בדיוק לפני שנה אסי עזר חשף בפוסט על ההתמודדות שלו עם התקפי חרדה והטיפול שעבר. "שבע שנים אני לוקח ציפרלקס", הוא כתב אז, "אני נראה רגיל, מדבר רגיל, אבל בפנים זה כאילו אני נופל לבור".

מאז אותו פוסט שיתף המנחה ברשתות החברתיות את התהליך שעשה על מנת להפסיק ולהיות תלוי בכדורים ולנסות להלחם בהתקפי החרדה בעצמו. אתמול (שבת) הוא סיפר בהרחבה על אחד הרגעים הקשים שחווה בקיץ שעבר, בעת שהיה בחו"ל יחד עם בן זוגו, אלברט אסקולה, כשלפוסט הוא צירף צילום מסך מתוך שיחה עם הפסיכולוגית שלו, שם כתבה לה: "זוכרת שאם אמרתי לך שאם אני כותב לך אז מצבי רע מאוד?".

"ההתכתבות הזאת בוואטסאפ נראית כמו עוד התכתבות סטנדרטית, אבל היא בעצם אחד הרגעים הקשים והמורכבים שעברתי בחיי", כתב עזר. "שבע שנים הייתי על ציפרלקס בעקבות התקפי חרדה. לפני שנה וחצי (בתקופת החזרות לאירוויזיון) התחלתי להרגיש שהכדור מפסיק להשפיע. המליצו לי לעלות מינון (הייתי על עשר מיליגרם) ואני חשבתי שזו דווקא הזדמנות לנסות להפסיק".

"התחלתי טיפול אצל פסיכולוגית חדשה וביקשתי ממנה שתלווה אותי בתהליך. התחלתי לרדת באופן הדרגתי מהכדור, וחודשים וחצי אחרי הייתי כבר נקי מציפרלקס. הייתי מאושר, באופוריה אפילו, לא היה סימן לחרדה ואפילו להיפך, הייתי רגוע", הוסיף, "ואז לאט לאט החרדה החלה לבצבץ. באותה תקופה עבדתי על עונה שלישית ל'להיות איתה' ובכל פעם שניסיתי לכתוב הרגשתי שזה גרוע ותחושת בהלה מילאה לי את הבטן. זה הלך והצטבר עד שהגיע לשיא: לפני שנה הייתי בחו״ל עם בעלי, קמתי מוקדם בבוקר בעקבות ג׳ט לג נוראי, התיישבתי ליד הים, ניסיתי לכתוב ופתאום זה קרה - משום מקום הרגשתי שהאדמה בולעת אותי, שמשהו איתי לא בסדר, שאני בצרות".

אסי עזר (צילום: מתוך חשבון האינסטגרם של אסי עזר)
"הבנתי שמשהו לא בסדר איתי, שאני בצרות". עזר|צילום: מתוך חשבון האינסטגרם של אסי עזר

"הערתי את אלברט ואמרתי לו שאני לא יודע מה קורה לי. הוא לא הבין מה אני רוצה כי מבחוץ נראיתי רגיל. בלי דופק מואץ, לא הייתי היסטרי, אבל מבפנים הרגשתי שאני טובע. התקף חרדה קלאסי", המשיך עזר, לפני שטסתי הפסיכולוגית אמרה שאם אצטרך אותה שפשוט אכתוב לה, ואני התלוצצתי ש'אם אני כותב לך מחופשה כמראה מצבי רע מאד', וזה אשכרה מה שקרה. אז עוד לא ידעתי את זה, אבל באותו בוקר ארור בחו״ל, יצאתי למסע בן שנה שבו אני לומד להתמודד עם החרדה, לא נבהל ממנה, לומד לחיות לצידה".

"חברים אמרו לי 'למה שלא תחזור לכדורים אם הם כל כך עזרו לך?', אבל החלטתי שאני נלחם, שלכדורים תמיד אפשר לחזור אבל כרגע אני מתמודד בלי", סיכם עזר. "כמו שהפסיכולוגית שלי הבטיחה לי - מצבי השתפר פלאים. אני בלי כדורים, ואני חי. אני אני. שלא תטעו, אני עדיין סובל לעיתים מחרדה ודכדוך, אבל התדירות והעוצמות ירדו משמעותית. אני כבר מיומן. יודע לזהות מתי זה מתחיל ומה לעשות כשזה בא (מדיטציות, נשימות, שיחות עם עצמי, עם אלברט והכי חשוב- טיפול פסיכולוגי! וכן- גם לקחת כדור הרגעה אם צריך)".