מי נגד מי השבוע (עיצוב: סטודיו mako)
מי נגד מי השבוע בתקשורת|עיצוב: סטודיו mako
    

עפר קניספל VS ליאור שליין

איך נראית החמצה של תחקיר לוהט, ששבר את האינטרנט עם 198,379 כניסות ולא פחות מ-562 טוקבקים (נכון לחמישי בצהריים), פלוס עשרות שיתופים וטוקבקים בפייסבוק? תשמעו סיפור: באוקטובר האחרון החליט עפר קניספל – תסריטאי, מחזאי, סופר ואיש אשכולות, שעבד לצד ליאור שליין במשך שנים ב"מצב האומה" וב"גב האומה" – ליזום כתבה על התנהלותו הבעייתית של שליין מאחורי הקלעים. קניספל פנה לכתבת ותיקה של "ישראל היום" והציע לה לערוך תחקיר על שליין. הכתבת השיבה שהיא עסוקה בנושאים אחרים. כעבור ימים אחדים קניספל יצר איתה קשר פעם נוספת. "שלחתי לה עוד הודעה", סיפר השבוע, "כשהבנתי שזה כנראה לא יקרה עם אותה עיתונאית, פניתי לכתבת mako, יאנה פבזנר-בשן".

"ישראל היום" הפסידו פוטנציאל לבאזז לא קטן. קניספל מעדיף שלא לנקוב בשמה של הכתבת, אך מחזיק ברשותו את ההתכתבויות איתה. למה זה רלוונטי? כי הן התקיימו כשלושה שבועות לפני תכנית "גב האומה", שבה מתח ליאור שליין ביקורת על התנהלותה של "קשת" סביב פרשת אלכס גלעדי (גילוי נאות בתחתית הטור). הפנייה הראשונה של קניספל לפבזנר-בשן מ-mako התרחשה שבוע תמים לפני שידור אותה תכנית. את המידע הראשוני על התנהגותו של שליין לעובדיו, שהביא לפתיחת התחקיר, מסר קניספל לפבזנר-בשן ביום שידור התכנית, בשעות הבוקר. "האיש מתעלל בעובדים באופן שהופך את שרה נתניהו למעסיק מצטיין", סימס לה קניספל באותו בוקר. "הוא איש אכזר באופן יוצא דופן ואני רוצה לחשוף אותו". עובדות מוצקות אלה מעמידות באור פתטי את טענת שליין, בפוסט שהעלה בתגובה לתחקיר של פבזנר-בשן, כי מדובר בנקמה של "קשת", בעקבות הביקורת ששודרה בתכניתו ב-11 בנובמבר.

מי נגד מי 249 (צילום: צילום מסך)
ליאור שליין, יום אחרי פרסום התחקיר נגדו. לא היה כלום, כי אין כלום|צילום: צילום מסך

גם בפוסט שלו, וגם בתכניתו ששודרה במוצ"ש האחרון, לאחר פרסום הכתבה המדוברת ב-mako, העמיד שליין פני מופתע וטען שהסיפורים נגדו מומצאים וכוללים שקרים גסים. אבל האמת היא שהוא ממש לא אמור היה להיות מופתע מקיומן של טענות נגדו. ב-18 באפריל השנה, שישה חודשים ושלושה שבועות לפני שהשתלח באלכס גלעדי, שלח פרקליטו של קניספל מכתב בעניינו של שליין, במסגרת התדיינות משפטית עם חברת "מעגלות הפקות", מפיקת "גב האומה". "לדאבון לב, גרסת מרשתך כעת היא שיטה אשר הייתה מנת חלקו של כל אדם שסר חינו בעיניו של עורך התכנית ומגישה, מר ליאור שליין", כתב הפרקליט, עו"ד חיים רביה, לפרקליטת "מעגלות", עו"ד ליאת דר. "שיטה זו תיפרש אם יהיה בכך צורך בעדויות בבית משפט, ביחד עם תיאור האווירה העכורה השוררת בהפקת התכנית בשל ביזוי, השפלה, צעקות ואלימות מילולית כלפי עובדי התכנית".

