מהדורה שנייה, פדיחה ראשונה
ביום ראשון האחרון, בשעה טובה, עלתה לאוויר מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 20 (שיצאה לדרך ברגל ימין ועקפה ברייטינג את המהדורה של "כאן"). ביומה השני של המהדורה רשם הערוץ את הפדיחה הראשונה, שרק בדקה ה-90 לא מצאה את דרכה למסך (אבל בהחלט התפרסמה בכל הפלטפורמות האחרות). שנתחיל? יאללה:
כשעה וחצי לפני תחילת המהדורה, העלה הערוץ את הציוץ הבא:
הציוץ הפנה לאתר ערוץ 20, שם פורסם אייטם נרחב יותר של הכתב המדיני, אלירן טל, עם האזכור "חשיפת ערוץ 20", עם התהייה "האם ח"כ יאיר לפיד העתיק קטע מתוך נאום שנשא ב 2008 ברק אובמה", ועם הבטחה בולטת שלפיה "כל הפרטים" יימסרו במהדורה המרכזית. "אתמול השתתף לפיד בכנס גדול ברחובות ונשא דברים לקהל הרב שבא לצפות בו", נכתב בידיעה. "אחד מהנוכחים שם לב שנאומו של לפיד דומה מאוד לנאום סוחף שהוא כבר שמע בעבר – של הנשיא לשעבר אובמה. הוא נבר בארכיון וגילה את המקור. האם יאיר לפיד אכן העתיק קטע מנאומו? לפיד נשא את נאומו אמש ברחובות, אובמה ב-2008 בווירג'יניה. 'הקול שלכם וירג'יניה יכול לשנות את העיר, העיר שלכם יכולה לשנות את המדינה והמדינה יכולה לשנות את העולם', אמר אובמה. ואילו לפיד אמר: 'בית אחד יכול לשנות שכונה, שכונה אחת יכולה לשנות עיר, במקרה הזה רחובות, עיר אחת יכולה לשנות מדינה ומדינה אחת יכולה לשנות את העולם'".
בסוף האייטם נאמר כי את תגובתו של לפיד לא ניתן היה להשיג, מה שלא מנע מערוץ 20 להעלות בגוף הידיעה את הסרטון הלעגני הבא:
אלא שכעבור שעה קלה נאלץ ערוץ 20 למחוק גם את הציוץ, גם את הסרטון וגם את האייטם, ושום אזכור של נאום לפיד, שהועתק כביכול מזה של אובמה, לא נכנס למהדורה המרכזית. מה קרה? ובכן, לערוץ התברר – למרבה המזל לפני שידור המהדורה – כי חלק מדבריו של לפיד אכן הושאלו מנאומו את נשיא ארה"ב לשעבר, אך יו"ר "יש עתיד" כלל לא הסתיר זאת מהקהל. לפיד אמר במפורש לתומכיו שבאו לפגוש אותו ברחובות כי הוא מצטט את אובמה, כפי שניתן לראות גם בסרטון הבא (החל מדקה 6:22), שצולם באירוע עצמו. האם בערוץ 20 פרסמו הבהרה או התנצלות בעקבות הפדיחה? חס וחלילה. אולי בפעם אחרת.
אלירן טל נמנע מלהשיב לשאלה האם לא היה מוטב לקבל תגובה מיאיר לפיד לפני הפרסום השגוי. גם בערוץ 20 העדיפו שלא להגיב.
מי יהיה ראש להב הבא? מישהו מהשב"כ, או שלא
והנה עוד הוכחה לכך שלא תמיד כדאי להקדים את המתחרים. בשלישי לפני שבועיים ויומיים העלה ראש דסק הפלילים של חדשות עשר, דורון הרמן, את הציוץ הבא:
כעבור 45 דקות הוסיף הרמן את הציוץ הבא:
אלא שבחלוף 7 דקות נוספות ריטווט הרמן את ההכחשה הגורפת של דוברות המטה הארצי לדיווחו כאילו אלשיך שוקל למנות לתפקיד מישהו מהשב"כ:
למחרת בבוקר לקח הרמן עוד חצי צעד אחורה, עם הציוץ הבא:
ואכן בחלוף יממה נוספת, בחמישי לפני שבועיים – ואחרי שבטווח של כעשר שעות, ועל פני ארבעה ציוצים, כיסה הרמן פחות או יותר את כל האפשרויות לזהותו של מפקד להב 433 הבא – הודיעה המשטרה רשמית כי לתפקיד ימונה תנ"צ יגאל בן שלום, איש משטרה ותיק ששימש עד כה בתפקיד ראש יאחב"ל, ושלרגל הג'וב החדש יועלה לדרגת ניצב.
