יצאו בחוץ

נפתלי בנט ואיילת שקד VS "ידיעות אחרונות"

אדם נשך כלב? בהחלט.

אפילו זקני צפת יתקשו להיזכר בסיטואציה יוצאת דופן שכזו: שניים מבכירי רשימת המיוחסים של "ידיעות" יוצאים חוצץ נגד עיתון הבית, בהפרש של 48 שעות. בפומבי.

המיוחסים (לשעבר) הם חברת הכנסת איילת שקד ושר הכלכלה נפתלי בנט. שניהם העלו פוסטים חדים לדף הפייסבוק שלהם, שבהם תקפו בחריפות הן את בכיר עיתונאי "ידיעות אחרונות", נחום ברנע והן את אתר ynet.

עד לפני חודש נחשבו בנט ושקד, לחברי כבוד ברשימת המיוחסים של "ידיעות אחרונות". מאז הבחירות שחלפו קיבלו השניים, ולא רק בשל היותם שנואי נפשה של שרה נתניהו, עשרות אייטמים מפנקים בעיתון המייחל לנפילתו של בנימין נתניהו. זכורים במיוחד הדיווח המלקק לבנט בשער האחורי של "ידיעות" על מקבץ הפגיעות המדויקות שלו במטווח בירושלים, כמו גם החודש שבו זכתה שקד ללא פחות משמונה תמונות מחמיאות ואייטמים מפרגנים.

אלא שהפינוקים האלה, כך נראה, חלפו לעת עתה. התפנית התרחשה מיד לאחר 12 בנובמבר, המועד שבו התקיימה ההצבעה על הצעת החוק המגונה נגד "ישראל היום". עד אותו יום בנט לא הסתיר את תמיכתו בהצעה, ואילו שקד לא הסתפקה בכך אלא אפילו נמנתה עם הח"כים שהצטרפו לאיתן כבל (עוד מיוחס) והגישו יחד איתו את הצעת החוק. מה רבה הייתה לפיכך הפתעתם של ראשי "ידיעות" כאשר ברגעי האמת נעדרו השניים מאולם המליאה, וגרוע לא פחות מכך: אף אחד מחברי הכנסת של הבית היהודי לא הצביע בעד ההצעה. גורם בקבוצה הגדיר אז את המהלך המרעיש כ"סכין בגב" מצידו של בנט. אם או בלי כל קשר, כבר למחרת הועלתה בהפניות הראשיות של ynet הכותרת: "בנט לא מתעניין במובטלים". ביהביוריזם פבלובי במיטבו? לא נכחיש זאת.

ההתקרבות בין נתניהו לבנט והשמועות העיקשות, שצפו ועלו השבוע, לפיהן ביבי הבטיח לנפתלי את תיק הביטחון לאחר הבחירות, לא הוסיפו מן הסתם למניות השר בקבוצת "ידיעות". ביום שלישי האחרון, הפיץ ynet לסמארטפונים הודעת פוש עם הכותרת: "מכה לבנט, רפורמות ההייטק נתקעו".

ירידת מניותיהם של נפתלי בנט ושל איילת שקד בקבוצת "ידיעות" נתמכת חד משמעית על ידי הנתונים: בחודש שלפני ההצבעה על הצעת החוק נגד "ישראל היום", בין 12 באוקטובר ל-12 בנובמבר, זכה המיוחס בנט לשבע תמונות בעמודיו השונים של "ידיעות". שש מהן הוצמדו לאייטמים שהציגו אותו באור חיובי ו/או שקרצו לאלקטורט של מפלגת הבית היהודי (התבטאויות נגד ג'ון קרי, עימות בין בנט לבין יאיר לפיד על העברת כספים להתנחלויות וההצבעה על רפורמת הגיור). תמונה אחת בלבד של בנט שובצה בהקשר ניטראלי. מנגד, בחודש שלאחר ההצבעה על הצעת החוק, בין 13 בנובמבר ל-11 בדצמבר (יום חמישי האחרון), ירד מספר התמונות של בנט ב"ידיעות" בשיעור של 43 אחוזים והסתכם בארבע בלבד: שתיים מהן בהקשר ניטראלי, והשתיים האחרות בהקשר שלילי (מאבקים בין בנט לבין אורי אריאל בתוך מפלגת הבית היהודי). אף על פי שהחודש האחרון עמד בסימן משבר חוק הלאום, "ידיעות" לא טרח לפרסם שום תמונה של בנט בהקשר זה.

