הפוך על הפוך, שלדי
חודשיים, שבועיים וחמישה ימים, או אם תרצו 69 גיליונות, נדרשו לבועז ביסמוט מאז שנכנס לתפקידו כעורך "ישראל היום", ועד ליום רביעי האחרון, שבו רשם פרק חדש בדברי הימים של עיתונו: לראשונה בכל עשר שנות קיומו, התנוססה בצמרת עמודו הראשון כותרת אדיטוריאלית מובהקת נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו. מעשה שהוא טריוויאלי לחלוטין, כמעט בנאלי – ב"ידיעות", ב"הארץ" וב"מעריב" – הפך לציון דרך היסטורי כשמדובר ב"ישראל היום":
למה פורסמה הכותרת הזו דווקא עכשיו? מצד אחד, מדובר בהמשך ישיר וחד למגמה של קודקודי "ישראל היום" בחודשיים האחרונים לצנן את הקשר החם שהתקיים זה שנים בין העיתון לבין בנימין ושרה נתניהו. מצד שני, מגמת הצינון עומדת בסתירה מוחלטת לפיטורים של דן מרגלית ומרדכי גילת, היחידים שמתחו ביקורת על נתניהו מעל דפי העיתון. מבולבלים? אתם לא לבד.
לפי פרשנות רווחת, הג'ינג'י כועס על נתניהו, שעשה טעות פנומנלית כאשר ניהל מגעים לעסקת שלטון תמורת עיתון עם מו"ל "ידיעות אחרונות", נוני מוזס, על חשבון "ישראל היום". שלדון ומרים אדלסון לא ראו זאת בעין יפה, וזוהי הסיבה להתרחקות. לפי פרשנות אחרת, קונספירטיבית בהרבה, תיק 2000 אכן הוביל לצינון הקשר בין הצדדים, אבל מסיבה אחרת לגמרי, ואפילו הפוכה. מכיוון שבצמרת "ישראל היום" יודעים מה שאלו חוקרי המשטרה, ומכאן גם עשויים לשער מה ידוע לה ומה לא על הקשר שבין נתניהו לבין העיתון, פועלת המערכת כעת כדי להקטין ולעמעם את הקשר הזה. אולי כך, ניתן יהיה להציג את הטיפול המסור שקיבלו בני הזוג נתניהו בעיתון הבית, כאפיזודה שהייתה ואיננה בתקופתו של העורך הקודם, עמוס רגב. באסכולה הזו אוחזים, למשל, רביב דרוקר ואילן לוקאץ':
אילו שתי מלים סיום מומלצות לכל בעל טור שלא באמת יודע לא רק מה יקרה אלא אפילו מה קרה? ימים יגידו.
נו שיין
מי שמשלם מחיר אישי בעידן ההתרחקות מנתניהו, הוא לא אחר מאשר הרב והד"ר חיים שיין, אחד הפובליציסטים המזוהים ביותר עם "ישראל היום". ד"ר שיין, יודעים קוראיו, מקפיד לתמוך בנתניהו בים, באוויר וביבשה, בגשם ובשרב. מאז 7 במאי, עת החל ביסמוט לערוך את "ישראל היום", ועד יום חמישי האחרון, 27 ביולי, פירסם שיין בעיתון 7 מאמרים בלבד. לשם השוואה, בתקופה במקבילה אשתקד, בין 7 במאי ל-27 ביולי 2016, פירסם שיין 26 מאמרים (פי 3.7 יותר); בתקופה המקבילה שנה קודם לכן, 2015, פירסם שיין ב"ישראל היום" 32 מאמרים (פי 4.5 יותר); גם בתקופה המקבילה בשנת 2014 פירסם שיין ב"ישראל היום" 32 מאמרים.
ביום שלישי, בטרם הוסרו המגנומטרים מהכניסה למתחם הר הבית, פירסם שיין פוסט תלונה בדף הפייסבוק שלו. "לצערי הרב, לימין הישראלי האחראי ולא המתלהם אין במה תקשורתית שבה הוא יכול לבטא את עמדותיו", כתב. "לאנשי ימין ברי דעת שמבינים שבגלל מגנומטרים לא שורפים את המועדון אין כלי ביטוי". למחרת, אחרי הסרת המגנומטרים, התנוססה בעמוד הראשון של "ישראל היום" הכותרת ההיסטורית נגד נתניהו בחתימתו של הפרשן הפוליטי, מתי טוכפלד. שיין, לעומתו, נעדר מהעיתון ושוב נאלץ להסתפק בפוסט, שבו – הפתעה הפתעה – הביע תמיכה גורפת בראש הממשלה, לא משנה איך פעל או יפעל בעניין המגנומטרים. "טוב שנתניהו עושה את מה שנראה לו נכון בלי להתחשב בכל הפרשנים והפוליטיקאים משמאל ומימין", כתב. ב"ישראל היום", מתברר, אין כרגע ביקוש מוגבר לסחורה הזו.
חיים שיין, מה קרה בינך לבין "ישראל היום"?
"כתבתי את מה שכתבתי, והמבין יבין".
ב"ישראל היום" נמנעו מלהגיב.