דורון הרמן, תרצה להגיב?
"מאחל לאביב הורביץ חג שמח וכשר".
חשיפה על הפלה? הפלה של חשיפה
ברביעי שעבר, 21 במרץ, העלה ערוץ עשר את הציוץ הבא, שאף זכה לפיברוט אחד ויחיד, של מגישת התכנית "הכול כלול", סיוון כהן:
אלא שהסיפור על הישראלית שנדבקה בתאילנד בנגיף הזיקה, ונאלצה לעבור הפלה, הוא בהחלט חשיפה, אבל ממש לא של "הכול כלול". הוא פורסם לראשונה על ידי יואב אבן מחברת החדשות כבר ב-5 ביולי 2017 – שמונה חודשים, שבועיים ויומיים לפני ה"חשיפה" של "הכול כלול". חיפוש לא מאוד מסובך בגוגל יכול היה למנוע את הפדיחה.
גם בתכנית עצמה לא היה ברור מהי בדיוק החשיפה. "עכשיו אנחנו אל פרסום ראשון", אמרה כהן בתחילת האייטם. "נגיף הזיקה מתפשט בתאילנד. שלושה ישראלים אובחנו כנגועים בשנה האחרונה. תיירת מישראל שאובחנה כנגועה במחלה עברה הפלה – היא הייתה כמובן בהיריון". בהמשך פנתה כהן לפרופ' אלי שוורץ, מנהל המרכז למחלות טרופיות בבית החולים שיבא, שנמצא בכנס חירום בנושא שהתקיים בתאילנד. "אתה מספר לנו לראשונה שבעצם הנגיף הזה הגיע לתאילנד", דיווחה. אלא שכבר ביולי אשתקד סיפר על כך פרופ' שוורץ לרותם אליזרע מ-ynet, ואף הדגיש כי מתחילת 2017 מחצית מהחולים הישראלים נדבקו בנגיף בתאילנד ובפיליפינים.
ממערכת "הכול כלול" נמסר בתגובה: "חג שמח".
קלמן ליבסקינד VS נחום ברנע
אי שם בעבר הרחוק, בשני לפני שבועיים, פירסם עמרי מניב בחדשות עשר שורת התבטאויות אנטי פמיניסיטיות של ראש המכינה הקדם צבאית בעלי וחתן פרס ישראל, הרב אלי סדן. יום אחרי החשיפה יצאו עשרות נשים להתנחלות עלי כדי להפגין נגד סדן. למחרת, ברביעי, ראיינו קלמן ליבסקינד וזאב קם, בתכנית "קלמן ליברמן" המשודרת ב"כאן רשת ב'" את יו"ר נעמת, גליה וולוך, שארגנה את ההפגנה.
תוך כדי השיחה נזכר ליבסקינד בדמות משפיעה נוספת, שבדומה לרב סדן גם לה יוחסו בעבר אמירות בעייתיות כלפי נשים. "גם נחום ברנע הוא חתן פרס ישראל, הוא שוביניסט פי מאה ממנו", אמר ליבסקינד לוולוך. "אני אראה לך התבטאויות דוחות שלו שעוסקות בענייני נשים, בענייני גוף של נשים. גם נגדו הפגנתן פעם?". וולוך מיהרה להסיט את הדיון לכך שכמעט אין נשים שזכו בפרס ישראל, אבל ליבסקינד לא הירפה. "נסכם את שיחתנו בזה שאני אביא לך כמה טקסטים של נחום ברנע – נראה יציאה שלכן להפגנה גם נגדו?", שאל בסוף הריאיון. "הוא חתן פרס ישראל. זה סיפור מאוד קריטי". הפעם וולוך השיבה לשאלה. "תעביר לי את הטקסטים, אני מבטיחה לך שכל דבר נשקל אצלנו ברצינות רבה", אמרה לליבסקינד, שלא צריך להתאמץ יותר מדי להשיג את הטקסטים הללו משום שהוא עצמו כבר אסף אותם ופירסם בנובמבר 2013.
קלמן ליבסקינד, שלחת לוולוך את הטקסטים?
"בראיון עם יו"ר נעמת, תהיתי שמא רגישותן לפגיעה בנשים סלקטיבית ונגועה בפוליטיקה. הטור שלי בעניינו של נחום ברנע, חתן פרס ישראל, פורסם לפני מספר שנים, הוא נגיש ברשת לכל מי שרק מתעניין, אבל מעולם לא גרם לנשות נעמת להגיב. גם בעניינה של סווטלנה גורודצקי, שטענה שהוטרדה מינית על ידי מני נפתלי וחיפשה כתף חמה, קולן של נשות נעמת לא נשמע. מעניין למה".