ומה באשר לשקד? ובכן, בחודש שלפני ההצבעה על הצעת החוק נגד "ישראל היום" נהנתה הח"כית המיוחסת משש תמונות ב"ידיעות". בחודש שלאחר מכן, צנח מספר הצילומים שלה בשיעור חד של 66 אחוזים, והסתכם בשתי תמונות בלבד.

מי שבכל זאת זקוק היה לעדות נוספת להתדרדרות המהירה ביחסי "ידיעות"-בנט-שקד קיבל אותה בשבוע החולף. ביום שישי שעבר פרסם נחום ברנע כי שקד אמרה לכאורה לאחת מבכירות הפרקליטות: "בממשלה הבאה אני אהיה שרת המשפטים. אני אבוא אליכם כדי להרוס אתכם". ברנע ציין כי לא הספיק לבדוק את הדברים הללו עם שקד, ובכך הרים להנחתה לחברת הכנסת. "נחום ברנע, אתה עיתונאי מכובד", כתבה שקד בדף הפייסבוק שלה. "אז אם לא הספקת לבדוק, למה אתה כותב? היית עושה את זה גם לזהבה גלאון? ולא, לא אמרתי דבר כזה, אם זה בכלל משנה לך. אבל זה לא משנה, העיקר לצייר את הימין מסוכן ואלים".

כעבור יומיים, בראשון האחרון, פרסם ברנע הבהרה והתנצלות, אלא שבאותו יום העלה ynet אייטם תחת הכותרת "שר הכלכלה התחייב ל-700 מעונות – נבנו רק 39". הידיעה הקפיצה את נפתלי בנט, אשר כבר בשעה 7:05 בבוקר שעון וושינגטון (שם שהה לרגל פורום סבן), העלה סטטוס ארוך שבו קבע כי "אתר ynet יורים בי כרגע כדור-שקר בראש", ואף הזהיר כי "מי שישקר, מי שיתקוף אותנו מתקפת שווא, יחטוף חזרה את האמת".

איילת שקד, שמת לב שמאז שנעדרת מההצבעה על הצעת החוק נגד ישראל היום מספר התמונות שלך ב"ידיעות" צנח באופן דרסטי? יכול להיות שהמתקפה הפומבית שלך על ברנע קשורה גם לזה?

"לא תקפתי. הוא כתב דבר לא נכון ומן הראוי היה שיתנער מזה".

בלשכתו של נפתלי בנט סירבו להגיב.

ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet נמנעו מלהגיב.

לאן נעלם ישראל כץ?

נפתלי בנט ואיילת שקד אינם הפוליטיקאים היחידים מצד ימין שתקפו השבוע את "ידיעות" בפייסבוק. ביום ראשון,  שעות ספורות אחרי הסטטוס של בנט, הצטרף לחגיגה גם שר התחבורה, ישראל כץ. באותו יום העלה ynet אייטם שכותרתו "מכה לישראל כץ: בוטל המינוי הבעייתי ליו"ר דירקטוריון כביש חוצה ישראל". הידיעה דיווחה על כך שהוועדה לבדיקת מינויים בשירות הציבורי תמליץ על ביטול מינויו של אברהם נתן ליו"ר דירקטוריון חברת כביש חוצה ישראל, מינוי שעליו החליט כץ. זאת, בעקבות עדות בעייתית של נתן במהלך משפט הולילנד והביקורת שנמתחה עליו בבית המשפט. בעקבות הפרסום כתב כץ בדף הפייסבוק שלו כי מדובר ב"ידיעה זדונית ושקרית ללא כל בסיס עובדתי, כשהסיבה לפרסומה היא אחת: תמיכתי המוצהרת בבנימין נתניהו לראשות הממשלה והצבעתי נגד חוק 'ישראל היום'".

מצד אחד, שיטוט בדף הפייסבוק של ynet מעלה שהאתר פירסם בחודשים האחרונים שלל אייטמים שלא ממש הסבו נחת וקורת רוח לשר התחבורה. מצד שני, כץ יכול להתנחם ביחס החם שהוא זוכה לו בשבועות האחרונים אצל המתחרים ב"ישראל היום", בעיקר מאז שהפך לאחד האנשים היותר קרובים לנתניהו ולמי שמסייע לו במאבקי הכח במרכז הליכוד. צירוף מקרים? נשאיר את זה לקונספירטור.   

