לא בטוח שאיה קרמרמן תשמח לקרוא את הכתבה הזו. יש מצב שהיא תטען שאנחנו עוסקים בתפל, מתעקשים לחיות בעבר, להעלות את השלדים הפרובוקטיביים שלה מהארון ולרדוף אחרי הצהוב כי אנחנו לא מסוגלים לקבל את העובדה שהיא באמת השתנתה. שזה אולי נכון, אבל אפילו היא חייבת להודות שמהפך דרסטי כמו שלה עדיין קשה קצת לעכל. בניגוד לתקדימים כמו נועה ירון, איה קורן ועכשיו אפילו עינב בובליל, הסיבוב שעשתה קרמרמן בחייה מתאפיין ב-180 מעלות חדות ומסחררות – מחילונית בח' הידיעה לבעלת תשובה שמעבירה בביתה שיעורים על תורתו של הרבי נחמן מברסלב, וכל זה לעיניה המשתאות של התקשורת, שהיא ממשיכה להתפרנס ממנה. בסופו של דבר, כנראה, אנחנו עדיין מנסים לעבד את מה שעבר עליה לאורך השנים, והאם אפשר ללמוד מזה משהו. בטוח שלזה היא יכולה להתחבר.
בחודש אוגוסט האחרון הביאה קרמרמן לעולם את בתה החמישית, אבל בשביל להבין מה זה משפחה עבורה ואיך היא מגלמת את השינוי הגדול בה, צריך לחזור קצת אחורה. היא נולדה בשנת 76' לחבר הכנסת לשעבר יוסף קרמרמן שהיה ח"כ במשך שלוש קדנציות מטעם סיעת חירות שלימים הפכה לגח"ל ולמפלגת "הליכוד", ולפעילת הליכוד רחל קרמרמן. חוץ מזה, אגב, היא נכדתו של מפקד האצ"ל והשר המנוח יעקב מרידור, ואחייניתו של הזמר יגאל בשן. אביה נפטר מדום לב מפתיע כשהייתה בת 5, חוויה שהיא עדיין מתמודדת איתה מדי יום. היא למדה בבית הספר לאמנויות עד כיתה ט', אז נסעה ללמוד בלט קלאסי בארצות הברית. "הייתי רקדנית בלט קלאסי עם פוטנציאל גדול", סיפרה בראיון ל"הארץ", "ובארץ לא היה בית ספר גבוה, אז התקבלתי לתיכון ג'וליארד, זה מ-'Fame', אבל לא מצא חן בעיני אף אחד שאגור לבד בניו יורק. אז הגעתי לבית הספר בצפון קרוליינה עם עצים ירוקים וגגות אדומים, שם ביליתי כל יום בקניון וקניתי חזיות ב'ויקטוריה סיקרט'". ניתוח בברך שעברה בשנת הלימודים האחרונה שלה בתיכון גרם לה להפסיק לרקוד ולחזור לארץ, ואף מנע ממנה להתגייס לצבא ("לא רצו אותי ומבחינתי זה היה בסדר").
בשנת 1994 החלה לדגמן בסוכנות "לוק", אז גם פגשה את בעלה זיו לנגר, שניהל באותה תקופה את הסוכנות, ומאז הם נשואים כדת וכדין, בעיקר כדת. במקביל החלה קרמרמן ללמוד פסיכולוגיה, ולקראת סוף העשור קיבלה ג'וב בתוכנית "ערב טוב עם גיא פינס", אז עוד בערוץ 3 בכבלים. זו הייתה תקופת "איה ושירלי" המפורסמת, במהלכה קיבלו קרמרמן ושירלי גליק פינה קבועה אצל פינס ויצאו להשקות, אירועים, תערוכות, ותצוגות אופנה בארץ ובעולם. בדיעבד זה היה עידן של תמימות, בו תרבות הסלבס הרכילות והטראש הסתכמה בחצי שעה בכבלים ומדור רכילות ב"לאישה", והפינה של איה ושירלי הייתה יצור לא מפוענח – שתי כתבות שטח מתרוצצות בין סלבס, מעצבים ואנשי תקשורת ובטוחות שהן האייטם של עצמן, כלומר - האימהות הרוחניות של חיים אתגר, אסי עזר, סיוון קליין ולירון וייצמן. לאף אחת מהן לא הייתה בעיה עם זה: "החיים שלי יפים ואני אוהבת אותם", אמרה אז קרמרמן בשנת 2002 בראיון ל"הארץ", "אני עוסקת במשהו שמאוד טוב לי ועושה טוב לאחרים. אני בת 26, ומי אמר שיומי לא יגיע ואתרום משהו משמעותי לחברה? עשרות נשים מתקשרות אחרי תוכנית לשאול מאיפה השגנו את הבגדים. אנחנו חוסכות להן שעות של חיפושים".
