לאחרונה אנחנו שומעים על יותר ויותר נשים בכלל, וסלבס בפרט, שנחשפות ומשתפות את הסיפורים האישיים שלהן על ההטרדות והתקיפות המיניות שעברו. באופן מצער ממש, בהרבה מהמקרים מדובר בגברים מפורסמים ובעלי כוח, בארץ ובעולם, שמנצלים את מעמדם כדי לנסות "ולהרוויח" עוד דברים מהצד. 

אמש, אחרי הרבה התלבטויות וחששות, החליטה הילה נחשון לשתף את דעתה בנושא ולספר את הסיפור שלה והחוויה האישית שלה מהתעשייה בה היא לוקחת חלק, מול כל העוקבים והמעריצים ברשת החברתית: "אני מתלבטת כבר די הרבה זמן אם לכתוב או לא. שואלת את עצמי בשביל מה בעצם וכמה ציניות יגרור אחריו הפוסט הזה, בדומה לכל כך הרבה לפניו. אבל בכל זאת, אזרתי (לא את כל, אבל הרבה) אומץ ורציתי לשתף אתכם, בהנחה שאם אתם כבר כאן - תנסו לרגע להיות בנעליים שלי. שלנו. ותבינו, או לפחות תקדישו דקה או שתיים כדי לחשוב על הנושא או תדברו עליו בערב, עם חברים וחברות או מחר בעבודה."

O.k lets Go #allsaints

A post shared by Hila Nachshon (@hilanachshon1) on

"אז שומעים?", המשיכה נחשון והתייחסה גם לפרשיות המסעירות מהוליווד, "הארי ויינשטיינים וקווין ספייסים יש גם כאן. יותר מדי. אנשים שהמעמד והכוח וסביבת העבודה שלהם, נותנים להם לגיטימציה להתנהג כמו חיות."

"לא פעם ולא פעמיים", שיתפה נחשון, "מצאתי את עצמי הודפת (או מנסה להדוף) עמית לעבודה, גדול ממני פיזית, מבוגר ממני וכמובן חזק ממני בכל אספקט שהחליט שבא לו לנשק אותי על השפתיים/ לחפון לי את התחת, או להגיד לי משפטים שגרמו לי, ועדיין גורמים לי, לבחילה. גם רמיזות לגבי אפשרות קבלת תפקיד  כזה או אחר היו שם לא פעם אחת".

#mood

A post shared by Hila Nachshon (@hilanachshon1) on

נחשון הרחיבה והוסיפה על החוויה האישית שלה בתעשייה: "אתם בטח תוהים למה לא התלוננתי ואני אספר לכם שאישה/ בחורה צעירה (במקרה שלי - אמא חד הורית), שנמצאת בסיטואציות כאלה על בסיס יום יומי, במקום העבודה שלה, מקור פרנסתה, באטמוספירה ששלטה אז, לא יכלה להתלונן! לא היה גיבוי מאף אחד ואם את גם צעירה ויפה, אז זה בטח בגלל מה ששידרת או כי גרמת לו לחשוב שזה בסדר."

"אז זהו שלא.", היא הוסיפה, "הגעתי לאן שהגעתי בזכות כוח רצון, בזכות כישרון ועבודה קשה. לעיתים שילמתי מחירים יקרים בעבור המקום שהגעתי אליו וקיבלתי עליי את היתרונות וגם את החסרונות. אבל - זכותי להסתובב במקום העבודה שלי, גם אם מקום העבודה שלי כולל בגדים חושפניים ואיפור כבד - ולהרגיש בטוחה".

"זה לא נותן לאף אחד את הזכות לדבר אליי באופן שמבייש אותי או לא נעים לי ובטח לא נותן לאף אחד, לעולם, את הזכות לגעת בי בניגוד לרצוני או לגרום לי לעשות משהו שאני לא רוצה, או לקחת לי את חופש הבחירה. אנחנו לא בובות של אף אחד, ולא משנה אם הוא עמית לעבודה, חבר ללימודים או הבוס הגדול .חשבתי הרבה על הפוסט הזה, אין לי עניין בפרובוקציות. החיים שלי טובים ושקטים היום והרווחתי את השקט הזה ביושר, אבל  אני מבינה שזה יהיה חסר אחריות מבחינתי לעמוד מהצד ולשתוק גם בשביל אלה שמרגישות כך היום וגם בשביל הבנות שלנו בעתיד", סיכמה נחשון. 

