הרעשה בחדשות 10? הדממה בחדשות 2. הרעשה בחדשות 2? הדממה בחדשות 10
לפני שמונה חודשים פרסמו הכתב הפוליטי של חדשות 2, עמית סגל, והכתב לענייני חרדים, יאיר שרקי, את אחד הסקופים הגדולים של השנה: תיעוד ישן ונדיר של הרב עובדיה יוסף בקלטת וידאו ביתית כשהוא תוקף את אריה דרעי ומסביר מדוע לא יבגוד באלי ישי. זמן קצר אחר כך שודרה ההקלטה בכמה וכמה כלי תקשורת תוך מתן קרדיט לחדשות 2, כמובן. רק המתחרים, חדשות 10, ויתרו על התענוג. בעקבות תהיותיו של עמית סגל בפייסבוק בנושא הזה, הודה אז אבישי בן-חיים, הכתב לענייני חרדים של חדשות 10, כי הממונים עליו החליטו, למרות בקשותיו, שלא לשדר את ההקלטה ההישגית של המתחרים בשל "שיקולי יוקרה של הערוץ".
ולמה אני נזקק לסיפור העתיק הזה? כי השבוע האחרון הניב שתי דוגמאות הפוכות. ביום שלישי שעבר חשף מתן חודורוב, הפרשן הכלכלי של חדשות 10, את הקלטת הלוהטת, שבה הקליט הלקוח המתוסכל והמפוקפק מוטי זיסר בכיר לשעבר בבנק הפועלים כשהוא מדבר על פרשת המין בצמרת הבנק. חמישה ימים אחר כך, בראשון האחרון, חשף ספי עובדיה הקלטת שיחה של שרת התרבות, מירי רגב, עם יועציה הבכירים, שבה מנסה רגב לנמק ו/או לטייח בחירה במשרד פרסום ללא מכרז. שני סיפורים גדולים, ללא ספק. איך טיפלו בהקלטות הבלעדיות האלה בחדשות 2? האם עשו להן פולו-אפ ושידרו אותן תוך מתן קרדיט?
אל תעצרו את נשימתכם, התשובה שלילית. רק ביום רביעי האחרון שודר במהדורה המרכזית אזכור קצר לפרשת מירי רגב עם קרדיט לחדשות 10 (ללא השמעת ההקלטה), לא לפני שמתי גולן שחט את חדשות 2 בטורו ב"גלובס" ביום שלישי. "היועץ המשפטי לממשלה ומבקר המדינה כבר בודקים את הפרשיות המקוממות הללו, אבל אם אתה האזרח מקבל את המידע שלך מחדשות 2 – אז אתה לא יודע אפילו על קיומן של פרשיות אלה, כי הערוץ שלך לא דיווח עליהן", כתב גולן. "מה זה אומר? שחברת החדשות לא עובדת בשביל הציבור, אלא בשביל האגו והפחדים שלה. התוצאה היא מניעת מידע חדשותי חשוב מציבור צופיהם. מה יעשו, אני תמה, אם למשל יוחלט על הדחת מנכ"ל בנק הפועלים בשל פרשיית המין שהתגלתה שם, או אם למשל יוגש כתב אישום פלילי נגד השרה רגב בגין העברת כספי ציבור ללא מכרז? האם גם המידע הזה יימנע מצופי ערוץ 2? האם שוב רק צופי ערוץ 10 ישמעו על כך? מלבד היותה של התנהלות זו קטנונית ומכוערת, היא גם פוגעת בזכות הציבור לדעת".
גורם בחדשות 2 מסר בתגובה: "עם כל הכבוד לקלטת שיצאה מטייקון פושט רגל תאב נקם על הטרדה מינית לכאורה של מישהו בבנק הפועלים, רק לפני שבוע רעשה המדינה בעקבות הקלטות ההיסטוריות של אהוד ברק. אז לא ניהלנו קמפיין רדיפה על קרדיטים, למרות שמהדורת חדשות 10 לא אזכרה את הפרשה אף לא פעם אחת".