תבהלני השב"כ? הצחקתם (1): נא להמתין עם שלב הסיכומים
סוף ציוץ במחשבה תחילה? לא נכחיש זאת. ביום חמישי האחרון קיים ראש הממשלה התייעצות ביטחונית. על הפרק: השאלה האם להותיר את גלאי המתכות בכניסה למתחם הר הבית. על פי הדיווחים באותו ערב, המשטרה המליצה לא להסיר את המגנומטרים, והעריכה כי תצליח להכיל את האירועים הצפויים. צה"ל והשב"כ, לעומת זאת, סברו כי יש להסיר את המגנומטרים מחשש להסלמה ביטחונית. בשעה 13:55 העלה הפרשן הפוליטי של חדשות 2, עמית סגל, את הציוץ הבא:
בתגובה זכה לציוץ אזהרה מראש דסק החוץ של חדשות 10, נדב איל:
שבע דקות אחרי סגל, ב-14:02, צייץ גם הכתב הצבאי של "ידיעות אחרונות", יוסי יהושוע, דברים דומים:
בתגובה זכה גם הוא לציוץ התרעה מהכתב לענייני צבא של "כאן", רועי שרון:
איך זה נגמר בסוף – כולם יודעים. ב-15:06 החלו לזרום דיווחים על הרוג פלסטיני בעימותים במזרח ירושלים; ב-15:56 הגיעו עדכונים על הרוג פלסטיני נוסף; וב-17:35 נודע על הרוג פלסטיני שלישי. בשלב הזה החליט ברק רביד, הכתב המדיני של "הארץ", לשחרר עקיצה:
קצת אחרי עשר בלילה יצאו הודעות פוש על פיגוע הדקירה בחלמיש, שבו נרצחו שלושה. לפני צאתו לפיגוע העלה המחבל פוסט הקושר את מעשהו למהומות סביב הר הבית ולסערת המגנומטרים. במוצאי שבת מתי יהושוע ביקורת חריפה על צה"ל:
סגל ריטווט את הציוצים של יהושוע. את ימי תחילת השבוע העביר בדילוגים משלב הכעס (כשהתווכח עם רביד בתכנית של ניב רסקין בגל"צ), אל שלב ההכחשה (כשפירסם פוסט תחת הכותרת "אין שום קשר בין גלאי המתכות לטבח בחלמיש") ועד שלב ההשלמה, כשהעלה את הציוץ הבא:
עמית סגל נמנע מלהגיב. יוסי יהושוע מסר בתגובה: "השב"כ הציג בשבוע שעבר בקבינט תרחישי אימה לאירועי יום שישי שהתבררו מהר מאוד כמוגזמים ומנותקים מהמציאות. בניגוד להערכתם, בירושלים ההפגנות היו בשליטת המשטרה, הגדה הייתה שקטה באופן יחסי ובמגזר הערבי היה שקט מופתי. וזה גם נכון לפחות עד יום חמישי שבוע אחרי אותו דיון קבינט. לצערנו אירע הפיגוע בחלמיש (שאותו, עם פעילות נכונה, השב"כ וצה"ל היו יכולים למנוע), אבל היו פיגועים כאלה גם בעבר ושבוע קודם לכן אירע פיגוע אסטרטגי הרבה יותר בהר הבית, שהוליד את משבר המגנומטרים. ועוד לא דיברנו על 'הפיגוע בעמאן' שהשב"כ תיאר לחברי הקבינט ושהתברר בסוף כקטטה. לסיכום, הורביץ, מותר לבקר את צה"ל והשב"כ כאשר הם נותנים הערכות מוגזמות הכוללות את אירן וחיזבאללה".
תבהלני השב"כ? הצחקתם (2): בן כספית VS יוסי יהושוע
וזה עוד לא הכול. חמש שעות לאחר שיוסי יהושוע ירד קלות על השב"כ, נכנס לתמונה בן כספית (לא נגענו):
בן כספית: "יוסי הוא דן מרגלית של צה"ל ושב"כ. אחרי שנים שליחך פנכתם, התהפך עליהם".
יוסי יהושוע: "אומר זה שהרג את אהוד ברק והיום מלקק לו, כן? רק שנבהיר לחברים לפני כניסת השבת".
בן כספית: "אם לראיין זה ללקק, מודה באשמה. מצד שני, כשהיה צריך להילחם בו ובעוד כמה, לא היית זמין. אפשר לשאול את אבי בניהו".
יוסי יהושוע: "תן ליהנות מהשקיעה. שבת שלום".
אבי בניהו: "מאשר את העובדות. אתה חשפת את החמקן, ויוסי התחמק והחליף את באן קי-מון שהיה אז בחופשת מולדת".
בן כספית: "הוא טען שמנחה שני פאנלים בתימניאדה וחייב להתכונן".
פיגוע דקירה עם שלושה נרצחים? הכותרת הראשית תחכה
האם בדסק החדשות של אתר "הארץ" מישהו נרדם קלות על משמרתו? לא מן הנמנע. בליל שבת ב-22:15 החלו לזרום הודעות הפוש הראשונות על פיגוע הדקירה בחלמיש. למרות זאת, כמעט שעה וחצי לאחר מכן, ב-23:39, כשכבר היה ידוע כי שלושה בני אדם נרצחו בפיגוע, כך נראה עמוד הבית של האתר:
רק בהמשך התעשתו עורכי האתר וקידמו את פיגוע הדקירה לכותרת הראשית. נותר רק לקוות שלא נדבקו שם מ"הארץ" המודפס, שנתפס לפני קרוב לתשעה חודשים, פעמיים בתוך שבוע אחד, כשהוא נמנע מלהעניק לסיפורים מהדהדים את הנפח החדשותי הראוי להם.