היי. זאת אני. אני מתלבטת כבר די הרבה זמן , אם לכתוב או לא.. שואלת את עצמי בשביל מה בעצם וכמה ציניות יגרור אחריו הפוסט הזה, בדומה לכל כך הרבה לפניו.. . אבל בכל זאת, אזרתי (לא את כל , אבל הרבה) אומץ ורציתי לשתף אתכם, בהנחה שאם אתם כבר כאן- תנסו לרגע להיות בנעליים שלי. שלנו. ותבינו, או לפחות תקדישו דקה או שתיים כדי לחשוב על הנושא או תדברו עליו בערב, עם חברים וחברות או מחר בעבודה.. אז שומעים? הארי וינשטיינים וקווין ספייסים יש גם כאן. יותר מדי. אנשים שהמעמד והכוח וסביבת העבודה שלהם- נותנים להם לגיטימציה להתנהג כמו חיות. לא אחת ולא פעמיים , מצאתי את עצמי הודפת (או מנסה להדוף) עמית לעבודה , גדול ממני פיזית, מבוגר ממני וכמובן חזק ממני בכל אספקט שהחליט שבא לו לנשק אותי על השפתיים/ לחפון לי את התחת להגיד לי משפטים שאז ועדיין גורמים לי לבחילה.. גם רמיזות לגבי אפשרות קבלת תפקיד כזה או אחר היו שם לא פעם אחת.. אתם בטח תוהים למה לא התלוננתי ואני אספר לכם שאישה/ בחורה צעירה (במקרה שלי אמא חד הורית) , שנמצאת בסיטואציות כאלה על בסיס יום יומי, במקום העבודה שלה, מקור פרנסתה, באטמוספירה הנוכחית ששלטה אז , לא יכלה להתלונן! לא היה גיבוי מאף אחד ואם את גם צעירה ויפה אז זה בטח בגלל שזה מה ש״שידרת״ או ש״גרמת ״ לו לחשוב שזה בסדר. אז זהו שלא. הגעתי לאן שהגעתי בזכות כוח רצון , בזכות כישרון ובזכות עבודה קשה. לעיתים שילמתי מחירים יקרים בעבור המקום שהגעתי אליו וקיבלתי עליי את היתרונות וגם את החסרונות. אבל- זכותי להסתובב במקום העבודה שלי - גם אם מקום העבודה שלי כולל בגדים חושפניים ואיפור כבד- ולהרגיש בטוחה! זה לא נותן לאף אחד את הזכות לדבר אליי באופן שמבייש אותי או לא נעים לי וזה לא נותן לאף אחד , לעולם, את הזכות לגעת בי בניגוד לרצוני או לגרום לי לעשות משהו שאני לא רוצה לעשות וזה בטח לא נותן לאף אחד את הזכות לקחת לי את חופש הבחירה - אנחנו לא בובות של אף אחד - ולא משנה אם הוא עמית לעבודה או חבר ללימודים או הבוס הגדול.. חשבתי הרבה על הפוסט הזה, אין לי עניין בפרובוקציות. החיים שלי טובים ושקטים היום והרווחתי את השקט הזה ביושר, אבל אני מבינה שזה יהיה חסר אחריות מבחינתי לעמוד מהצד ולשתוק גם בשביל אלה שמרגישות כך היום וגם בשביל הבנות שלנו בעתיד. הלוואי ויגיע היום ונפסיק לגמרי לפחד -על עצמינו, על המשפחה שלנו ועל מקומות העבודה שלנו- ואז יועלו גם שמות. צריך להוקיע את אותם אנשים . לגרום להם לפחד על מקומם ולא להפך. . אבל עד אז , לאט לאט ,ביחד ולא לבד, נתחיל לקלף את הפחד ואת מעטה הבושה וההסתרה.

A post shared by Hila Nachshon (@hilanachshon1) on