פעמיים סדבון
בעוד בחירתו של גל הירש על ידי גלעד ארדן לתפקיד המפכ"ל ממשיכה לעורר מחלוקת ולחולל סערה, יש מי שחוגג על גבו של הירש והצליח לפרסם את אותו מאמר נגדו, יום אחרי יום, גם ב"ידיעות אחרונות" וגם ב"ישראל היום". ביום חמישי פורסם בעמודי הדעות של "ידיעות" מאמר של ניצב בדימוס יוסי סדבון, כיום סגן נשיא מכללת רמת גן ולשעבר ראש אגף החקירות ומפקד מחוז תל אביב במשטרה. אותו מאמר, בהבדלי ניסוח זערוריים, פורסם למחרת גם במוסף "ישראל השבוע" של "ישראל היום".
מי שעלה על הטקסט הכמעט זהה שפורסם אצל שני המתחרים הוא יוסי (יוסיפון) קופמן, מייסד פורום "צבא וביטחון" באתר "פרש". "אני די בטוח שזו עבודה של דובר מכללת רמת גן", שיער קופמן בדף הפייסבוק שלו, אך קיבל מחמוטל דגני, עורכת עמודי הדעות של "ידיעות", את התשובה הנחרצת: "לא ייאמן. אין שום קשר לדובר, הגעתי לסדבון באופן עצמאי ביום רביעי. הוא רק נחת מחו"ל".
איך זה שב"ישראל היום" לא שמו לב שהמאמר של סדבון פורסם אצל המתחרים יום קודם? במערכת העיתון נמנעו מלהגיב. אז טלפנתי לחוקר הבכיר בדימוס, בתקווה שהוא יזמר.
יוסי סדבון, יכול להיות שמכרת ל"ישראל היום" אטריות מחוממות?
"לא, ב'ישראל היום' ביקשו מאמר. אז העברתי להם. למה, יש עם זה בעיה?".
אתה יודע, שני העיתונים טיפ טיפונת מתחרים. תגיד, עדכנת בכלל את "ישראל היום" שהמאמר שלך הופיע יום קודם ב"ידיעות"?
"אני כרגע בפגישה עם אנשים. דבר איתי יותר מאוחר". 
הגיש וקילל: מודי בר-און
האם יתכן שמגיש טלוויזיה ותיק ינבל את הפה בשידור חי וייצא מזה בשלום, כאילו כלום? הכול תלוי באיזו שפה נאמרת הקללה.
ביום שלישי לפני שבועיים שידר ערוץ הספורט את משחקה הראשון של מכבי תל אביב נגד באזל במסגרת מוקדמות ליגת האלופות. בשלב מסוים הזכיר המגיש, מודי בר-און, את הקשר המתבקש בין באזל להרצל, ציין שהרצל היה הונגרי והוסיף לקינוח את המשפט בהונגרית: "לו פס אה שגד בה". "שככה יהיה לי טוב!", צייץ באותו רגע ממש אמיר בן-דוד, מהבודדים שאינם דוברי השפה ההונגרית ועדיין הבינו את משמעות המילים בשל היכרות אישית מעמיקה עם סצנת המקומונים בתחילת שנות התשעים.
אז מה פירוש המילים? מעשה שהיה כך היה:
בקיץ 1991 ערך יהודה נוריאל, כיום איש מוסף "7 לילות", את מדור הרכילות של עיתון "ירושלים" מרשת "ידיעות תקשורת". בסיום אייטם על אחד ההונגרים המפורסמים ביותר בארץ, אפרים קישון, הוסיף נוריאל את המשפט "לו פס אה שגד בה", כסוג של הלצה. שבוע אחר כך פירסם ב. מיכאל בעיתון "הארץ" ביקורת על אייטמים פוגעניים במדורי רכילות, וחשף שהתרגום המילולי של האמרה ההונגרית שהוצמדה לאייטם על קישון הוא לא פחות מאשר "זין של סוס בתחת שלך". בעקבות הפרסום הורתה צמרת "ידיעות" לפטר את נוריאל, אך לאחר מאמצים והתגייסות למענו של עובדי העיתון ובכירים ברשת המקומונים, הומתק עונשו להשעיה לחודשיים. בר-און, לעומת זאת, יצא מזה (בינתיים) בשלום.