לפני חודש וחצי ב-24 באוקטובר, פרסם מרדכי גילת בטורו השבועי אייטם תחת הכותרת "על מי מגונן ישראל כץ?", שבו מתח ביקורת חריפה על  התעקשותו של כץ למנות את נתן לתפקיד יו"ר חברת חוצה ישראל. ביום שישי האחרון, לאחר שוועדת המינויים פסלה את נתן מלכהן כיו"ר, חזר גילת לסיפור, שב והטיל דופי בנתן, אך לא הזכיר ולו במילה את השר שביקש למנות אותו לתפקיד.

מרדכי גילת, יכול להיות שלא הזכרת את כץ כי עכשיו הוא ממש קרוב לנתניהו?

"אין קשר ואין תגובה".

ב-ynet נמנעו מלהגיב.

מדבר סקר תרחק

בשבוע שעבר, קצת יותר ממאה ימים לפני הבחירות, חזרה בסערה עונת הסקרים, כאשר גם חדשות 2, גם חדשות 10, גם "ישראל היום", גם "מעריב סופהשבוע" וגם "מקור ראשון" פרסמו כל אחד סקר שניסה להעריך כיצד היו מצביעים אזרחי ישראל אילו הבחירות היו נערכות היום. מה אפשר ללמוד מהסקרים הללו? ובכן, איך לומר זאת בעדינות, לא הרבה.

הנה שתי דוגמאות מני רבות: 81 ימים לפני הבחירות הקודמות, ב-2 בנובמבר 2012, פרסם "ידיעות אחרונות" סקר שנערך על ידי מכון "דחף" ומינה צמח. על פי הסקר ההוא, מפלגת הליכוד ביתנו הייתה אמורה לגרוף 35 מנדטים (בפועל היא הסתפקה ב-31), מפלגת העבודה הייתה צריכה להשיג 24 מנדטים (בפועל היא קיבלה 15), יש עתיד זכתה ל-15 מנדטים (בפועל היא קיבלה 19) ואילו הבית היהודי הייתה אמורה לקבל 5 מנדטים בלבד (בפועל היא גרפה 12). גם סקר מכון "דיאלוג" שנערך עבור "הארץ" 98 ימים לפני הבחירות הקודמות, באוקטובר 2012, לא צפה את פני הבאות וחזה למפלגת יש עתיד 11 מנדטים, לבית היהודי 6 מנדטים ולמפלגת קדימה תשעה מנדטים (בפועל היא סיימה, בקושי רב, עם 2 מנדטים בלבד).

אין טעם להמשיך ולהלאות בסקרים הרבים שנעשו בכלי התקשורת האחרים, רק לומר שגם הם לא דייקו. מה המסקנה? היטיב לנסח אותה בעבר שמעון פרס: "סקרים הם כמו בושם, אפשר להריח אותם אבל לא כדאי לשתות".

שיא של כל הזמנים? לא ממש. כלומר ממש לא

"שיא של כל הזמנים: כטונה 'נייס גאי' נתפסה בתל אביב", כך דיווח ביום רביעי שעבר הכתב לענייני משטרה של "וואלה!", אבי אשכנזי. בכותרת המשנה נאמר כי "נמצאה הכמות הגדולה ביותר של הסם המסוכן שנתפסה אי פעם בישראל". למחרת חגג גם אלון חכמון ב"מעריב השבוע" את אותו "שיא ישראלי חדש" של לכידת כמעט טון של סמים מסוג "נייס גאי", וציין אף הוא כי מדובר ב"תפיסה הגדולה ביותר אי פעם בישראל" (בתמונה למעלה). אלא שאם אשכנזי וחכמון היו עושים גוגל ו/או בודקים מה פורסם בעבר הלא רחוק אצלם באתר, הם היו מגלים שרק לפני שבעה חודשים וחצי נתפסו בבאר שבע 3.5 טונות של אותו סם ממש, פעולה שעליה דווח הן ב"וואלה!" והן ב"סופהשבוע" (בתמונה למטה).

