בין שלל הפוסטים של הכוכבים המבקשים להזדהות עם הנופלים, יש גם כאלה המשתפים בסיפור האובדן הפרטי שלהם, וביניהם שי מיקה יפרח, ששיתפה בסיפור הטרגי שצירף אותם לרשימה הגרוע מכל - זו של משפחות השכול.

זוכת "האח הגדול" לשעבר סיפרה בפוסט מצמרר על הגעגועים לבת דודתה, איילה יפרח ז"ל, שנספתה באסון הכרמל לפני כשמונה שנים.

"איולה שלי, איך יכול להיות שאני מתקרבת לגיל שלך? חשבתי שאתבגר ואצליח להתגבר, אבל כנראה שזה לא עובד ככה. אני רק מבינה כמה צעירה עזבת אותנו, צעירה אבל כל כך אמיצה, עם שמחת חיים שאף אחד לא יכל לנצח אותה. מצחיק שהיה לך אופי כזה אש - ובסוף דווקא האש ניצחה אותך.

איולה שלי.. איך יכול להיות שאני מתקרבת לגיל שלך? חשבתי שאתבגר אצליח להתגבר אבל כנראה שזה לא עובד ככה. אני רק מבינה כמה צעירה עזבת אותנו, צעירה אבל כל כך אמיצה, עם שמחת חיים שאף אחד לא יכל לנצח אותה, מצחיק שהיה לך אופי כזה אש ובסוף דווקא האש ניצחה אותך. כל הזמן אני מנסה לדמיין מה היה קורה אם לא היית עוזבת אותנו, בטח עדיין היינו משפחת יפרח המהבולה ואת היית הכוכבת של כל מפגש...בטח היינו מאוחדים, שמחים... מאז שהלכת כבר כלום לא נשאר אותו דבר. כשהייתי קטנה תמיד הלכתי לטקסי זיכרון, שישבו המשפחות בקהל בשורות הראשונות תמיד חשבתי לעצמי איך הם מתמודדים לעזעזאל? ואז פתאום בשורה הראשונה ועוד בבית עלמין צבאי.. המשפחה שלנו..???! כל שנה בטקס אני מרגישה שהלב מוחק לי את המחשבות בראש, יש רק צליל שקט כזה שאני לא מצליחה לעכל. כל שנה מחדש עדיין אני עומדת עם כולם ואיכשהו מקווה שתבואי מאחורי וכרגיל תצעקי לי באוזן "מכוערת" ונסתלבט שם על כולם. אבל זה לא קורה ומשנה לשנה זה רק נהיה יותר קשה.. יש לי יותר מה לספר לך ויותר זמן שלא דיברנו.. ויותר דברים שפספסנו יחד ויותר געגוע! אני נלחמת כל הזמן בלזכור אותך ביופי המהפנט שלך, בשגעונות שלך מול הלהבות ששורפות לי את הלב. איילה, עכשיו שאני כבר גדולה מותר לי להגיד לך שאני גאה בך ולעד אהיה גאה להיות שישון הבת דודה המכוערת שלך אוהבת עד השמיים ובחזרה וכל כך כל כךך מתגעגעת. לזכר מישר איילה יפרח שנספתה באסון הכרמל

A post shared by שי מיקה - Shay Mika (@shaymika) on

"כל הזמן אני מנסה לדמיין מה היה קורה אם לא היית עוזבת אותנו, בטח עדיין היינו משפחת יפרח המהבולה ואת היית הכוכבת של כל מפגש... בטח היינו מאוחדים, שמחים... מאז שהלכת כבר כלום לא נשאר אותו דבר.

"כשהייתי קטנה תמיד הלכתי לטקסי זיכרון, וכשישבו המשפחות בקהל, בשורות הראשונות, תמיד חשבתי לעצמי איך הם מתמודדים לעזאזל? ואז פתאום בשורה הראשונה ועוד בבית עלמין צבאי.. המשפחה שלנו?!

"כל שנה בטקס אני מרגישה שהלב מוחק לי את המחשבות מהראש, יש רק צליל שקט כזה שאני לא מצליחה לעכל. כל שנה מחדש עדיין אני עומדת עם כולם, ואיכשהו מקווה שתבואי מאחורי וכרגיל תצעקי לי באוזן "מכוערת" ונסתלבט שם על כולם. אבל זה לא קורה ומשנה לשנה זה רק נהיה יותר קשה. יש לי יותר מה לספר לך ויותר זמן שלא דיברנו, ויותר דברים שפספסנו יחד ויותר געגוע!

"אני נלחמת כל הזמן לזכור אותך ביופי המהפנט שלך, בשגעונות שלך, מול הלהבות ששורפות לי את הלב. איילה, עכשיו כשאני כבר גדולה מותר לי להגיד לך שאני גאה בך, ולעד אהיה גאה להיות שישון הבת דודה המכוערת שלך. אוהבת עד השמיים ובחזרה וכל כך כל כך מתגעגעת".