עו"ד רביה – לשעבר כתב צבאי בגל"צ ובעיתון "חדשות" – הגיש בסוף מאי בשם לקוחו תביעה נגד "מעגלות" בסך 222,500 שקלים, לאחר ש"מעגלות" הודיעה לקניספל – יוזם התחקיר – על הפסקת ההתקשרות איתו. כעבור כחודשיים בלבד, פרק זמן קצר יחסית, הושגה בין הצדדים פשרה חסויה לשביעות רצונו של קניספל, שקיבל פיצוי כספי שגובהו עשרות אלפי שקלים. לפני השגת הפשרה ועוד לפני הגשת התביעה – כלומר יותר מחצי שנה לפני פרשת אלכס גלעדי – יצר קניספל קשר עם קולגות שעבדו לצדו בתכניתו של שליין. הנה שניים מבין המסרונים שברשותו:

מי נגד מי 249 (צילום: צילום מסך)
מסרון 1. השפיל|צילום: צילום מסך
מי נגד מי 249 (צילום: צילום מסך)
מסרון 2. האשמת הקורבן|צילום: צילום מסך

חצי שנה מאוחר יותר ההתרשמויות האלה מצאו את דרכן לתחקיר של יאנה פבזנר-בשן במגזין mako, לצד שלל עדויות אנונימיות חדשות של עובדים לעבר שטענו כי הבוס זרק כיסאות באולפן, הכניס אגרופים לקירות, השליך המבורגר על מפיקה, קילל והשפיל את עובדיו, שלח אותם למשימות בזויות ובכלל יצר אווירה עכורה.

שלחתי לליאור שליין בווטסאפ שאלה ותהייה:
מדוע ניסית להיתמם ולהעמיד פני מופתע מקיומן של טענות חמורות נגד התנהלותך מצד עובדים לשעבר, בזמן שידעת היטב על קיומן של טענות כאלה כבר בחודש אפריל האחרון, חודשים ארוכים לפני פרשת אלכס גלעדי? וחוץ מזה, אני ממש סקרן לשמוע אם גם אני נשלחתי על ידי מישהו ב"קשת" כדי לנקום בך.

שליין בחר הפעם שלא לנסח תגובה שנונה. עו"ד זאב ליאונד מסר בתגובה בשמו: "'קשת' ו-mako ממשיכים במסע ההכפשה נגד ליאור שליין, איש ערוץ עשר. לא ברור במה מתפארים ב'קשת'-mako: בכך שעיתון אחר לא מצא את הדברים ראויים לפרסום? בכך ש'קשת' קיבלה כביכול מידע מגמתי נגד שליין לפני ש'גב האומה' ביקרה את הנעשה במסדרונות 'קשת' – אבל פרסמה את המידע רק לאחר התכנית? מה זה אמור להוכיח, בדיוק? שהמוטיבציה, שלא לומר הלהיטות של 'קשת' לפרסם נגד שליין, ולהתרשל בבדיקת העובדות, גברה לאחר שהתבטא בעניין פרשות 'קשת'? בנוסף, הניסיון להציג את שליין כמי שניהל משא ומתן עם קניספל, או היה צד להסכם פשרה איתו, חוטא לאמת. מדובר בהסכם שנערך ונחתם בין קניספל לבין חברת 'מעגלות', ללא ידיעתו של שליין, ואשר לא הוצג לו עד היום. עפר קניספל שיבח את שליין על תקופת העבודה המשותפת, בעל פה ובכתב, יותר מפעם אחת. אחרי שהעסקתו בתכנית הופסקה מסיבות שלא יפורטו כאן, הוא יצא למסע נקמה במפיקה, ומאוחר יותר נגד שליין. בכתב התביעה שהגיש קניספל נגד 'מעגלות' אין זכר להעסקה פוגענית, התעמרות כלשהי בעובדים, או כל טענה מופרכת אחרת שב'קשת'-mako ממהרים לאמץ כנגד שליין מאז שידר אייטם סאטירי על הנעשה במסדרונות 'קשת'. לא מדובר בתחקיר עיתונאי, אלא בברווז עיתונאי".