מודי בר-און, אתה יודע מה זה "לו פס אה שגד בה"?
"זו קללה בהונגרית".
ואת הפירוש המילולי אתה יודע?
"כן".
ולמרות זאת החלטת שהיא מתאימה לשידור? אף צופה הונגרי לא התלונן?
"עשה לי טובה, אני בחופשה ביוון. שלום לך".
הציטוט מול המציאות (1): לא בוזגלו, אברג'יל
הציטוט:
המציאות: שם משפחתו של עורך מוסף "24 שעות" אינו בוזגלו, אלא אברג'יל. הטעות הופיעה במדור סקירת עיתונות של שוקי טאוסיג באתר "העין השביעית", ותוקנה לאחר מכן.
שוקי טאוסיג, תרצה להגיב?
"נדמה לי שזו לא פעם ראשונה שאני מתבלבל כך. לפני 15 שנה לקחתי כמה שיעורים בפילוסופיה אצל ד"ר מאיר בוזגלו, שכנראה השאיר עליי רושם עז. עם מאיר אברג'יל הסליחה".
דברים בשם אומרם: אורית שוחט VS רן רזניק
הגיע הזמן לעשות שיימינג לרן רזניק שכבר שנים מתחזה לעיתונאי בריאות לוחם, עוד כשכתב ב"הארץ". הבוקר הוא הביא לטלוויזיה בחור צעיר ונעים שסיפר איך אביו מת מהתקף לב בחדר המיון של שיבא בגלל שהוא לא היה מספיק אסרטיבי ולא לחץ מספיק על הרופאים לגשת אליו. רן רזניק המליץ למשפחות ללחוץ יותר. במקום לנצל את העיתון של ביבי שהוא כותב בו כדי לעשות קמפיין רציני להגדלת מספר הרופאים בתורנויות, כדי שאנשים באמת לא ימותו במיון, הוא מציע למשפחות לנדנד יותר לרופאים. כבר שנים שהוא עושה קריירה מרדיפת רופאים, מקבל תיקי רשלנות רפואית מעורכי דין, ולא עושה עבודה עיתונאית פשוטה ולא כותב על תופעות שדורשות שינוי. אז את מי הוא יתקוף ב"ישראל היום"? את ביבי? חס ושלום. את התורנים בחדר מיון. עוד שני רופאים במשמרת והאבא של הבחור הזה היה חי. (גילוי נאות: הכותבת היא אמא של רופאה שהרגע גמרה תורנות לילה בפנימית).
(אורית שוחט, חברת מערכת "הארץ" לשעבר, בדף הפייסבוק שלה)
רן רזניק, הפרשן לענייני בריאות של "ישראל היום", תרצה להגיב?
"הדברים נכתבו בעקבות כתבתי המהדהדת 'אין תרופה ליוהרה' שפורסמה במוסף 'שישבת' של 'ישראל היום' והריאיון בעקבות הכתבה בתוכנית הבוקר של ערוץ 2 עם אברי גלעד והילה קורח. ואכן, כל מי שהיה בבתי חולים, אפילו אורית שוחט, מודע היטב ליחס הארוגנטי, היהיר לעיתים, של חלק מהרופאים – ולא רק בחדרי מיון, ולא רק בשעות עומס ולחץ, ולא רק כשאין מספיק רופאים תורנים. גם מי שליווה את מי מהוריו המזדקנים זוכר היטב את הרופא שמדבר אליו מעל ראשה של אמא. ברור שצריך עוד רופאים, מי יתווכח על זה, אבל צריך וחובה גם להאיר ולהצביע על ההתנהלות יהירה, עד סכנה לחיי חולים, של חלק מהרופאים, וזאת בעיקר כשחלק ניכר מהחולים נרתעים או חוששים להתלונן. זו העיתונות שלמדתי ב'הארץ' גם כשאורית שוחט עוד כתבה שם. אמשיך ב'ישראל היום' לעשות את עבודתי הנאמנה בתחקור יסודי וסיקור ביקורתי של מערכת הבריאות ושל משרד הבריאות ושל העומדים בראשם, ולאורית שוחט אני מאחל רק בריאות".
