למרות שהעקומה משתטחת ויש מי שמצא את עצמו חוזר לעבודה ולמסגרות כבר בתחילת השבוע, הסגר עוד רחוק מלהסתיים ומגפת הקורונה עדיין לא הולכת לשום מקום והחלוקה לעובדים חיונים ועובדים שאינם, ממשיכה להטיל חשש לגבי העתיד.

התקופה הנוכחית תפסה את המנחה הכוכב, גיל ריבה, במקום לא טוב בכלל. הוידוי שכתב היום נגע בלא מעט אנשים. "אני יודע שלכולכם חרא, ויש כאלו שאפילו חרא להם יותר. אבל רציתי לשתף אתכם בקקי שלי", חלק ריבה עם כ-20 אלף עוקביו באינסטגרם וצירף תמונה שלו ושל בתו.

"חיי עלובים ופתאטיים ואני לא יוצא מהבית. למרות שיש לי את הזכות הבסיסית של המאה-ומשהו מטרים, זה מרגיש לי מסורבל לצאת. אני לא אדם חיוני ממש לאף גוף, חוץ מלספה שבמרכז הבית. כדי לשמש דוגמא לילדי, אני רובץ עליה. כל שעות היום. כל הימים.הספה האפורה ושמיכת הפיקה האפורה, הן כרגע הדברים הכי צבעוניים בחיי. אני עושה בינג' של שינה ולפעמים גם בוהה במבט מזוגג בטלביזיה הסגורה", שיתף הכוכב.

"אין לי עיניין לצפות בה. גמרתי את כל סדרות הנטפליקס שיש. ולא נשאר הרבה ריח או טעם לחיי. אפילו תיאבון אין לי. שזה ממש אקסטרים. האמת, שרק בזכות ילדיי אשתי ומשפחתי הגרעינית הענפה, אני ממשיך להאחז בחיים ומדגמן נוכחות".

"הכל כזה קקי. בחיי. אין לי שום מוזה, ואף מוטיבציה, או משהו. אני רואה פחות טוב, מתקלח ממש מעט, וחיי נטולי כל פילטר, באופן שמשתק לי את כל הגוף והמצב רוח.אני ממש לא בעניין של לעורר רחמים. אבל הידיים שלי רועדות, יש לי קורונה מדומה שבאה לידי ביטוי במיגרנות, שיעולים מאולצים, חום נמוך מדי, וחוסר דמיון מצמרר. אני אופטימי ויודע שמתישהו יהיה בסדר. זהו, עד כאן קיטורים".

 

ריבה מצא את המקום לברך את בתו מייפל בת ה-12, שנאלצה לציין את בת המצווה שלה בצל הנגיף. "ועכשיו אעבור לחלק המבדר המשמח והחגיגי של חיי: מייפל ריבה, בתי האמצעית, אהובת ליבי המושלמת, והטעם העיקרי לחיי, חגגה שלשום אירוע משמעותי בחייה".

"לא רק שבת-המזל נולדה בדיוק ב-20.04, (שזה גם תאריך לידתו של הצורר אדולף היטלר יימח שמו וזכרו). השנה יצא, שיום הולדתה, נהיה כבר בת מצווה, וצויין כמה אירוני בדיוק בערב יום השואה. היש נפלא מזה? אין. בחוץ הכל קורונה, ובפנים הכי צפירה".

"אבל הילדה האמיצה, הגיבורה ומלאת שמחת החיים שלי, לא ויתרה על חגיגה. אנחנו מצידנו מילאנו לה את הבית בבלוני הליום ורונית גם שרפה פונדו שוקולד על הבוקר. אבל מייפל הגיבורה שלי, הזמינה לעצמה מתנות מכל מען דבעי (מקורבים, שכנים ועוד עובדים זרים ולא חיוניים כמו אבא שלה)".