אבי אשכנזי, שיא קצת מפוקפק, לא? תרצה להגיב? אפשר גם בלי קללות.

"אני מפנה אותך למערכת 'וואלה!'".

מ"וואלה!" נמסר: "כאמור – 'נייס גאי' הוא חומר לא טבעי ומסוכן".

ב"מעריב השבוע" נמנעו מלהגיב.

הייתי כלבתו של בכיר בגל"צ

אחת הסכנות האורבות לכל מקום עבודה היא דליפה של הערכות לא מצונזרות שהתייחסו לעובדים בישיבות פנימיות. בישיבות מהסוג הזה, מתוקף היותן פנימיות, מניחים המשתתפים שכל מה שיגידו יישאר חסוי. אלא שבגלי צה"ל לא ידעו להגן על המידע הרגיש: בחודשים האחרונים מסתובב פה ושם מסמך ובו טבלה המתמצתת את הערכותיהם הכנות – לעיתים כנות מדי – של בכיר בערוץ 2 ובכיר בחדשות 10 לביצועיהם ולאישיותם של משתתפי אחד מקורסי הכתבים של גל"צ לפני שנים ספורות. חשוב להבהיר: המסמך הוא מעין סיכום של אחת מחיילות התחנה, שנכחה בישיבה, להערכות המפורטות שניתנו בה. לפיכך ייתכן שלפחות חלק מהציטוטים המיוחסים בו לשני הבכירים לא נאמרו באופן שבו נוסחו.

לא אנקוב בשמות משתתפי הקורס שאליהם כיוונו שני הבכירים את הערכותיהם, כדי שלא להלבין ברבים את פניהם של כתבים ומפיקים על לא עוול בכפם. די אם אציין כי אחת המסקנות המופיעות בו, ומיוחסות לבכיר בערוץ 2 בנוגע לבוגרת הקורס, הייתה שהיא "ז'אנר של כלבת דסק", סוג של ביטוי גל"צניקי שגור למפיקים בדסק. הערכות נוספות של אותו בכיר לבוגרים ובוגרות אחרים של הקורס: "במיונים היא הייתה מרשימה יותר", "יש דיסוננס בין איך שהיא נראית לבין הכתבות שעשתה. יש בה משהו לא ייצוגי", "נרגנת, לא יכולה להיות בתרבות" ו"אם היה לו טיפה יותר עמוד שדרה הוא יכול היה להיות כתב". בין ההערכות שהעניק איש חדשות 10: "איטי בחשיבתו ובביצועיו", "הגיעה עם יותר מדי אידיאלים, אבל ככל שהזמן עבר היא התחילה להבין מה אנחנו רוצים", "מאוד חיוורת" ו"לא יודע מה היא עושה פה. ילדה קטנה ומפונקת".

שלום לבכיר בערוץ 2, כאן כלב הדסק הנרגן מ-mako, שאם היה לו טיפה יותר עמוד שדרה הוא היה יכול להיות כתב. תרצה להגיב?

"הביטוי 'כלבת דסק' לא נאמר על ידי בשום פורום. גם חלק מהציטוטים לכאורה האחרים הוצאו לחלוטין מהקשרם. יחד עם זאת, לאחר שעיינתי במסמך המלא דווקא שמחתי לגלות שרוב ההערכות המיוחסות לי, התבררו כנכונות".

שלום גם לאיש חדשות 10, תרצה להתייחס?

"אני אינני מתייחס לדיונים פנימיים או למסמכים שנוצרו בעקבות דיונים פנימיים במסגרת הליכי המיון של גלי צה"ל".

מגלי צה"ל נמסר בתגובה: "לא נגיב על התבטאויות שנאמרו בדיונים פנימיים וסגורים, אך נבקש להוסיף כי למיטב ידיעתנו חלק מההתבטאויות כלל לא נאמרו כפי שצוטטו. כמובן שמסמך שכזה מקומו במקום שמור ובטוח ואנו נבדוק עצמנו ונסיק מסקנות בהתאם".

הציטוט מול המציאות (1): אגוז קשה לפיצוח

הציטוט: "אתגר נוסף שעמד בפניו כשפיקד על החטיבה היה כשמפקד 'אגוז' (המסונפת לגולני) היה הבן של גבי אשכנזי" (בן כספית על ימיו של הרמטכ"ל הנכנס גדי איזנקוט כמפקד חטיבת גולני, "מעריב השבוע", 5.12.2014)

המציאות: ואולי לא היו הדברים מעולם.