זהירות, אויב מאחוריך
זוכרים איך מו"ל "ישראל היום", שלדון אדלסון הצליח להשחיל תמונה של עצמו, פלוס כותרת מפרגנת, לתוך ynet, אתר הבית של היריב המר, נוני מוזס? מתברר שלאחרונה הצליח גם ynet להשתחל לתוך אתר "ישראל היום". זה קרה כאשר ליטל שמש הקליטה ראיון טלפוני מפרגן במיוחד עם טומי לאהרן, מגישת טלוויזיה אמריקנית, שתקפה בבוטות את שנוא נפשו של העיתון, ברק אובמה. למרבה הצער, מתחילתה של השיחה, ובמשך חמש דקות ארוכות, נראה מאחורי שמש עמוד הבית של המתחרים (בתמונה העליונה). רק לקראת סוף הראיון נזעק אחד מעובדי העיתון (בתמונה התחתונה) לתקן את המחדל החמור (ותודה לבן זילברברג).
כתר? פלסטיק!
מה היה קורה אילו שני שליש מעורכי "גלריה", מוסף התרבות של "הארץ", היו מתפטרים מתפקידם בתוך פחות משנה? האמת שעל פחות מזה כבר פורסמו אייטמים נרחבים. לכתבת "גלריה", גילי איזיקוביץ, הזדמן פוטנציאל לכתבת שער במוסף היומי, אבל היא הסתפקה באייטם זערורי עם ניחוח של קומוניקט. תחת הכותרת "שינויים בהוצאת כתר", דיווחה איזיקוביץ על פרישתן מההוצאה של עורכת הפרוזה, אדר זאבי, ושל עורכת ספרי העיון, דנה אלעזר-הלוי.
לכאורה אייטם פשוט, אבל הנה חמש עובדות שהיו צריכות להדליק אצל איזיקוביץ נורה אדומה מהבהבת:
1. לפני תשעה חודשים, בדצמבר 2014, פרש מהוצאת כתר עורך ספרות המקור, דרור משעני, אחרי שש שנים וחצי בתפקיד. איזיקוביץ דיווחה על כך.
2. חמישה חודשים אחריו, במאי 2015, עזבה גם עורכת ספרות המקור, שירה חדד, אחרי שבע שנים בתפקיד. איזיקוביץ דיווחה גם על כך.
3. כאמור, וכפי שדיווחה השבוע איזיקוביץ', החודש עזבו את ההוצאה העורכת אדר זאבי, אחרי שש שנים בתפקיד, והעורכת דנה אלעזר-הלוי, אחרי שלוש שנים בתפקיד.
4. בנוסף לארבעת העורכים הללו, הגישה החודש את התפטרותה גם מנהלת ההפקה של ההוצאה, עדי סיגל.
5. הוצאת כתר מונה בסך הכול שישה עורכים ספרותיים: שני עורכי ספרות מקור, עורכת פרוזה, עורכת ספרי עיון, עורכת ספרי מתח ועורכת ספרי ילדים. כאשר בתוך תשעה חודשים מחליטים ארבעה מהם (שני שלישים!) לעזוב משרה טובה בהוצאת ספרים מובילה (ואליהם מצטרפת גם מנהלת ההפקה) יש יסוד יותר מסביר להניח שדברים מעניינים מתרחשים מתחת לפני השטח.
עד כאן חמש העובדות. מכיוון ש"מי נגד מי" הוא טור לענייני תקשורת, ולא לענייני הוצאות ספרים, הן מונחות כאן, בתקווה שממש בקרוב איזיקוביץ תרים את הכפפה. על הדרך כדאי לתקן טעות שהופיעה באייטם שלה מיום שלישי. נכתב בו, לקראת מעברה של הוצאת כתר לבני ברק, כי "עד כה שכנה מערכת ההוצאה בירושלים". אלא שבשנה האחרונה (מאז סוכות 2014) שכנה מערכת כתר במבנה חדש בבית שמש לצד בית הדפוס של ההוצאה. רגע, אז אם זה המצב למה בכלל ההוצאה שוב עוברת דירה? גם זו שאלה שאותה כדאי לברר.