נחום ברנע נמנע מלהגיב.
הנה אייטם על רון, אבל בלי השם של העיתון
בעוד שלושה שבועות בדיוק יקבל רון בן-ישי את פרס ישראל לתקשורת. מעניין למדי יהיה לראות האם למחרת יציין "הארץ" את הזיקה המסוימת בין הפרשן הביטחוני לבין "ידיעות אחרונות". למה? מעשה שהיה כך היה:
בתחילת החודש, יום למחרת ההודעה על זכייתו של בן-ישי בפרס, פירסם "הארץ" בעמוד 17 למטה את הידיעה הבאה, שבה הוזכרו תחנות שונות בדרכו של בן-ישי, ובהן גלי צה"ל, העיתון "דבר", ייעוץ תקשורת לנשיא קצב ו-ynet:
באותו יום בצהריים העלתה ישות הטוויטר העצבנית משהו "ידיעות אחרונות" את הציוץ הכועס הבא:
"הארץ" נמנע מציוץ תגובה. כתב התקשורת של "הארץ דה מרקר", נתי טוקר, צייץ: "לא אני כתבתי אבל מנחש. אולי בגלל ש'ידיעות אחרונות' סירבו לאפשר לרון בן-ישי לכתוב בעיתון בכ-20 השנה האחרונות?". ישות הטוויטר "ידיעות" לא נותרה חייבת. "עוד חירטוט בלתי מבוסס שלך", צייצה. "הכתבה המכוננת של רון מסוריה, אחרי הפצצת הכור, גם הייתה לפני 20 שנה? מה אתה קופץ להגן על החלטה מביכה של עיתונך לשכתב ביוגרפיה של אדם רק כדי לא להזכיר שהוא עבד ב'ידיעות'?".
מ"הארץ" נמסר בתגובה: "שום חשבונאות, סתם טעות שלנו. השבוע ציטטנו את הנואמים בוועידת 'ידיעות אחרונות' עם קרדיט מלא למארגנים".
והנה טור של רון, אבל עם התאריך הלא נכון
ומה ב"ידיעות אחרונות"? שם, כמובן, הקדישו באותו יום הפניה בולטת בשער ואת כל עמוד 5 לזכייתו של רון בן-ישי בפרס ישראל. בראש העמוד התנוסס טור של עורך "ידיעות", רון ירון. תחת הכותרת "עיתונאי ולוחם, לוחם ועיתונאי" נפתח הטור במשפט הבא: "איפה הייתם בשנת 1966, בעיצומה של מלחמת ששת הימים, כשכוח הצנחנים השתלט על אזור אום כתף בסיני?". אלא שמלחמת ששת הימים פרצה כמובן ביוני 1967, ולא ב-1966. העורך ובעל הטור רון ירון בקיא מן הסתם בפרטים מפני שאביו, עמוס ירון, שימש בששת הימים כקצין האג״ם של חטיבה 55 בפיקוד מוטה גור והשתתף בפריצה לעיר העתיקה בירושלים.
מ"ידיעות אחרונות" נמסר בתגובה: "אכן הייתה טעות הגהה, שתוקנה בהמשך, ולכן רק חלק מהקוראים נחשפו אליה".
הציטוט מול המציאות (1): זה לא ישראל, אלא יהודה
הציטוט: "פרס ישראל יוענק לישראל הראל ולפרופ' נאוה בן צבי" (כותרת ענק בכפולת האמצע של "מעריב", 20.3.2018)
המציאות: פרס ישראל יוענק ליהודה הראל, ולא לישראל הראל. ויש המשכונצ'יק באייטם הבא.
הציטוט מול המציאות (2): זה לא פריג', אלא נדב
הציטוט: יומיים לפני כן, ב-18 במרץ, פורסמה בעמודי החדשות של "מעריב" הידיעה הבאה:
המציאות: לא פריג', האח הרביעי שנרצח, הוא האיש שמופיע בתמונה, אלא נדב הימן יבדל״א, לוחם סיירת מטכ"ל לשעבר שנעדר מביתו ואותר לאחר מכן.
מ"מעריב" נמסר בתגובה: "אכן נפלו שתי טעויות מצערות ואנו מתנצלים עליהן".