איתי אשכנזי, בנו של גבי אשכנזי, האם היית בעבר מפקד יחידת "אגוז"?

"לא, לא. ראיתי את זה. אתה מדבר על הכתבה של בן כספית?".

אכן כן.

"לא, לא. זו טעות של בן. אני הייתי לוחם ב'אגוז' והייתי מפקד בתור סמל, אבל לא הייתי מפקד 'אגוז'. השתחררתי בתור סמל ראשון, ומאז אני במילואים שם. את האמת? אני אפילו לא זוכר באיזו דרגה אני, אבל מה שבטוח: מפקד 'אגוז' לא הייתי".

בן כספית, תרצה להגיב?

"אשכנזי לא מעודכן. איזנקוט העלה אותו לפני שבוע בדרגה ומינה אותו למפקד אגוז שלא בפניו. וברצינות: טעיתי. במקום 'מפקד באגוז' כתבתי 'מפקד אגוז'. מקווה שיסלחו לי".

הציטוט מול המציאות (2): אביב הורביץ מתבזה

הציטוט: "החל מאוגוסט 2011, יום השנה השני להתאבדותו של דודו טופז, ועד היום, פורסמו ב'ידיעות' בסך הכול 136 אייטמים או כתבות שבהם הוזכר שמו. 109 אייטמים מתוכם היו ניטראליים או כאלה שבהם שמו של טופז הוזכר באגביות. אלא שמתוך 27 האייטמים הנותרים, 25 כתבות, 93 אחוז, היו חיוביות, ורק שתי כתבות, 7.5 אחוזים, היו שליליות" (מתוך "אנשים", 7.12.2014).

המציאות: 93 אחוזים של כתבות חיוביות ועוד 7.5 אחוזים של כתבות שליליות נותנים בסך הכול 100.5 אחוזים. סיבה מצוינת לנסות להתנכל לעוד איש תקשורת שנוי במחלוקת.

אביב הורביץ, מילא שאתה מייחצן את עצמך פעם בשבוע בטלוויזיה, בלי שום בושה. לזה כבר התרגלנו. אבל למה כל כך קשה לך לדייק בנתונים ולספור עד מאה?

"ראשית, אני לא נוהג להגיב לתכניות בפיתוח. שנית, במקרה הספציפי הזה דווקא דייקתי, וכנראה שהטעות המוזרה נפלה במרוצת התהליך הטכנולוגי הסבוך והמורכב – מהמחשב שלי, דרך הפרומפטר המשוכלל, ועד לקריינות הפנטסטית של דרור גלוברמן. ושלישית, העולם נחלק לשלושה סוגי אנשים: אלה שיודעים לספור, ואלה שלא". 

האגדה לבית mako

בדיוק שבוע חלף לו מאז שיחתי האחרונה עם הבוס המסוקס למחצה, והנה צצה לה בדוחק עוד סיבה למסיבה: ביום חמישי שעבר פרסם ערוץ הגברים של mako כתבה על סיפורי הנקמה הגדולים ביותר של בני זוג שנבגדו. בין השאר, הופיע שם הסיפור הבא.

סיפור מעולה ומגעיל כאחד? אברי גלעד לא יכחיש זאת. אלא שחיפוש מעמיק בגוגל בטרם פרסומו, יכול היה לגלות לגברים מ-mako כי קיים סיכוי לא פעוט שמדובר באגדה אורבנית. פרטים נוספים ניתן למצוא ב"דיילי מייל". זה הזמן להרים טלפון.

אורי רוזן, העורך הראשי של mako, שלא לומר: האיש והאגדה, לסיפור האגדי הזה יש ריח לא טוב. יכול להיות שגם המחדל הזה קשור בעקיפין לירידה המצערת ברייטינג של "מי נגד מי"?

"תודה שהפנית את תשומת ליבנו לכתבה בדיילי מייל, אבל אין בה קביעה נחרצת לכאן או לכאן, בטח לא הוכחה שמדובר בפברוק. ובעניין תרומתי לרייטינג של המדור: זה מזכיר לי סיפור מרתק על ישעיהו ליבוביץ וזלמן שז"ר, אם אתה רוצה לשמוע". 