גילי איזיקוביץ ומערכת "גלריה" נמנעו מלהגיב.
הציטוט מול המציאות (2): חור בהשכלה
הציטוט:
המציאות: אריק איינשטיין כלל לא שיחק בסרטו של אורי זהר, "חור בלבנה". בתמונה: זהר ואיינשטיין בסרט "מציצים".
מערכת "גלריה" נמנעה מלהגיב.
נופל מחוץ לזמן (1): נפתלי בנט מאחר ב-30 דקות
באתר "וואלה!" מוכיחים שאם ממש רוצים, מסעות בזמן הם לא בגדר הבלתי אפשרי. לפני שלושה שבועות הוצג אייטם על נפתלי בנט כאילו פורסם בשעה 23:56. משימה קצת קשה לאור העובדה שגולשי האתר יכלו למצוא את האייטם לפחות חצי שעה קודם לכן, בשעה 23:26 (ר' צילום המסך הראשון). ביום חמישי שעבר הציג האתר אייטם לגירוי האינטלקט, על כוכבת שהסתירה את איבר מינה באמצעות תפוח, כאילו פורסם בשעה 12:00. גם זו משימה לא קלה, לאור העובדה שההפניה לאייטם הופיעה באתר לפחות שלוש דקות קודם, בשעה 11:57 (ר' בצילום המסך השני).
מ"וואלה!" נמסר בתגובה: "כחלק מהפרויקט הנהדר של 'וואלה! תרבות' לרגל 30 שנה ל'בחזרה לעתיד', אנו מתנסים במסע בזמן. מבטיחים לעדכן בתוצאות".
נופלת מחוץ לזמן (2): בר רפאלי מקדימה ב-40 דקות
אבל המשחק של "וואלה!" עם מחוגי השעון (שאינו מאפשר לדעת מתי באמת פורסמו האייטמים) הוא כלום לעומת מה שהתחולל השבוע באתר mako. ביום ראשון בשעה 13:03 העלתה בר רפאלי לחשבון האינסטוש צילום שלה מפריז, היישר ממדידות שמלת הכלה, פאר תוצרת בית האופנה Chloe. עד מהרה פורסמה ב-mako הפניה עם צילום האינסטגרם, שנשאה את השעה 12:23 (כלומר 40 דקות לפני שברבור העלתה את התמונה!). כעבור דקות ארוכות השעה אמנם תוקנה ל-13:23, אבל לא לפני שאחת הקוראות המסורות של "מי נגד מי" הספיקה לעשות צילום מסך. זה הזמן לפנות לבוס המסוקס.
אורי רוזן, העורך הראשי של mako, יכול להיות שניסיתם לזייף את שעת הפרסום כדי להקדים את כולם, כולל בר?
"אני יכול להגיד לך שזה בגלל הפרשי השעות מפריז, אבל האמת היא שזה סתם באג טכני".
עמוס שוקן VS עמוס שוקן
באפריל השנה שיגר פרקליטה של רינת קליין, מנהלת ערוץ הבידור וערוץ 8, מכתב למו"ל "הארץ", עמוס שוקן. הנושא: ביקורת טלוויזיה שפרסם רוגל אלפר שבוע לפני כן על "פושרז", סדרה שיצרה קליין לערוץ הבידור ושודרה לאחר מכן בערוץ 10. אלפר כתב בביקורת, בין השאר, כי "יוצרת 'פושרז' מכהנת כיום כמנהלת ערוץ 8 הדוקומנטרי, ללמדכם על שיקול דעתה וטעמה האישי". זאת, לדברי קליין, מבלי לתת גילוי נאות לכך שכאשר ערוץ 8 עבר לניהולה של חברת "סלוצקי אפיקי תקשורת", שבה מועסקת קליין, הוחלט להפסיק את הפקת הסדרה "הינשופים" שאותו אלפר הגיש בערוץ.
