אף אחד לא יכול לשכוח את אור דניאל, יוצאת "האח הגדול" ומי שלימים התחתנה עם מיליונר יהודי-צרפתי ובימים אלה היא מתגוררת בלונדון עם בן זוגה ושני ילדיה. כל תמונה שהיא מפרסמת יותר מעוררת קנאה מהקודמת לה, אך בשבוע האחרון היא תיעדה צד אחר בחייה.
הבוקר (א') הגיעה אור דניאל ל"חדשות הבוקר" (קשת 12) וסיפרה על האזעקות שתפסו אותה בזמן שהותה בארץ בימים האחרונים ועל ההיסטריה שתקפה את בן זוגה.
מה הייתה הסיטואציה שתיעדת בסטורי בזמן האזעקה?
"אני רק התעוררתי ותיכננתי לנסוע לצלם תכנית בבאר שבע אצל סבתא שלי. זה צולם במלון ביפו, וכשהתעוררתי התקשרתי לדבר עם חבר טוב שלי ובאמצע השיחה הוא קוטע אותי ואומר לי, 'מאמי את חיה בסרט, את לא רואה חדשות?', ובזמן שהוא מנסה להסביר לי מה קורה, הייתה האזעקה הראשונה. מצאתי את עצמי מזנקת מעל המזוודות, נופלת כמה פעמים כי אני פעם ראשונה בחדר ולא מכירה איפה מה, ועם השמיכה יצאתי החוצה ולא מצאתי את הממ"ד ופשוט נלחמתי עם המדרגות, לא הצלחתי להיכנס גם לשם".
אילו תגובות קיבלת מאז התיעוד שפרסמת?
"גם וגם, בעולם רואים את זה אחרת, בעולם לא מבינים את ההבדל לבין יש צבע אדום, אז אוקיי, יש צבע אדום ואני ממשיכה בנסיעה שלי לבית הספר או למה שאני עושה. מבחינתם בין זה לבין טנקים ברחובות ולא יודעת, זה כזה".
הם אומרים איך יכול להיות בסטורי אחד רואים אותך בעת מלחמה ושנייה אחרי זה חוזרת לשגרה.
"הם לא מבינים, אבל אנחנו גדלנו ככה. אני זוכרת את עצמי בבאר שבע נוסעת, יש אזעקה, יושבים, שוכבים, נכנסים, ממשיכים. זה מצב רגיל. הוא לא רגיל אבל לנו הוא רגיל לצערי".
קיבלת גם תגובות אנטישמיות?
"לא משהו קיצוני, אני קיבלתי תגובות של אנשים שמנסים להסביר את הצד השני אבל לא משהו שאני יכולה לקרוא לו אגרסיבי".
את חיה בלונדון, איך רואים אותנו שם?
"אני מניחה שגם אם חושבים אחרת לא יגידו את זה בפנים כי אנשים נורא מתורבתים, אני יכולה להעיד שדיברתי בדרך לכאן עם הנהג הזה, שיש לו המון חברים איראנים שאם הם היו צריכים לבחור ישראל או פלסטין - הם חד משמעית יקחו את הצד של ישראל".
הזכרת שאת מכירה אזעקות ויודעת להתנהל, בעלך יהודי-צרפתי.
"הוא לא יודע להתנהל, הוא מבחינתו פשוט התקשר לנהג שיסיע אותי כבר להרצליה לחברה כי לא רציתי להישאר לבד במלון ביפו, הוא פשוט צרח עליי 'תיסעי לשדה'. הוא אמר לנהג פשוט 'תסובב אותה וסע לשדה'. ואז היה לי כרטיסים לכל יום".
ואיך את מסבירה לו את זה?
"אין לי איך להסביר לו את זה, אין צורה שאני יכולה להסביר את זה לבן אדם. גם אם אני אהיה עכשיו בברלין ותהיה שם עכשיו אזעקה של כל סוג של מלחמה אני אעזוב, כי זו לא העיר שלי אני לא מכירה. לא יודעת מה עושים. ובמקרה המאוד ספציפי שלי בעלי צריך לדעת שהוא יכול לגונן עלי, וכשאני במדינה שהוא לא שם, ואין לו פיזית להוציא אותי משם הוא חייב לדעת שלפחות אני בבית של חבר שלו, שאם קורה משהו, אז כמו בסרטים אנחנו נרוץ למסוק והוא יוציא אותנו. אני מנסה להסביר לו שזה לא מה שקורה, שאני גדלתי ככה ושזה זוועה זה על הפנים, אבל זו המציאות. יש לי סבתא בת 90 שקמה והולכת לממ"ד".
נסעת אחר כך לסבתא?
"לא, הכל בוטל, זו הייתה השבתה, אף אחד לא הבין מה קורה. זה היה בדיוק השלב של יש מלחמה אין מלחמה".
ספרי על החיים שם.
"אין אזעקות".
את מרגישה שאת מגשימה את החלום?
"חייתי כמו רווקה תל אביבית אז מזה להפוך להיות אמא ואישה זה כבר 180 מעלות, אני רוצה לומר דווקא ששם אני מרגישה פחות בטוחה מכאן כי יש שם פשע אחר, שזה מצחיק ורוב האנשים לא הבינו את זה, אבל אני מרגישה יותר בטוחה כאן ללכת ברחוב, עם האזעקות".
ספרי קצת על החיים שם, זה נראה נוצץ וורוד.
"כי אני לא מעלה לאינסטגרם את הגזים של הילד, או מה הכלב עשה על הרצפה. כשאתה באמצע ויכוח עם הילד אתה לא חושב לצלם אותו, אתה רק מחכה שזה יסתיים".
איפה החיים שלך הם בדיוק כמו של כולנו?
"זה בדיוק אותו הדבר, זה רק לוקיישן אחר".
את מצליחה להרגיש שם בבית?
"זה גבולי. המשפחה שלי שם אז זה לא משנה, איפה שהילדים שלי זה הבית שלי. חברי ילדות זה משהו שלצערי לא ניתן להחליף בעיניי בכל אופן, לא את החברים שלי, שזה חסר לי. המשפחה שלי חסרה לי, הישראליות חסרה לי, לשבת בבית קפה ופתאום למצוא את עצמך מנהלת שיחה של שעתיים עם אנשים שאין לך מושג מי הם".
וזה שאת מגדלת את הילדים שלך שם ולא כאן?
"הם מגיעים לפה הרבה לארץ, נפגשים כולם ביחד בהרצליה".
הם מסתדרים עם המנטליות הישראלית?
"הילדים של החברים שלי כאן כן, הם עדיין לא כזה פרצו החוצה, אבל עם הסביבה שלי כן מאוד, כי הם גדלים איתי בסופו של דבר".
מבחינת קריירה, על מה את עובדת עכשיו?
"צילמתי פיילוט של תוכנית בישול שאני מתקדמת עם זה עכשיו, שעכשיו הכל קצת, יצא מגבול התכניות שלי. אני מוציאה רהיטים לילדים, דברים מאוד מיוחדים ויפים ודברים קטנים למטבח. בקיצור הפכתי את האמא במשרה מלאה לביזנס, זה מה שאני מנסה לעשות".