דברים בשם אומרם (1): הייתי גולם, הפכתי לפרפר

אוח, אני מתעלפת.

גיא רולניק מכריז שאין דבר כזה "שווקים חופשיים", וכרגיל, בשפה פשוטה ובהירה, מסביר למה.

אני מתעלפת, כי רק מי שעקב מקרוב (ובעצם – מבפנים) אחרי ההתפתחות שעבר רולניק בשנים האחרונות יכול להעריך את הדרך. חסיד השווקים החופשיים, כפי שהוא מעיד על עצמו בטקסט הזה שהתפרסם במגזין החודשי (שבו גם אני כותבת), מי שהקים את הדה-מרקר על גל הניאו-ליברליזם ששטף את ישראל (והעולם המערבי בכלל) ורכב עליו בחדווה ובקול תרועה (100 העשירים של ישראל!), מכריז בקול גדול – אין דבר כזה "שוק חופשי"! חייבים כללים שיוצרים הוגנות! וואו!

הדבר היחיד שעדיין לא קרה הוא שרולניק יסתכל אחורה ויגיד – וואלה, אכן עשיתי דרך ושיניתי קצת את נקודת המבט. הייתי גולם, הפכתי לפרפר. לטענתו, לפחות כפי ששמעתי אותה עד לא מזמן, הוא תמיד החזיק בעמדות כאלו. כן, כן, בטח. הייתי שם וראיתי – הוא לא. הוא עשה דרך של שינוי תודעתי, תהליך מרשים ומעורר התפעלות.

בכל מקרה – הטור שווה קריאה. השינוי שרולניק עבר, עובר במידה כזו או אחרת על כלכלות העולם המפותחות, שם הבינו במידה מסוימת, מאז 2008, שהרעיון של לתת לחזקים להשתולל ולקרוא לזה "שהטובים ינצחו ויובילו" הוא לא מוצלח מי יודע מה.

וכן, הוא צודק, הכדור במגרש של החברה האזרחית.

(ענת באלינט בדף הפייסבוק שלה, 8.12.2014)

גיא רולניק נמנע מלהגיב.

דברים בשם אומרם (2): כמה שקלים, והאידיאלים מתפוגגים

עיתונות או זנות?

ממתי עיתון "מכובד" כמו TheMarker Online תורם את שמו באופן כל כך בוטה למותג מסחרי והופך לחלק ממודעה שלו?

איפה הימים שבהם הייתה הפרדה בין תוכן לבין מודעות? האם קבוצת "הארץ" החליטה סופית לוותר על כללי המשחק?

זה עצוב במיוחד, מכיוון ש"הארץ" מצקצק בלשונו ומטיף מוסר לעולם כולו בכל נושא אפשרי, מתיימר להיות אלטרנטיבה איכותית לעיתוני פח אבל אז מגיעה חברה מסחרית, נותנת לו כמה שקלים, כל האידיאלים מתפוגגים ו'דה מרקר' הופך מעיתון לסוכנות נסיעות שמוכרת חופשות. איכסה.

(אדם שוב בדף הפייסבוק שלו, 10.12.2014)

מו"ל "הארץ", עמוס שוקן, נמנע מלהגיב.

הטבלה לא משקרת (7): שינוי בלתי חגיגי

השבוע השביעי של טבלאות הסקופים טומן בחובו שינוי מעיק: רק עשרת הסקופים הבולטים ביותר של השבוע (כפי שייבחרו פה אחד על ידי הנהלת הוועדה), יופיעו בטבלת המצטיינים של "מי נגד מי". פירוט הסקופים הללו, ורשימה קצרצרה של עשרה סקופים נוספים – שלדעת חברי הוועדה בלטו פחות אבל עדיין זכאים לנוכחות בטבלת מלכי השערים ובטבלה המצטברת – יופיעו בדף הפייסבוק הזה. בהזדמנות בלתי חגיגית זו מבקשים חברים בכירים בוועדה להביע את מחאתם הנמרצת על השינוי המיותר, שעליו הוחלט בשל פניות מוזרות מתוך הארגון ומחוצה לו בנוגע לאורכן המופרז כביכול של הטבלאות המעולות והתמציתיות. השגות, ערעורים והצעות לחשיפות שנשמטו בשוגג ניתן כמובן להגיש לאחד מחברי ועדת הסקופים באימייל avivhur@gmail.com.

