ראיון: רומי גיאור | צילום: רועי חבני | עריכה: יובל וייצן
"זו הייתה תקופה לא קלה. זה לא קל לי לדבר על זה, זה עוד ישאר איתי להרבה זמן", כך פתחה אנה זק את דבריה בראיון שערכנו עמה בצילומים למותג האופנה "אורבניקה", בעת שהצטלמה לתכנית "חשיפה" עם חיים אתגר ששודרה אתמול (ד') וחשפה את סיפורה של אנה, שחוותה שיתוק על שם בל בפניה. "חוויתי משהו לא צפוי בכלל, ביום אחד משהו נופל עליך. כן, זה מאוד דומה למה שמיכל אנסקי עברה. תיעדתי גם את תקופת ההחלמה, זה לא משהו שאת לא ממש רוצה לראות את עצמך ולא רוצה שאנשים יראו. כל מה שרוצים זה להסתגר בחדר ולא לראות אף אחד. היה לי חשוב להיות אופטימית בתקופה הזו".
אז מה חיזק אותך בתקופה הזו?
"אני באמת חושבת שכל מה שקורה זה לטובה. אם נאמין בזה באמונה שלמה זה מאוד עוזר. מהרגע שפרסמתי שאני עוברת תקופה לא קלה, אנשים כיבדו אותי למרות שלא אמרתי מה בדיוק אני עוברת. קיבלתי נטו אהבת חינם. מיליון הודעות, מלא תגובות תמיכה מאנשים שרוצים שרק יהיה לי טוב ושאהיה בריאה. זה חלק בלתי נפרד מההחלמה שלי ומהחזרה לשגרה".
"זה קרה ביום אחד, זה פתאומי. מהרגע שזה קרה זה נמשך כמעט שלושה חודשים. נבהלתי. זה משהו שהוא נורא קשה לעיכול. בשבועיים הראשונים בכלל לא עיכלתי שזה מה שקורה לי. ברוך השם, זה מאחורי. היום אני רוצה להתרכז בעתיד שלי ורוצה להתפקס ולהסתכל קדימה. למדתי המון מהתקופה הזו ואני רואה קדימה - אני רעבה לחזור לעבודה שלי".
הרופאים הסבירו לך למה זה קרה?
"ברוב המקרים לא ידוע ממה זה קורה, זה מה שהזוי. זה יכול להיות וירוס, זה יכול מלחץ... זה יכול להיות מיליון סיבות, אף אחד לא יכול לשים את האצבע ולהגיד למה. העולם שאנחנו חיים בו והעבודה שלי זה דבר מאוד לחוץ ואני חיה עם זה בשלום, אני אוהבת את זה. אני אוהבת שהלו"ז שלי מפוצץ, אבל אני יודעת שיש בזה גם לחץ ויש לי זמנים לעמוד בהם והמון דברים על הראש. כשזה קרה לא חשבתי שזה בגלל זה האמת, כי אני כבר רגילה ללחץ של העבודה, זה לא משהו שעושה לי רע.
תיעדת את עצמך מהרגע שזה קרה. למה בחרת לעשות את זה?
"היה לי נורא קשה לעשות את זה. אבל בגלל שזה היה כל כך הזוי, כי אני בריאה וזה פתאום קרה - הבנתי שזה קורה להמון אנשים בריאים באמצע החיים. חשבתי שמה שיחזק אותי זה להסיק מזה משהו שיכול לחזק אחרים. אם אני הייתי שומעת ורואה מישהי כמוני, בגיל שלי, שמשתפת ומתעדת את עצמה בדבר הזה - היה לי קל יותר. אמרתי לעצמי שגם אם יש מישהו אחד שיראה אותי ואוכל לעזור לו - זה שווה את זה".
מי עזר לך לאורך הדרך?
"המון אנשים היו סביבי. המשפחה שלי, המנהלים שלי ובן הזוג שלי. כולם כל כך עטפו אותי וכיבדו את זה שזה משהו אישי שלי והם דאגו לי כל יום ודאגו לשלומי. הם כל הזמן היו איתי וזה חיזק אותי נורא. עם כמה שרציתי להיות לבד ולהסתגר בחדר - הם היו שם עבורי. הכי קשה שאי אפשר לדעת מתי זה עובר, אף אחד לא נותן תשובות. כל אחד זה מקרה שונה. פשוט יושבים בבית ומחכים שזה יעבור, היום אני מאחורי זה, ברוך השם".
החוויה שלך מול המצלמה השתנתה? את עכשיו מצטלמת ל"אורבניקה", למשל, זה משהו שיותר קשה לך?
"התרגשתי לחזור האמת. 'אורבניקה' זה סוג של משפחה. האמת שאני סוג של שוכחת, אני מוציאה את זה מהראש שלי ועומדת ומצטלמת, אני לא נותנת לזה יותר מדי מקום. אני לא רוצה לחשוב על אם נוח לי או לא, לא בא לי לחשוב על זה כשאני כאן ומצטלמת".
אפשר לצאת מהאווירה הקודרת ולדבר על האלבום, נכון?
"אני הכי מתרגשת בעולם. יצאו לי חמישה שירים באלבום הזה, זה יצא עם המשפחה השניה שלי, 'סמסונג'. אני כל כך שמחה לשחרר את זה ולהוציא את זה לעולם ושכולם ישמעו".