 

ביטן נפל והתקשורת איתו (1): גליקמן גרסה ראשונה, גליקמן גרסה שנייה, גליקמן גרסה שלישית - נמכר

כמה גרסאות יכולות להיות לדיווח של כתב אחד על פרשת שחיתות אחת? תשמעו סיפור:

ברביעי שעבר נפתחה המהדורה המרכזית של חברת החדשות בפרסום ראשון שלפיו יו"ר הקואליציה, דוד ביטן, יזומן בימים הקרובים לחקירה באזהרה כחשוד באי סדרים בזמן ששימש כבכיר בעיריית ראשון לציון. למחרת, בחמישי, קיימה איילה חסון ברדיו 103fm ראיון עם אביעד גליקמן, הכתב לענייני משפט והקולגה שלה בערוץ עשר. "המשטרה באטרף מחוק ההמלצות, מוביל את זה דוד ביטן, ופתאום אנחנו שומעים שמתכוונים לחקור אותו באזהרה", אמרה חסון. "אביעד, מותר לגלות למאזינים שקיבלנו מידע לפני חודשיים-שלושה בערך בנוגע לדוד ביטן, בדקנו במשטרה ובפרקליטות יחד אתה ואני, כל אחד במחוזותיו, והתשובות שניתנו לנו אז היו קשקוש מקושקש, אין כלום בחקירה הזאת, זה סתם מלחמות אופוזיציה בראשון לציון". גליקמן, מצדו, מיהר להסכים עם חסון. "בדיוק את התשובות האלה קיבלנו", השיב. "את מכירה אותי. אי אפשר לחשוד במניעיי שהם לטובת דוד ביטן, אבל אני חושב שבמקרה הזה צריך לתהות על העיתוי. תראי, יכול להיות שהגיעו חומרים חדשים למשטרה. שנינו יודעים שמדובר באמת במשהו שכבר נבדק בעבר, דרך אגב, ואז קיבלנו באמת תשובה שאין כלום. אז יכול להיות שפתאום הגיע איזה אקדח מעשן, מה שאני לא מאמין, כי עד עכשיו לא היה דבר כזה. ובאמת, דוד ביטן מוביל בחודשים האחרונים גל חקיקות, ביניהם את חוק ההמלצות. אז פתאום לחקור אותו עכשיו באזהרה?".

מי נגד מי 249 (צילום: צילום מסך)
גליקמן (1). חקירה נגד ביתן? ביררנו ואמרו לנו שאין כלום|צילום: צילום מסך

כעבור יממה נוספת, בערב שבת, שוב נפגשו השניים, הפעם באולפן "שישי", תכניתה של חסון בערוץ עשר. הפעם גליקמן כבר לא טען שמדובר בקשקוש מקושקש, אלא הביא כותרת. "עיקר החשדות נגד חבר הכנסת דוד ביטן - בתקופת היותו חבר כנסת, ולא בתקופת היותו סגן ראש עיריית ראשון לציון. שוב אני מדגיש: בתקופת היותו חבר כנסת, עבירות בתחום טוהר המידות", דיווח מיד בפתיחת המהדורה. בהמשך הוסיף כי "מדובר על עבירות בתחום טוהר המידות, ככל הנראה לא שוחד, עבירות אחרות שקשורות לעיריית ראשון לציון".

מי נגד מי 249 (צילום: צילום מסך)
גליקמן (2). חקירה נגד ביתן? דווקא יש משהו, אבל לא על שוחד|צילום: צילום מסך

איך זה נגמר בסוף - כולם יודעים: בראשון בבוקר זומן ביטן לחקירה ממושכת. בניגוד לדיווח של גליקמן, ביטן דווקא כן נחקר בחשד לעבירות שוחד. עם זאת, לזכותו של גליקמן ייאמר שהוא הראשון שעדכן כי החקירה נגד ביטן מתמקדת גם בעבירות שביצע לכאורה בתקופתו בכנסת. בנוסף, הוא פרסם לראשונה בראשון בצהרים כי החשדות נגד ח"כ ביטן הם על שוחד, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים גם בתקופתו כח"כ. במהדורה המרכזית בערב הוא לא שכח למי מגיעה טפיחה על השכם.  

מי נגד מי 249 (צילום: צילום מסך)
גליקמן (3) חקירה נגד ביתן על שוחד? זה הזמן לטפוח לעצמי על השכם|צילום: צילום מסך

אביעד גליקמן נמנע מלהגיב.