באותו ראיון ב"הארץ" נשאלה קרמרמן על ידי יונתן יבין האם הייתה רוצה לפעמים להיות מכוערת או רגילה, וענתה בהתרסה - "היית רוצה להיות גמד שעיר עם זין קטן?". כן, אין ספק שאיה קרמרמן של לפני 13 שנה הייתה טיפוס שונה לגמרי מהאישה יראת השמיים שמבשלת אוכל כשר, ולא רק תמטית אלא גם ערכית. הכתבת השובבה שראיינה את צ'יצ'ולינה על מיטת חדר מלון והעניקה לה אביזר מין במתנה, ניהלה אז במקביל יחד עם גליק טור עצות לנוער ב"ראש 1", בו למשל כתבו השתיים ש"כדי להידלק צריך, דבר ראשון, לאהוב את מה שאנחנו רואים. זה נשמע ריקני ורדוד, אבל זהו הטבע האנושי ואין מה לעשות נגד זה".
אין ספק שהיא הייתה מעדיפה לשכוח את התקופה הזו, שאותה היא מגדירה כיום כ"לשון הרע, פריצות ותועבה". "בזה התעסקתי, והייתי מוכשרת בזה", היא מספרת בהרצאות שהיא מקיימת בביתה, "כמו למשל תחרות יופי של מועדון גייז בשלוש בבוקר, ואני עם המיקרופון אחרי ארוחת שישי אצל דודה שלי, עומדת עם חיוך ונעלי עקב ומתה להיות בבית". "לא ידעתי שזה לשון הרע", אמרה לפני כשלוש שנים בראיון ל-NRG, "אף אחד לא לימד אותי שזה לא בסדר. הייתי תינוק שנשבה. אני בן אדם שנפתחו לו העיניים. אתה לא יכול להאשים עיוור שהוא שלא רואה סרטים, עכשיו אני רואה את הסרט. הייתה אז הרגשה של חוסר ודאות וחוסר הבנה מה המקום שלנו, אבל זאת הייתה תקופה מקסימה. נסענו לתאילנד, לפסטיבל קאן. היום הדרך היחידה שלי להגיע לקאן או לתאילנד זה להיות שליחה של הרבי מלובביץ'".
ה"שערורייה" התקשורתית הראשונה שנקשרה בשמה של קרמרמן התרחשה בפברואר 2003, כאשר תוכנית הלייט נייט שצילמה יחד עם גליק, "יצרים", נפסלה לשידור על ידי מועצת הרשות השנייה יממה אחת לפני שידורה, בשל "התכנים המיניים הבוטים והחריגים שבה". התוכנית בסופו של דבר נרכשה על ידי חברת yes ו-13 התוכניות שצולמו שודרו בערוץ "יס פלוס" דאז, כדי למזער את הנזק הכספי של ההפקה. היעלמותה של התוכנית מהמסכים סימנה גם את תחילת נקודת המפנה בחייה של קרמרמן.
סימנים של תשובה
בתחילת שנת 2004 ילדה קרמרמן לא רק את בנה הבכור, אלא גם את עצמה, בגירסה מפוכחת ומלאת תשובות לשאלות. בראיונות רבים היא מייחסת את הפיכתה לאם לרגע שבו הבינה שמשהו חסר: "קרה לי נס, נולד לי ילד", אמרה בראיון לחדשות 2, "בעלי עמד לצדי ולידו עמד הקדוש ברוך הוא, וגם אני וגם בעלי ראינו אותו בעיניים, ולא דיברנו על זה. זו מין הרגשה מוזרה, ואמרתי שאני רוצה להתחיל להדליק נרות שבת רק בשביל שהילד שלי יידע שיש דבר כזה". "יש לי אמונה וזה משהו שאי אפשר להסביר אותו, או שיש אותו שאין אותו", ניסתה להבהיר כמה שנים לאחר מכן בראיון ל"וואלה". "כל דבר שאנסה להסביר הוא יהיה ברמת המוח ולא ברמת של הלב והנשמה. הריון, לידה הנקה – זה נס אחד, לראות את הנשמה נכנסת לגוף של הילד שלך זה משהו שאי אפשר לתאר אותו במילים, ואתה מבין שיש פה משהו אלוהי". מדובר לטענתה בהתעוררות משותפת שלה ושל בעלה – "לא אחד לפני השני או אחרי השני, ממש יד ביד. לא דיברנו על זה, זה פשוט נכנס בנועם הביתה", אמרה באחת התוכניות של "מאסטר שף". בעקבות כך השתנתה גם מערכת היחסים שלהם, שהלכה והתחזקה בהתאם. "התחלתי להבין מה זה להיות אישה יהודיה לבעלי אחרי 11 שנה, מה זה אומר להתקדש, להיות מקודשת לבעלי. מי הסביר לי את זה בבית?".
