני באמת חיה חיים בריאים. היו לי כמה ימים קשים, הלחץ הנפשי הכריע. כמה אני יכולה להיות חזקה?".

איך הקשר עם המשפחה? עם אבא?
"אני ילדה של אבא, איזה קשר יכול להיות לי? אני שם בשבילו, הוא שם בשבילי. הוא עשה טעות, שילם, ישב עשר שנים בכלא. אין לי מה לכעוס עליו, אני אוהבת אותו".