במכתבו לשוקן הדגיש פרקליטה של קליין, עו"ד ערן שמעוני, כי "אחת ההחלטות הראשונות שקיבלה מרשתנו בתפקידה כמנהלת ערוץ 8 הייתה הורדת התכנית 'הינשופים' מן האוויר", והוסיף כי "אלפר ניצל לרעה את הבמה שניתנה לו בעיתונכם על מנת לפגוע במרשתנו". בתגובה מסר שוקן ל"מי נגד מי" את התגובה הבאה: "המכתב מבייש את הלוגו של המשרד שהוציא אותו".
קליין לא ויתרה והתלוננה למועצת העיתונות. יו"ר ההרכב, יובל קרניאל, הציע כי קליין תפרסם את תגובתה בעמוד המאמרים של "הארץ". ב"הארץ" התלבטו, ולבסוף הסכימו לפרסם את המאמר, שהופיע בגיליון יום רביעי. הטיעונים והניסוחים במאמרה של קליין די חפפו את אלה שהופיעו במכתבו של עורך הדין שעליו אמר שוקן את מה שאמר.
עמוס שוקן, אם המכתב היה כל כך מבייש, איך זה שמאמר ברוח דומה התפרסם ב"הארץ"?
"לדעתי לא מתמודדים עם ביקורת על ידי מציאת פגמים במבקר, אבל בדיון בבית הדין של מועצת העיתונות, יו"ר ההרכב, עו"ד יובל קרניאל, הציע כפשרה את פרסום המאמר. עורך העיתון, אלוף בן, השיב לו שאנו מעדיפים החלטה של בית הדין, גם כי העריך שהתוצאה תהיה לטובת העיתון. יובל קרניאל הציע לאלוף לשקול את ההחלטה הזאת פעם נוספת, ואלוף אז נטה לשנות את החלטתו ובכל זאת לקבל את ההצעה. לפני שעשה זאת שאל לדעתי, ואמרתי לו, שכמותו גם אני בעד לקבל את הצעת קרניאל. אם אנחנו מקבלים את כללי האתיקה של מועצת העיתונות, ואת פסיקות בתי הדין לאתיקה שלה, חשבתי שנכון יהיה לתת משקל גם להמלצת יו"ר ההרכב".
מניין הימים: האם בקרוב צפוי להתחולל אסון? (3)
חמישה שבועות חלפו מאז פרסום המאמר האפוקליפטי, שבו קרא עיתונאי "הארץ", ארי שביט לשקם ב-40 הימים הקרובים את היחסים בין ברק אובמה לבנימין נתניהו כדי למנוע אסון. עד כה היחסים בין שני האישים נותרו קפואים כשהיו, מה שאומר שנותרו עוד 12 ימים (!) עד לקטסטרופה הממשמשת. האם היא אכן תתרחש? נמשיך לעקוב.
מה צופנים הכוכבים?
הנוגה שלחה אל הצדק חיוך. היי, יופיטר, בוא ונצאה. אבל בדיוק אז הטלפון צלצל. על הקו היה הקונספירטור.
"חזרת סוף סוף מהולנד, הורביץ?", הוא רטן.
"לא לגמרי", הודיתי. "קשה לחזור לעבודה אחרי חופשה".
"ברור, ברור", המהם הקונספירטור בהבנה. "וזה בטח היה קשה במיוחד השנה, כשעלו אצלך כל מיני סימני שאלה בנוגע לעתידך המקצועי".
"איך ידעת?", התפלאתי.
"מה זאת אומרת?", השתומם הקונספירטור. "שמרתי את ההורוסקופ השנתי של מרים בנימיני שפורסם ב'7 ימים' של ראש השנה שעברה, וזה מה שהיא ניבאה לבני מזל טלה. להקריא לך? מרים כתבה: 'אצל רובכם יעלו השנה סימני שאלה בנוגע לעתידכם המקצועי, גם בגלל מעמדכם והצלחתכם וגם בשל תנאי העבודה'. רואה? חוץ מהמילים 'מעמדכם' ו'הצלחתכם' הכול בול פגיעה. אתה רוצה להגיד לי שלא שמרת לך את ההורוסקופ הזה כדי לעיין בו מדי פעם?".