השלב הבא בקריירה הגיע בשנת 2007, לאחר היעלמות מכוונת של כשלוש שנים מאור הזרקורים, כשהחלה להגיש תוכנית לצדו של נמרוד הראל בערוץ 10. קרמרמן הייתה אז עמוק בתוך תקופת ההתקרבות לדת, אבל עדיין הסתובבה מול המצלמות בבגדים (יחסית) חשופים וללא כיסוי ראש. הייתה זו תקופת ביניים בה ניסתה לתפוס שוב את מקומה בעולם התקשורת, למרות שבתוך תוכה כבר די ידעה שהיא לא שייכת לשם. "לא רציתי לחזור, אני לא מחפשת קאמבק", אמרה ל"וואלה" בשנת 2008, "הבחירות שלי הן תמוהות בעיני אנשים: להפסיק להיות בטופ של הטלוויזיה בשביל ללכת להיות אימא זה משהו שאנשים לא יודעים איך לאכול. להניק שנתיים וחצי - אנשים יש להם כל מיני מחשבות טורדניות על זה".
באותה שנה גם קיבלה חתמה על השתתפות בקמפיין לחברת DISCREET עליו קיבלה לפי הדיווחים 40 אלף דולר. קמפיין? באמצע תקופת החזרה בתשובה? "אני בוחרת לא ללכת עם גופיות ולא ללכת כולי מפוסלת שיראו הכל", הסבירה, "ודיסקרט בחרו לשמור עלי ולכבד אותי בצעד הזה". באותו ראיון, אגב, נשאלה קרמרמן האם תלך בעתיד גם עם כיסוי ראש: "לא היה נראה לי שאגיע לאיפה שאני היום, אז אני קטנה וצנועה ואומרת שאני לא יודעת", השיבה.
אכן, החזרה בתשובה הרשמית לא איחרה לבוא. קרמרמן אפילו זוכרת את הרגע הספציפי שבו זה היכה בה: "זה היה ברגעי השבת הראשונים שלנו", אמרה באחת התוכניות שהנחתה בערוץ 20, "פה גיליתי שאני רוצה לחזור בתשובה - בדיוק בערב שבת. היינו בהתחלת התשובה שלנו והלכנו אל הרב, ופתאום ראיתי שולחן שבת, והיה אור ונרות ואוכל, וכולם ישבו ודיברו, ואני ישבתי והייתי בהלם. היינו הולכים אז לדודה שלי לערב שבת, ושם היו צריכים נורא מהר לאכול כי התחילה 'ארץ נהדרת', ואז אסור לך לדבר כי אורנה בנאי חייבת להפליק על בדיחה. זה מה שגרם לי לשמור שבת".
האח הגדול? כמו תאונת דרכים
בשלוש השנים שלאחר מכן הספיקה קרמרמן להביא עוד בת לעולם והתמקדה בעיקר בחיי המשפחה, או כפי שהיא מתארת זאת - "מיינקת, פיליפינית ומסיעת הסעות". בין לבין ארגנו היא ובעלה שיעורי תורה בביתם ברוח הרבי נחמן מברסלב, במטרה לגרום גם לאחרים לראות את האור. "הדור שלנו צמח מהמועדונים, ראינו הכל, היינו בכל מקום והתבגרנו", אמרה אז, "בתור הורה, אתה רוצה לקחת את הילד שלך למקום יותר עוטף מהמקום שאנחנו היינו בו, על אחת כמה וכמה שאנחנו יודעים מה הילדים של היום סופגים. אנחנו רוצים לתת משהו יותר עמוק, יותר חזק ויותר שורשי למשפחות שלנו".
