אני לא אוהבת חגים. חגים מזכירים לי את אמא שלי ז"ל, וחג בלעדיה לעולם לא יהיה חג. אבל יש לי שלושה ילדים והם כל חיי, ואני מנסה להתגבר על כאביי ולתת להם אווירת חג שמח עם כל המסורת בתפארתה.
על פי התורה ראש השנה הוא תחילתה של שנה חדשה - ואני בחורה מאוד מסורתית. מי שמכיר אותי יודע שהדת בליבי, אבל בדרכי בלבד, ושאני לא סובלת כפייה דתית. על זה נאמר "צדיק באמונתו יחיה". רק שהשנה בא לי להגיד חלאס על הצביעות, כי לא יכול להיות שבמשך השנה מטנפים אחד על השני, דורסים אנשים, מייחלים דברים קשים, מוציאים רעל בטוקבקים, מבקשים לפטר גברים ונשים ללא סיבה מוצדקת ואז מאחלים שנה טובה וסליחה בכיפור. די! זה לא עובד יותר.
אני, בתור מזרחית גאה, לא יכולה ולא מסוגלת לסלוח לדודי אמסלם אחרי שבייש את כל המזרחים עם האמירות הבוטות והמביכות שלו. אני, כאישה, לא יכולה לאחל לו שנה טובה אחרי שביקש לפטר את גלי בהרב מיארה, היועצת המשפטית לממשלה. זה כי היא מסוכנת לציבור, או רק בגלל שהיא לא מתאימה לאג'נדות שלו? אין סיכוי, זה לא עובד ככה. זו צביעות, וזה לא מקובל עליי יותר.
אנשים צריכים להתנהג יפה כל יום, כל שנה, כל השנה. מותר לא להסכים ואפילו רצוי. מותר להצביע ימין ושמאל ומרכז. מותר להיות חילוני ומותר להיות דתי. מותר להפגין - ולא, אסור לדרוס מפגינים. גם לא מאבטחים של השב"כ, גברת מירי רגב.
מה נסגר? מה קורה למדינה כבר תשעה חודשים, מאז עלייתה של ממשלת ימין על מלא מלא מלא צרות? איך השנאה הפכה לתהום עמוק ללא מוצא? זה נשמע לכם נורמלי שעכשיו בגלל החגים פתאום נחבק את סמוטריץ', שהרס פה את הכלכלה? שנאחל שנה טובה ונסלח לגברת גלית דיסטל על דברים מזעזעים ברמה של עבריינית: "גברת גלי בהרה מיארה יש לך עסק איתי"? זו המדינה שרציתם? אלה ההסברים של שרת ההסברה עאלק? אלה המסרים שהילדים שלנו יגדלו עליהם?
אז אני לא מוכנה לאחל להם שנה טובה. ולא מוכנה לסלוח לביבי על ההרס העצום שהוא זרע כאן. ממש לא. עם כל הכבוד לחגים, ויש לי כבוד עצום לדת - לא, לא, לא.
דבר אחד אני מוכנה לאחל: שנחזור להיות מדינה אחת. כפי שהיינו, לא יותר ובטח לא פחות, כי אני בספק אם אי פעם נחזור.
אופירה,
אמא של אמלי אריאל ואייל