איפה הקרדיט: אדמה חרוכה
הפרסום: בראשון שעבר פרסמו נעה שפיגל וג'קי חורי ב"הארץ" את האייטם הנפיץ הבא:
יומיים לאחר מכן הוזמנה שפיגל להתראיין בנושא ב"אורלי וגיא", תכנית הבוקר של ערוץ עשר. "שלום נעה שפיגל, כתבת 'הארץ' בצפון", הציגה אותה המגישה, אורלי וילנאי. "מועצת כפר ורדים שיווקה קרקעות, הוציאה אותן למכרז, אבל החליטה – בחשיפה שלכם – לעצור את המכרז הזה, משום ש-58 משפחות שזכו היו משפחות ערביות".
המקור: למרות הפרגון בתכנית (שלא זכה לתיקון מצד המרואיינת) מי שפרסמה ראשונה את איגרת ראש המועצה המקומית כפר ורדים לעצור את השיווקים העתידיים של הקרקעות (לא מדובר על המכרז הנוכחי) היא עדי חשמונאי, הכתבת בצפון של "ישראל היום".
נעה שפיגל מסרה בתגובה: "עדי עיתונאית מצוינת וחברה טובה. 'ישראל היום' פרסמו את דבר האיגרת הראשונה ששלח ראש המועצה ובה נכתב כי הוא שוקל לעצור את השיווקים, ובמקביל גם ערוץ עשר פרסמו על הדיון הציבורי שנוצר (לא יודעת מי ראשון). ואולם את האיגרת השנייה, שבה כתב ראש המועצה שהוא עוצר את השיווקים, ג'קי חורי ואני פרסמנו ראשונים. שיהיה חג שמח וחשיפות רבות לכולם".
הנחת סלב
יומולדת, חגיגה נחמדת. מה נעים ומה נחמד כשהטלפון מצלצל ועל הקו הקונספירטור.
"שלא תחשוב לרגע אחד ששכחתי אותך, הורביץ", הוא פתח.
"על מה בדיוק אתה מדבר?", שאלתי בחשד.
"זוכר שרק לפני שלושה חודשים וחצי סיפרת לי שאתה מזל טלה?", וידא הקונספירטור. "זה אומר שממש עכשיו אמור להיות לך יום הולדת, נכון?".
"כן", נאלצתי לאשר.
"מצוין", הכריז הקונספירטור. "יש לי רעיון פגז בשבילך למסיבה פצצה שתהיה גם מרובת משתתפים וגם עמוסת גלאם. רוצה לשמוע?".
"לא יודע", התחבטתי. "אני פחות בקטע של חגיגות המוניות ולרוב מעדיף הרמת כוסית צנועה בדירתי הסולידית למחצה שבדרום חולון".
"אולי תפסיק כבר לבאס כל הזמן, הורביץ?", התעצבן הקונספירטור. "קודם תקשיב לרעיון המעולה שלי, בסדר?".
"טוב", נעתרתי.
"אז ככה", כחכח הקונספירטור בגרונו. "למה שלא תמצא לעצמך איזשהו בר תל אביבי, תזמין אליו שלל אנשי תקשורת שסיקרת עד היום, ושרובם – בוא נודה על האמת – מוכרים ונוצצים הרבה יותר ממך, תדאג לפרסם על זה אייטם נרחב בטור שלך, עם המון תמונות של כל המוזמנים המפורסמים, וככה אולי המקום שבו תעשה את האירוע ייתן לך הנחה מפליגה, כי הוא יקבל ממך פרסום חינם? מה דעתך?".
"שכנראה השתגעת", התפלצתי. "קודם כל, וכמו שאמרתי לך קודם, זה בכלל לא הסגנון שלי. וחוץ מזה, יש לך מושג כמה בעיות אתיות יש בתכנית שהצעת?!".
"אתיות שמתיות", הפטיר הקונספירטור. "אז תוסיף עוד איזו שורה לגילוי הנאות הטרחני שלך בסוף הטור, מה הבעיה?".
"הגילוי הזה ממש לא נאות״, פסקתי. "תגיד, אתה מתאר לעצמך מסיבת יום הולדת של עמית סגל, שאליה הוא מזמין פוליטיקאים ועוד משדר על זה אייטם בחברת החדשות? או מסיבת יום הולדת של אלון בן-דוד שאליה הוא מזמין אלופים שהוא מסקר ועושה על זה כתבה? או מסיבת יום הולדת של גיא רולניק שאליה הוא מזמין טייקונים ריכוזיים ומנהלי בנקים, ואז מקדיש לזה שני עמודים ב'דה מרקר'? או מסיבת יום הולדת של גיא פלג שאליה הוא מזמין שוטרים, גנבים ועורכי דין, או מסיבת...".