"לא כל כך", גמגמתי.
"עליתי עליך, הורביץ", הכריז הקונספירטור. "אתה בטח מעדיף את ההורוסקופ השנתי של טובה ספרא ב'ישראל היום'. טוב, זה ברור. היא הרי ניבאה לך שהשנה תאזור אומץ ותחליט שאתה רוצה להתנסות ולשנות, והנה, באמת נשארת בדיוק באותו מקום נמוך. איך אתה מסביר את זה?".
"צירוף מקרים?", הצעתי בנימוס.
"האמת? אחרי מה שכתבת עליה בשנה שעברה פלא שטובה'לה שלנו לא חזתה לך מוות בייסורים", המשיך הקונספירטור בעליצות.
"איך אתה מדבר?", הזדעזעתי.
"אני מתנצל", גיחך הקונספירטור. "בכל זאת, הורביץ, חבל שאתה לא עוקב אחרי ההורוסקופ של מרים. הנה, קח לדוגמה את בני מזל מאזניים. מרים חזתה להם, שחור על גבי לבן, ששנת תשע"ה תהיה עבורם טובה יותר מקודמתה ותביא להם אפשרויות חדשות. והנה, נחש מה קרה?".
"מה באמת?", פקחתי עיניים תמהות.
"אפרים ברכה התאבד והרב פינטו נשלח לכלא", סיכם הקונספירטור. "שניהם בני מזל מאזניים, ואפילו נולדו באותו יום, 27 בספטמבר".
"אז אם ההורוסקופ כל כך לא מדויק, למה אני בכלל צריך לשמור אותו?", אמרתי בקוצר רוח.
"בשביל שיהיו לך אייטמים, הורביץ!", שאג הקונספירטור. "תתעורר! זה לא מה שאתה אמור לעשות? למצוא טעויות בעיתונים?!".
"האמת שכן", מלמלתי. "טוב שהזכרת לי".
"לשירותך תמיד", עבר הקונספירטור לקול קטיפתי. "עכשיו אתה רוצה או לא רוצה לקבל עוד תחזיות של מרים בנימיני?".
"בשמחה", אמרתי בעצב.
"אז ככה", כחכח הקונספירטור. "מרים חזתה שבני מזל דלי יגיעו השנה להישגים מקצועיים ויצליחו, ובאמת שי פירון הודיע שהוא עוזב את הכנסת; היא גם ניבאה שלבני מזל גדי לא צפויות בעיות מיוחדות שיעצרו את התקדמותם, ובאמת אלי ישי לא עבר את אחוז החסימה ועף מהכנסת; מרים גם העריכה שלבני מזל תאומים צפויות בעיות במערכות היחסים, ובאמת בר רפאלי מתחתנת. מה תגיד על זה?".
"לא רע", הגבתי.
"ואתה יודע מה עוד, הורביץ?", המתיק הקונספירטור סוד. "נדמה לי שאני אפילו מכיר אסטרולוג אפילו יותר מחונן ממרים בנימיני. קבל שני ציוצים".
"זה מה שצייץ לפני פחות מחודש אריאל כהנא, הכתב המדיני של 'מקור ראשון'", המשיך הקונספירטור. "ובאמת תראה מה קרה".
"נו, הורביץ, מה אתה אומר?", שאל הקונספירטור. "כהנא צדק?".
"אני חושש שלא ממש", עניתי, "והאמת שזה לא צריך להפתיע לאור העובדה שאריאל הוא בן מזל מאזניים, וטובה חזתה במדויק שסדרי העדיפויות שלהם ישתנו וישפיעו על הכיוון האישי והמקצועי בחייהם".
ואם כבר סדרי עדיפויות, זה המקום להזכיר שהטור שזה עתה סיימתם לקרוא מתפרסם באתר mako מבית "קשת", ש"קשת" מצויה בתחרות עסקית מתמשכת עם קבוצת "ידיעות אחרונות", ש"קשת" מתחרה בשעות הפנאי גם ב"רשת" ובערוץ 10, וש-mako מתחרה באתר "וואלה!".
כתבו לאביב הורביץ: aviv.hurvitz@mako.co.il