יחד עם זאת, ולמרות התדמית המטיפנית שאולי דבקה בה באותה תקופה, עושה רושם שאחד הדברים החשובים ביותר לקרמרמן הוא דווקא לקשר ולגשר בין חילונים לדתיים במקום להפריד קצוות. בשנת 2010 קיבלה הצעה מ-Ynet להתחיל לכתוב טור חצי-קבוע על יהדות, והיא הסתערה על המטרה והתמידה בה במשך כשנתיים. כבר בטורה הראשון התרעמה על ההצגה "כתם לידה" של רובי פורת שובל, וטענה כי מדובר במופע של שנאת חינם זרוע רוע ושנאה. "אם אתם מתעקשים להיות יהודים חופשיים מתורה ומצוות, לפחות התנהגו כמשנתכם הפלורליסטית. תפסיקו להפיץ שנאת חינם. קבלו את האחר כשונה ושווה לכם. חדלו מלנסות 'לצבר' אותו", כתבה בטור אחר. "קירוב לבבות הוא לא לקחת את הצד השני, להוציא אותו מנבערותו ולקרב אותו אל הנאורים. לזה קוראים מסעי הצלב".
קצת לאחר מכן השתתפה קרמרמן במבצע "מרבין באהבה" של ארגון צהר וזק"א, מיזם פורים שבו חילונים וחרדים מחליפים ביניהם משלוחי מנות ומבקרים אחד אצל השני. "זה היום שלנו להתחיל את ההידברות", אמרה, ושלחה משלוח מנות לראש עיריית רמת השרון איציק הוכברגר. "אני גרה בעיר חילונית אבל יש פה קבוצת דתיים מאוד גדולה ושל חוזרים בתשובה, "אמרה לו, "ואתה מצליח להסתדר עם כולנו".
עם הזמן הלכו וזלגו טוריה האישיים לנושאים שקשורים יותר לתרבות, חברה ופוליטיקה מזווית מסורתית, ומדי פעם היה אפשר למצוא בהם הבלחות של געגוע לעולם החילוני. באחד מהם פירטה את על הדברים שעליהם וויתרה למען קידוש השם, ביניהם השיער שלה ("שמידי יום מתכסה בעוד סנטימטר בד"), המרפקים והברכיים ("שמקבלים אור יום רק בבית"), בגדי הים ("והסיכוי לטוס לתאילנד כמו אנשים 'נורמלים'. ובגלל שהייתי שם, אז אני יודעת למה להתגעגע"), הסושי ("למה בראת את הצלופח כזה טעים? למה?"), סיר הסרטנים במנטה ריי ("הכי טעים שיש. ואפילו לא חזרתי להיפרד כמו שצריך") והג'ינסים ("הוא יודע כמה זה קשה לוותר על הג'ינסים? בייחוד שחזרתי למשקל שלפני ההריונות, ושלא הספקתי לטעום את ה'סקיני'?!"). (בראיון אחר, אגב, טענה קרמרמן שאסור ללבוש ג'ינס כי זה לא צנוע – "הרי אף אחת לא הולכת בג'ינס צמוד בשביל עצמה, זה תמיד בשביל מי שרואה אותה מאחור").
בטור שהוקדש לנשיות שלה כתבה: "התפרנסתי מלהיות נערת פוסטר, אבל הרגשתי הכי רחוקה מאותה דמות שהייתה תלויה על שלטי חוצות בפרצוף מפתה... אני זוכרת את עצמי יושבת וצופה ב'סקס והעיר הגדולה', מקנאה באותן דמויות שהיו באמצע שנות ה-30 לחייהן. חשבתי כמה כיף להן שהנשיות שלהן שלמה, חקוקה בזהות שלהן. אמרתי לעצמי שאולי עם הזמן גם אני אזכה, באמצע שנות ה-30 שלי, להרגיש את אותה נינוחות נשית... השלתי מעלי את רוב סוגי הקביים - כגון ג'ינסים צמודים, גופיות והכי קשה לפרידה - השיער, שנעלם תחת הכיסוי. אלו עזרו לי להרגיש יפה ונשית, גם אם הם היו - והם היו - שטיקים זולים וחיצוניים... בגיל 35, כשאני מסתכלת במראה, אני רואה בטן של חודש תשיעי ומטפחת על הראש, ומרגישה הכי רחוקה מקארי ברדשאו שיש".
