בחודש אוגוסט, פרסמה בר רפאלי חמש-עשרה תמונות באינסטגרם שלה, מתוכן חמש תמונות פלאשבק / TB ושאר זכרונות. "היה היה פעם, בארץ הבטן השטוחה", הוא הקאפשן שהיא נתנה לאחת מהן.
השיא, מבחינתנו, הגיע דווקא בתמונה עדכנית מחודש יולי. הדימוי: ברבור שלנו משתכשכת בביקיני (פריט לבוש טעון מבחינתה), בבריכה. הכיתוב: "תפוח אדמה צף במים". מה זה השיימינג העצמי הזה? זה הפעם השניה שלך, את לא יכולה להגיד שלא ידעת מה קורה לגוף אנושי בהריון.
טרנד העלבונות הזה לא התחיל בהריון הנוכחי. גם כשרפאלי היתה הרה עם ליב, בשנה שעברה, היא העלתה שפע תמונות throwback, עם כיתובים כמו "פלאשבק לימי הקיץ (ולביקיני שעלה עלי)", "פעם-פעם... היתה לי בטן שטוחה" ו-"היום הראשון של הקיץ מזכיר לי בקיני שכבר לא עולה עלי".
אתם יכולים לראות בזה קריאייטיב ממוחזר ותו לא, אבל אנחנו רואים פה קריאה לעזרה. זו לא איזו מצוקה נפשית, חס וחלילה, אלא בעיה יצירתית. חוסר אמביציה.
בכלל, משהו אפור ומבאס עובר על האינסטגרם של בר רפאלי. הוא רווי תמונות חסות, תמונות מהפקות שצולמו לפני חמש ולפעמים גם עשר שנים, ופרסומים מחודשים מאתרי רכילות וחשבונות אינסטגרם אחרים. מאפיינים בייסק-יים, תמונות שלא מכבדות את המעמד. לבר רפאלי יש את הפוטנציאל (ואת הקרדיטים) להיות מותג בינלאומי, למה היא צריכה להתבזבז על פוסטים ממומנים בכיכובם של ארטיקים ומוצרי טיפוח לשיער?
וכשהיא לא נזכרת בערגה או מקדמת מוצרים, היא חותכת לעצמה את הפנים. לא כמו וינונה ריידר ב"ברבור שחור", חלילה. אבל התמונות ה"אותנטיות" של בר, אלה שנראו שצולמו על ידה, מכילות כמות חשודה של פנים מוסתרים בחלקם או במלואם. אלוהים נותן וודג' מושלם למי שמסתירה את הוודג' הזה מהעוקבים שלה.
בסופו של דבר, קריאת עומק באינסטה של בר רפאלי היא חוויה מדכדכת מהמצופה. חוויה של החמצה. "תראו מה היה לי פעם", הוא הסאב-טקסט של שליש מהתמונות שלה, ועל זה נאמר: "אוקיי, אבל תראי מה יש לך היום".
בגיל 32, עם משפחה תומכת, יוזמות עסקיות משגשגות, תפקידי הנחיה בטלוויזיה ושניים וחצי מיליון עוקבים - לבר רפאלי היו אמורים להיות חיי סושיאל מדהימים. היינו אמורים לראות אותם ולקנא, אבל אם לשפוט על פי פיד האינסטה, האדם האחד שמקנא בבר רפאלי היא בר רפאלי בעצמה.