 

ביטן נפל והתקשורת איתו (2): אין התפטרות, אין מסיבת עיתונאים, יש דיסאינפורמציה

גליקמן הוא לא היחיד שהפיץ אינפורמציה מעט מבולבלת סביב חקירתו של ביטן. בראשון האחרון, בעת שיו"ר הקואליציה בילה 14 שעות בחדר החקירות, העלה אלירן טל, הכתב המדיני של ערוץ 20, את הציוץ הבא:

מי נגד מי 249 (צילום: צילום מסך)
אלירן טל מצייץ. ביטן מתפטר מתפקידו? אז זהו, שלא (1)|צילום: צילום מסך

מידע דומה הביא ברהנו טגניה במהדורה המרכזית, כשפרסם הודעה שאותה ביטן מסר לכאורה למקורביו כשיצא להפסקה מהחקירה, ועל פיה הוא שוקל להתפטר מהכנסת:

מי נגד מי 249 (צילום: צילום מסך)
ברהנו טגניה מדווח. ביטן עוזב את הכנסת? אז זהו, שלא (2)|צילום: צילום מסך

אלא שבסביבות 11 בלילה, כאשר ביטן יצא מהחקירה, הוא הכחיש את הכותרות הללו ואף תהה איך בכלל מדווחים על כך שאמר משהו למקורביו כאשר כל היום הוא שהה בחקירה, ללא טלפון, מנותק מהעולם החיצון. מה מכל זה הופיע בעיתונים למחרת? תלוי איזה עיתון אתם קוראים. "מעריב" ו"הארץ" דיווחו כי ביטן אינו שוקל להתפטר מהכנסת:

מי נגד מי 249 (צילום: צילום מסך)
"מעריב" (למעלה) ו"הארץ". אמת לשעתה|צילום: צילום מסך

לעומת זאת, "ישראל היום" ו"ידיעות אחרונות" דווקא דיווחו כי ביטן כן שוקל להתפטר:

מי נגד מי 249 (צילום: צילום מסך)
"ישראל היום" (למעלה) ו"ידיעות אחרונות". טעות לשעתה|צילום: צילום מסך

פיזור הדיסאינפורמציה נמשך גם בשלישי: בשעה 9:54 הפציץ הכתב הפוליטי של ערוץ עשר, ספי עובדיה, בפרסום ראשון, שגם יצא בהודעת פוש:

מי נגד מי 249 (צילום: צילום מסך)
חדשות עשר מצייצים. ביטן יכנס מסיבת עיתונאים? אז זהו, שלא (3)|צילום: צילום מסך

הידיעה פשטה במהירות. כתב גל"צ בכנסת, מיכאל האוזר-טוב, דיווח בהרחבה על מסיבת העיתונאים הנרקמת בתכנית "מה בוער". אחריו דיווח על כך גם כתב כאן רשת ב' בכנסת, מיכאל שמש, בתכנית "סדר יום". במקביל הופיעו ציוצים כפטריות לאחר הגשם:

מי נגד מי 249 (צילום: צילום מסך)
גיא פלג, אטילה שומפלבי ו"וואלה!" מעדכנים. מסיבת עיתונאים? אז זהו, שלא (4)|צילום: צילום מסך

אלא שאז דוד ביטן שם קץ לחרושת השמועות בציוץ אחד נחרץ:

מי נגד מי 249 (צילום: צילום מסך)
דוד ביטן מצייץ. מפזר את השמועות|צילום: צילום מסך

איך פשטה כמות כזו של ידיעות לא מבוססות? הנה מה שצייץ לסיכום כתב כאן רשת ב', מיכאל שמש, על עורך הדין של ביטן, אפי דמרי (שהוא גם גיסה של השרה גילה גמליאל, אבל זה כבר סיפור אחר):

מי נגד מי 249 (צילום: צילום מסך)
מיכאל שמש מצייץ. הכול בגלל אפרים|צילום: צילום מסך

עו"ד אפי דמרי, אתה האיש שאחראי לכל הבלגן?

"ממש לא. הרי באותו יום הגשנו בקשה לבית המשפט לאפשר לדוד ביטן לדבר ולהגיב על כל חרושת השמועות, ואנחנו מחכים להחלטה. דוד רוצה להגיב, אבל מבחינה חוקית אי אפשר, כי הוא חתם על התחייבות בפני החוקרים לא לדבר על החקירה על מנת שלא לשבש אותה, וזה בסדר גמור. אבל מצד שני ברגע שיש חרושת של שמועות הוא רוצה לענות, ויש לו מה לומר, ולכן הגשנו את הבקשה כדי לאפשר לו לדבר. בכלל זה גם לא הזמנו מסיבת עיתונאים, אלא פשוט אמרנו שדוד רוצה לדבר, אבל אז בדקנו והתברר לנו שאסור לו. לגבי השמועה שהופצה ביום ראשון בערב שדוד מתכוון להתפטר מהכנסת - לא היה דבר כזה. זו מהומה על מאומה. דוד בעצמו היה בשוק. הוא סיפר לי שאפילו להפסקה הוא לא יצא במהלך החקירות, והיה בלי הטלפון הנייד עליו. אז איך אפשר לומר שהוא דיבר עם מקורביו תוך כדי?".