אלא שהיא כמובן לא חסכה בביקורת על קוראיה ועל עולם התקשורת. "האיה הזו שאתם כה ממליצים בחום שאני אחזור להיות, מעולם לא הייתה", התוודתה בטור אחר. "בחיים לא התחנגלתי, אני עם בעלי מגיל 18, אני סולדת ותמיד סלדתי מסמים ומאנשים שהפכו את הסמים לדרך חיים, והמועדונים והמסיבות היו עבודה נטו. לא הייתי במועדון לילה מאז ההריון הראשון שלי...אני לא חיה על חשבונכם - בעלי עובד וגם אני עובדת, אבל בעיקר מגדלת את הילדים. הם לא מוזנחים ולא מגדלים האחד את השני בלי השגחה. אין להם נזלת כל החורף שמגיעה עד לסנטר, ואני לא עושה אותם כדי לקבל קצבת ילדים".
בטור אחר השוותה קרמרמן את הצפייה ב"האח הגדול" לתאונת דרכים: "ברור ששום תועלת לא תצמח מזה. אתה יודע שאתה לא אמור להאט, שאתה גורם לפקק שאותותיו נשמעים בגלגל"צ, ושיש פוטנציאל שמישהו יתנגש בך מאחור אבל יצר המציצנות משתלט, ואתה מתעלם מכל נורית אזהרה מהבהבת, ובוהה ברכבים של קורבנות התאונה שגם הם חטאו בהתעלמות מכל נורית אזהרה שהבהבה במוחם".
"זה קידוש השם לראות מישהי על המסך עם כיסוי ראש"
בשנת 2011 הזדעקו כלי התקשורת ש"איה קרמרמן חוזרת לטלוויזיה", לאחר שנבחרה להנחות את תוכנית הבוקר של ערוץ 10 בימי שישי, אבל גם הקאמבק הזה היה קצר: לאחר מספר שבועות הודיעה קרמרמן לבוסים בבית הוורד שהיא מרגישה שהיא צריכה לעסוק בנושאים שיותר קרובים לעולמה הדתי, ופרשה מהתוכנית. בערוץ מיהרו להבהיר שזו הייתה בכלל תקופת ניסיון, ושהם שוקלים לפתח לה תוכנית אחרת. שמעולם לא קרתה, כמובן.
"זה קידוש השם לראות מישהי על המסך עם כיסוי ראש", הסבירה ב-NRG. "כולם שאלו אותי, 'מה, לא תשימי פאה?', זה בכלל לא עלה על דעתי. מבחינתי היה בסדר לשבת ולשתוק ושיראו כיסוי ראש. נכון, היה לי חשש שהאיה קרמרמן שבי תקפוץ החוצה, ואני אצטרך לתקן את כל הקלקולים שלה. האיה קרמרמן שבי, המישהי שיודעת לעמוד על במה, עדיין קופצת כשאני עושה הרצאות לנשים. היום היא מנותבת למקום אחר".
עושה רושם שהקאמבק הקצרצר הזה הספיק כדי לפתח אצל קרמרמן תאבון מחודש למסך, או לפחות לסוג מסוים שלו. בשנים האחרונות היה אפשר למצוא אותה מנחה תוכנית בערוץ המורשת הישראלית, כחלק מפאנל האמהות במ"מאמאלנד" בערוץ 24 ולאחרונה, כאמור, ב"מאסטר שף VIP", אליו הגיעה בעקבות חברתה הטובה עדן הראל. "קיבלתי ברכה והדרכה מהרב שלי לעשות את זה", טענה לפני התוכנית, " יש לי שליחות גדולה ואני מתפללת לעשות פה קידוש השם ולהראות שאפשר לאכול כשר וטוב, ושדוסים הוא לא דבר רע".
האם היא הצליחה? האם היא תצליח? חברתה הטובה מימי גיא פינס, שירלי גליק, מקווה שכן, אבל תומכת בה ממרחק צפייה בטוח. השתיים, ואולי מטבע הדברים, כבר לא ממש צמד חמד - גליק טוענת כי הן חברות בלב ובנפש ומתכתבות מדי פעם בסמסים, אבל ממש ממש לא בקשר רציף. בשנת 2007, באירוע בר המצווה של בנו של רני רהב, דיווחו אתרי הרכילות כי השתיים נכחו באירוע ולא החליפו ביניהן מילה. למרות זאת לגליק אין מילה רעה לומר על קרמרמן - "אני מאחלת לה את כל הטוב שבעולם". וזה אולי מה שצריך לזכור בסופו של דבר – איה קרמרמן אמנם עברה מהפכים רבים בחייה, אבל נדמה שהקפידה לא לפגוע באף אחד לאורך הדרך, לא לשרוף את גשריה החילוניים ולהשאיר מאחוריה אדמה חרוכה, לא להטיף חזק מדי או לשפוט מהר מדי, אלא פשוט ללכת בדרכה. הכשרה.