מאתר "הארץ" נמסר בתגובה: "אביב, ראשית תודה על ה-QA. יש לך עתיד בבדיקת תוכנה. בשום שלב של הערב לא שיבצו עורכי הארץ את הידיעה על הפיגוע ככותרת השנייה באתר, אלא היא עלתה כראשית. כמו כן, נשלחו שתי התראות פוש, הראשונה על הפיגוע ב-22:17, והשנייה עם קביעת מותם של שניים מהנרצחים ב-22:55.
"ועכשיו להסבר הטכני: רוב גולשי הארץ נחשפים לדף הראשי שלנו במחשב או באפליקציות לאייפון ולאנדרואיד. גולשים אלה קיבלו דיווחים שוטפים על הפיגוע בכותרת הראשית. תוכל לראות זאת גם בלינק המצורף מאתר ווב-ארכיב. צילום המסך שצירפת מגיע מאתר המובייל שלנו, שלדף הראשי שלו נחשפים גולשים מעטים. בשעות הצהריים עלתה באתר מצגת תמונות מהר הבית בפורמט שאינו נתמך באתר המובייל, ולכן האייטם על המהומות מוקם בכותרת הראשית באופן ידני. כתוצאה מטעות אנוש, האייטם לא הוזז משם במהירות הנדרשת עם התרחשות הפיגוע – וזה שובץ באופן אוטומטי כאייטם שני. לסיכום: הרוב המוחלט של גולשי 'הארץ' קיבלו דיווחים עדכניים על האירוע בכותרת הראשית. עירנות הגולשים בערוצים השונים מאפשרת לנו לשפר כל העת את המוצרים הדיגיטליים".
מיקי רוזנטל ורביב דרוקר VS יואב יצחק (סיבוב 237)
איך הזמן טס כשמתכסחים: רק לפני שלושה שבועות טינפו זה על זה בטוויטר העיתונאי לשעבר וחבר הכנסת מיקי רוזנטל והעיתונאי והבעלים של אתר News1, יואב יצחק. תקצירון הפרקים הקודמים: באוגוסט 2015 הגיש רוזנטל נגד יצחק תביעת לשון הרע בשל שורה של פרסומים נגדו. עד שזו תתברר, דואגים השניים מדי פעם לצייץ זה נגד זה. הסיבוב האחרון התרחש השבוע, בקרב ארוך במיוחד שנפרש על פני לא פחות מארבעה (!) ימים. זה התחיל בראשון והסתיים (לעת עתה) ברביעי (לא נגענו):
יואב יצחק: "הטיפ שהקפיץ את מנדלבליט לחקור את פרשת כלי השיט: תלונה שהגיש ב-2016 אריה אבנרי ופורסמה ב-News1 נגד אבריאל בר-יוסף. העובדות: דרוקר פירסם כזבים נגד נתניהו-צוללות. מני יצחקי בדק ואיתר תלונת אבנרי והמידע נגד בר-יוסף. לכן הורה מנדלבליט: בדיקה בפרשת כלי השיט".
מיקי רוזנטל: "1. האם ייתכן שיואב יצחק מקבל כספים מגורמים אינטרסנטים ואנשי עסקים כדי לכתוב נגד יריביהם? 2. האם אין הפרדה בין המתחזה לעיתונאי – יואב, לאתר שבבעלותו – יצחק, שמקבל שלמונים כדי ש'העורך' יחסל חשבונות? 3. האם יואב יצחק יחשוף סוף סוף בבית המשפט את ספרי החשבונות שלו? כל התשובות – בקרוב".
יואב יצחק: "מיקי היקר, לא תוכל לשטות ולשקר לכולם כל הזמן. לא תוכל להסתיר לאורך זמן את מערכת היחסים המושחתת שלך עם רונאל פישר. אתה מנהל נגדי הליך משפטי, וכשאתה לא משיג מבוקשך אתה מאיים באמצעות הטוויטר? אני בז לך, איש קטן ורקוב. לא תוכל לעצור את חשיפת האמת. גם לי שאלות: האם מיקי רוזנטל אדם מוסרי? האם נכון שקיבל טובות הנאה בדרך מושחתת וגם שיקר? האם התעמר בקשיש? האם נכון שמיקי אדם רקוב ורע ומריר?".
מיקי רוזנטל: "נשים קץ, אחת ולתמיד, לשיטות המאפיונריות של יואב יצחק. נתקלת באחד שלא חושש ממך. תביא את ספרי החשבונות לבית משפט, ונחשוף מי שילם על עלילות דם".
יואב יצחק: "מיקי רוזנטל היקר, ניסיונות ההשתקה שלך לא יועילו. אני חייב ספרי חשבונות לאיש מושחת כמוך? תפסיק לאיים בטוויטר. יש לך דרישות? רוץ לבית המשפט".