 

יעקב אחימאיר VS עמרי מניב

בשלישי שעבר, ערב כ"ט בנובמבר, שודרה במהדורה המרכזית של חדשות עשר כתבה נרחבת של כתב החינוך, עמרי מניב. בכתבה נמתחה ביקורת על מערך הלימודים החדש של משרד החינוך בנושא, שלפיו רוב העם התנגד לתכנית החלוקה. האייטם הקפיץ את יעקב אחימאיר עד כדי כך, שהוא מיהר לשגר בתוך 10 דקות שלושה (!) ציוצי תלונה ברצף, מה שהוביל לדיאלוגצ'יק הבא (לא נגענו):

יעקב אחימאיר (1): "עמרי מניב בכתבה בערוץ עשר. שגיאותיו הזועקות: 'הארץ' ב-1947 לא היה כלל עיתון שמאל! לא רק הימין התנגד לחלוקה: טבנקין ואחדות העבודה התנגדו בתוקף".

יעקב אחימאיר (2): "אני מציע לקברניטי החדשות לאלץ כתבים להכין שיעורי בית בעת עריכת כתבה. הכתבה הערב על החלטת החלוקה כללה שגיאות עובדתיות בוטות!".

יעקב אחימאיר (3): "חבל שכתבה בערוץ עשר על החלטת החלוקה לקתה בעובדות לא נכונות! כמובן המרואיינים היו מאגף פוליטי אחיד - וגם הם שגו!".

עמרי מניב: "אני מקווה שבהיותך עיתונאי ותיק, מצוין ויסודי הספקת בזמן הקצר מאז הכתבה להשיג את ספר הלימוד ולקרוא אותו, ולכן אתה גוזר את מסקנותיך ותוקף את אלה שלא הכינו שיעורי בית לפני דברים שהם כותבים... ברור לי שזו ביקורת תקשורת שאינה קשורה לרקע משפחתי".

יעקב אחימאיר: "לא שמעת, מר מניב, על התנגדות חריפה של יצחק טבנקין, מנהיג אחדות העבודה, לביתור א"י? 'הארץ' היה עיתון שמאל ב-47'? עובדות!!!".

עמרי מניב: "שוחחתי עם שורה של היסטוריונים לפני הפרסום, אין עוררין על כך שרוב רובו של היישוב תמך בהחלטה לצד מיעוט קטן שהתנגד. ההחלטה עד כה לא הוגדרה בנראטיב הציוני כשנויה במחלוקת, היה ברור שזה ההישג המדיני המרבי שניתן היה להגיע אליו באותה תקופה. מי שהציג את ההחלטה כחגיגה מותקף בתכנית החדשה".

 

הפוך שלדי, הפוך: הפגנה ברוטשילד? לא אצלנו

במוצאי שבת הפגינו עשרות אלפים בשדרות רוטשילד בתל אביב נגד השחיתות ונגד החוק שנועד למנוע מהמשטרה לפרסם המלצות בתיקי חקירה. למחרת, בראשון, כך נראתה הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות":

מי נגד מי 249 (צילום: צילום מסך)
"ידיעות אחרונות", 3.12.2017. הפגנה גדולה? שווה כותרת ראשית|צילום: צילום מסך

כך נראתה הכותרת בעמוד הראשון של "הארץ":

מי נגד מי 249 (צילום: צילום מסך)
"הארץ", 3.12.2017. הפגנה גדולה? שווה תמונה בולטת|צילום: צילום מסך

כך נראתה הכותרת בעמוד הראשון של "מעריב":

מי נגד מי 249 (צילום: צילום מסך)
"מעריב", 3.12.2017. הפגנה גדולה? שווה הפניה מרכזית|צילום: צילום מסך

ולעומת זאת, כך נראתה הכותרת בעמוד הראשון של "ישראל היום":

מי נגד מי 249 (צילום: צילום מסך)
"ישראל היום", 3.12.2017. הפגנה גדולה? מצטערים, יש צו 8|צילום: צילום מסך

ב"ישראל היום" נמנעו מלהגיב. 