סקופ השבוע: הידיעה הדרמטית של עמית סגל על הרוטציה.

גיא פלג עדיין מוביל בבטחה, אולם שלושה סקופים של ברוך קרא הזניקו אותו השבוע היישר למקום השני. מצטרפת חדשה לטבלה היא מורן אזולאי שהשיגה השבוע שני סקופים.

שבוע חלש ל"ידיעות", שהשיג רק סקופ אחד ואיבד את המקום השני לטובת חדשות 10 שגרפו שבעה סקופים. סקופ שיוחס בטעות בשבוע שעבר ל"מעריב השבוע" (הרב דוד יוסף אמר שהטבח בהר-נוף אירע "בגלל הרשע לפיד") פורסם לראשונה באתר "חרדים 10" ולכן הוסר ממניין הסקופים של העיתון.

למה לבניהו אסור מה שלדרעי מותר?

ראיתי את הכנרת זוהרת בטורקיז, וגל סגול כהה הריע והתיז. חשבתי לעצמי: הכול עוד אפשרי, אבל אז הטלפון צלצל. על הקו היה הקונספירטור.

"בפעם הבאה, הורביץ, מוטב שתאמין לסיפורים האקסקלוסיביים שאני מעביר לך ולא תדחה אותם על הסף", הוא פתח כהרגלו מהאמצע.

"אני תמיד מאמין", שיקרתי.

"שקרן", קבע הקונספירטור. "רק בשבוע שעבר שלחתי אותך לבדוק מה קורה עם אורלי וגיא, והאצתי בך לעקוב מקרוב אחרי ההתלבטויות שלהם אם לקפוץ לפוליטיקה או לא. זוכר מה ענית לי?".

"בוודאי", השבתי. "אמרתי שאני לא מתכוון להרים אליהם טלפון, כי בשלב הרגיש הזה ההתלבטות היא בינם לבין מצפונם".

"אז מסתבר שעכשיו ההתלבטות של אורלי וגיא היא כבר לא רק בינם לבין מצפונם, אלא גם בינם לבין צופי תכנית הבוקר המעולה שלהם בערוץ 10, שהרייטינג שלה עולה בצורה מרשימה מאז 'מחוברים'", בישר הקונספירטור.

"אתה בטוח?", פיקפקתי.

"בוודאי", אמר הקונספירטור, "אחרת איך תסביר את העובדה שביום שני האחרון, בשעה 7:34, מיד לאחר מבזק החצי, כשגיא אמר שהוא חושב שלא בטוח שרוצחי ילדים חייבים להמשיך לחיות, אורלי אמרה לגיא, ואני מצטט: 'אולי מזל שאתה לא מחוקק, נכון לשעה זו'? זו לא הוכחה לדעתך לכך שגיא כן עשוי להיות מחוקק? ואולי גם אורלי תהיה מחוקקת יחד איתו, כי הם הרי עושים הכול ביחד?".

"בעיניי זו הוכחה ניצחת לכך שמדובר בצירוף מקרים", המהמתי.

"ובעיניי זו הוכחה לכך שאתה נרדם בשמירה", הצהיר הקונספירטור. "אחרת היית כבר שומע מזמן על מה שקרה בפורום הנוצץ בוושינגטון".

"מה קרה בפורום סבן?", שאלתי בסקרנות.

"אין לי שום כוונה לספר לך", הכריז הקונספירטור.

"למה?", שאלתי באכזבה.

"כי אתה בטח שוב תגיד לי שמדובר בצירוף מקרים", סינן הקונספירטור.

"אשתדל להתאפק הפעם", היססתי. "אם כי קשה לי להבטיח שאצליח".

"בסדר, הורביץ, בסדר", נעתר הקונספירטור בזריזות מפתיעה. "מה שקרה הוא שכבר בערב הפתיחה של הפורום, בזמן הנאום המאוד חשוב והקצת משעמם של הילארי, מארגני הכנס שיבצו ממש לאותו שולחן את איילה ואת גבי, שכפי שאולי ידוע לך יש ביניהם אי אלו משקעים לא פתורים".