מיקי רוזנטל: "ידיך מגואלות בדמו של אפרים ברכה ז"ל. מה קיבלת מהרב פינטו? מילים הורגות. להתנהלות המופקרת שלך הגיע הקץ. אכן ניפגש בבית המשפט".
יואב יצחק: "מעניין מדוע אתה, מיקי רוזנטל, מגונן על קצין משטרה בכיר שהתאבד וברח מחקירתו בגין עבירות שוחד; אולי תפסיק ללכלך ולאיים? אין לך עבודה כחבר כנסת?".
מיקי רוזנטל: "חלק מתפקידיי (הפחות נעימים) כח"כ הוא לנקות את הציבוריות בארץ מזיהומיה. יואב יצחק מתנהל כארגון פשע, סוחט אנשים באיומים ומשמש עט להשכיר'".
בהמשך תהו כמה גולשים מדוע רוזנטל אינו תובע את יצחק, ואף התעניינו האם רוזנטל התנצל לאחר שיעקב בורובסקי תבע אותו ואת רביב דרוקר, כפי שפירסם יצחק. רוזנטל השיב כי "1. תבעתי אותו. 2. לא התנצלתי. זה חלק מהשקרים של יואב יצחק". עד מהרה נמשך הדיאלוג הטעון:
יואב יצחק: "1. הגשת תביעה. בית המשפט יכריע. 2. שקרן. הסכם התקפלות והתנצלות שלך ושל דרוקר וערוץ 10 קיבל תוקף של פסק דין. מיקי, קשוט עצמך".
מיקי רוזנטל: "אכלת לאנשים את הראש עם החפירות שלך. מי שמשקר פעם אחת כבר לא יכול להיגמל מזה. מקווה שהפנמת שלא אבליג. ניפגש בוויצמן פינת שאול המלך".
יואב יצחק: "שימו לב. כשחשפתי שקריו של דרוקר בפרשת הצוללות, טענו נגדי שאני מגונן על ביבי. עכשיו נאלצים שלושת ערוצי הטלוויזיה להודות: אין ראיות נגד ביבי".
למחרת, בשני, חזר רוזנטל לסיבוב נוסף בכוחות מחודשים. "לא שיערתי את גודלה של קהילת נפגעי יואב יצחק. מאז החלטתי שלא להבליג על שקריו – קיבלתי אינספור תלונות", צייץ והעלה לחשבון הטוויטר שלו לא פחות מ-13 כותרות שונות, שאותן שלף מאתר News1. רוזנטל הכריז כי כל הכותרות הללו באו "ממוחו הקודח של הממציא יואב יצחק". יצחק, כמובן, לא נותר חייב:
יואב יצחק: "מיקי רוזנטל משקיע המון מזמנו כחבר כנסת בניסיון להשמיץ. אוי מיקי, כמה שאתה עלוב. תודה אגב על הפרסום שאתה עושה לחלק (קטן) מהחשיפות ב-News1. אגב, מיקי רוזנטל. מדוע נתקפת בהיסטריה – שנינו יודעים. מה אתה אומר? אולי הגיע הזמן שתשתף את הקוראים, במקום לפמפם נגדי כבר שלושה ימים דברי הבל?".
מיקי רוזנטל: "נסיים היום את העונה של 'יואב וכזביו'. מחר (אם תהיה דרישה של הצופים) נתחיל עונה נוספת. ליל מנוחה".
רביב דרוקר: "כל הכבוד לך על האנרגיה. אתה יודע מה הייתה החשיפה של הכאילו עיתונאי יואב יצחק אחרי ביבי טורס? תראה:".
רביב דרוקר: "שלא תעשו מנוי חלילה לאתר זבל הזה. המתחזה לעיתונאי טען שהתחקיר מבוסס על מסמכים שנגנבו מביבי. מיד אחר כך חברו אריה אבנרי הגיש תלונה למשטרה! לא על מה שהתגלה במימון של נסיעות ביבי, אלא על ה'גניבה', והמתחזה דיווח (ראשון!) על התלונה החמורה".
(יואב יצחק מסר בתגובה: "אכן, מסמכי נתניהו נגנבו מארכיונו הפרטי ועל כך הוגשה תלונה מצד תנועת אומ"ץ. בפרשת ביבי טורס הוכח שוב שדרוקר הוא עיתונאי רשלן ומשמיצן: טיעוניו הכוזבים כאילו נתניהו קיבל מימון כפול לטיסות לחו"ל, "כמו אולמרט", נבדקו על-ידי מבקר המדינה ונחקרו בכמה סיבובים על ידי המשטרה. בסופו של דבר קבעו גם הפרקליטות וגם היועץ המשפטי לממשלה כי לא נמצאו תימוכין להמצאותיו של דרוקר, ועל כן הוחלט לגנוז את התיק נגד נתניהו. דרוקר וידידיו מתוסכלים מהתוצאות, מכיוון שמלכתחילה לא ביקשו להגיע לחקר האמת, אלא להפליל את נתניהו ולסלקו מראשות הממשלה. דרוקר ממשיך במגמה זו תוך הונאת הציבור: בפרשת הצוללות, לדוגמא, הוא פרסם שנתניהו הוביל רכש של שלוש צוללות מיותרות כדי להעשיר את גיסו וכיסו. זו האשמה חמורה שמלכתחילה לא היה לה כיסוי. חשפנו את כזביו של דרוקר ואת התנהלותו המופקרת. היועמ"ש קבע לאחר בדיקה משטרתית שנתניהו אינו חשוד בפרשה. בשבועיים האחרונים הודו בכך כמעט כל כלי התקשורת, שנגררו קודם לכן אחרי כזביו של דרוקר, כולל ערוץ 10, ופרסמו כי נתניהו אינו חשוד בפרשת כלי השיט והצוללות").