 

לידיעת "הארץ": דני דנון הוא לא אופיר אקוניס

איך הזמן טס כשמתבלבלים: רק לפני ארבעה חודשים נשלח דודו ארז לרחוב, לבדוק אצל עוברים ושבים מי מהם באמת מבדיל בין שר המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, לבין שגריר ישראל באו"ם, דני דנון. התוצאות לא היו משהו. למתקשים במיוחד אפילו הוקם דף פייסבוק מיוחד בשם המפורש "דני דנון הוא לא אופיר אקוניס". כל זה לא עזר לאתר "הארץ", שבשני האחרון העלה את הציוץ הבא (שנמחק מאוחר יותר, לא לפני שצדיק נסתר צילם אותו והעביר ל"מי נגד מי"):

מי נגד מי 249 (צילום: צילום מסך)
אתר "הארץ", יום שני. מי דנון ומי אקוניס|צילום: צילום מסך

הלינק בציוץ הוביל לאייטם באתר "הארץ" שגם בו חל בלבול בין דנון לאקוניס. רק יממה לאחר מכן העלה האתר את הציוץ הבא:

מי נגד מי 249 (צילום: צילום מסך)
אתר "הארץ", יום שלישי. ואם טעינו? נתנצל|צילום: צילום מסך

 

הציטוט מול המציאות: ג'יזס קרייסט

הציטוט: "כנסיות ומנזרים פזורים על צוקי ההרים בארץ שמתגאה להיות הראשונה שקיבלה עליה את הנצרות, בשנת 301 לפני הספירה" (חגית רון-רבינוביץ' מתארת את ארמניה, "ישראל היום", 1.12.2017).

מי נגד מי 249 (צילום: צילום מסך)
מתוך הכתבה ב"ישראל היום". מתי בדיוק התחילה הנצרות?|צילום: צילום מסך

המציאות: איך יכול היה מישהו לקבל עליו את הנצרות כ-300 שנה לפני הולדת ישו?

חגית רון-רבינוביץ', תרצי להגיב?

"סליחה ומחילה מ'גרגורי המאיר', הנזיר שאחראי על הפצת הנצרות בארמניה, כמו גם מלאה, מורתי המיתולוגית להיסטוריה. דווקא הייתי תלמידה מצטיינת שלה. ישו ודאי חש על גבי בשרו את עוצמת צריבת הצליבה מחדש, אבל זה הכול באשמת אותה דיסקלקוליה בה אני לוקה, המונעת ממני לספור ולחשב כהלכה את מניין השנים".

 

רק למקרה שהחמצתם (1): אסף הראל VS עמית סגל

ביום שלישי בערב תקף אסף הראל את עמית סגל בפינתו ו/או תכניתו "המונולוג" באתר "הארץ". הנה הוא לפניכם:

 

רק למקרה שהחמצתם (2): עמית סגל VS אסף הראל

כעבור יממה, ברביעי בערב, החזיר עמית סגל מתקפה, וכך כתב:

אתמול פרסם אסף הראל באתר "הארץ" סרטון של שמונה דקות ובו, אם לאמלק לכם, הוא טען שהגנים המתנחליים-טרוריסטיים הטבועים בדמי ובחינוכי גרמו לי לעוות את המציאות בטוויטר ועל המסך, ולכפות על חדשות 2 נראטיב שקרי, פרו מתנחלי, ביחס לאירועי השבוע שעבר בקוצרא.

כיוון שאני מחבב את הראל (האמת, אני לא. אבל נהוג לפתוח ככה טורי תשובה) ועל אף הפשיזם שעל ברכיו גדלתי מגיל צעיר (שהרי אסף הראל לא למד כלל להיות שמאלן רדיקלי מאביו, הח"כ השמאלני ומדודו, הצייר והוגה הדעות יאיר גרבוז; שמאלנים, כידוע, לומדים להיות כאלה בעצמם, מתוך התבוננות מושכלת בטבע. בכלל, חבל שלא קוראים לי עמית ברגותי, אז אסף הראל היה חולק לאבי הרוצח מחמאות ומכתיר אותי כתקווה לשלום) - למרות כל אלה אבהיר עכשיו למה הטור של אסף הראל אפילו יותר שקרי ומעוות, ואפילו יותר פח אשפה עיתונאי מהכותרת ב"הארץ" שהחלה את כל הסערה.

