אני במיטה, בוהה בסלולארי שלי. על המסך מופיעות הגדרות המשתמש של טינדר, המאיצות בי לבחור: האם אני גבר או אישה, האם אני בקטע של נשים, גברים או גם וגם. בתגובה, עולה בי תחושת חוסר אונים, מחיקת זהות ובאסה כללית. אני מנסה להחליק אותה שמאלה ממני, אבל היא לא הולכת לשום מקום.
לפני חצי שנה, אחרי שזכתה ללא מעט פניות מחאה על הדרה וטרנספוביה, הודיעה טינדר כי היא מוסיפה להגדרות האפליקציה 37 זהויות מגדר, ביניהן גם הזהות שלי, "ג'נדרפלואיד". ג'נדרפלואידיות (נזילות מגדרית) היא החוויה של תנועה מתמדת על הרצף המגדרי ומעבר לו. היא אחת הזהויות תחת מטריית זהויות שנקראת "ג'נדרקוויר", מגדרים שאינם בינאריים - לא או גבר או אישה.
כששואלים אותי אם אני בן או בת, אני עונה שהחיים הם לא שחור לבן. הפנייה אלי היא בלשון מעורבת, מדי פעם זכר ומדי פעם נקבה, לדוגמה: "אתה חמודה". אפשרי גם ואף רצוי, לפנות אלי בלשון ניטרלית, ללא מגדר. יש ג'נדרקווירים עם העדפות אחרות, אם אתם לא יודעים, תוכלו פשוט לשאול מה לשון הפנייה המועדפת.
מבחינת ההעדפות מיניות ורומנטיות, ג'נדרקווירים בדיוק כמו כל אחד אחר, יכולים פוטנציאלית להיות בעלי כל נטייה מינית שהיא. הם יכולים להיות חד-משיכתיים או מולטי-משיכתיים, משמע להמשך למגדר אחד על הרצף (או גברים, או נשים, או כל מגדר אחר) או לכמה. הם יכולים גם להיות א-מיניים, לא להמשך מינית לאף מגדר, או לחוות משיכה מינית ברמות נמוכות. למעשה, לפי סקרים שנערכו בנושא ברחבי העולם, נראה שרוב אנשים הלא בינאריים מגדרית, מגדירים את עצמם מולטי משיכתיים או א-משיכתיים. אני באופן אישי פוליסקסואל, מה שאומר שאני לא נמשכת לכל הקשת המגדרית אלא לנקודות ספציפיות עליה. במקרה שלי, נשים סיסג'נדריות (כאלו שהמגדר שלהן תואם את המין שסומנו בו בלידתן), נשים טרנסיות, גברים טרנסים וכל מני על הרצף הלא בינארי. כדי שגבר סיסג'נדר, כזה שסומן בלידתו כזכר, יעניין אותי, הוא לרוב יצטרך להיות נשי, פסיבי וממש ממש בר מזל. מה שבטוח, אני לא רואה את עצמי מבלה את חיי עם גבר שכזה.
בכל מקרה, אין לי מושג איפה התוספת שטינדר הבטיחה לי, אבל היא לא כאן. נראה שמבחינתם אני עדיין לא אדם שראוי לצאת איתו לדייט או להיכנס איתו למיטה, וגם האנשים שאני נמשכת אליהם הם לא משהו שאני באמת יכולה לבחור עבור עצמי.
תמיד יש חשש מדחייה, או אולי אפילו גרוע יותר - חשש להיתפס כפטיש
באופן כללי, תמיד העדפתי להכיר את הדייטים או הסטוצים הפוטנציאליות שלי בפלטפורמה שמשאירה קצת יותר מקום לשיח, נגיד פייסבוק, או החיים האמיתיים. הלחם והחמאה של כל דייט וסקס המוצלח מבחינתי הוא מידע מקדים. זה לא שאני לא ספונטנית, אני כן, אני פשוט קצת פחות בעניין של הנחות ייסוד מוטעות או סטריאוטיפים שאין להם קשר למציאות. נגיד נשים שמניחות שזה שיש לי חזות "גברית" עושה אותי בוץ', כמו ההיא שצעקה עלי פעם באמצע מסעדה "אני לא מבינה מה אני עושה איתך בכלל, את יותר גבר נשי מאישה גברית". ככה זה, לא כולם נופלים לתבניות שהחברה כופה עלינו ובין השאר אני אוחץ' אקטיבי, דאדי מגונן ופמיניסטית חדת לשון.
גם השלב הזה לפני הדייט בו אני עומדת מול המראה ותוהה אם לגלח את שיער הפנים המהמם שלי, או להשאיר אותו כמו שהטבע העניק לי ברוב טובו. אין ספק שמאז שהתחלתי לשאת אותו בגאון התגובות אליו מצד דייטים היו חיוביות מאוד, אבל תמיד יש חשש מדחייה, או אולי אפילו גרוע יותר, חשש להיתפס כפטיש. אז אני מדברת עליו בפייסבוק. כדי שאחרות ואחרים במצבי לא ירגישו לבד, כדי לפתוח קצת את הראש למי שלא מכיר, וכן, גם כדי שלא יהיו הפתעות.
חשובי לי שהצד השני יראה את כולי, יאהב את כולי, יתגרה מכולי. לא משנה מה לבשתי באותו היום או מה תמונת הפרופיל שלי. לא משנה לי אם בהתחלה יחשבו שאני אישה או גבר, או פשוט לא הצליחו להבין מי שם בצד השני עד שיתחילו לקרוא מה שאני כותבת או לדבר איתי. עם כל הכבוד לחובבי המסתורין, אני לא יודעת לתחזק מסתורין וגם אין לי עניין בכך. ממילא עם הזמן כל המסתורין נעלם - ונשארים רק אנחנו, ערומים רגשית ופיזית, לבטוח זה בזה.