רביב דרוקר: "ואתה יודע, מיקי, על מה דיווח המתחזה לעיתונאי אחרי שחשפנו את כל השחיתות בקק"ל ומבקר המדינה כתב דו"ח קשה? הנה:".
(יואב יצחק מסר בתגובה: "דרוקר מורגל בזאת שהוא מפריח דברי כזב תוך ניצול ערוץ 10 ועדת כתבי חצר שנוהה אחריו ומפמפמת את כזביו. לא ב-News1. כשגילינו את היחסים הסימביוטיים המושחתים שהיו בין דרוקר למבקר המדינה, חשפנו זאת ברבים. ואם יהא צורך בכך בעתיד, נמלא שוב את חובתנו העיתונאית").
רביב דרוקר: "ובטח אני לא צריך להזכיר לך על מה דיווח המתחזה כשנחשף שמקורבו פינטו ניסה לשחד קצין משטרה בכיר וכמה שקרים הוא הטיח בראש יאח"ה עד שהצליח לגרום להתאבדותו של תנ"צ ברכה, וגם אחרי שהביא לאסון וחורבן של משפחה המשיך המתחזה בייצור הזוועה הזאת בלי להתנצל חלילה על ערימת השקרים. סחתיין שיש לך עוד אנרגיה לתועבה הזאת, יום יבוא ונחשוף את מניעיו. הוא כבר הרס יותר מדי אנשים טובים בהתייצבותו הקבועה לצד המושחתים".
(יואב יצחק מסר בתגובה: "דרוקר התנהל בפרשת תנ"צ אפרים ברכה, ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה, בניגוד לחובתו כעיתונאי, במיוחד כשהעליל עלינו כאילו אנחנו אחראים להתאבדותו של ברכה. במקום לחשוף את מעשיו של הקצין הבכיר, שניצל מעמדו לרעה לקבלת שוחד, הוא חיפה עליו, משיקולים זרים; במקום 'לחשב מסלול מחדש' לאחר שהתברר מפרסום של העיתונאית הדס שטייף בגל"צ שברכה העלים את מכשיר הסלולר לפני התאבדותו, המשיך דרוקר להסתיר מידע מהציבור; ובמקום להפנים כי אכן המחלקה לחקירת שוטרים קיימה חקירה נגד ברכה בהנחיית היועמ"ש יהודה וינשטיין ופרקליט המדינה שי ניצן, בחשד שברכה אכן ביצע עבירות פליליות חמורות, לרבות קבלת שוחד תמורת הדלפות מחקירות רגישות, ממשיך דרוקר לנסות ולהטעות את הציבור ולהשמיץ את העיתונאי היחיד שחשף את מעשיו של תנ"צ ברכה וגם התריע שבועות קודם לכן שברכה מאיים בהתאבדות; גם אחרי שהוכח מתמלילי השיחות עם בכירי מח"ש שהפרסומים ב-News1 היו אמת, ולאחר שדבריה של איילה ברכה, רעייתו של תנ"צ ברכה, שודרו בערוץ 2 במסגרת סרט שערכה העיתונאית עדי מאירי, באומרה: 'ממה שאני הבנתי זה: שהתקשרו אליו ממח"ש ואמרו לו שביום ראשון הולכים לעצור אותך' – ממשיך דרוקר הכזבן להפיץ לשון הרע נגד News1 ונגדי אישית ולשקר לציבור כאילו לא התקיימה במח"ש חקירה פעילה נגד ברכה").
מיקי רוזנטל: "התלונות זורמות בכמויות לטלפון האדום. אל תתביישו – צייצו בעצמכם את העלילות של יואב יצחק".
נתי טוקר: "מזכיר שבעבר הוגשו תצהירים ברורים על שיטת יואב יצחק – הכספים שקיבל מבובליל ובמקביל תקף את מתחריו".
(יואב יצחק מסר בתגובה: "נתי טוקר מכזב. עדותו של עד שקר שהגיש בזמנו תצהיר הופרכה בחקירתו הנגדית בבית המשפט. הוכחנו שמדובר בגנב וברמאי שגם הודה שגנב ונאלץ להחזיר 72 אלף שקל מתוך כספים שגנב. מה שלא מפריע לטוקר למחזר כזבים").
מיקי רוזנטל: "הוא קיבל כספים מעוד אנשים כדמי לא יחרץ, או ששילמו כדי ללכלך על יריבים. אני ממתין שיתבע אותי".