אז הנה העובדות: בחמישי שעבר, בשעת בוקר, יצאה קבוצה בת עשרים ילדים יהודים ושני מבוגרים, לטיול בר מצווה. אין חולק על כך שבמהלך הטיול יידו פלסטינים אבנים על יהודים, והמלווה ירה באחד הפלסטינים והרג אותו. המחלוקת היא מה קדם למה (האמת שלא יכולה להיות מחלוקת, אבל אזרום עם הראל): יידוי האבנים - או הירי.

והנה הודעת דובר צה"ל, לאחר תחקיר מקיף שביצע המח"ט: "מדובר בטיול שכלל כעשרים נערים ושני מבוגרים. כאשר הקבוצה התקרבה לכפר קוצרא הותקפו המטיילים על ידי מיידי אבנים. במקום בוצע ירי שפגע באחד ממפירי הסדר". למחרת, שונה הניסוח ל"בוצע ירי שפגע באחד הפלסטינים". גם כאן וגם כאן ברור מה קרה: פורעים ערבים יידו אבנים, יהודים נאלצו להשיב אש, פלסטיני נהרג.

ב"הארץ" לא היה זכר להתרחשות הזו. לגמרי במקרה, מן הסתם, נעלמה מהכותרת ההתפרעות הפלסטינית. הכותרת שנותרה באפליקציה, ואותה כיניתי בכינוי המוצדק מאין כמוהו "פח אשפה עיתונאי" היא "פלסטיני נורה למוות בידי מתנחל יהודי בגדה המערבית". מעניין מה היה כותב הראל אם הכותרת ב"הצופה" הייתה מספרת ב-5.11.95 ש"יהודי נעצר בכוח בידי שוטרים בכיכר מלכי ישראל" או ש"יהודי חוסל במכות ואבנים בידי ערבים במערת המכפלה" אחרי טבח גולדשטיין.

בזעמו עליי, שוודאי מנותק לחלוטין מהעובדה שלא מזמן צייצתי שהוא לא מצחיק, הראל משתלח בי. הוא רק שוכח להזכיר לצופיו עובדה קטנה, פשוטה: אפילו המו"ל שלו, עמוס שוקן, הודה שהכותרת לא הייתה נכונה: "אמרתי לעורך שיתקן. די פשוט", השיב לטענתי שהכותרת לא נכונה. וכשכתבתי: "יפה, אז פישלתם בהתחלה ותיקנתם בהמשך. אקבל זאת כהתנצלות" זיכה אותי שוקן בלייק.

מילא זה: כתב השטחים של הארץ, יותם ברגר, שכנראה גם לא קיבל את הממו מאסף הראל, צייץ: "מי שזורק אבנים על ילדים לא יכול להתלונן שמתחילות יריות ולא יכול להתלונן שהן הורגות. זה נכון ללא קשר ללאום וזה נכון גם בקוצרא". ואחר כך: "איש לא מכחיש שהישראלים הותקפו באבנים ונפצעו. כשמתנחלים רוצים לפגוע בפלסטינים הם לא עושים את זה לאור יום עם עשרים ילדים. בצבא סבורים שהירי היה להגנה עצמית". מה, גם ברגר בן של מחבל יהודי?

זכותו של אסף הראל להצביע לרשימה המשותפת ולתת להשקפותיו להשתלט על עבודתו המקצועית. זו איננה זכותו להשליך על עיתונאים את חולשותיו שלו.

"אצל עמית סגל אין מקום לגרסה הפלסטינית", מתאונן אסף הראל בעוד על קרחתו נמסים לאיטם מאתיים וחמישים קילו חמאה. האיש שטען שיש בישראל אפרטהייד ואז בשידור מביך אצל סג"ל וריקלין לא מצא לכך אפילו דוגמא אחת; האיש שטורי הווידאו שלו מתארחים בעיתון שמעולם לא נתן פתחון פה לנראטיב הישראלי, מטיף מוסר על סיקור חד צדדי. הוא כל כך המום, הראל, מהעובדה שיש מגישים בעולם עם דעות. מסכן, עד היום נחשף רק למגישים אובייקטיביים להפליא. תומתו חוללה.