"בסדר, הורביץ. נדמה לי שהבנתי את הרעיון", אמר הקונספירטור. "לא רוצה – לא צריך. חבל שאתה לא זורם, כי תדע לך שרק השבוע אחד הכתבים המוכרים בתעשייה עשה בדיוק את מה שהצעתי לך הרגע, ותתפלא – שום דבר לא קרה לו".
"מה זאת אומרת?", התעניינתי. "אתה רוצה להגיד לי שהוא ארגן לעצמו מסיבת יום הולדת, הזמין אליה אנשים שהוא מסקר ופרסם על כל זה אייטם בכלי התקשורת שבו הוא עובד?!".
"ממש ככה", הכריז הקונספירטור.
"והאדם שממונה עליו לא מנע את השערורייה הזו?", השתוממתי.
"ממש לא", הצהיר הקונספירטור. "נהפוך הוא. הנה, קבל את האייטם הנרחב של אדם סרור, עורך 'וואלה! סלבס', על מסיבת יום ההולדת של עצמו:".
"קצת קשה להאמין", שפשפתי עיניים. "אבל אפשר להתרשם שלמסיבה הנוצצת הגיעו כל מיני סלבס שאדם מסקר מדי יום".
"נכון מאוד, ולכן מצער מאוד שרק אתה משתדל להיות כזה טהרן", ירה הקונספירטור. "מה בסך הכול קרה? אדם סרור הביא ל'פולי בר' ברוטשילד את הסלבס שעליהם הוא כותב, ואחר כך פירסם על זה אייטם אצלו במדור. הוא כמובן לא היה צריך לשלם כמקובל ל'פולי בר', אבל אל תדאג: המקום הרוויח בדרך אחרת".
"באיזו דרך?", השתוממתי.
"פרסומת, הורביץ, פרסומת. איזו עוד דרך עוד יכולה להיות?", תמה הקונספירטור. "הנה, קבל פוסט ממומן שה'פולי בר' העלו זמן קצר אחרי המסיבה:".
"אבל רגע אחד, משהו לא מסתדר לי", גירדתי בראשי. "אולי תוכל להסביר לי איך אדם יוכל לפרסם עכשיו אייטמים צהבהבים או מביכים על סלבס שהטריחו את עצמם למסיבה שלו והסתחבקו איתו ב'פולי בר'?".
"מה הקשר?", נזף הקונספירטור. "בוש והיכלם על כך שאתה מטיל דופי באדם. מה אתה חושב, שהוא יעניק הנחות סלבס למפורסמים כאלה ו/או אחרים רק בגלל שהם קפצו אליו למסיבה עם או בלי מתנה מפנקת? ממש לא".
"אתה בטוח?", פקפקתי.
"בוודאי", הכריז הקונספירטור. "הנה, יומיים בלבד אחרי היומולדת אדם לא היסס לקטול את יהודה לוי ולכנות אותו 'השחקן והצ'ארמר'. כעבור עוד יום, אדם כבר קרע לגזרים את יהודלה ואת שלומית מלכה וכינה אותם בביטוי המעליב 'הפאוור קאפל הכי יפה בביצה'. אבל עזוב, למה שאני אסנגר על אדם הצ'ארמר? עדיף שאתה תעשה עבודה עיתונאית מינימלית, תפנה אליו בעצמך ותבקש ממנו תגובה".
אדם סרור, תרצה להגיב?
"קונספירטור יקר, אהבתי את הקונספירציה אבל הפעם לצערי היא נשארת רק בגדר הקונספירציה כי שום דיל לא נעשה, ועל כך יעידו האורחים ששילמו על המשקה שלהם. בכל מקרה, שנה הבאה מבטיח להרים לך מסיבת ענק עם יהודה לוי הצ'ארמר".
ואם כבר הנחות סלב, זה המקום להזכיר שהטור שזה עתה סיימתם לקרוא מתפרסם באתר mako מבית "קשת", ש"קשת" מצויה בתחרות עסקית מתמשכת עם קבוצת "ידיעות אחרונות", ש"קשת" מתחרה בשעות הפנאי גם ב"רשת", בערוץ 10 ובערוץ 20, ש-mako מתחרה באתר "וואלה!" ושהח"מ משלים הכנסה ברצועת הבוקר של "קשת".
לטור משבוע שעבר: למה ניר חפץ הכחיש ידיעה שהוא עצמו הדליף?
כתבו לאביב הורביץ: aviv.hurvitz@mako.co.il
mako תרבות בפייסבוק