יואב יצחק: "מי מפחד מהתעצמות News1? דרוקר, רוזנטל, נתי טוקר ועוד ועוד שאת כזביהם חשפנו. לא תשיגו מאומה במסע הכפשות. נמשיך לחשוף את הפרצוף האמיתי שלכם. מיקי היקר. יש רשימת יריבים שחשפנו ב-News1. תוכל לקבל מהם תקציב שיעזור לך לממן את המתקפה נגדי; וגם תשלומי ארנונה בגין המרתף הבלתי חוקי בביתך. דרוקר, רוזנטל וכזבנים נוספים בתקשורת רואים ב-News1 גורם העומד בדרכם להפללת נתניהו. לכן ההתגייסות הלא מפתיעה. אנו נמשיך לקדש את האמת. נקודה".
ביום שלישי שוב תקף רוזנטל. "ערב טוב, עונה שניה של 'יואב וכזביו'. מתחילים", הודיע, והציג עוד עשר דוגמאות לכאורה לטענתו כי יצחק ממציא סיפורים. "יאללה, תם להערב", צייץ לבסוף. "בשבוע הבא פרקים נוספים בסדרה 'יואב וכזביו'. יהיה מעניין. למי עוד השכיר יואב יצחק את אתרו? מי עוד קנה את שירותיו?".
גם על כך, כמובן, יצחק לא עבר בשתיקה. "מיקי רוזנטל. שוב אתה משתגע? במקום למלא תפקידך כח״כ אתה מקדיש שעות לפרסום שקרים והשמצות נגדי ולבלבל את הקוראים? איך הפכת מבולדוזר למוקיון", צייץ. "אתה מאוד משעשע. אפילו יריביך לא הצליחו כמוך לחשוף דמותך האמיתית: איש קטן וטיפש ושקרן. כדאי שתקים 'מועדון נפגעי יואב יצחק'. אחרי שמנוולים כמו מיקי רוזנטל העלילו עליי שרצחתי את תנ"צ ברכה – התחסנתי. האמת נחשפה. שקריו של רוזנטל ידועים. הרמאי הפך למטרד לעוקבים שלו".
יום אחרי, ברביעי, עידכן יצחק את עוקביו כי "רוזנטל פצח במתקפת ציוצים לאחר הודעתי לביהמ"ש כי בורובסקי יעיד נגדו במשפט שהגיש נגדי. לאחר העדות (טובות הנאה מפישר) לא תקראו לרוזנטל לוחם שחיתות. מיותר לציין: רוזנטל לא יצליח להרתיע איש במתקפת ציוצים מופרעת. אעמוד בבית המשפט על בירור וחשיפת האמת. דרוקר יודע חלק מהאמת ומסתיר מהציבור". המשך יבוא? בהחלט.
רביב דרוקר, תרצה להגיב?
"אפילו אני התקשיתי להגיע לסוף האייטם, אבל אם מישהו יגיע אז ככה: מעולם לא טענתי שנתניהו עשה פעולות במודע כדי להעשיר את שימרון. בהחלט תהיתי שוב ושוב על מעורבותו בפרשה, ואמרתי שאני אישית לא מאמין שהוא לא ידע במשך שש שנים ששימרון מייצג את גנור. לגבי יצחק, מדובר באחד האנשים הכי מסוכנים שפועלים היום בארץ. סכנה אמיתית לכל מה שטוב והגון פה. במסווה של עיתונאי הוא מבצע דברים שאפילו במאפיה לא מעזים לעשות. אני חושב שאסור לחברות לפרסם אצלו וכלי תקשורת חייבים להימנע מלתת בימה לדבר הזה, כי מה שמניע אותו זה הדברים הכי רחוקים מאמת, ופרסומיו ממילא לא אמינים".
יואב יצחק, תרצה לסכם את כל תגובותיך לפיסקה קולעת אחת?
"הנה, סוף סוף מגלה דרוקר את מטרתו האמיתית: חיסול News1, שבו כותבים וחושפים קבוצה של עיתונאים ומאות בלוגרים, כפי שהסברנו תמיד. ושתי הערות: האחת, דרוקר משקר במצח נחושה. הוא העליל על נתניהו, ואת כזביו חשפנו ועתה הוא מתכחש אפילו לפרסומיו; השנייה, לא איש כדרוקר ייתן ציונים ל-News1 ולי. הרשימה המצומצמת של ההישגים שלנו מובאת בזאת, והיא-היא המעידה האם מדובר בעיתונאי מסוכן לציבור, או בעיתונאי המסוכן לעיתונאים ואישי ציבור שקרנים ומושחתים כמו דרוקר ורוזנטל. השניים פועלים שנים רבות נגד News1 ונגדי אישית מטעמים של שנאה שמעורבת בקנאה. הם לא יצליחו. רוזנטל הגביר את פרסום כזביו נגדי כדי לסכל חשיפת טובות הנאה שקיבל מרונאל פישר. רוזנטל לא מעוניין בבירור האמת בבית המשפט, גם לא בתביעה שהוא הגיש נגדי. לראיה: בימים אלה הוגשה לבית המשפט התנגדותו להבאת יעקב בורובסקי לעדות בתיק זה. דרוקר ורוזנטל מתנהלים כעכברים מסוממים בניסיון נואל לנשוך ולהטיל דופי. לשם כך הם מנצלים לרעה את המדיה האינטרנטית. במקביל הם מסתייעים בכתבי חצר (כדוגמת נתי טוקר). כל זאת, במטרה לפגוע ב-News1 שמפוצץ את הבלונים שהם מנפחים וחושף פעם אחר פעם את כזביהם ודמותם האמיתית. אנחנו נמשיך לעסוק במלאכה החשובה – עיתונות-חוקרת, כמו תמיד, בלא מורא מאיש. גם לא משרלטנים שדורשים לעצמם חסינות מפני חשיפת מעשיהם".