"מה אתה סח", אמרתי בתדהמה קלה. "ואיך איילה וגבי הגיבו כשהם גילו שהם שובצו במפתיע באותו שולחן? יכול להיות שהם נפלו בדמעות זה על צווארו של זה והשלימו בשיחה ארוכה את כל השנים האבודות של נתק מוחלט ביניהם?".

"כמעט", אמר הקונספירטור. "למרות שהאופציה השנייה, של ליפול זה על צווארו של זו ואז ללחוץ חזק, על הצוואר אני מתכוון, יותר הולמת למעמד. בכל מקרה, כבר בתחילת הערב איילה מצאה שולחן אחר לשבת בו, וככה נחסך המפגש המרגש".

"חבל", אמרתי בצער. "אם כי גם ככה מהסיפור שלך עולה שאין ספק שהייתה כאן התנגשות הסתברויות".

"מה זה התנגשות הסתברויות, הורביץ?", שאל הקונספירטור בחשד.

"עזוב, לא חשוב", התחמקתי.

"איך שאתה רוצה", לאט הקונספירטור. "ממילא כל אירועי פורום סבן הרבה פחות מעניינים עכשיו כי כולם מתעסקים בבחירות, מה שמזכיר לי: אולי אתה מוכן להסביר בבקשה את התמונה הזו?".

"מה יש להסביר כאן?", התפלאתי. "זה אריה השועל מתראיין לתכנית המרכזית של נדב בערוץ 10".

"צפית בה?", התעניין הקונספירטור.

"האמת שטרם הספיקותי אך הקליטותי", התנצלתי.

"עד שתואיל לצפות בה, תוכל בבקשה להסביר לי בטובך מה בכלל אריה עשה באולפן של ערוץ 10?", הקשה הקונספירטור. "הרי רק לפני ארבעה חודשים וחצי ניתנה בבית הוורד הנחיה גורפת שלא להזמין לאף תכנית שום אדם שנחקר במשטרה, או הואשם בבית המשפט או הורשע בדין. זוכר את זה, הורביץ? זוכר שבגלל ההנחיה הזו תא"ל במיל' אבי לא היה יכול יותר להגיע לאולפן ולפרשן את מבצע 'צוק איתן'?".

"איך אתה מעז?", כעסתי. "איך לעזאזל אתה מעז להשוות בין כריש לבין סרדין?! איך אפשר להשוות בין העבירה הפעוטה של אריה, שהוא בחור נחמד ולבבי, שבסך הכול הורשע בלקיחת שוחד, במרמה ובהפרת אמונים, ונדון למאסר קטנטן של שלוש שנים, לבין החשדות החמורים ביותר נגד אבי, שהוא טיפוס מסוכן, שבילה במעצר לילה אחד שלם, ועוד מצאו אצלו בבית מחשב שלא רק שהוא רכוש צה"ל אלא שהוא גם הכיל חומרים מסווגים ורגישים?".

"תיזהר, הורביץ", התעצבן הקונספירטור, "כי בסוף אתה תגמור כמו ינון".

"איזה ינון?", התעניינתי. "ינון שלנו? ינון מגל? העורך הראשי של 'וואלה!'".

"הוא ולא שרף", אישר הקונספירטור. "שמעתי שאילן כבר עמוק בשלב הליהוק ונערך לאודישנים. מה שכן, נשקלת האפשרות שינון ימשיך כמגיש בכיר. טלפן אליי במוצ"ש או בראשון בבוקר כדי שאם יהיה אקשן אוכל לעדכן אותך לפני כולם".

"כן, כן", אמרתי בקוצר רוח. "השמועה הגיעה גם אליי, ולכן הרמתי טלפון לינון, שהכחיש בתוקף ואין סיבה שאני לא אאמין לו".

"אם אין סיבה אז אין סיבה", סיכם הקונספירטור וניתק.

ואם כבר סיבות, זה המקום להזכיר שהטור שזה עתה סיימתם לקרוא מתפרסם באתר mako מבית "קשת", ש"קשת" מצויה בתחרות עסקית מתמשכת עם קבוצת "ידיעות אחרונות", ש"קשת" מתחרה בשעות הפנאי גם ב"רשת" ובערוץ 10, וש-mako מתחרה באתר "וואלה".

מי אתה באמת, דודו טופז?

כתבו לאביב הורביץ