אבל ל"הארץ" מותר. כידוע, עשרה קבין של עמדות וסיקור מוטה ירדו לעולם ו-11 מהם לקחו עמית סגל, חגי סגל, אראל סגל ושמעון ריקלין. "הארץ" הוא העיתון שגרסתו האנגלית הסתבכה באינספור כותרות מוטות, כולן מוטות לצד הפרו-פלסטיני, זה העיתון שסיפר בכותרתו הראשית שהישראלים תומכים באפרטהייד ללא שום ביסוס עובדתי, וזה העיתון שמעסיק סטיריקן (נניח) שהישגו הבולט הוא מתקפה שוביניסטית בהמית על חברת כנסת מזרחית בהגדירו אותה "היפופוטם עם חציל בתחת" ושיר דוחה על גיבור צה"ל יוני נתניהו ("כי יוני מת, כי יוני מת"). לסיכום: פח אשפה עיתונאי.

 

שישו את ירושלים, ותכניסו לרובי ריבלין

אוויר הרים צלול כיין וריח אורנים, נישא ברוח הערביים עם קול פעמונים, אבל אז הטלפון צלצל. על הקו היה הקונספירטור. "נו, הורביץ, איך אתה חוגג את ההכרזה של טראמפ על הכרה בירושלים כבירת ישראל?", הוא התעניין.

"לא יודע", התחבטתי. "יש לך רעיונות?".

"בוודאי", הכריז הקונספירטור. "למה שלא תחגוג כמו שמעון ריקלין, הפרשן המדיני של ערוץ 20?".

"איך ריקלין חגג?", הסתקרנתי.

"כמו תמיד", ענה הקונספירטור. "קודם כל הוא הצליב מקורות, ראה שיש לו סיפור חם ביד, ואז תקף בכל הכוח את מי שמעז לא להצטרף לחגיגות. על הדרך, הוא גם הכניס כמו שצריך לברנז'ה. הנה, תסתכל ותלמד:".

מי נגד מי 249 (צילום: צילום מסך)
ריקלין מצייץ ב-21:41. ורק ריבלין שותק|צילום: צילום מסך

"אבל זה בכלל לא נכון", אמרתי.

"מה לא נכון?", השתומם הקונספירטור.

"ריבלין לא שתק", הסברתי. "הנה ברכת נשיא המדינה ששוגרה לחלל הטוויטר ב-20:18, מיד אחרי שטראמפ הכריז על הכרה בירושלים ושעה ו-23 דקות לפני הציוץ ההחלטי של ריקלין:".

מי נגד מי 249 (צילום: צילום מסך)
ריבלין מצייץ ב-20:18. לא שותק ולא נעליים|צילום: צילום מסך

"לא ייאמן", הגיב הקונספירטור. "מתברר שהיכולת להיות מנותק שוברת שיאים חדשים".

"אל תגזים", אמרתי, "זה יכול לקרות גם לטובים ביותר. וחוץ מזה, ברגע שריקלין הבין שהנשיא דווקא כן בירך על הודעתו של טראמפ הוא מיהר למחוק את הציוץ שלו".

"מי מדבר על ריקלין?", התעצבן הקונספירטור. "התכוונתי לברנז'ה המנותקת. הנה, תראה מה עוד ריקלין צייץ באותו ערב:".

מי נגד מי 249 (צילום: צילום מסך)
ריקלין נוזף בברנז'ה. מה יהיה עם המנותקים? |צילום: צילום מסך

"מודה שקצת בלבלת אותי עכשיו", גירדתי בראשי.

"חבל מאוד, הורביץ", הצטער הקונספירטור. "כי אם היית טיפה'לה יותר ממוקד, היית כבר יודע שזה בדיוק הזמן לקחת מריקלין תגובה".

שמעון ריקלין, תרצה להגיב?

"טעיתי. מחקתי אחרי דקה. זה לא יפריע לאביב לחגוג עליי. אתם כבר יודעים למה. אבל לכבוד חגה של ירושלים העיקר שתיהנה".

ואם כבר חג, זה המקום להזכיר שהטור שזה עתה סיימתם לקרוא מתפרסם באתר mako מבית "קשת", ש"קשת" מצויה בתחרות עסקית מתמשכת עם קבוצת "ידיעות אחרונות", ש"קשת" מתחרה בשעות הפנאי גם ב"רשת", בערוץ 10 ובערוץ 20, ש-mako מתחרה באתר "וואלה!" ושהח"מ משלים הכנסה ברצועת הבוקר של "קשת".  

 

לטור משבוע שעבר: פרשת פרישר-גוטמן: מה התחולל בתביעת המיליונים?

כתבו לאביב הורביץ: aviv.hurvitz@mako.co.il

mako תרבות בפייסבוק