דברים בשם אומרם (1): מתנת פרידה בדף הראשי
ממש נהניתי לכתוב ב"הארץ". טיפלו בי מעולה, מהעורך ועד המתרגמים לאנגלית. אבל אני עובדת גם ככה כמו חמור קטן, והם משלמים מעט, אז שלשום, ביום ראשון, נפרדתי מהם בשיחה ידידותית ולבבית.
כעבור יומיים קיבלתי מהם מתנת פרידה בדף הראשי. חמודים.
(עירית לינור בדף הפייסבוק שלה)
עורך "הארץ", אלוף בן, תרצה להגיב?
"בטח. נהנינו מחזרתה של עירית לינור לכתיבה במוסף 'הארץ' אחרי היעדרות רבת שנים, והצטערנו על עזיבתה. הבלוגרים ועורכי האתר אינם מעודכנים בדקויות של יחסי העבודה בחלקי העיתון השונים, והם לא ידעו כלל על שיחת הפרידה הנעימה בין לינור ועורכיה במוסף. נשמח להציג לה את תהליכי העבודה במערכת, אם תשוב לכתוב ב'הארץ' בעתיד".
דברים בשם אומרם (2): הייתה לי את הזכות לעשות 65 שנה את מה שאני אוהב
חברים יקרים,
בסוף החודש אפרוש מ"ידיעות אחרונות", אחרי כ-65 שנים של עבודה רציפה בעיתון. אני עדיין זוכר את ההתרגשות העצומה שאחזה בי ב-1 במרץ 1953, כשחתמתי על הידיעה הראשונה פרי עטי ב"כתב ידיעות אחרונות", ואני עדיין מתרגש בכל פעם שאני נכנס ויוצא משעריו של העיתון.
לא אשקר לכם, עמיתיי. לא רציתי שהרגע הזה יגיע. רציתי להיות כתב "ידיעות אחרונות" עד יומי האחרון. כי עבורי, "ידיעות אחרונות" מעולם לא היה רק מקום עבודה. הוא היה בית, הוא היה חלק ממי שאני. הוא היה המקום שאליו אני שייך והמקום שתמיד הרגשתי שהוא גם קצת שייך לי. אבל זו דרכו של עולם. וגם הדברים הטובים והמוצלחים ביותר טבעם להיגמר.
אז ברשותכם, אבקש להשאיר את העצב מאחור ולנצל את הרגע האישי המיוחד כדי להיפרד כמו שצריך ולהגיד תודה לכל מי שהיה שותף שלי למסע.
קודם כל תודה ענקית למשפחת מוזס לדורותיה, שפתחה לי את הדלת ל"ידיעות אחרונות" כנער פליט מליטא שבכלל לא ידע עברית, הכניסה אותי למשפחה, נתנה לי את כל התמיכה שצריך והשאירה לי תמיד את הדלת פתוחה. גם עכשיו, כשהגיעה השעה להיפרד.
תודה ענקית לכל העורכים, הכתבים, רכזי המערכת, ראשי הדסק, הצלמים, המשכתבים, אנשי המחשוב, העוזרים האישיים, המפיקות, עובדי המנהלה, אנשי הדפוס, אנשי ההפצה, וכל מי שהיה שותף ל-65 שנות הקריירה שלי. עיתונאי הוא אמנם מקצוע אינדיבידואליסטי ורווי אגו, אבל כתב לא שווה שום דבר בלי הקבוצה שהופכת יחד איתו את הסיפור לכתבה.
היה לי את העונג לשמש כתב "ידיעות אחרונות" 65 שנה. ליוויתי את בתי המשפט ואת תחום הפלילים כשעוד היו בכל המדינה בתי משפט ספורים ומאות בודדות של עורכי דין, שופטים ועבריינים... היו לי סיפורים טובים והיו לי סקופים והיו גם תקלות, פה ושם. זכיתי לעבוד ב"ידיעות" כשהוא ביסס את מעמדו כעיתון של המדינה. ליוויתי דורות של כתבים ועורכים. השתדלתי תמיד לסייע ולייצג את מכלול העובדים בתפקידיי השונים בוועדי העובדים הפנימיים והארציים. עשיתי ככל יכולתי להפוך את "ידיעות אחרונות" לעיתון ובית טוב, מצליח והוגן יותר. בשנה שעברה אף זכיתי להכרה מאחיי למקצוע, כשקיבלתי פרס מפעל חיים מיוחד מאגודת העיתונאים.
הייתה לי את הזכות לעשות 65 שנה את מה שאני אוהב, במקום שאני אוהב, עם אנשים שאני אוהב. לעולם לא אשכח זאת ולעולם לא אקח זאת כמובן מאליו.
"ידיעות אחרונות" תמיד יהיה חלק ממני, ואני תמיד אהיה זמין לרשות "ידיעות אחרונות" והאנשים הנפלאים שיוצרים אותו מחדש מדי יום ביומו.
(עיתונאי "ידיעות אחרונות", יחזקאל אדירם, בדף הפייסבוק שלו)
עמלץ לבן? שקר לבן
נעבור לאתר הבית ולעוד פייק ניוז בשרשרת. ביום שני פורסמה ב-mako הכותרת הבאה:
למרות שעוד באותו יום התברר שמייקל פלפס לא באמת התחרה מול כריש, אלא מול הדמיית מחשב שהתבססה על נתוני מהירות של עמלץ לבן, ב-mako, גם יומיים לאחר מכן, לא טרחו לעדכן את האייטם המופרך. ב-ynet, לעומת זאת, דווקא כן ציינו שמדובר בהדמיה ולא בתחרות אמיתית.
העורך הראשי של mako, אורי רוזן, למה אני לא מופתע?
"אתה לא רואה שזה של החדשות?".
בחדשות 2 נמנעו מלהגיב.
על רגל אחת
על נהר אספירין ישבנו, במקומות המוכרים. לא שומעים, לא רואים, כאילו אנחנו אוויר, אבל אז הטלפון צלצל. על הקו היה הקונספירטור.
"תגיד, הורביץ", הוא שאל. "יכול להיות שהתמונה האטרקטיבית שלך בראש הטור עברה פוטושופ אינטנסיבי במיוחד?".
"לא שידוע לי", עניתי. "אבל אני מופתע ושמח לשמוע שאתה חושב שהצילום הזה מחמיא לי איכשהו".
"אל תיסחף", גיחך הקונספירטור. "רק רציתי לוודא שהתמונה הזו לא תסבך אותך עם החוק".
"למה שזה יקרה?", התפלאתי.
"תגיד, אתה קורא בכלל עיתונים?", התפרץ הקונספירטור. "לא ראית את כותרת השער של '24 שעות' מיום ראשון?".
"אבל מה הקשר בין הכותרת הזו לתמונה שלי?", השתוממתי. "מדובר בכלל על חוק שאוסר על הצרת היקפים של דוגמניות. ולידיעתך: א. אני לא דוגמנית. ב. 'ידיעות' מקיים בקפדנות את החוק הזה. הנה, תסתכל בעצמך:".
"אתה יודע מה, הורביץ? בסדר", התעצבן הקונספירטור. "אבל תדע לך שגם אם 'ידיעות' לא עושה הצרת היקפים, התרחש בו מקרה בעייתי של קיצוץ רגליים, וזה לא פחות חמור בעיניי".
"קיצוץ רגליים?!", הזדעזעתי.
"טוב, אולי לא קיצוץ של שתי הרגליים, אבל קיצוץ של רגל אחת בהחלט כן", הכריז הקונספירטור. "אתה אפילו לא צריך ללכת יותר מדי אחורה. תסתכל מה קרה לא מזמן בכתבה על רופ".
"אתה מתכוון לראיון של תלם יהב עם דני רופ ב'24 שעות' של יום רביעי לפני שבועיים?", שאלתי. "כי אם כן – אז תסלח לי אתה סתם מבלבל במוח. רואים את שתי הרגליים של דני, ואפילו איך הוא רץ בתלם עם תלם יהב:".
"מי דיבר על דני?", התנער הקונספירטור. "אני מדבר על הראיון של יואב בירנברג עם מאי רופ, בתו השחקנית של דני, שפורסם גם הוא ב'24 שעות', שבוע ויום אחרי הראיון עם אבא רופ".
"תגיד לי, אתה לא קצת הוזה?", ניסיתי לברר. "אני מדפדף עכשיו לראיון עם מאי רופ, ונראה שכל שתי הרגליים שלה במקום".
"מה אתה סח", לגלג הקונספירטור. "אז איך אתה מסביר את התמונה הזו? לאן נעלמה הרגל הימנית של מאי?:".
שתקתי.
"מה קרה, הורביץ? נאלמת דום?", לגלג הקונספירטור. "למזלך, יש כמה וכמה קוראים ב'ידיעות' שהבחינו בכך שמשהו בתמונה של מאי רופ קצת חסר:".
"אתה בטוח שזה לא צירוף מקרים?", גמגמתי. "למה שמישהו ירצה לעשות למאי תאונת פוטושופ שכזו?".
"אין לי מושג", ענה הקונספירטור. "אבל הלל הזקן היה אומר שמה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך, וזו התורה כולה על רגל אחת".
ואם כבר רגל אחת, זה המקום להזכיר שהטור שזה עתה סיימתם לקרוא מתפרסם באתר mako מבית "קשת", ש"קשת" מצויה בתחרות עסקית מתמשכת עם קבוצת "ידיעות אחרונות", ש"קשת" מתחרה בשעות הפנאי גם ב"רשת", בערוץ 10 ובערוץ 20 וש-mako מתחרה באתר "וואלה".
לטור משבוע שעבר: מה פספסה גאולה אבן במהלך שידור חי?
כתבו לאביב הורביץ: aviv.hurvitz@mako.co.il
mako תרבות בפייסבוק